להיות או לחיות?..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 

מכירים את זה שאתם יודעים מה נכון וצריך לעשות, אבל פשוט אין לכם כוח לזה?
נגיד אתם מתלבטים אם ללכת להתנדבות, או שאולי כדאי להישאר בבית כי קר וגשום בחוץ, ובבית חם ונעים.. 
או שבמקום ללכת לשיעור תורה, בא לכם סתם לשבת ולראות איזה סרט..

---

 

בפרשת השבוע שלנו (ויגש), יעקב אבינו נפגש עם פרעה.
והשאלה הראשונה שפרעה שואל את יעקב היא - 
"כמה ימי שני חייך"?
כאילו, אחרי כל הדרך שיעקב עבר והטלנובלה המרגשת שהמשפחה שלו עברה - מה שיש לפרעה לשאול את יעקב זה בן כמה הוא?
מוזר קצת, לא?!

ועוד יעקב, במקום לענות תשובה של 3 מילים, מתחיל להרצות על השאלה הפשוטה הזאת -
"ימי שני מגוריי שלושים ומאת שנה. מעט ורעים היו ימי שני חיי, ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם"
כאילו, שאלו את יעקב שאלה פשוטה, אז שיענה את התשובה המדוייקת. למה צריך את הכפילות הזאת?!

 

אז זהו, שבעצם השיחה הזאת בין יעקב ופרעה מייצגת 2 גישות שונות לחיים.
כשפרעה פוגש את יעקב, הוא מתפעל מאוד מהגיל המבוגר שלו, כי מבחינתו הזמן שהאדם נמצא פה בעולם זה מה שקובע.
ז'תומרת שהתרבות המצרית אומרת שמה שחשוב הוא הקיום החומרי והפיזי של האדם - הגוף שלו.
אבל יעקב מייצג תפיסה אחרת לגמרי -
יעקב אומר שמה שמשנה באמת זה לא הגיל של האדם, אלא התוכן שהוא יוצק לחיים שלו.
ולפי זה, הפירוש של דבריו לפרעה הוא:
"ימי שני מגורי" - הימים שהייתי פה בעולם. מהיום שנולדתי ועד עכשיו עברו 130 שנה.
"ימי שני חיי" - הימים שבהם הצלחתי לחיות באמת. הימים שניצלתי, יצרתי, הגשמתי את הייעוד שלי פה בעולם, עשיתי דברים חשובים ומועילים.
ווהימים האלו היו "מעט ורעים". יעקב אומר שהוא לא הצליח לנצל את החיים שלו לדברים ערכיים ומשמעותיים, ולכן הימים שבפועל בהם הוא חי היו מעטים.

 

 

 

 

אנחנו יכולים ללמוד מפה יסוד חשוב מאוד -
הגיל שלנו, הזמן שבו אנחנו חיים לא נקבע ע"פ מה שכתוב לנו בתעודת זהות.
הזמן בו אנחנו חיים נקבע לפי המעשים שלנו. לפי הדברים המועילים, הטובים והחשובים שאנחנו עושים.
נער ממוצע בן 18 בישראל חי בפועל 14 שנה,
כי 4 שנים מהחיים הוא ישן, רואה סרטים, אוכל, גולש באיטרנט ובקיצור - מבזבז ת'זמן היקר שיש לו.

אז הגיע הזמן שנתחיל לנצל ת'חיים שלנו קצת יותר.
שנשתדל לעבוד על עצמנו יותר, לעזור לאחרים, לקיים את השליחות שלנו פה - ופשוט לגרום לעולם שלנו להיות מקום יותר טוב.
 

ככה בעז"ה כל אחד מאיתנו יוכל להגיד עוד 120 שנים "רבים וטובים היו ימי שני חיי" -
הצלחתי להכניס תוכן איכותי, ערכי, אמיתי לחיים שלי. הצלחתי לפעול, לקדם, ולשנות את העולם, אפילו קצת.
אז קדימה, לעבודה קורץ

(הד"ת מבוסס על שיעור של הרב יוני לביא)

שבעז"ה תהייה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

וואו! מהמם!! שנזכה!! לולית10

תחשבו אם יחעקב אבינו, שהיה כזה מדיק וזכה להיות אחד משלושת אבות האומה, אומר ככה על עצמו...

אז תחשבו עלינו...

זה לא אמור לייאש חלילה!

זה אמור לגרום לנו לרצות יותר לנסות להתקדם בחיים כמה שרק אפשר...דוס

יומנוצללא  בזבוזים... =)

מקסים ממש!*חזרזיר*

יישר כח עצום, שה' יברך אותך!

 

ועוד לגבי התוכן - מזכיר לי ילד שנפטר לפני חמש שנים וחצי.
שבשבעה עליו הגיע אדם שאמר 'מה שהוא עשה ב12.5 שנות חייו, יש אנשים בני 80 שלא זוכים או שעשו פחות ממנו..י
בע"ה שנזכה...

שבת שלום

שכויח עצום!!!asaf300אחרונה

ממש יפה..

שבת שלום!!

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך