ב"ה
לפני למעלה מ-25 שנה נלקחו ספרים עתיקים ויקרי ערך מספריית הרבי מליובאוויטש בניו יורק.
הספרים נלקחו ע"י בן משפחתו של הרבי הקודם בטענה שהוא "יורש" ושהספרים שייכים לו.
הפרשיה הגיעה לבית המשפט הפדרלי בארה"ב. הרבי היה מעורה באופן מלא בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות מפורטות בכל פרט ופרט במהלך כל תקופת המשפט.
אחת מנקודות המפתח המשמעותיות ביותר במהלך המשפט שהיוותה גורם מכריע ביותר על פסיקת השופטים, הייתה בעת העדות שמסרה הרבנית חיה מושקא, אשתו של הרבי ובתו של הרבי הקודם (כבוד קדושת אדמו"ר הריי"ץ, רבי יוסף-יצחק שניאורסון), שכאשר נשאלה ע"י בית המשפט: "למי שייכים הספרים? לרבי או לחסידים?", השיבה הרבנית: "הרבי והספרים שייכים לחסידים"!... עד שביום ה' טבת תשמ"ז, היום לפני 26 שנה, פסק בית המשפט שלא חל דין ירושה על הספרים, כיוון שהרבי אינו אישיות פרטית אלא אדם כללי בהתאם לקביעתה החד משמעית של הרבנית בעדותה!
אז לכאורה ניתן כמובן לשאול "מה פשר כל החגיגה הגדולה שעושים ממה שנראה (בראייה חיצונית ושטחית) כלא יותר מאשר סכסוך פנים-משפחתי"? בן משפחה שקצת ירד מהדרך, חשב שמבחינה חוקית הספרים שייכים לו ולכן הוא רשאי גם להשתמש בהם עפ"י רצונו כולל לסחור בהם למטרות כלכליות וכו', בית המשפט פסק שעליו להשיב את הספרים. לכאורה זה נראה כהליך משפטי שגרתי ביותר... אז מה כל ה"ביג דיל" שעושים סביב זה עד שהופכים זאת ליום חג חסידי משמעותי שכזה?! ואיך יכול להיות שצדיק יסוד עולם כמו הרבי מלך המשיח מגלה מעורבות מוחלטת במשפט שכזה עד לפרטים הכי קטנים במקום להשאיר זאת לעסקנים וכו'?!
אלא שפה בדיוק טמונה הנקודה המרכזית: כאשר בית משפט פדרלי עם שופטים גויים, ובמדינה כמו ארה"ב שמוגדרת באופן רשמי כמדינה שבה ישנה הפרדה מוחלטת בין דת למדינה, מכיר במעלתו ובמעמדו המיוחד של רבי בישראל ובעובדה שאין מדובר באדם פרטי(!) ובהתאם לכך פוסק את החלטתו בניגוד לכל כללי המשפט הברורים שעל פיהם כל בית משפט אזרחי אמור לפסוק (כולל זה שהם דחו את הדרישה שהועלתה במהלך המשפט לחייב את הרבי לבוא ולהעיד), מדובר ללא ספק בנס גדול ביותר שבין היתר בוודאי קשור מאד לכך שגם לאומות העולם ישנו חלק חשוב בגאולה בבחינת "למכה מצרים בבכוריהם", בדיוק כמו שהיה בשבת הגדול לפני יציאת מצרים.
ולכן הרבי התייחס לחזרתם של הספרים כמעשה בעל משמעות רוחנית של 'פדיון שבויים', כיוון שלדבריו לכל המשפט הזה הייתה משמעות רוחנית לבטל את הקטרוג שהיה על חב"ד בדורנו זה, וקבע את יום ה' בטבת כיום 'חג הספרים'.
לרגל יום סגולה זה ועת רצון זו, הרבי מבקש מכל יהודי להשתדל לרכוש ספרי קודש חדשים של תורה וחסידות, ולקבל החלטות טובות בלימוד התורה.
ויה"ר שעל-ידי 'פדיון השבויים' של ספרי הקודש והלימוד בהם, נזכה לפדיון השבויים של כל עם ישראל ושל העולם כולו מהגלות אל הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
כמו שכתוב: "ציון במשפט תפדה וגו'" – שעל ידי "משפט" (לימוד תורה) זוכים לפדייה משבי הגלות.
חג ספרים שמח!!!
