אני פשוט קצרה בזמן..

לבינתיים..

חיבוק

כשנסגרת דלת- נפתח חלון

רק תדעי להסתכל

לראות שנפתח משהוא שלא ציפית לו

אנשים לא תלויים בך

בחוזק שלך

או בשבירה שלך

הם תלויים בו

תשתחררי מהעול שאת נושאת עלייך

לחינם, שלא בצדק

וגם את "נגמר לי הכוח"

תשליכי על השם

תזרקי, תשליכי ממש

ותתני לו לתת לך כוח חדש

שלא ידעת מאיפה בא לך

הבעיה שאני כבר באמת מתקשה להבחין מה יהיה לי טוב,

מה בכוחות שלי ומה לא רלוונטי בשבילי.

אנשים לא תלויים בי, אבל מצליחים איכשהו לקבל ממני כוח,

והאמת שזה מה שמאפס אותי,

להתעסק בצרות של אחרים.

כשחברה שולחת הודעה "אני רוצה ללכת לישון ולא להתעורר" 

אין לי ברירה אלא לשים את עצמי בצד ולנסות לתמוך כמה שאני יכולה.

מנסה להשליך עליו, ואיכשהו מוצאת קצת כוח,

אבל אני רוצה פתרונות,

לא כוח בשביל לעשות עוד משהו 

ולגלות שלא יצא מזה כלום.

שוב- תודה רבה על ההתייחסות.

אז קשה לי לחשוב איך לעזור לנתח ולהבין -מה טוב לך? מה מעל לכוחות שלך?

תדעי שבחיים לוקח המון אומץ

המון גבורה

לומר די- זה כבר לא בכוחות שלי

אני מצטערת, העולם עכשיו פשוט צריך לשבת בלול\ לעמוד בתור

אני עסוקה מידי, אני לא פנויה עכשיו- אני צריכה לטפל בעצמי. לשמור על עצמי.

לא מסוגלת לתת מעבר לכוחות שלי. ואני לא חייבת לגרד את עצמי בשפכטל כדי לעזור לאחרים!

מותר גם לי להיות חלשה.

למשל מה שהבאת לגבי חברה שלך

(אני אומרת בהסתייגות- אני לא מכירה אותה או את התנאים לסיפור, יש מצבים שנכון וחייב להתנהג אחרת)

מניסוח ההודעה שלה נשמע שהיא מיואשת- אבל לא נשמע שח"ו היו לה כוונות אובדניות

כלומר -את לא חייבת להציל אותה. רק צריך לעודד אותה, לתמוך בה.

לעודד ולתמוך- זה כפי היכולת שלך, כמה כוח שיש לך.

אם אין לך כוחות לזה- אז יש לך ברירה!!! באמת שיש לך  ברירה!

לענות לחברה הזו- חיבוק. משתתפת בכאבך. אוהבת אותך- את יקרה לי, בשבילי חשוב שתתעוררי מחר. תדעי שהשם נותן נשמה חדשה כלבוקר.

וזהו. קצת מילים פשוטות (זהי וצא מיסרון אחד- אם סופרים תווים)

ותשימי את עצמך באמצע

כי אם לא תשמרי על עצמך- מי ישמור עלייך?

חברה שלך- כבר תקבל סיוע עמוק יותר ממי שיש להם כוח, ממי שיכולים לעזור- בלי לקרוס בעצמם.

בד"כ הפיתרונות שהשם נותן הם לא פיתרונות אינסטנט

לא רואים היום עכשיו בעיניים- את מה שהוא נתן

הוא נותן אפשרויות

הוא נותן מהלכים ארוכים

אחרי שנים מסתכלים אחורה ואומרים- זה היה... ותודה שנתן לנו כוח למסע הזה

רואים את העיקרון הזה במובהק- בנביאים-

יש שני התרחשויות שהשם בא ונותן פיתרון ומייד שרואים בעיניים-

ביציאת מצרים, ובבימות המשיח

ובשניהם זו התרחשות כל כך חזקה ועוצמתית- שזה משאיר "אדמה חרוכה"

רוב ההתרחשויות בעולם זה בקצב של העולם הזה- בקצב שאנחנו מסוגלים לחיות בו.

לעשות משהוא ועוד משוהא- ולא מתהפכים לנו החיים מזה- אבל הכל מצטבר- ופתאום יש שינוי קטן בחיים.

אם את רוצה באישי-

אני לא תמיד פה... אבל אפשר להשאיר לי כמה מילים ואני אשתדל לענות

ואני לא צוחק (וממש לא לועג חלילה)...

אני כבר 3 ימים עכשיו

חושבת וחושבת

ולא מוצאת אפילו קצה חוט לתשובה

או להתחלה של לימוד

בשביל חברה אהובה לי מאוד

שהקשתה לי שאלות מעמקי קשיי חייה

על ההשגחה והייסורים

אם השם טוב- למה יש סבל בעולם?

למה יש צדיקים- שרע להם?

למה השם בורא שפע בעולם- ולא נותן לו לבוא למימוש?

ובקושי אני מוצאת את הקצה חוט לתשובות שיש לי לעצמי

אבל להעביר לאחרים?

למצוא תשובה שתתאים -לה?

כשיהיו לי תשובות כדי לעזור לה

אולי

רק אולי

אוכל להתחיל לכתוב משהוא

ושיהיה לזה מדרגה מספיק כללית ונצחית להיות ספר- אוהו

ואין לי ספר תניא בבית

ואין לי מספיק ידע כדי למצוא איפה בספר אמורות להיות התשובות...

נראה לי אני אצנח על אשתך לתחקיר

כמו שכתבתי למעלה, התמיכה באחרים היא זו שמחזקת אותי,

עוזרת לי לראות דברים בפרופורציה,

ואני משתדלת להיות מודעת כמה לתת.

בכוונה לא פירטתי מה העניין שאני לא סגורה על עצמי לגביו, אווטינג וכאלה.

מסכימה עם זה שהכל תהלכים ולוקח זמן,

אבל יש דברים שיש בהם דד-ליין

ועל משהו כזה דיברתי.

תבורכי!

אני מאמינה שהתשובות והכוחות נמצאים אצלנו,

רק כשאנחנו מסתכלים על הבעות שלנו קשה לנו לראות אותם בפרופורציות הנכונות,

אנחנו נוטים לראות אותם באופן מוקצן, בשחור-לבן,

ואז גם קשה לנו למצוא את התשובות והמילים הנכונות לעצמינו.

אבל כשאנחנו מתעסקים בבעיות של מישהו אחר,

מסתכלים מהצד,

קל יותר לראות אותם בעיניים נכונות

וקל יותר למצוא את התשובות ואת הדברים הנכונים להגיד,

וככה כשעוזרים לו על הדרך מכניסים לעצמינו בדלת האחורית

מה שאנחנו צריכים לומר לעצמינו,

זה נכנס ככה עם פחות התנגדויות.

בסופו של דבר הצרות של אחרים

הן אותן צרות כמו שלי עם שינויים קלים,

ככה שכשעזרתי למישהו אחר -עזרתי  גם לעצמי.

איך אמרה לי פעם מישהי חכמה-

"רק מי שיודע לעזור לעצמו- ידע לעזור לאחרים"

אז זה גם נכון הפוך.

לפחות אצלי.

תודה לך...

לא חשבתי על זה..

צודקת כמובן

אבל עדיין, מי שלא ישכיל כמוך לקחת את העצות שהוא בעצמו נותן וליישם אותם על הבעיות שלו- ישאר עם הבאסה שלו והבעיה.

ועצם העיסוק בבעיה של אחר לא "תפתור" לו את הסיטואציה שלו.

מאיפה הקלילות הזו, להעלות על הכתב את כל הרגשות האלה...???

ואני מקווה שהקב"ה ימצא לי את המילים הנכונות ע"מ לחזק אותך.

הרב וולבה בספר עלי שור אומר שהיסוד לכל המצוות שבין אדם לחברו הוא ל"הזריח לו שמש".

אם אצליח זהו שכרי!

כששמעתי את המילים האלו מאנשים גדולים ממני זה נתן לי המון כוח.

דבר ראשון כדאי שתדעי שאנשים גדולים מקבלים ניסיונות גדולים ומתרוממים מהם (אברהם אבינו).

דבר שני השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה ד' נתן לי את הניסיון הזה?

(וכידוע אם את ניק מוכר פה, החיים שלי מלאי ניסיונות ב"ה, ותודה לקב"ה שנותן לי אותם כדי ללמוד ולהיבנות).

אני מצטטת לך משהו ששלח לי אדם שאני מאוד מעריכה (אם אתה קורא את זה וזה לא היה לעניין שציטטתי, אתה מוזמן להעיר לי):

"" אני מרכז העולם" אבל לא כדי שהכל יבוא לי על מגש של כסף (גם ככה זה לא קורה לאפחד), אלא כדי שאני אבין שכל מה שסביבי הוא חלק מתוכנית האימונים האישית  שלי מבורא העולם ישתבח שמו.

החל במי האנשים שסביבנו או שהיו סביבנו וכלה במסלול שעברנו כולל מסגרות קשרים וכדומה.

וכל ההיסטוריה הזאת היא הכנה,למתי? להיום ! 

כל המטענים חיוביים ושליליים נועדו לבנות אצלי אישיות מספיק חזקה ויציבה כדי לעמוד בניסיון של היום !

(אבל כל יום מחדש)"

(עד כאן הציטוט)

תזכרי יקירה,

דוד המלך בתהילים אמר: "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון"

הקב"ה נותן לנו לפי מה שאנחנו רוצים, וע"מ להשיג זאת אנחנו צריכים לרצות בכל מאודנו.

כוחה של המציאות בחיינו תלויה בכוח הרצון שלנו "אין דבר העומד בפני הרצון"

תזכרי את בת פרעה שהושיטה את ידה ונתארכה אמתה, כמה כוח רצון היה לה.

וגם לך יש כוח רצון, כוח רצון גדול לשנות את המצב.

קוראים את זה בין המילים שלך.

קראתי פעם באיזה ספר (אני לא זוכרת את כל המשפט רק את חלקו): הקב"ה נותן לאדם לעשות כוח, ומה הכוונה הרי אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזים עליו מלמעלה.

הכוונה, שהקב"ה נותן לאדם פוטנציאל. הוא נותן לאדם את הכלים את האפשרויות ואת הכוחות הפיזיים והנפשיים.

המטרה שלך כרגע היא להתבונן ולא לשקוע ח"ו ביאוש.

הקב"ה נתן לך לבחור בדרך הנכונה, לעשות חיל ולהצליח ואת מסוגלת!!

תראי כמה כוחות יש לך!!

ומותר לך גם לבכות, ולבקש מהקב"ה שהניסיון הזה קצת כבד עליך ואת רוצה כבר להיות מאחוריו.

ולהגיע כבר לסוף, לרגע שמחלקים את ה"צ'ופרים"

הישועה באה בהיסח הדעת.

מוכנה גם להקשיב בש"א אם את רוצה ולנסות לעזור.. גם אם זה רק להקשיב.

מקווה שהועלתי, גם בקצת..

הועלת הרבה

אני משתדלת לעשות מה שאני יכולה בשביל לעמוד בכל הנסיונות הללו,

ולהתקדם מהם,

וזה רק מה שאני מבקשת ממנו- שיאפשר לי להמשיך.

שה' יברך אותך!

תקראי שוב את מה שכתבת ותגלי את זה

את חזקה!!

שולחת כוחות 

|כוח|

 כדי להגיע לרמה כזאת של פתיחות (וקלילות)  איתו^  !!!

תדעי שהכל בידיים שלו והם כבר פתוחות אלייך (ממקורות יודעי דבר..)

את רק צריכה להיות "כלי" לקבל או לראות את אותו פתח שמיועד לך פתוח כפתחו של אולם ! 

רק אולי עצה קטנה לגבי אותם אנשים שלא תלוים בך אבל מוצאים דרך לקבל ממך

א. מצטרף למה שנאמר שאולי זה לא הזמן לפזר כוחות שאת צריכה אותם לעצמך ..

ב. אם א"א להתנתק וזה מצב נתון אז תמצאי בהם את נקודת הכוח שלהם...

 ובלי להיות תלויה בהם, את גם צריכה במקביל, "איכשהו לקבל מהם כח" ! 

מעבר לזה כתבו פה דברים ממש מחזקים ומעשיים אז כל מילה נוספת מיותרת...

 תודה גדולה לכולם,

חיממתם לי את הלב!

בע"ה מתחילים שבוע חדש,

עם קצת יותר חיוביות,

בתקווה שהעניינים יסתדרו בע"ה מהר.

בשורות טובות!

צריכה להחזיר לך תשובה מיום שישי 

לא שכחתי

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם