בס"ד

למרות שיש עוד כמה שעות (בשלוש) עד שכולם באים, אבל העניין הוא שגם האברכים לא מצאים פה...

ואיזה באזה זה שהפנימיה נעולה והמפתחות שלי בתוך הארון שלי שבתוך הפנימיה...

פעם שעברה נכנסתי דרך החלון של החדר, אבל משום מה הפעם גם הוא נעול (איך? אין לי מושג)

לפחות המחשב נייד בחוץ ויש וויפיי |מתנחם|

לא הייתי לגמרי שם,

אבל הייתי שם.

וזה פאקינג ניצחון.

ואסור לי להקטין את זה.

דיברנו על ככ הרבה דברים

יצאתי. יצאתי מאיזור הנוחות לעולם שפחדתי ממנו

והיה בסדר

ואני חיה

והיה לי כיפ

היה לי פאקינג כיפ

גם איתה

גם שם

לדבר לשתות לעשן להיות

פתאום היה ביחד שאף פעם לא הייתי בו

לסמן את היום הזה ולא לשכוח. אסור לשכוח.

צעד ראשון לעבר הדבר הזה שאני ככ רוצה וככ מפחדת ממנו

היה טוב.

ובאלי שזה יישאר ככה.

ההרגשה הזאת בלב

המון זמן לא הרגשתי את זה

את לנצור ולשמור. טוב ילדה?

I crash my car into a bridge

I DON'T CARE

I love it

משהו כזה.

גוד נייט

הלוואי שאני אצליח לישון נורמלי

אליו עבר את החמור מכל

חוקים קרים חוקים חמים

קשים רכים

ישנים יותר וחדשים

הגיוניים ואידיוטיים לגמרי

לפעמים אין סבלנות

מענב יוצא יין זה חוק

מפחם יצא אש אם היא תנשוף מספיק חזק

מנשיקות יוצרים בניאדם

להישאר פגיע למרות המלחמות

להישאר אמיץ למרות הפחד

להישאר חזק גם כשהכל פורץ

להמשיך לרצות גם כשכולם כועסים

להפוך מים לדם

להפוך חושך לאור או הפוך

אלכסון לישר

חלום למציאות

אחים לאויבים

מתחיל מהיסוד מטפס ליצירה

מהילד למטה עד לזקן

https://music.youtube.com/watch?v=PAuGxT_cC6U

המילים כלכך מדויקות לי

הימים ארוכים

השמש לא הולכת לשום מקום

הכל חם ולוהט

חסר סבלנות

מעקצץ

עשיה התפתחות הכל נובט ובועט וצועק

העולם מקיא את כל החורף החוצה

אבל למה

למה מרגישה הכל יותר מדי

למה הכל כואב

למה הכל

למה

זה אשכרה העלה לי דמעות

לכתוב את כל זה

יצא ארוך

וזה אפילו לא כל מה שיש לי להגיד

ובאלי שהיא תבין

היא אמרה שהיא תגיב כשיהיה לה זמן

נראה מתי זה יהיה ומה היא תגיד

אבל פאק איך זה הגיע לזה בכלל

למה עלו לי דמעות

זה לא פייר. וזה לא כזה פשוט "לא להתייחס" ו"לשחרר" כמו שהיא אמרה

אופ