זה לא אומר שהרב שמואל אליהו לא אמר דבר כזה, אבל בבקשה לא לפרסם מסמכים שנראים כמזוייפים.

הטקסט המרכזי עם רקע לבן, המסמך עם רקע כמעט לבן,

החותמת גם עם רקע לבן שאף עולה על האות ר' של "רב עיה"ק צפת ת"ו".

אא"כ תמצא דרך להראות שהמסמך חי! כל החושד בכשרים לוקה!

בס"ד

הוא לא חשד בכלום: "זה לא אומר שהרב שמואל אליהו לא אמר דבר כזה"

יישר כח

ואין שוב סיבה לחשוד שיזייפו דבר כזה....

ושיהיה ברור איני אומר שהרב לא אמר את הנאמר שם אלא אך ורק שהמסמך שעלה פה נראה כמזויף.

אז מבחינת הפרשי הלבן:

תוכנת עריכת תמונות, משחק קל עם העקומה של הצבעים כדי להבליט היכן ההבדל, וכפי שרואים הלבן הבהיר חותך את הר' של "רב עיה"ק צפת" ומוחק חלק ממנה.
 

הסבר נוסף, הרעש סביב האותיות הינו ככל הנראה כתוצאה מהדחיסה מאבדת הנתונים של JPG ולא קשור לזיוף מסמך.

לעז.

אשמח להסבר מניח את הדעת יותר מאשר שאת טוענת שזה לא זיוף,

האם החותמת הוטבעה במקור או שהודבקה? (פיזית או במחשב)

אם היא הוטבעה במקור למה יש סביבה ריבוע לבן שחותך את האות ר'?

אם היא לא הוטבעה במקור אז קוראים לזה זיוף.

ולהבהרת טענותייך,

את ראית את המסמך המקורי נכתב נחתם ונסרק או לפחות ראית את המסמך המקורי לפני סריקתו?

זאת פרסומת

כן כן

אני יודע שאת חברת הפורום, 

אבל בכל זאת

זאת פרסומת.

במיוחד שאת מקבלת ככל הנראה רווחים על ההרשמה דרכך (תקני אותי אם אני טועה, אני לא רוצה לחשוד בך סתם)

יכול להיות שזאת פרסומת לגיטמית

אבל בבקשה לתאם זאת עם מנהל הפורומים.

זו יוזמה מבורכת, מה יש?! 

אבל אתם המנהלים 

שלנ"ו!!

ישלך פורום משלך לנעל!!

|פטיש שניצלים|

אם כן,

אני יכול ללכת 

טישו?

אני אסתדר

ראיתי בעצמי אנשים שמפרסמים פה על שדכנים ועל מאגרים, ולא נראה לי שכל אחד תיאם את זה עם המנהל. לא ידעתי. וכל החושד בכשרים לוקה, ואני לא צריכה להזכיר לך שעצם החשד הזה מוציא עליי שם רע סתם, בלי שאת מכירה אותי בכלל.. בקיצור-אני אשמח להתנצלות כאן, כי מי שלא תהיי-אני ממש נפגעתי ממך. אפשר לסגור את זה בפרטי ולא בפומבי..

נ.ב. זו לא פרסומת, זו עזרה לאחרים, לשם מצווה. איש לא מינה אותי ולא שילם לי כלום. אני פשוט רוצה לעזור לקבוצה הזו להצטמצם מסיבות משמחות...

אם גם מנהלי הפורום חושבים שטעיתי

כנראה שטעיתי

לא הייתה לי מטרה לפגוע בך ח"ו

אבל כל יום מתפרסם כאן משהו חדש

ברור לכולם שפרסומות כאלה פוגעות ברווחי האתר (כי לא מועבר לאתר כסף עבורן)

ובאיזה מקום, אף פוגעות בהנאת הגלישה, כי לא בשביל זה אנחנו נכנסים לכאן.

אבל כן,

אני מודה, טעיתי

כנראה שלא כולם חושבים כמוני

ואם מנהלי הפורום החליטו אחרת, הם הסמכות!

ובעניין האישי,

אני מתנצל בכנות אם נפגעת

כמובן שזה לא היה משהו אישי נגדך, אלא כנגד השיטה הנ"ל

לא חשדתי בך חס וחלילה, אלא הנחתי שכנראה את מקבלת גמול על כך, כמו שאר המפרסמים.

תזכי למצוות

אבל תחשבי שאלף דולר זה בדיוק כמו מי שאומר לתת 2000 ש"ח מכל צד. לא כזה הזוי..
 

להוציא 100000 ש"ח ויותר על חתונה זה בסדר,

ולתת 4000 ש"ח על מי שבזכותו החתונה מתקיימת זה כבר מוגזם??

השדכן חשוב פחות מהאיפור ושמלת הכלה? מהתזמורת? מההזמנות ומברכת המזון?? זה ממש לא מובן לי מאליו

ויש ענין לשלם את זה לפני יום החתונה.

מי שיתחתן איתי יצטרך להתמודד עם הרבה פחות..

סכומים כאלה זה לדעתי בזבוז כסף מיותר!!

לא משנה הסכום

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/867/731.html הציטוט הוא מ"עולם קטן".

אני זוכר שהרב אבינר כתב בשו"ת שלו 2000 ש"ח. 

אבל נראה לי ששמעתי אותו באוזניי שלי אומר לתת 5000 מכל צד.

והוא המשיך ואמר שאם זה נראה למישהו סכום מוגזם, אז שיחשוב כמה מוציאים בחתונה על דברים הרבה פחות חשובים כמו ברכונים, סידור פרחים או אפילו אולם, כשהיה אפשר להתפשר על פחות.

תחשוב עד כמה זה יכול לעודד אנשים לנסות לשדך אם תגמול בסכום כזה יהיה הנורמה (כסף זה מניע מאוד חזק), וזו המטרה של הרב אבינר ב"פסק" הזה.

אצלנו לא היו ברכונים ולא סידורי פרחים ולא שום דבר שלא היה הכרחי. אפילו את הכיסאות והשולחנות הזמנו מגמח ואחים שלי סידרו....

אני גם לא בטוח שאני בעצמי יוכל לשלם כזה סכום.

רק הסברתי את הדעה של הרב כפי ששמעתי ממנו

הלשכה של הרב שמואל אליהו אמרו שזהו המסמך המקורי

וככה הוא יצא מידהם

בברכת יאכלו ענווים וישבעו

כפי שאמרתי מקודם, אני לא סותר את הטענה שהרב אומר את זה, אבל המסמך נראה מזוייף,

בוודאות די גבוהה אני אומר שהחותמת לפחות לא נחתמה על הדף הזה.

יכול להיות שזה היה רק בשביל קיצור תהליכים במשרד, אבל עדיין זה לא נראה טוב ומכיוון שכך זה לא טוב.

ביררתי את זה עם המזכירה שלו

עקב מספר מקרים שקרו לארונה, מבהיר מס' הבהרות ועיניינים.

חברים יקרים.
א.קבוצה זאת המושקעים בה מחשבה וטרחה מרובים הינה קבוצה לרווחתכם והנהתכם-כל פעילותנו הינה נטו בשבילכם, אין לנו שום אינטרס כל שהוא יותר מאשר ליצור אחדות שמחה משפחתיות ואיכפתיות בלבד.

א.אנו קבוצת שידוכים המיועדת לציבור הדתי לאומי בלבד. לפיכך מותר לפרסם כל דבר ובלבד שלא נוגד מפורשות את רוח ההלכה.

ג.על מנת לאפשר מצב של דיון בצורה נכונה (כאמור כמעט 2500 חברים)
לקבוצה זאת יש כללים מאוד ברורים אנא הסתכלו בקישור המצורף-בהגדרות הקבוצה (הם אלה הנשלחו אליכם שהצטרפתם).
http://www.facebook.com/groups/348244505234734/members/

ד.קבוצה זאת הינה קבוצה המיועדת לכלל הציבור הדתי לאומי, אך הינה קבוצה פרטית. כל פוסט שלא יהלום את רוח הקבוצה או את הגדרותיה יאלץ אותנו למחוק אותו, כאמור יש פוסטים הנמחקים לאחר שיקול דעת אישי.

ה.אנו אומנם לא מרבים כלל לעשות זאת (כ5-6 חברים מאז שהוקמה הקבוצה לפני כשמונה חודשים)
אך חבר שלא יתאים לרוח הקבוצה (כאמור בסעיף א'-ירבה תככים וכו') גם לו נשלח הודעה על כך ויאלץ לעזוב.

ו.כולנו עובדים בעבודה זאת או אחרת. ואני מבין שכולנו מעדיפים לקבל משהו מאשר לשלם עליו.
ניהול אירגון ותפעול "בניין אריאל" דורשת זמן ועמל רב והינה עבודה לכל דבר ועניין. בנוסף למצווה הנלוות, אנו בהחלט "עובדים" בכך, ומקבלים על כך כסף.
(מקביל לחברה קדישה, שירותי הרבנות כתיבת ספר תורה וכו וכו כו).
כמו שלא נדרש מכם לעבוד חינם, כך גם אנו לא מסוגלים להתנהל בצורה זאת
(ואכן עם שליש גן עדן {וגם עם חמישה כאלה} אי אפשר לקנות במכולת..
כמובן הכל נאגן בחוק כנצרך.
(אולי זה המקום, לתרומות ולו המעשרות-ניתן לפנות אלנו באישי)

ז.תשלום השידוכים כנכתב בהמלצתו של הרב אליהו לקבוצתו, הינו השקפתו הברורה שהעביר.
כאמור, מצידנו יש הוצאות מרובות כגון, פירסומים ב70,000 עותקים והפצתם בארץ.
בניית האתר (שרק זה לבד כמה עשרות אלפים)
פגישה עם אנשי מקצוע המלווים תדיר את אירגוננו (כאמור בצד הנהולי ונשמר בתוך המערכת).
ההוצאות השותפות וכו וכו
וזאת לבד ממאות אלפי שעות העבודה שלנו, במחשבה, תיכנון, ביצוע, תיאומים בירורים קישורים וכו'.

ומצדכם, (אדבר עלי אישית) מי שיגרום לי להגיע למצב שהוציא מאות אלפים מתוך שמחה אמיתית ובחירה עצמית, על הוצעות כמו:
מסיבת האירוסין, הטבעות, הזמנות, שמלת הכלה, הארוחה לכל מאות המוזמנים(!!!) שלי, אולם, צלם, להקה, הוצאות השבת חתן וכו וכו וכו.
לחלוטין אשמח לתת לו מכיסי לפחות 1000 דולר שלמים...
(כאמור, שני עדים וטבעת השווה פרוטה, מספיקים לכך)
וזאת בטח לאור כך שבזכותו בניתי את ביתי וכמובן לאחר כל המצב הפנימי השוחק המבאס והמתסכל מעולם הדייטים שנצרכתי לעבור עד שהגיע אותו אדם ופשוט עשה זאת עבורי..
(להמחשה בלבד, מוזמנים לרפרף חופשי באחד הסטסטוסים.)

כאמור, זה אנחנו ואלו כללנו.
אני יודע שי משהו תפסתי שקל נח וכייף להעביר ביקורת תדיר על כל צעד ושעל (ולא רק שלנו) ככה זה שעוסקים עם ציבור כל כך גדול, אבל בחיי שהכל לכבודכם.
ומכאן, נשמח להיות לעזר לכל מי שרק נצרך לכך.
אמן ונזכה לראות בשמחת כולכם (מתוך או מחוץ לאירגוננו)

-אריאל, וכל צוות "בניין אריאל"-היכרויות לציבור הדתי לאומי.

המשמעות של לזייף מסמך כל כך מפורש ועוד עם חתימה של אדם כל כך גדול, הינה עברה פלילית היכולה לכנוס אותי בעד מאות אלפי שקלים ושאר הליכים נילווים העגונים בחוק.
כאמור יש שם מפורש בראש הדף, וניתן להגיע לאחד ממנהלנו וכנל אלי ללא שום בעיה. מין הראוי לעשות כן לפני הוצאת הלעג.
באשר להחלטת דרך העיצוב בלשכת הרב למסמך, זוהי לחלוטין התנהלותם ולנו לא נותר אלא לברך ולהודות למרן הרב על אישורו למפעל חיינו.
אכן מוזמנים בשמחה, ואמן ונזכה לסייע.
-אריאל גמזו,
מנכל בניין אריאל.
{פנויים משהו (,״)} -היכרויות לציבור הדתי לאומי.

הבהרה חשובה לפני התגובה,

כל הדברים שנאמרים ונאמרו פה על ידי הינם כלליים ואינם מכוונים ח"ו להגיד שחצרו של הרב בעייתית אלא אך ורק שפרסום המסמך שנראה כמזוייף הוא בעייתי.

א.

ב.

ג.

לגבי כך שלא פניתי אליכם בפייסבוק לפני שפרסמתי כאן,

מכיוון שהמסמך פורסם כאן הגבתי אליו כאן,

מכיוון שאיני כלי תקשורת ולא שלחתי את המידע על "מסמך שנראה כמזויף שפורסם בשם הרב שמואל אליהו" - לכלי התקשורת, לא ראיתי צורך בלנסות לברר למה המסמך נראה מזוייף, אלא הגבתי פה והתייחסתי אך ורק לעובדה שהמסמך שפורסם פה נראה מזוייף.

לסמוך עליה, וגם לשים את השכל בתמונה לא בנפרד

בגדול, חושב שצריך משהו משמעותי כדי להבין בדייט ראשון.

תשתפי קישור לשם?

שהוא מעגלי

משאיר נזקים לאורך הדרך

והמטרה לא מושגת

המרַצה מתבאס לעשות משהו שפחות לטעמו

המעשה יוצא עקום

כי עוגה עושים באהבה

המרוּצה לא באמת מרוצה

ואז המרַצה שוב נכנס לפעול

זה מתחיל במילה טובה,

ויכול להיות גם טירחה מאומצת,

נסיעה רחוקה או הוצאה כספית גבוהה.

האם הצד השני מכיר בזה?

"העושה טובה למי שאינו מכיר בה..."?

או "המפייסו בדברים..."?

לרוב נשים חכמות פיקחות ומבינות שהגבר משקיע או מקדיש מזמנו, מתאמץ ומנסה.

ואם היא לא שמה לב לזה? אז חבל על המאמץ.

הראש והלב שלה במקום אחר.

וגם גברים מבחינים בזה במוקדם או במאוחר ;)

נתינה היא חשובה מאוד, בטח בזוגיות.

ריצוי זה גרוע. כי ריצוי מונע בדרך כלל מפחד.

באופן אירוני הריצוי לא מתמקד בשני, אלא בעצמי. בפּנים- אני רוצה לרָצוֹת את השני כדי שלא יקרה א' ב' ג'..

ואז זה בדיוק הפוך מנתינה. כי אני בעצם הסיפור, לא הוא.

וזה יוצר שני אפקטים-

א. לא נעים לצד השני לקבל ככה. זאת לא נתינה אמיתית, וזה מורגש.

ב. זאת נתינה שהיא באה עם מחיקה עצמית. מה שגרוע בתווך הארוך (לשני הצדדים אגב).

בגדול בחוויה שלי, אלמנט דומיננטי של ריצוי יכול להרוס זוגיות.

(לעומת נתינה שהיא חלק הכרחי ובלתי נפרד מזוגיות)

התחום של יחסים הוא תחום של "מדעי החברה" ולכן הוא תחום מאוד לא "מדע מדוייק"

זה לא באמת משנה באיזה הגדרות נשתמש. השאלה האמיתית מה התוכן.

אם שמת לב, התוכן של הדברים שכתבת הוא לא סותר בכלל את תוכן דברי.

ההבדל זה המושגים השונים, אז דיון על מושגים הוא קצת מפספס את המסר שרציתי להעביר.

אז מה ניסיתי לעשות פה?

לקחתי מילה שההקשר הנפוץ שלה הוא שלילי.

התייחסתי למילה הזאת על פי המשמעות המילולית שלה גרידא.

ריצוי = לגרום לאדם להיות מרוצה.

בלי להטעין על זה שום הקשר, גם לא את ההקשר הנפוץ.

תקני אותי אם אני טועה, זה נראה לי הפירוש המילולי של המילה.

בהקשרים אחרים, ריצוי במובן הרזה של הדבר, יכול להיות תואם לסיטואציה ואפילו טוב.

למה אני בוחר לדבר ככה?

בעיני, כל דפוס התנהגות/מחשבה יש בו הגיון מסויים.

לכן במקום לשלול את הגיון הפנימי של המחשבה/התנהגות לא טובה, כדאי הפוך - למצוא מה כן הגיוני בו.

ואז ממילא כאשר אני מבין מה הגיוני במשהו מסויים, אני מבין את ההקשר הנכון שלו ולדעת איך להשתמש בו.

זה גם נראה לי מביא המון אמפתיה וחמלה ביחס לטעויות ויותר קל וכיף ככה ללמוד מטעויות

@אנוני.מית @oo @שנונימי @נעמי28

כלומר, זה מה שאתה עושה בפועל, אבל המניע הוא בכלל לא הצד השני ולא טובתו, המניע הוא שאתה תהיה אהוב, שאתה תקבל אישור ולא דחייה.

זה ה-הבדל.

אתה מרכז הסיפור, לא הוא.

זאת תכונה שמאמצים בילדות, בשלב כל שהוא הבנת שכדי לשרוד ולהרגיש אהוב אתה צריך לרצות, לשמח, להיות מושלם, לא להיות נטל.

אפשר לעשות טובות, אפשר לעזור,

כדי לנהל מערכות יחסים טובות חייב לפעמים להתגמש

אבל בריצוי המניע הוא לא אותו מניע וזאת הבעיה.

לריצוי אין גבול, בריצוי אתה מרגיש שחוק, קורבן, שנלקח ממך ולא שנתת.

לפעמים זה בסדר לגרום לשני להיות מרוצה בשביל טובה אישית,

נשמע לי מאוד אנושי.

מסכים שכדאי שזה יהיה במינון נמוך מאוד.

כדי להבין האם אתה סתם עושה טובה למישהו או מרצה

מה יקרה אם תסרב? אתה יכול להגיד "לא" בלי להרגיש אשם? אתה מרוקן אחרי הנתינה הזאת? חצית את הגבולות שלך בנתינה הזאת? צברת "נקודות זכות" אצל אותו אדם עם הנתינה ואתה מצפה לקבל בתמורה אישור ואהבה?

זה לגמרי בסדר לגרום לשני להיות מרוצה ולעשות לו טובה

השאלה מה המניע, המחירים, מה הגבולות שנחצו ומה המינון.

ומה מטרת השאלה שלך באופן כללי? לי זה היה נשמע כמו ניסיון הכחשה לריצוי.

לא שאלתי מה האינדיקציה לריצוי.

ניסיתי להביא מקום שבו המילה ריצוי מקבלת הקשר חיובי.

אז אם את פתוחה לשמוע על זה מעולה.

בכלל לגרום לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה, זה לא משהו שהייתי מזלזל בו.

ולמה אני מתעקש על זה?

כי אני מרגיש שיש פה כוח בעל עוצמה במציאות. יש פה כלי אדיר. להשפיע על רצון של מישהו אחר זה וואו. לכן חשוב גם לדעת לעשות את זה נכון.

זה מכוון גם אליך -

המסר שלי לא בא לסתור את תוכן דבריך אלא להוסיף - לקראת נישואין וזוגיות

ורצון לשלוט על איך שהאחר רואה אותי.

וחלק מהריפוי בה הוא לשחרר שליטה.

זאת עוצמה שלילית, גם למרצה וגם למרוצה - שלרוב מרגיש את הריצוי ולא מעריך את המרצה, והמרצה במעשים שלו מגשים בעצם את הפחדים הכי עמוקים שלו, ולא מוערך ולא אהוב.

נראה שאתה מנסה למצוא משהו חיובי בתנועה שאולי נראית טובה אבל לא מגיעה ממקום נכון וטוב.

לאדם להרגיש רצוי ולגרום למישהו להיות מרוצה

זה אכן יכול להיות דבר טוב

אני חושבת שההבדל בין ריצוי 'טוב' לריצוי רע

נמצא בפרמטרים של התוצאה

האם האדם המרצה אוהב את עצמו ואת המעשה כשהוא מרצה

ומה קורה ביום שהוא מפסיק לרצות באופן זמני/ קבוע

אני עושה את הריצוי הטוב הרבה

סמול טוק עם עשרות אנשים ביום בעבודה/ תוקפת את הבוס ברשימת נושאים לדיון על הבוקר/ מקשיבה לילדים גם אם אני פחות בעניין ועוד ועוד

נכון שהמניע שלי הוא ריצוי (ולפעמים עוד דברים)

אבל אני אוהבת את המעשים הללו

רואה בהם משחק פסיכולוגי

של עלות תועלת

ואז ביום שאני עצבנית אש/ מבואסת/ עייפה מדי

ולא עושה את כל זה

אז החיים ממשיכים כרגיל

ואף אחד לא בא בטענות (אולי הילד הקטן צריך תיווך 'אני צריכה שקט')

בריצוי רע

האדם המרצה מרגיש רע אחרי המעשה

וביום שהוא מחליט להפסיק

הוא מקבל שפכטל

יש את אסף זולדן הוא תותח

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.

מההורים שלו במערכות יחסים שלו (ובכלל בחיים)

מי שחושב שהוא לא, עדיין לא גילה את זה.

מודל הזוגיות השפיע בעיקר אחרי החתונה

לא חושבת שנכח כמעט לפני

מההורים שלו.

בכל התחומים.