נסה להיגעל וכך זה יהיה פשוט יותר.

ואני לא מבינה כל כך.. ממה את מפחדת? 

לדעתי לשם ההגינות את צריכה להוסיף קצת אינפורמציה.

כמו למשל... מה דעתך על הנצרות בכלל... או... מה דעתך על היהדות, סתם כדי שהיא תדע עם מי היא מתדיינת ועל מה.

"תעשי את זה או שאעשה את זה אני?". רק אני מריחה כאן שמץ של איום?! כל מה- ועל מי בדיוק, אתה חושב שאתה מאיים?!

אז, לשם ההגינות (כפי שאתה אמרת)- היא ביקשה כאן את דעות האנשים. לא את דעת "מוטיז". אתה מאמין ככה- נחמד. היא ביקשה מספר דעות. אם היא הייתה מבקשת רק את דעתך, היא הייתה פונה אליך במסר אישי. 

היא לא ביקשה שאנשים שדעתם אחת יתלהמו כלפי אנשים שדעתם שונה. איזו אידיוטיות זו שבשרשור שאמור להיות בו דיון עם דעות שונות אנשים מאיימים על אחרים בנוגע לדעותיהם. 

ובעיני- לקרוא בעין ביקרותית ולקרוא תוך כדי שאת רואה מה היהדות חושבת על זה. אין בעיה לקרוא נצרות- כאשר ההנחה היא שאת קוראת על מנת להבין במה היהדות שונה וצודקת ממנה. אין טעם להסתגר בתוך הבועה שלנו במחשבה שהיהדות היא הצודקת כשאנחנו אפילו לא מבינים למה. 

בס"ד

ואני כן חושבת שמן ההגינות שנדע מה דעותיהם של האנשים שכותבים לנו את דעתם..

במיוחד אם זה נוגע לשאלה.

היו כתובים בה דברים אחרים לפני העריכה. 

דעותיהם בנוגע למה? ליהדות, לנצרות? היא כתבה- בעיניה אין בעיה במה שפותחת השרשור תיארה. איפה את רוצה שהיא תכניס את דעותיה? כלומר- זו דעתה! אם היא תגיד שהיא חושבת שיש הרבה דברים דומים בין הנצרות ליהדות, זה ישנה משהו? 

הדעות על הנצרות והיהדות בכלל לא היו נושא השרשור. 

בס"ד

זה כמו שהיית רוצה לדעת אם בן או בת כותבים לך כי אם היה נפתח שרשור שקשור להתמודדויות אז היית מעדיפה לקבל תגובות ממישהו שהוא בן מינך ולא ממישהו שמנחש..

לכולם מותר להביע דעה אבל אני חושבת שמותר לנו לבקש לדעת מה נקודת המוצא שלה.

ואת גם לא ממש אמורה להבין. אין לי שום בעיה שהיא תביע את דעתה.

בכל אופן, בקשר למה שכתבת... סתם מעניין אותי (כי כללית אני לא בהכרח חולק על מה שאמרת) אבל איך את מסבירה הלכות שאומרות לא לקרוא דברי כפירה?

יש כל מיני סוגים של קריאה, יש קריאה של בירור, יש קריאה של פנאי, הגיוני מאד לבחור לא לקרוא ספרים שעלולים להחדיר בנו ערכי נצרות... כשלא מדובר בקריאה של בירור.

בס"ד

זה תלוי באיזה גישה אתה בא לספר..

אני קראתי את צופן דה וינצי ונהניתי מאוד!!

וזה ספר שמלא מלא מלא בנצרות...

אבל לא באתי בגישה של ללמוד.

דווקא גישה של בירור צריכה לבוא לדעתי בגיל קצת יותר מיושב מ12-14..

גישה של פנאי לי פחות מזיקה..

אם אתה בא בגישה של "אני יודע שהיהדות הכי טובה ואני קורא את הספר כדי להנות"

אני לא רואה מה רע בזה.

זה שיש בו כל מיני מאפיינים לא אומר שהוא מעביר ערכי נצרות.

בשונה מספר שבא לפרשן תנ"ך.

אם כי, זכור לי שאני דוקא הפסקתי לקרוא אותו באיזשהו שלב.. לא זוכר אם זה היה הטירוף שבו או הדת.. לא זוכר.

את רוצה שהיא תכתוב. באמת לא הבנתי. את רוצה שהיא תבוא עם גיליון של דעות ואידאלים שבהם היא מאמינה? למה זה משנה לדעה הספציפית שהיא כתבה? מה את טוענת? אם כן, זה יהיה כ''כ חופר שאני מודה שאת רוב התגובות אני פשוט לא אקרא.

ומוטי- אם אני לא אמורה להבין, אז מדוע כתבת את זה? מה הטעם- והעניין, לכתוב במקום ציבורי דברים שהציבור לא אמור להבין?

מדובר בקריאה. אי אפשר להתחמק מזה שיש דברים ודעות שונים מאתנו בעולם. אז אין שום בעיה לקרוא אותם- בהנחה שאנחנו יודעים שהיהדות היא יסוד כל האמת. ואז- בפשטות- יש דברים שלא מתאימים לנו בהיהדות והנצרות פתאום מאיימת עלינו- פשוט הולכים ומחפשים תשובות. רבנים, הורים, חברים, ספרים, לא חסר. אני לא מבינה מה הביג דיל.

תרבות וספרות שואבות מעולם שלם של ערכים ושל אמונות...

אם אנחנו מאמינים שיש דת שהיא שקר ורוע - מאד הגיוני לא לקרוא ספרים שמעבירים מסרים שלה.

אם הם היו מעבירים את המסרים בגלוי, בצורה שמאפשרת לדון עליהם, ולחפש ולהבין את יחסה ו"תגובתה" של היהדות - מילא.

אבל ספר שלא עוסק רשמית בנושאים האלה, לרוב לא מעביר מסרים בצורה גלויה.. בצורה שמעוררת שאלות, הוא פשוט מחדיר ומעצב את צורת החשיבה שלנו, מטמיע צורת חשיבה של שקר, של רוע ועיוות. בקטנה - אבל הוא עושה את זה.

ספר כזה.. לדעתי אין עניין ולא מומלץ לקרוא.

זה בעצם ממש כמו חבר. כמו שכדאי להתרחק מחבר רע, מחבר נוצרי, משום שטפשי לחשוב שאנחנו כל הזמן בבירור וחיפוש, הרי יש את הזמן בו עלינו לעסוק בתוצאות הבירור, ולהחליט.

אותו הדבר בספר, גם הוא סוג של חברה רעה.

חברה רעה משפיעה לרעה בצורה נסתרת, לא בצורה של "נושאים לדיון", וכך גם ספר.

אדרבה, אדם צריך לחפש את מקומו בחברה שתתמוך במה שהוא עושה, שתאמין במה שהוא מאמין, האדם יצור חברתי, והוא צריך לסדר לו חברה מתאימה.

אבל אמרתי בתגובה הראשונה. נסי להיגעל וכך זה יהיה פשוט יותר.

אל תקראי את זה בשום פנים ואופן,גם אם הקריאה ביקורתית,סה"כ הניתוח של זה הוא של נוצרי לפי הנצרות וזה הכל הפירושים שקרובים לנצרות!למה צריך לקרוא דבר כזה?!

תיזהרי על הנשמה שלך מאוד מאוד..

צריך להזהר ולהשמר מאוד מדברים כאלה!!

כתבתי תגובה על הסוגיות האלו בשרשור אחר,ערכתי את זה מעט אך כמובן שזה יועד לתגובה מסויימת ולכן תעשה/תעשי את ההתאמה הנדרשת,אבל העקרונות שלדעתי מאוד נכונים גם מנסיון אישי רב כתובים כאן(הוספתי גם תגובה ספציפית למה שכתבת בסוף) :

כאשר קוראים ספר,הדברים מחלחלים,כי אנחנו משתמשים בעולם הדמיון שלנו ומאפשרים לדברים להכנס לפנים שלנו. אנחנו מתרגלים לחשוב באמצעות ההשקפה שהוא מכוין,כך שפתאום אפשר למצוא את עצמך חושב על דברים מהספר בסיטואציה מציאותית שכלל לא קשורה בקשר הדוק לסוגיות של הספר,וזה רק צד אחד,ישנו גם צד רגשי של הקשרות לאופן הכתיבה היפה לכאורה של הספרת ומתוך כך גם האדרת תכניו בהכרח וכו'...

יש מגבלה לכמה התגוננות כזאת או אחרת יכולה לעזור כאשר מסתכלים לפורענות בעיניים,צריך טריס של ממש,והטריס הוא לא לקרוא בספרים בעייתיים,מעבר לכל העניין של המגננות,האם הסיכון שבזה,של חדירת תכנים זרים ומעופשים למציאות ולתודעה שלנו שוה את ההנאה הלא ברורה בקריאת ספר בעייתי ?. יש כאן גם סוגיות מסוריות כמו איך ניתן בכלל להנות מספר שמציג את המציאות בצורה מעוותת או חולה וכיוצא בזה.

עוד תגובה:

פשוט מאוד שמבחינה נפשית הדברים האלו מחלחלים בהכרח,אין כאן שאלה,יש מי שהדברים ישפיעו עליו יותר,ויש פחות,ולכן בודאי שאין כאן תעודת ביטוח לילדים שלך בעניין הזה ח"ו.

ב.אני חושב שהנצרות שמחלחלת דרך כל מיני גורמים שקשורים לעולם החילוני (שלצערנו לפעמים נכנסים לעולם שלנו,וזה בודאי לא דבר שמותר) כן נמצאים בתודעה מבחינה פסיכולוגית,וכן כל המסיון שהם מנסים לדחוף לארץ,ואני חושב שזה אסון גדול מעבר לכל מה שיש להוסיף תכנים אינטמיים שמחלחלים ישירות לנפש ולתודעה שמאדירים את העבודה הזרה הזו,או אפילו מציירים אותה בצורה כלשהי כחלק מהמציאות.זה לא חלק מהמציאות,יש לנו מטרת חיים והיא עבודת ה',העבודה הזרה הזאת היא מרד במלכות ה' בעולם,והתכנים השליליים מרחיקים אותנו מרחק מעבודת ה' עד כדי שאפשר שגם יוצרו אסונות חלילה.

אלו דברים שאסור לתהות בהם מדובר בהשפעה נפשית ישירה,חובה לגדור גדרות כמו שהיינו גודרים גדרות בספר שמנסה לקדם את תרבות הקניבלים,או בדוגמא יותר מציאותית,את ה"לגיטמיות" שבשפיכת דמים לפי דת האסלאם,ספר כזה היינו זורקים מהחלון אם לא שורפים ולא היינו חושבים בכלל על יתרונותיו מול הסיכון של פגיעה בנפש ע"י ספר שכזה,כנ"ל צריך לעשות להתרחק ולהרחיק עבודה זרה כמו גם תכנים שליליים.

ואת זה אני כותב באופן ספציפי לגבי מה שכתבת:

באופן אישי לגבי מה שאת כותבת,אם הכותב נוצרי סביר מאוד שהוא יחדיר לספר מסרים ומחשבות נוצריות ואפילו בלי שבכלל תדע/תדעי זאת ויכולה להיוצר מציאות שח"ו תסתובב בעולם עם תפיסה כזאת או אחרת שחילחלה או שחשבת שאין בה קשר לעבודה זרה והיא למעשה תפיסה נוצרית.

מעבר לכך בודאי שהספר מועבר בצורה של גושפנקא לנצרות וכל המחשבות והרעיונות שמנחים את הספר ונתיבותיו מיוסדים על גבי הכרה פנימית בעבודה זרה,ולכן אפילו מהבחינה הזאת של התשתית היסודית ביותר של הספר ישנה בעיה.

וכן אני חושב שאין אפשרות לגדור גדרים כלפי ספר שאתה מצפה להשכיל או להיות מושפע ממנו בצורה כלשהי,כי עצם הרצון או המטרה שבעניין הזה מיוסדת על פתיחת פתחים למידע הזה להכנס פנימה ואיתו גם תפיסות או הלכי רוח זרים שהחדיר בהם הכותב.

בהצלחה !

דוחה.. לא נקי ומזיק לנפש

בכל זאת זה קצת מסוכן...

מאיפה את יודעת שהספר הזה נכון?

ממתי סומכים על גויים?

אבל לדעתי, תשאלי רב.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!