לצערנו, העסקה נחתמה ותוצאותיה הן:

מבין 450 האסירים שישראל הסכימה לשחרר, 96 אסירים ישובו לביתם ביהודה ושומרון ו-14 למזרח ירושלים, 131 אסירים שמקורם בעזה ישובו לבתיהם, 6 אסירים מבוגרים מקרב ערביי ישראל ישוחררו לבתיהם. 203 מחבלים מיהודה ושומרון, 40 מהם יורחקו למדינות בחו"ל והיתר יורחקו לעזה. 280 מתוך ה-450 מחבלים הם כלואי עולם עם דם על הידיים.

תפילה, תשובה וצדקה מעבירות את רוע הגזירה...

התקפלנו מספיק! יצאנו פארשים ברמות!!!

עכשיו נבכה??? נראה להם שלא רק מחבלים הם שיחררו אלא גם גרמו לנו למלא מחלוקות בעם ולחולשה?!?!?!

אנחנו צריכים יותר להתאחד! יותר לשמוח! יותר להאמין!!!

(כמובן שזה בצורה מטאפורית לגמרי- העסק בהחלט מבכי במיוחד...)

מאתר הכנסת  היום לפני:

12/10/1994
הודעת יו”ר הכנסת בעניין חטיפתו של החייל נחשון וקסמן

האם גלעד שליט- בלי קשר להורים שלו, רוצה את זה?

כאילו בתור חייל צה"ל שנשבע לצה"ל ולמדינה זה לא נוגד את מה שנשבעים עליו?

אוףף..זה כ"כ מבלבל ומתסכל..

ומפחיד

את ההורים של גלעד אי אפשר לשפוט אבל שאר התומכים בעיסקה הם פשוט רוצחים במודע לענ"ד

בס"ד

אבל לרגע אחד תשימו את עצמכם בתור גלעד שליט. "לא מפקרים חייל בשטח"- הפקירו אותו בלא סתם שטח, בשטח אויב. 5 שנים- הבן אדם לא יודע איפה  הוא נמצא, מי יודע מה הוא אוכל, אם בכלל, איך הוא ישן, אם בכלל, איפה עושה שירותים, אם בכלל. חושך, מכות, קור, לבד, יאוש. רק תכנסו את עצמכם למצב שלו.

עכשיו תחשבו רגע אחד בתור הורה לילד כזה. אני הייתי מעדיפה ילד מת מאשר ילד במצב הזה. ואני אומרת את זה בשיא הרצינות. אני מעדיפה להיות בטוחה שלבן שלי טוב והוא שמח, ויש לי מקום לבוא ולבכות אצלו, לבוא ולהתנחם. מאשר, לא לדעת אם הבן שלי בחיים, לא לדעת איפה הוא, מה איתו, האם הוא חולה, פצוע, כואב לו משהו, הוא עצוב או בודד. ההורים של גלעד שליט לא יודעים מה עם הבן שלהם במשך 5 שנים.

האם אני מסכימה לשחרור 1020 מחבלים? ממש לא. ההשלחות שיהיו למעשה הזה יהיו נוראיות.

אבל אני מזכירה לעצמי שאני לא רוצה בשום פנים ואופן להיות במקום גלעד, ובטח, ובטח לא במקום אמא שלו.

כל המקרה הזה לא נקלט אצלי. 5 שנים. מה נסגר איתנו? 5 שנים ולאף אחד אין מושג מה קרה לילד הזה.

כי מצד אחד- אין אף אחד שמסוגל לקום ולקרוא- אל תשחררו אותו. ומצד שני- לשחרר מחבלים.

וזה נכון שלאמא שלו זה מצב נורא. אבל אמא שלו- היא חושבת רק לפי הרגש. ולא שאני לא מסכימה איתה- כל בן אדם היה מתנהג ככה.

אבל אני חושבת, שממשלה אמורה להתייחס למקרים לא לפי הרגש, אלא לפי השכל. ובשכל- ברור כ"כ שנעשתה פה טעות!!! זה פשוט לא הגיוני לשחרר כ"כ הרבה מחבלים!

ועכשיו- מה יהיה? הם יחטפו עוד, אבל במקום אחד- יהיה לנו עשרות חיילים לשחרר, עשרות אמהות שיבכו, ואז- מה עשינו בזה? שלא נדבר על הפיגועים והאסונות...

מצד אחד- כולנו מרגישים כאילו גלעד הוא באמת אח שלנו, מצד שני..

אנחנו יודעים ומבינים, שאם נתקפל ונמשיך ככה- אז עוד ועוד אחים יחטפו, ועוד ועוד יהודים יהרגו, ושזה יהיה מעגל בלתי נגמר.

אנחנו צריכים גאולה, כנראה שאין אפס. 

יש דבר אחד שאני לא מבינה- הם, בתור פולטקאים- לא חשבו על הבעיות האלו? לא חשבו שזה זמן כ''כ לא מתאים- כשעוד מקצצים לביטחון כספים?!

איך הם לא חשבו על זה? ואם הם חשבו- מה התשובות?

ראיון עם השר דניאל הרשקוביץ  http://www.inn.co.il/News/News.aspx/227198

אחד שיחזור מול הרבה מאוד אחרים שימותו יפצעו יקבלו תראומה וכד' איפה הבעיה פה? אפילו אם רק אחד היה נהרג מזה אין לי ספק שלא צריך לעשות את זה (גם אם זה הייתי אני החטוף הייתי אומר את זה) למה הוא שווה יותר ממי שיפגע אח"כ? אבל אם בכל מקרה האידיוטים שמנהיגים את המדינה הזאת חושבים אחרת
א'- שיתנו סיבה הגיונית למה לעשות את זה(לא הוא שווה יותר ממישהו אחר ולא ההורים שלו).

ב'- שגם כשירצחו חס וחלילה אחד ממנו שיחליפו אותו באלף משלהם לפחות.

סביר להניח שאם היית החטוף או בן משפחתו ח"ו לא היית אומר זאת,

אבל בגלל זה לא צריך לשאול את החטוף או את בני משפחתו, מדינה צריך לנהל מהראש ולא מהרגש.

 תחשבו על אותם לוחמי שיטת או כל יחידה כזאת או אחרת שמסרו את נפשם  וסיכנו את חייהם כדי ליתפוס את אותם מחבלים ערורים ימחשמם ועכשיו כל העבודה שלהם הלכה כל ההקרבה של החיילים.

אבל נראה לכם אחרי מה שהוא עבר הוא איפעם יוכל להתחתן?????.

וגם כשהוא ישתחרר אז כאילו יעשו לו מסיבה והכל נראה לכם שהוא ישתלב?

אבל בעז"ה!!!

לא צריך לחפור לו גם בחיים הפרטיים...

אבל לפי הציפיות הוא עומד לחזור לא שפוי!

ולא רק שהוא לא יוכל להתחתן, ככול הנראה שהחיים שלו לא יחזרו להיות נורמאלים.

אבל מכיוון שאף פעם לא ביקר אצלו הצלב האדום, אף אחד לא באמת יודע את מצבו, אבל זה מה שחושבים שיקרה. 

אז כמו שהתפללנו לחזרתו עכשיו צריך לראות ואם יש צורך להתפלל לרפואתו.. שום דבר אינו "בלתי אפשרי" וריבונו של עולם יכול לשנות לטובתו.

אבל הסיכויים הם קלושים.

הוא יצטרך לחזור להיות ממש נורמלי וגם למצוא אישה שתסכים וזה לא פשוט.

עם כל הצער והכאב שכרוך בזה זאת מציאות ואנחנו לא יכולים להתכחש אליה.

מצד אחד-שמחה אדירה לגלעד שהוא חזר הביתה

אבל מצד שני-תחשבו איזה ייסורי מצפון נוראיים יהיו לו אם ח"ו יקרה משהו ומישהו יהרג/יפצע וכו' מהמחבלים שישוחררו?????

לחשוב שזה קרה בגללך?!?!?!

ממש לא הייתי רוצה להיות במקומו...

יש ממש רגשות מעורבים- ברור ששמחים על שהוא יחזור, אבל זה פשוט אבסורד, זה באמת ניצחון לטרור! ולחשוב על המחיר שכל אחד מאיתנו עלול לשלם...

צריך לפחות לנסות לפני העסקה הזאת והיכנס לעזה, לעשות עופרת יצוקה 2 .. והפעם לגמור עם זה! ולהביא אותו הבייתה בלי מחיר של מחבלים משוחררים ... אבל כמובן, זה יותר מדי הגיוני בשביל שנעשה את זה ..

 עם על הצער והכאב אני לא מצליח לשמוח על שחררו אם זה יהיה תלוי במוות כמעט בטוח של עשרות יהודים...

כל זה בגלל שהמדינה לא מקבלת החלטות עם שכל...והגיון הכל עם רגש....מביאים תמשפחה שלו וזה רואים כמה הם עצובים ועפ"י זה מחליטים החלטות שיעלו בחיי אדם...שלא תבינו לא נכון גם אני עצוב שהוא עוד לא חזר אבל עצוב עוד יותר שהוא יחזור בדרך הזאת...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...