זה לא קצת חסר חיים?!אנונימי (פותח)

באמת באלי להבין אחת ולתמיד מה אתם מחפשים בפורום הזה?!?

 

סתכלו שניה מהצד ותראו כמה זה פטטי!! אין לכם חיים? חברים אמיתים..

באמת שקשה לי להבין איך שבעיסטית\שמיניסט או אפילו מישו שיעור א' מתייחס לפורום הזה כאילו זה החיים שלו?! מילא זיינוקים גג חמשושים אבל  שמיניסטים?!? ניראלי מופרך!!

 

אני ועוד כמה חבר'ה פשוט קוראים פה דברים ונקרעים מצחוק!! אין לכם מי לשתף בדברים שעוברים עליכם (חברים\מדריך\מחנכת וכ'ו..) שאתם עושים את זה כאן עם אנשים  שאתם לא מכירים?!?

 

בלי להעליב או משהו אבל זה ניראלי חסר חיים בעליל..

באמת בלי לפגוע אבל באמת אני רוצה לדעת אם אתם לא רואים את זה כמוני..

יש כאן אנשים שמוצאים את עצמם טוב.חירות...

וגם אם זה וירטואלי אנשים יכולים להעזר בפורום הזה.
אבל ברור שאמורות להיות גבולות.

אני אנסה להסבירמרדכי

בס"ד

 

את לא מכירה ואת לא יודעת אפילו על חצי מהסיפורים של האנשים שמסתובבים פה:

 

יש כאן אנשים שאף אחד לא התחבר אליהם כי כולם הסתכלו על מה שהם, אבל פה בפורום אתה לא יודע מה האדם אלא מי האדם וכאן הם מצאו "מקלט" 

 

יש כאן אנשים שצריכים לפרוק, והם מתביישים לעשות את זה בפני חברים להם מחשש שהם יצחקו עליהם ולכן הם עושים את זה בצורה אנונימית.

 

יש פה אין ספור סיפורים שונים של אנשים שנעזרו כאן בפורום.

עצוב לנו לשמוע שהצרות שלנו גורמים לכם להסכל עלינו ולצחוק, אבל זאת הדרל שלנו לדבר.

 

לדוגמא אני:

לא משנה אם אני אדבר עם האדם שאני הכי אוהב ואני הכי קרוב אליו והוא יעשה את העבודה הכי טובה יעודד ויעזור ויקשיב, בסופו של דבר אני אהיה רגוע רק לאחר שהעלתי על כתב את מה שעל ליבי כי יותר קל להתבטא שאני כותב וזה המקום שלי לכתוב. 

 

וכן, יש פה מכל הגילאים, אני משיעור א' ואני לא מרגיש מסכן או משהו, 

אני גם בן אדם, אני גם צריך אוזן קושבת ואני גם זקוק לחברה מדהימה כמו שיש פה.

 

וזה שאנשים מסתובבים פה זה לא במקום סניף חברים/ות וכו' אלא זה בנוסף לשאר החיים.

במקום לשבת בבית ולצפות בטלוויזיה או לעשות מסלול בין הכורסה למקרר הם מבלים את זמנם פה

הרבה מפה פוגשים אחד ת'שני בחיים עצמםבחורצ'יק

וזה כמו שאני יצחק עליך שאת מדברת בטלפון.אין לך חיים? אני וחבר שמענו אותך מדברת עם טלפון..מדברת..ושואלת ..מתייעצת..ו''חחח'' אין חיים? מילא תינוק בן שנה מדבר לטלפון אבל אנשים גדולים..? חחחח...במקום שתדברי עם חברה שלך את מדברת עם הטלפון.

והטענה ש"אנשים שאתם לא מכירים" זו לא טענה -כי א' כמו שאמרתי יש הרבה שמכירים.ב' לפעמים האנונימיות היא טובה..ויש הרבה נניח למכורים לאלכוהול וכל מיני קבוצות אנונימיות ששם משתפים ...כמובן שפה זה לא כמו מכורים..אבל לבטים ופריקות יש המעדיפים את האנונימיות.

 

בהצלחה !

יקרה,טובי =][=

אני גם אנסה קצת להסביר..

 

באמת לאדם מבחוץ זה ישמע מוזר שיש אנשים שיושבים על המחשב, ומוצאים שם חברים..

אבל כשנמצאים בפנים רואים שזה לא סתם חבורה של חסרי חיים, אלא פשוט אנשים טובים שמשתפים אחד את השני בחברה קצת שונה - קהילה ווירטואלית!

 

כן, נוצרה פה קהילה של אנשים שעוזרים ונעזרים אחד בשני.

כמו שאת מדברת עם חברותיך בפייסבוק - יש אנשים שמדברים פה!

 

ולא, זה לא אנשים חסרי חיים.. זה אנשים מדהימים אחד אחד. איכותיים מאוד. לא מסכנים בלי חברים.

אנחנו בסה"כ זוכים להכיר פה עד אנשים בנוסף לחברה האמיתית שמחוץ למחשב.

 

אדם שנימצא פה במינון נכון, ולא שם את הפורום במקום חיי החברה האמיתים שלו - יכול להרוויח המון.

את אפילו לא מתארת כמה אני למדתי, וכולם פה לומדים אחד מהשני. מחליפים דעות, עוזרים ונעזרים ואפילו יוצאים מהבועה הווירטואלית ומארגנים התנדבויות!

וגם זה באמת מקום שנותן לאנשים סגורים יותר להפתח ולהתבטא..

 

זה נישמע לך בטח מוזר, ואת יכולה להמשיך לצחוק. אבל זה קורה.. נוצרה פה חברה מדהימה במיוחד

את מוזמת גם.

..אנונימי (פותח)

באמת הסברתם יפה והכל אבל עזבו לרגע את החסרות חיים שבעניין.. מה לגבי בנים\בנות ? יש כאן אנשים שבמציאות בחיים לא יעיזו לדבר חצי משפט עם  בנות\בנים ופה כאילו הכל פתוח וזה.. כאילו אם אתם דוסים שמרו על הגבולות שלכם גם פה! אל תגידו שאתם לא זורמים פה אחד עם השני..

שאמרתי שאנחנו צוחקים זה היה בעיקר על הקטע הזה..

ח"ו לא מתוך צחוק על הצרות שלכם..(:

מבחינת דוסיות אני אומר דבר כזה:בת-ישראל-וציון

מה שמשך אותי כ"כ להישאר פה היה דוווקא הרמה הדוסית של החברה פה.

במקום שבו אני גרה יש אנשים מאוד  נחמדים  ודתיים, אבל אני בד"כ מוגדרת כדוסית של החבורה. כאן מצאתי חברה וחברים מבינים את העמדה והרמה הדתית שלי ושאני יכולה לדבר איתם על נושאים דתיים.

מה שאני מנסה לומר בעצם זה:

 אני לא מרגישה שהרמה הדוסית כאן ירודה בגלל שזה מעורב.

ועוד שמכבדים את אחד את השני ואת הרמה הדתית של אחד והשני,

ואם תשימי לב אלו שחשוב להם לא לדבר עם בנות או עם בנים מצינים בחתימה שלהם את זה ומבקשים שבנים\בנות לא יפנו אליהם בשיחה אישית.

אני לא חושבת ולא רואה ממש בעיה להגיב על משהו שבן או בת כתבו כי בעצם אלו דברים שנזרקים לחלל הוירטואלי והציבורי, ככה שגם המין של האדם לא משנה: אני כותבת דבר אחד, עוד בת מגיבה על הדבר הזה, עוד בן אומר פשוט את דעתו על הנושא וככה זה ממשיך...

לזה עם הטלפון..אנונימי (פותח)

אני לא מדברת עם הטלפון אני מדברת עם מישו דרך הטלפון..יש הבדל קטן

זה סה"כ אמצעי תקשורת ומה שיש פה זה ממש לא אותו דבר.

אני מדבר איתך דרך הערוץ.בחורצ'יק
זה כ"כ שונה.אין לך מושג מי אניאנונימי (פותח)

כשאתה מדבר בטלפון זה עם מישהו שאתה מכיר.

יאאלה,לא ניתפס פה לדוגמא שלך אבל היא ממש לא נכונה.

אמרתי 2 דברים.בחורצ'יקאחרונה

יש פה הרבה המכירים אחד את השני.

ב' לאנונימיות יש יתרונות.כמו הדוגמא שהבאתי.קראי עוד פעם את תגובתי.

"כאילו זה החיים שלו"....לך דומיה תהילה

אז לא, זה לא כל החיים שלנו. זה עוד משהו בחיים שלנו. הפורום הוא אנשים ועם

חלק מהאנשים נוצרים קשרים. הפורום הזה גם לקח על עצמו ליזום פעילויות והתנדבויות

מחוץ למסך. לא כי הים חברי חיים, אלא כי יש כאן אנשים שלא מסתפקים בדיבורים 

על אידיאלים ורוצים להביא אותם לידי ביטוי.

 

כן, אנשים גם פורקים פה חוויות לא נעימות. ואם אתם נקרעים מצחוק מדברים כאלה,

אתם חסרי רגישות.

 

יש לנו חיים, יש לנו חברים, יש לנו גם פורום.

אני יכול לפתוח תיקייה כמעט על כל אחד כאן ולהראות לך כמה האנשים פה הם פעלתניים

גם בעולם האמיתי.

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך