בס"ד

"כן אני תינוק, יש'ך בעיה עם זה?!"

טיפלתי היום קצת באחיין שלי, בן 10 חודשים בערך, והוא התחיל לטפס במדרגות...

(מגניב נכון?! )

ואז הוא הסתכל אחורה, חייך, והמשיך לטפס..

עכשיו תשאלו למה אני מספרת את הסיפור הזה שלכאורה כל תינוק עובר אותו?

כי ראיתי אותו ופשוט הייתי בהלם!

הלואי והייתי תינוקת כמוהו..

שמתם לב פעם מה קורה לתינוק כשהוא נופל במדרגות?

הוא בוכה קצת, צומחת לו בלונקה ענקית כזאת, והוא מנסה שוב לעלות!

אימאלה! איך הוא מצליח?!

הוא נפל לפני שנייה וכבר מטפס?!

אז כן, הוא נפל לפני שנייה וכבר מטפס... הפעם בלי סימני התדהמה.

כמה הייתי רוצה להיות כמו תינוק ככה, כמה הייתי רוצה שכולנו נהיה ככה..

שניפול, נקבל מכה, אולי אפילו כואבת מאוד, תצמח לנו בלונקה בלב (שגם היא תרד ואולי תשאיר צלקת)

אבל נעלה שוב!

לא נישאר למטה כי די, נמאס לנו.

נהיה תינוקות לרגע אחד..

נעלה למעלה למרות שקודם נפלנו!

אבל מי מחייב שניפול הפעם?

הרי אם ניפול ונפסיק לנסות אז באמת לעולם לא נצליח...

תינוק כשהוא לומד ללכת או לטפס במדרגות, הוא נופל וקם, נופל וקם, ממש "שבע יפול צדיק וקם"..

הוא לא חושב על "רגע, אולי אני שוב אפול? אולי כדאי לי לחסוך את הכאב?"

אז לא.

אם נפלנו אנחנו צריכים לנסות שוב כדי שבסוף נוכל לעשות הכל בדרך יותר בטוחה ולטפס למקומות יותר גבוהים או לחילופין להתחיל לרוץ (תלוי אם זו הדוגמה של המדרגות או של ההליכה).

סתם..

עלה לי כשראיתי אותו

אה ונקודה אחרונה- אמרתי שהוא עלה במדרגות, הסתובב, חייך והמשיך לטפס..

וסתם חשבתי- למה בעצם הוא הסתובב וחייך? מה אני עד כדי כך מצחיקה? (כן!! )

ואז אמרתי שגם אנחנו יכולים לעשות את זה...

להסתובב אחורה, לראות כמה עלינו, לחייך ולהמשיך לטפס...

חשוב לראות מה עברנו וכמה עלינו כדי שנוכל להמשיך לעלות למחוזות גבוהים יותר .

זהו.

מקווה שהובנתי.

לסיום רק שיר אחד קטן... (הוא של אברהם פריד, באנגלית).

תרגום ללא יודעי אנגלית-

שם השיר- המשך לטפס

המבצע- אברהם פריד

שם הדיסק- באנגלית keep climbing

               בעברית- רצוננו

(זה שני שירים נורא יפים מהדיסק..)

"החיים הם הר שאנו מוכרחים לטפס
אין לנו את כל הזמן שבעולם
רק את הזמן שהוא נתן לנו
הגע לפסגה אם תוכל
זה אתגרו של האדם

כן , אתה אולי תיפול למטה
זה קורה לעתים כשאתה מעז
אני מכיר אותך ילדי
ויודע שתרים את עצמך
ותתחיל שוב מההתחלה.

פזמון:

המשך לטפס
אל תיתן לשום דבר לעמוד בדרכך
המשך להאמין
אל תתייחס למה שהם אומרים
למעלה זה המקום שתרצה להגיע
חשוך ובודד 
למטה

המשך להלחם
זוהי המלחמה היחידה שלא תתחרט עליה
המשך להאמין
יש בך את הנדרש, אל תשכח
למעלה הוא מקומך
שם נשמתך תמצא את שירה.

היה בטוח שאתה פוסע פסיעה אחת בו זמנית
זכור כי כניעה
היא הדרך לשום מקום..
היה גאה כמה מרחוק הגעת
אמור
זה יכול להתבצע!

אז חפור וקח נשימה
יש עוד לטפס
להתייאש עכשיו זאת תהיה בושה נוראית
עשה ככל יכולתך ילדי
אתה לא רוצה להפסיד את כל מה שהשגת

פזמון...

מעבר: אין שום ריגוש בלעמוד במקום
רק את הדרך כאשר יש רצון
גע באלוקות
המשך לטפס

פזמון...

החיים הם הר, אתה חייב לטפס."

למה כ"כ משעמם פה?????

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

אשמח לתגובות....

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

תקציר:

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם.