תנסה להתיחב אל התוכן הישיבתי ולא לתנאים ולאוכל..לסגנון החבר'ה.לסגנון הלימוד(גם חול/וגם קודש).

לסגנון הרבנים. לסגנון הישיבה..(לוחצת/סביבתית/חופשית/אקסטרני.....)

ותתיאץ עם מישו שמכיר אותך טוב..

חברים,תנאים,פנימייה(אם יש /אין),ולפי השיקולים האישיים

שאני בת..

אח שלי לומד בהליכות....(עולם)

ישיבה מעולה!!!  [ אני באישי אם צריך משו..]

רק חבל שאין הליכות לבנות..

ושלא יהיו לך שיקולים של חברים/מרחק מהבית 

כי תמיד מוצאים חברים (אם אתה נחמד) ומתרגלים למרחקים (אפילו גדולים - מניסיון)

"ככה אני רוצה להיראות כשאהיה שמיניסט"....

תחפש כמובן את החברה הרציניים והחזקים... ולא את החפיפניקים, כי כאלה יש בכל מקום...

וכמובן... ישיבה זה לא חתונה קתולית, ואפשר להחליף מתי שרוצים, בלי לפחד בכלל משום דבר.

ברגע שלא טוב לך אתה יכול לעזוב.

ובהצלחה ענקית...

בס"ד

אני יודעת על אחים שלי, לא מניסיון אישי אבל קרוב :

אח אחד גאון אבל 8 שנים לא למד- אז לא ממש רצו לקבל אותו בכל מקום, מצד שני הוא רצה ללכת עם כל החברים (ואם לא עם כולם, אז עם חלק...) -היה לו חשוב שיהיו לימודים טובים (למרות שעד עכשיו הוא לא למד- הוא מתכנן לעשות מקצוע ולכן חשוב לו הלימודים), חברים, ורם טוב- הוא הלך לאיזה ישיבה עם לימודים ברמה רדודה (ספר שהוא למד בכיתה ג' הם לימדו שם...), הוא הלך לבד- הוא לא הכיר שם אף אחד, והרם שלו לא עזר בכלל לכל התהליך- הוא עזב ועבר לישיבה אחרת- והוא בענינים.

בישיבה הזאת יש רק חבר אחד מהישוב- אבל במהירות הוא התחבר לשאר החברים בישיבה (מה שבישיבה בתחילת שנה לא קרה), הוא מרוצה מבחינה לימודית למרות שקשה מאוד והוא חולה על הרם והמדריכים שלו.

קיבלתי אח אחר, בתחילת שנה הוא כל היום היה בדיכאון, עבר ישיבה- פתאום הוא מרכז השבט, מארגן דברים, מפעיל דברים, אחראי- בהצגת חודש ארגון השבט שלו עשו את הקטעי קישור- הוא הופיע ברובם, ולמרות שאני לא הייתי כל החברות שלי ויותר מזה באו ואמרו לי שאח שלי היה שופך, ואיפה החבאנו אותו כל השנים.

אח אחר- לומד באותה ישיבה כבר שנתיים- ומרוצה, עד כמה שאפשר, הוא לא חובב לימודים אבל החברים אחלה

ואח שלישי רוצה ישיבה של חיל האוויר- אבל יש לו עוד שנה אז שיתאפק קצת

זה באמת אישי, אני לא הייתי שורדת בפנימייה אפילו דקה- והאחים שלי לא יכולים בלי. בלי העין הרע- יש לי מספיק אחים ואני די בטוחה שאחים שלי לא ילמדו באותה ישיבה- ב"ה יש מספיק ישיבות שבאמת תתאים לכל אחד, וזה שהם גרים באותו בית לא אומר שהם צריכים ללמוד באותה ישיבה.

ואחרי שכל האחים שלי ילכו לישיבה אני אוכל לעשות דוקטורט על בר מצווה,ישיבות, וצבא

אם אתה אוהב גמרא וקודש - בני צבי

אם אתה רוצה שילוב קודש וחול - ישל"צ

אם אתה רוצה חסידי וחול - מקור חיים

אם אתה רוצה סטלה - מצפה רמון

אם אתה אוהב ללמוד, קצת יותר - מכון לב (עם המלצה ממני - אני לומד שם ואני ממש לא חכם או משו, תתעלם מכל הסטיגמות של "החנונים" - זה חארטה)

אם אתה אוהב חברה וכריזמה - דימונה

אם אתה רוצה לימודים סבבה חברה סבבה - יתק"א

קיצור תלך לאיזה יום יומיים לכל ישיבה שאתה חושב שאולי תרצה להיות בא - ופשוט תסתכל ותברר

אם את רוצה קודש, קצת סביבתיות חֵבְרה טובה בוא אלינו. טוב לא ממש מדויק אי אפשר לתמצת ישיבה במשפט אבל תדבר עם מי שלומד שם תחפש מידע, בטח כלל סרטונים תמימים ביוטיוב מעידם על הרבה (אני יכול להגיד לך עלינו שיש מחזור אחד שהאוירה שלהם לא משהו (אני מקווה שאף אחד מהם לא נכנס לפה כי אחרת אני יסקל) ובאמת רואים שפעיליות וגם סקטון אחד שהם עשו - ברמה נמוכה (לא טכנית כן?)

לצאת עם תואר ובגרות מטורפת? להיות קצת סביבתי ותורני? רק סביבתי? רק תורני? להיות עם החברים שלך? איזה ישיבה מיוחדת? תכתוב פרטים ואני מאמין שיוכלו לעזור לך פה בשמחה!

שאני מאוד ממליץ ללכת על פנימיה
רק מי שהיה בפנימיה יכול להבין על מה אני מדבר ואני חושב שהוא גם מסכים איתי.
אין דבר שבונה אותך יותר טוב מפנימיה לא כל אחד מתאים אבל הרבה אנשים שמתאימים חושבים שהם לא....

לגבי מה חשוב כולם משתנים מה שחשוב בחמישחית זה לא מה שחשוב בשישית ובשביעית לכן הייתי ממליץ על מקום עם חבר'ה טובים ותנאים טובים ולא יותר מזה בסופו של דבר הכל ישתנה...

אבל השאלה היא אם אתה רוצה להיות ליד הבית או לא.....

קודם כול תודה לכולם

דבר שני למי שרוצה רצת פרטים...

אני אוהב גמרא מאוד!!!

אני אוהב את ארץ ישראל

אני צריך מקום שטיפה ילחוץ עלי לילמוד(אחרת אני ישב בסטלבת כול היום)

ואני צריך גם מקום חי ולא יבש

מי שמכיר את הישיבה שלו ויכול להמליץ לי אשמח ביותר...

אגב בני צבי זה דיי רחוק מהבית זה 10 דקות הליכה

כשלוחצים עליך זה סתם מדכא...

ואם אתה רוצה שילחצו אליך קצת ישלץ ממש לא טובה בשבילך

מבחנים בדיקות גיבוש פעילויות ועוד
דבר איתי באישי היום\מחר

על דרכי נועם פתח תקווה

יש פנימייה אבל לא חובה לימודים עד 8 בערב ש יחסית לחץ לימודים

טיולים רציניים ולומדים הרבה גמרא

(ראיתי שמישהו פה תייג את מקו"ח כ"חסידי וחול" אז זה ממש לא נכון ובכלל אי אפשר לתייג ישיבות בשתי מילים.)

במקו"ח לומדים יחסית די הרבה גמרא ואפילו אם אין לך יותר מידי ראש אבל יש כח אז אתה תראה פתאום בסוף חמישית שנהיית תותח בגמרא יחסית על רוב החברים שלך.. אבל זה ממש לא הכל, עיקר העניין של מקו"ח זה שכל אחד מה שהוא עושה שיעשה חזק ולא יהיה סתם אחד שמתהלך אלא בחור רציני, אם אתה בעניין של כושר וצבא אז תעשה כושר ואם אתה טוב במוזיקה אז תהיה נגן מהולל, אל תהיה איזה בטלן.. ברור שיש לישיבה איזה חיבור כלשהו עם חסידות, ועושים כל מיני דברים שקשורים לחסידות כמו התוועדיות פה ושם, פורים מטורף(אין על פורים של מקו"ח, מנסיון.) וכל מיני ניגונים וריקודים "ספונטנים".. העניין הוא שרוב החבר'ה הם לא "חסידיים" או בעלי פאות וכזה, אלא פשוט אנשים שזורמים עם זה, ולא אנטי.. תכלס עיקר ה"חסידיות" של הישיבה זה לא לימוד חסידות אלא שמקבלים כל אחד, כל אחד עובד את ה' כמו שמתאים לו.. לגבי ההווי יש אחלה חבר' וכיף ותכלס כמו בכל פנימיה גם במקו"ח מה שבאמת מושך בישיבה זה החברים ובסוף ארבע שנים יוצאים עם חברים לכל החיים.. לגבי לימודי חול צריך לנפץ את הסטיגמה על מקו"ח שלא לומדים כי לומדים פה בדיוק כמו בכל ישיבה פנימייתית אחרת פחות או יותר, לא יתנו לך פה לא לעשות כלום והצוות ידאג שתלמד ותוציא תעודת בגרות מלאה.. סה"כ ממש ממליץ אבל קודם כל כדאי לבוא לבדוק כי זה לא ישיבה שמתאימה לכל אחד..

א. בין מהקומות הייחדוייםבהם הלחץ החברתי הוא לטובה. מקוםם בו אם תשב ותלמד גמרא או כל דבר אחר\ לא יכנו אוץך ויגדירו אותך כחולה בחנוניזם אלא יאמרו לך שכוייעח ואפילו בוג של ישאפו לעלות איתך.

ב. עוד דבר, הדיסטנס בין המחזורים לא קיים. לא קיים לחלוטין. בפשטות. אני יכול לדבר עם כל אחד מכל מחזור אחר בלי שום הרגשה של הוא-יותר-גדול-ממני-וצריך-להקשיב-לו.

ג. בישיבה אין בכוונה דרך ברזל, שביל צר מכוון ע"י הצוות. מאותה סיבה גם אין שיעורי אמונה. אם בישיבות מסוימות יש שביל צר יותר או פחות, במקו|"ח יש כביש מהיר עפ שבעה נתיבים. כ"א בוחר את הדרך שלו. מסתכלים על בוגרי הישיבה, ולא מבינים איך לכאורה כולם יצאו מאותו מחזור באותה ישיבה תיכונית. אחד הדברים היפים יותר שיש בישיבה.

ד. לא כולם חסידים מעופפים ומנותקים מהמציאות, כפי שהסטיגמה הנפוצה על הישיבה אומרת. יש גם ליטוואקים גמורים, אבל רוב הישיבה מתייחסת בצורה כזו או אחרת לתנועת החסידות. צריך להבין שרוב הבנים באים מבתים לא חסידיים במיוחד\ כמו רוב הבתים במגזר, כך שבכ"ז יש מידה של חשדנות מסוימת ושל אי-לקיחת שום דבר כמובן מאליו. לכן, אם, כמו רוב הישיבה, ישנה התייחסות מוסימת לתנועת החסידות, היא נעשית מתוך שיקול דעת מלא. 

ה. לומדים גמרא בצורה ממש ממש טובה. בוגרים מספרים, שכשהם מגיעים לישיבות גבוהות, אמנם בעיון מרגשים אולי צת שהחבר'ה מעט גבוה יותר, אך בבקיעות אתה מרגיש שאתה הקבה יותר גבוה מהם. בס. בוקר של עיון פחות מדגישים את עיון החפריזם הביני"ישי אלא יותר להבין את הגמרא, את הפשט הגמור שלה וכו'. זה לא אומר שלא פותחים מיליארד ספריןם ושואלים עשרות שאלות, כן?

והכי חשוב -- זרוק את הסטיגמות לפח. אין לך מושג כמה סטיגמות התנפצו לי מאז שהייתי חמשוש.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות