בירור אחד נקודתי.

במידה והתשובה שלילית: ממשיכים הלאה.

שוברים ימינה. בחדות. בהחלטיות. מפסיקים לשקוע.

מתחילים לשמוע ולנסות הצעות חדשות.

לתת לחוויות חדשות ולהתנסויות חדשות,

פשוט לקרצף ולמרק את התודעה מכל התסכול שהצטבר.

אם באמת תאמיני בנסיונות החדשים האלה - זה יכול לטהר לך את הראש מהעבר.

מים עומדים - רק מזמינים זבובים ויתושים וסרחון ורקבון.

מעיין מפכה וזורם - הוא מקור חיים, מקור טהרה, מקור התחדשות.

בעצמי בכלל לא בטוחה שזה טוב בשבילי.אני רק רוצה לדבר איתו כדי להפיג את הגעגועים אליו. זהו ...

קודם כל קבלי חיבוק ו...

ואני אגיד לך משהו,

הגעגוע ייעלם לאותו רגע שתדברי איתו,

אבל אחר כך זה רק יהיה יותר גרוע...

כדאי לך לסבול עוד קצת את הגעגועים...

זה כואב וזה קשה,ולפעמים חושבים שבטח לא

יהיה יותר גרוע אם נדבר...

אבל כדאי לך לסבול עוד קצת

אבל להיות חזקה ולחתוך את זה בבת אחת.

אם לא זה נמשך וגורם לכאב מיותר...

כל זה כמובן בתנאי

שאת בטוחה שאין מה לעשות ולא ייצא מזה כלום...

שתרכזי את מאמצייך בלהמשיך הלאה.

רק כשממשיכים הלאה אפשר להתגבר על זכרונות מה"לשעברים".

הם פשוט תופסים משבצת בראש ולא זזים משם, דוגרים להם - 

עד שמישהו אחר יבוא ו"יתנחל" שם במקומו.

זה באמת אתגר שדורש גבורה: להחליט שממשיכים.

כי נדמה שזה סוג של לדחוק ולהעלים אדם שאנחנו אוהבים.

אבל חייבים להפנים שזה הצעד שצריך עכשיו לעשות.

וכשנעשה אותו - כבר יהיה יותר טוב.

להתגבר (מלשון גבורה) על הגעגועים, ולהמשיך הלאה בשמחה.

האמת תמיד הכי טובה

אז ממה נפשך - אם זה זה, אז הגעגוע אמיתי ותחזרו לדרך המלך

ואם בכנות אמתיות וישירות יתברר שזה לא זה - אז יהיה בסדר כבר

אנשים רגילים לראות רגשות כאלו כפסולים או נמוכים

אבל את יכולה לדעת בתוכך מה אמיתי ולא להתעלם מכך, בהכנעה וענוה

ואם זה יגרום לזלזול כלפי ויציג אותי באור של "נדבקת" ,אז מה התועלת שתצא מכאן?

תעשי זאת מתוך תמימות ושקט פנימי ודרישת האמת. תחשבי רק על האמת ולמען האמת. "לשם יחוד..."

ואם יש שם אמת - הוא ישמח ליוזמתך. זה כבוד עבורך

נשמע שהפרידה לא היתה מספיק ברורה לך (באופן כזה שברור שאין למה לחזור)..

"הגעגוע לא מרפה.." (יונתן רזאל, הגעגוע, שם)....

מה שאומר שזו את שצריכה להרפות, הגעגוע מעצמו לא עובר (בהכרח).

כמו שציינו כאן, יש עניין שאת תחליטי ואת תקומי מהמקום שלך ותפני למקום אחר וחדש.

זה קשה. בטירוף. במיוחד שזה בכלל לא שכל, אלא רגש...

אבל ה' נטע בנו את כוח רצון. הוא תמיד בפוטנציה לשימוש, אבל אנחנו צריכים להחליט להשתמש בו..

מאחלת הצלחה רבה בהחלטה וביישום, ה' יאיר דרכך!

כאן באישי- בשמחה!

לאירוסין והבחורה חתכה

התשובה מתחלקת לשני חלקים:

אם אני הייתי הבחור וגם לי היו אותם הגעגועים, הייתי מאוד שמח על דיבור קצר והפגת הגעגוע.

זה החלק הרגשי בעל הטווח הקצר.

בטווח הארוך, אם אין לך כוונה אמיתית לחזור אליו, אם הסיבות שהובילו אתכם לפרידה הן אמיתיות ומשמעותיות,

זה לא בסדר בכלל!

א. כי זה ניצול שלו. לפי מה שאת אומרת גם הוא לא שלם עם זה, כך שהוא יתייחס לכך בתור רצון לחזור. זה פשוט לנצל את הרגשות שעוד נותרו בו (לכי תדעי כמה הוא יושב ומשתגע מגעגוע. מניסיון...).

ב. כי לטווח הארוך זה לא ייתן לך שום דבר, הזמן יחלוף ושוב תשתגעי מגעגוע. ההפוגה תהיה זמנית בלבד.

א-ב-ל, אם את חושבת על חזרה (אמרת שכמעט התארסתם, זה אומר שהגעתם לשלב מאוד מתקדם בבירורים שלכם על עצמכם ושכבר היתה זוגיות מסויימת), אל תפחדי לנסות.

כל זמן שאת יודעת שזה לא סגור אצלו ואת חושבת שיש לזה פוטנציאל אמיתי -

תעיזי ותנסי.

ואם ניסית לחזור והוא אמר לא, אל תנסי יותר. זה כנראה לא רלוונטי.

אולי הידיעה של זה יכולה להקל קצת על הגעגועים.

לפי דעתי אם זה סתם כדי להפיג את הגעגועים זה ממש לא כדאי, זה יקל עלייך רק באותו רגע אבל אח"כ יהיה הרבה יותר קשה,

אבל אם זה בגלל שאת חושבת שכדאי לחדש את הקשר, אז כן לנסות...

מתוקה,

זה קשה

קשה ממש

ולפעמים את פשוט רוצה להתעלם מהכל ובלי לחשוב רק לחייג... אני מבינה אותך ממש!!!

אבל תדעי שבמקרים כאלה חייבים להקשיב לשכל, כי רגש זה דבר שנבנה, אז את מתגעגעת וזה נורא, אבל זה יעבור!

אם את רוצה אני כאן באישי

שעברו חוויה דומה. תודה רבה לכולכם!! אתם מעודדים ומחזקים אותי...

ההרגשה שקיבלתי מלקרוא את השורות האלה עוררה בי הרבה הזדהות, גם עם משהו שקרה לי וגם עם 2 סיפורים שקרו לחברות שלי...

כשסיפור דומה קרה לחברה שלי הייתה יושבת כל היום וקוראת את ההודעות שלו בפלאפון, והייתה חודש  מתקשרת אליו ממספר חסום כדי לשמוע אותו אומר "הלו" ואז מנתקת... רק כדי לשמוע את הקול שלו... (והיא בחורה רצינית, ממש עם רגליים על הקרקע... ואגב זה היה לפני 3 שנים והיא התחתנה מאז )

אבל, בסיפורים שאני מכירה- הסיבה לפרידה הייתה די אמיתית... היה חודש/חודשיים/3 חודשים געגעועים נוראיים שדעכו בסופו של דבר.. בעיקר בזכות השכל שיבוא ויגיד "זוכרת את הסיבה X שבגללה נפרדתם? זה אומר שהוא לא הבעל שלך! הוא לא הזיווג שלך! ב"ה שנפרדתם, עכשיו את פנויה להכיר את בעלך בקרוב ממש ".

אז את צריכה לחשוב עם עצמך... מה הסיבה X שלך שבגללה אתם נפרדתם? אמרת שזה לא קשור אליך במישרין, אינלי מושג מה זה כבר יכול להיות, אבל תחשבי: אם זאת סיבה אמיתית, שאומרת שהוא לא מתאים להיות הבעל שלך, האבא של הילדים שלך, השותף שלך לחיים- אז פשוט אין לך מה לחשוב עליו, ממש כך! תחשבי על מי שכן יהיה הבעל שלך! כמה מקסים זה עומד להיות בעז"ה... תבלי עם חברות, תשמעי הצעות, תצאי עם אחרים עד שבעז"ה תמצאי אותו! תתני לשכל לעזור ללב...

אם הסיבה הזאת לא ממש אמיתית, לאו דווקא אומרת שהוא לא בעלך, אז את חייבת לחשוב עם עצמך "רגע רגע רגע... למה נפרדנו? " אם יש כל כך הרבה התאמה, ויש כ"כ הרבה רגש... אז מה קרה שם? (כמובן אני לא שואלת כדי שתעני, זה כנראה מאד פרטי, פשוט תחשבי עם עצמך...) יכול להיות שנתתם ל"גורמים" חיצוניים להשפיע לכם כל ההחלטה? במקרה כזה כדאי מאש שתתייעצי עם אדם חכם הקרוב אלייך, או אפילו עם רב שאת מעריכה. אם יש עוד סיכוי- אפילו קטן - שהוא האחד שלך, אז את מתקשרת- לא כדי סתם לדבר, אלא כדי לחזור לקשר...

המון המון בהצלחה!

"להפיג את הגעגועים" (אייש... כואב הלב), לא. וזה גם לא טוב ולא בריא.

אבל אם את חושבת שיש סיכוי לחידוש הקשר, אין זילות בכך שתנסי לדבר - או איתו ישירות - או ב"תיווך".

הצלחה רבה, התעודדות ושמחה.

אולי נשארו דברים פתוחים ביניכם.

אולי שניכם לא לגמרי שלמים עם המקום הזה.

לפעמים בהתכתבות קל יותר לספר מה את מרגישה. לשפוך הכל. לתת לו צ'אנס לספר על תחושותיו.

אבל כל זה אם שניכם לא סגורים ואולי יש סיכוי שמשהו חיצוני הפריד ביניכם או איזו פזיזות מצדכם ויש באמת מקום לדבר על זה בלי לחץ ומתח של "כן חוזרים או לא חוזרים" פשוט לדבר על זה קצת ולהבין יותר טוב אחד את נקודת מבטו של השני.

אבל, אם ברור לאחד מכם שזה בטוח לא זה, שבטוח לא רוצים לפתח את זה לקשר, אז אפשר לדבר או להתכתב כדי לסגור דברים אבל לא כדאי סתם להתמרח על זה בשביל להפיג געגועים. 

תראי מה גורם לך לשחרר את היגון ומצד שני מה גורם לך לבנות את עצמך בכיוון הנכון. לפעמים קשר שנמרח סתם תוקע ולפעמים הוא משחרר ומלמד ופתאום ברור מה הצעד הבא לעשות.

עצתי לך: תראי מה משחרר אותך רגשית ממנו, או אולי מחבר אותך אליו אם שייך לחזור אליו, אבל אל תישארי באמצע, לא כאן לא שם. בשביל זה תצטרכו קצת לדבר או להתכתב. ואז כשאת קצת יותר חושבת בהגיון, תחשבי עם עצמך מה מתאים לך, לשניכם, קבלי החלטה חותכת: להיפרד ולחתוך את כל הרגשות והגעגועים או לחזור. לא להישאר באמצע.

בהצלחה רבה!

אני יודעת שאני עשיתי את הטעות הזאת ואני ממש מתחרטת עליה. אם חותכים- לחתוך! אם זה היה בקטע של לנסות שוב- סבבה, אבל אם אין שום סיכוי את פשוט לא נותנת לו ולעצמך להמשיך הלאה.

אני יודעת שזה קשה, אני בעצמי לא עמדתי בזה. אבל הלוואי והייתי עומדת, הרבה עוגמת נפש היתה נחסכת משני הכיוונים...

בהצלחה ממש!

בינתיים..עדיין מחזיקה מעמד איכשהוא...

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי