אנחנו מתפללים כל בוקר: "שלא תביאני לא ליידי ניסיון ולא ליידי ביזיון."

אבל באמת אנחנו צריכים ללמוד שמקושי קטן- צומחים מעט.

מקושי גדול- צומחים הרבה!

אני אומר את זה מנסיון כואב, באמת יש תקופות שקשה להאמין שהכל לטובה, אבל אם מחזיקים עם האמונה הזאת מעמד, אז בהחלט צומחים מתוך הקושי.

בהצלחה!

אין לי כח וזמן לכתוב אותה פה מוזמנת בשמחה לאישי!
שבוע טוב

אכפת לך שנדבר באישי אולי? כי יש לי הרבה מה לומר לך ורוצה גם קצת להבין ולא רק להגיב?

אז רק שתדעי נשמה שכן, לא רק שהכל לטובה אלא גם הכל טוב! הקב"ה הוא טוב ותכלית הטוב, ולכן אין כזה דבר שיורד מלמעה רע! אין! באמת! אופס, אנחנו לא רואים אתזה? זו כבר בעיה אחרת. ואיתה צריכים להתמודד. יש דברים שאפשר בפרוש לראות תוך כדי למה הם טובים עבורנו, יש דברים שאחרי זמן קצר ניתן לראות. ויש דברים שעד שנמות או לחילופין משיח יגיע - לא נוכל לראות שהם טובים! 

היית יכולה לצמוח ממשהו אחר, ויש עוד הרבה סוגי נסיונות שאולי היו קלים לך, אבל הקב"ה בחר דווקא בדרך הזו כדי להביא לך את ה-הכי-טוב-שבעווולם! הוא יודע מעולה מה טוב בשבילך ולכן עשה דווקא כך ולא אחרת!!!

אצלי באופן אישי הדבר היחיד שמחזיק אותי כבר שנים הוא לדעת שאלוקים עושה לי ט-ו-ב! פשוט כך! ויש "רק בעיה קטנה"... שאני לא רואה את זה....

קיצור אם באלך - את יותר ממוזמנת לאישי. 

אנחנו רואים את הדברים בצורה שונה ולא כ"כ מבינים

אבל הכל טוב! [ואגב.. זה דרגה יותר גבוהה באמונה..]

"ואמונתך בלילות" גם במצבים שלכאורה גרועים בשבילנו וממש קשים הדבר שקורה לנו הוא הכי טוב בשבילנו! אבא שלנו רחמן וטוב!

וכמובן שצריך להתפלל לאבא!....

בהצלחה נשמה!!

לא כ"כ ברור..

כי אם הכל לטובה אז אולי זה כן אומר שזה טוב...?!

לא יודעת..!

זה ממש מורכב!

יש לי דברים לומר, אבל קשה לי לנסח..

באישי נראלי יותר יזרום.

מוזמנת בשמחה!! זה יעזור לשתינו...

קודם כל, כל קושי בונה.

אם את מאמינה שהכל, אבל הכל בא מהקב"ה והכל מכוון ומתוכנן ממנו,

אז הכל לטובה גם אם אתה לא רואה את זה.

הרי הקב"ה הוא אינסוף הטוב, הוא כל הזמן נותן ונותן,

וגם קשיים- הוא יודע שזה הדבר הטוב ביותר בעבורנו, ולכן הוא נותן לנו אותם.

שזו ההתמודדות שאני צריכה לעבור כדי להגיע לייעוד שלי.

אנחנו  לא רואים את כל התמונה, לא מבינים בעולמות עליוניים,

ויכול להיות שמה שאני עוברת גם יחזק אותי בעולם הזה, אבל גם אם לא- בטוח תהיה לזה מטרה בעולמות העליוניים (התיקון שלי)

ואם את צריכה עזרה, פשוט תתפללי אליו-

תבקשי ממנו שיעזור לך לעבור את ההתמודדות הקשה הזאת,

שאת רוצה רק להתקרב אליו, ושיעזור לך.

תבקשי כל דבר הכי קטן (אני מבקשת אפילו על לא לפספס את האוטובוס..).

ותזכרי תמיד, שהקב"ה הוא כולו טוב והוא אוהב אותך.

אם את צריכה משהו דברי איתי 3>

וואי!! אני מרגישה כאילו אני זאת שכתבתי ת'שאלה...

באמת שיש תקופות בחיים שכלום לא הולך..ויש מלא קשיים... אני עכשיו גם ממש ככה!! אין לי מושג מה ה' רוצה ממני!!!

כמה אפשר?! זה באמת קשה ומתסכל ואתה רוצה לדעת וללהבין למה.. אבל צריך תמיד לזכור שהוא אבא שלנו!!

אבא בחיים לא יעשה רע לילדים שלו!!

וכמו שכתבת, גם אצלי מידת האמונה שלי ממש ירדה כי באמת קשה להאמין שחשוך ולא טוב...!!!

אז...אני ממש ממליצה קודם כל להתפלל! ה' מחכה לתפילות שלך!!

ואפשר ממש להתחזק ע"י ספרים..יש מלא ספרים על אמונה!! אני קוראת עכשיו את "בגן האמונה" של הרב ארוש...

ספר טוב ממש!! מומלץ! עיקר הרעיונות שלו זה ממש מה שאת צריכה...הכל לטובה!!

בעז"ה שיהיה לך רק טוב ושמחה תמיד!! תזכרי שה' אוהב אותך!!!!

ייו... כל כך קשה להתחיל,

אבל אני מרגישה שחשוב לי לכתוב את זה פה ולא באישי כי את לא היחידה שמרגישה ככה ואולי המילים שלי יצליחו לעזור במשהוא קטן.

כן, קרה לנו משהוא מאוד עצוב וההתמודדת היתה קשה ולא פשוטה- הילד הראשון שלנו נפטר כמה שעות לפני שהגענו לחדר לידה.

אני משתפת מה היה הקושי כי בבדרך כלל קושי שמעלה שאלות כאלו הוא קושי של אובדן ואבל, אבל חשוב לי לומר כי לאובדן יש פנים רבות.

אובדן הוא לא רק של זיכרונות אלא גם של ציפיות על משהוא שרצינו ולא מתממש (וזה מחבר בין כל סוגי הקשיים שיש).

ההתמודדות, בעיקר כאשר היא חוויה מתמשכת מצריכה חיזוקים מתמידים- פיזיים, רגשיים, רוחניים ואמוניים.

יש הרבה מה לכתוב על ההתמודדות האמונית, אבל אני אשתף במה שעזר לי להתמודד:

שיתפתי- כמו שאת עושה, לא השארתי את השאלות לעצמי אלא דברתי עם בני משפחה, חברות, רבנים- וכל אחד נתן לי קצת, גם בלפרוק מהלב וגם בזוייות מחשבה רבות ושונות.

חיפשתי נקודות של אור בתוך החושך- חיפשתי את הדרכים בהם ה' הכין לי כלים להתמודד עם מה שחוויתי וראיתי בכך חסד וטובה של ה' אלי, ואני אתן כמה דוגאות- לפני הלידה התמודדנו עם הפלות בשבועות שונים, התמודדות זו היתה הכנה קשה אבל מאוד משמעותית לקושי שחיכה לנו בלידה (הבנתי שההפלות היו מכה קלה שנועדה לרפד את המכה היותר קשה), שבוע לפני הלידה הינו צריכים לעבור פרוצדורה רפואית מסובכת ועשינו דמיון מודרך לנו ולעובר ובו סיפרנו לו כמה טובות היו לנו ב9 החודשים איתו וכמה שמחה וטובה הוא הביאי לנו- השיחה הפשוטה הזאת היתה עוגן לדעת שנכון שעכשיו קשה אבל היו דברים טובים והם לא מתבטלים לנו.ברגע שבו אמרו לבעלי שאין דופק הוא היה בפרק "למנצח למות בן מזמור לדוד"- הרגשתי שזה דרך של ה' לומר לי מאיפה לשאוב כוחות. 

אני חושבת שלשים משקפיים שמחפשות את ה' ורואות איפה הוא נמצא איתי - עזרה לי מאוד לראות את הטוב של ה', ולראות את הטוב בתוך הקושי.

הזמן עושה את שלו- היום שאני כמה שנים אחרי וב"ה ה' יש לי ילדה בבית, אני לא יודעת למה ה' נתן לי את המכות שהוא נתן לי אבל אני יודעת שצמחתי מהם, נבנתי מהם, והם עזרו לי להתמודד עם דברים אחרים בחיים( לדוג' ההפלות).

אני לא יודעת מה המסלול שכתוב לי למעלה אבל אני יודעת שאת זה אני צריכה לעבור! והכל לטובה כי ה' מרפד לי את הדרך ככה שהיא תהיה הכי פחות כואבת וקשה שיכולה להיות בעבורי (ספר מקסים שעזר לי להבין את זה הוא "מחנה הקייץ של אדון הוא", בעיקר הפרק בו "עוג" מבין שהמציאות היא או או- או אהבת אם או אהבת אב, אז למרות שזה קשה הוא לא היה רוצה מהמצב שנבחר לו יהיה שונה).

תפילה- להתפלל , גם בלי מילם, שה' יראה לך את הטוב שלו, ויאיר לך מה הטובה שיש בהתמודדות שלך.

בהצלחה גדולה ואני פה גם באישי...

לפני כשנתיים עברנו תאונת דרכים בה ביתי הבכורה נפגעה קשה מאוד בראשה.

בשעות הראשונות כשישבתי מחוץ לטיפול נמרץ פגשתי שם מישהי שאמרה לי משפט שעוזר לי עד היום:

"תדמייני לעצמך שאת במסע. היום התחיל פרק חדש במסע. פרק שונה.

הקב"ה מלווה אותך לאורך כל הדרך, קובע את המסלול, ונמצא איתך בכל רגע נתון.

צריך לזכור שגם כשקשה זה בהשגחה פרטית וזה המסלול שקבע ה' עבורי.

אנחנו לא מבינים חשבונות שמיים אבל בטוח שכל מה שה' עושה זה רק לטובתינו."

כיום ביתי נכה, אנו מלווים אותה באינספור טיפולים ומעקבים רפואיים, ומשתדלים להסתכל על חצי הכוס המלאה.

אבל עם כל זה אני מודה שיש רגעים של משבר וחולשה וגם בכי וצער,

אני משתדלת שכל ירידה תהיה לצורך עליה.

מוזמנת גם באישי, אם תרצי.

מקווה שהועלתי למישהו...

הנסיון שלך קשה! ומתוך המצב שלך מאוד קשה, וכמעט בלתי אפשרי לראות את הטוב! אבל אומרים שה' נותן ניסיונות לאדם לפי הדרגא שהנשמה שלו נמצאת, וככל שהיא יותר גבוהה הנסיונות יותר קשים כי אלוקים יודע שהאדם הזה יוכל לעמוד בזה...וכל נסיון מעלה אותך לדרגא יותר גבוהה... אך כשלאדם יש נשמה נמוכה- ה' נותן לו נסיונות פשוטים וכמו שאת קוראת לזה: "נסיונות רגילים"....כי הוא יודע שאדם זה לא יתמודד עם קושי גדול! אז אולי זה יעודד אותך שיש לך נשמה גבוהה ושה' סומך עליך יותר מכל בן אדם אחר בעולם לעמוד בנסיון הזה! ופשוט תרגישי מיוחדת!! (למרות הקושי!) מאחלת לך בהצלחה! וממש מבינה אותך!

מהמם לקרוא את מה שכתבו פה.. כל אחד והניסיון שלו, כל אחד ודרכי ההתמודדות שלו..

מה שכתבת זה פשוט להציא לי את המילים מהפה... מלא פעמים מרגישה כמוך!

כל התגובות פה נכונות ואמיתיות-

לכל אדם יש שק על הגב, ואת לא לבד. כל אחד מתמודד עם משהו...

הקב"ה הוא אבא טוב, ולא רוצה ברעתינו!! רק בטובתינו!!

גם כשאנחנו לא מצליחים לראות את הטוב, הוא קיים! רק לנו קשה להבין אותו!

הקב"ה מביא נסיונות גדולים לאנשים גדולים. את גדולה! ענקית!!

נכון, הכול נכון! אבל לפעמים קשה לחיות מסיסמאות.. באמת שהדבר הזה קשה לי, ולא עוזר לי בחיים! רק מקשה עלי להתקדם! למה זה נפל דווקא עלי, ועוד הרבה...

מה שעוזר לי להתמודד, זה פשוט לצעוק! לבכות! לדבר עם אנשים קרובים, ולכעוס! להוציא את כל מה שיש לי על הלב... לתת לכאב לצאת, להכיל אותו ולתת לו מקום...

ואז- להבין שבאמת בכל נפילה, ה' שולח לנו את השליחים המתאימים שיעזרו לנו לקום!! נפילות זה בכלל לא נחמד, זה אפילו סיוט, אבל יכולה לומר שכל נפילה שהיתה לי (ולצערי יש הרבה...) ה' שלח לי מישו שיוציא אותי מזה, שימשוך אותי כלפי מעלה ויזכיר לי את כל הדברים שאני באמת מאמינה בהם, רק שבזמן נפילה קשה לי לראות אותם..

בברכת "כל נפילה אותי רק מעלה"

מוזמנת ממש באישי...

לפעמים יש לי התמודדיות וקשיים שאין למי לפרוק....

כי צריך מישו שיהיה איתי לגמרי ועדיין לא מצאתי מישו כזה...

בטוח יש מישו שיכול לעזור! בטוח!
חברה/ מדריכה/ מורה/ כל אחד אחר...

הרבה פעמים האנשים האלה מגיעים לא מאיפה שחשבת..

העזרה מגיע בדרך לא צפויה, רק צריך להיות מספיק עירנייים, עם רצון עצום להתקדם!!

בהצלחה!!!!!

בעזהי"ת

שאומרת שההתמודדות שלה באה להזכיר לה כמה היא קטנה ולא מחליטה על מה שהולך פה בעולם, ושהכל זה מריבוש"ע.

[אבל זה רק כי היא ממש ממש צדיקה]

אבל בכל זאת אני מחזיק בחבל הדק שה' זורק לי,ומבין שהכל לטובה,
כי אני מאמין שהכל לטובה ובסופו של דבר ה' לא עושה לי סתם דברים!
יש משפט שמישהו פעם אמר לי:"אתה תראה אנשים שמחים,וגם יש כאלו עצובים,
אבל תדע שה' יכול להפוך את הגלגל בשנייה אחת"!
בעז"ה אנחנו נצא מזה וה' יעזור לנו אמן!!!

הוריד אותנו לפה...לתוך העולם הזה שהוא כולו 

בעצם 'מסתיר' ממנו את המציאות וההשגחה של ה' יתברך..

ה' רוצה שנתקרב אליו..שנשמח בו..שנרגיש שהוא אוהב אותנו...

לכן הוא נותן לנו את כל המעברים והייסורים שעוברים עלינו..

כי הרי מטבעינו הגשמי כשטוב לנו אנחנו 'שוכחים' קצת את ה'.... 

שוכחים שכל רגע ורגע ה' מחדש את העולם ונותן לנו חיים חדשים וכל נשימה קלה וכל מחשבה 

או תזוזה או רוח חיים שיש לנו זה הכל מה' יתברך לגמרי...

ר' נחמן אומר שיהודי חייב שיהיה לו שני בקיאות, בקי ב"רצוא" ובקי ב"שוב". 

כלומר גם בזמנים שבהם ב"ה הכל הולך לנו טוב ('רצוא') וגם בזמנים שב"ה לא הולך לנו טוב ('שוב'), 

צריך להיות "בקי" דהיינו להבין ולדעת שכל התכלית שלשמה אני פה בעולם היא להידבק בה'..ולשמוח בו..לשוב אליו..

אבל אם באמת היינו בקיאים ב"רצוא" לגמרי, הרי ה' יתברך לא היה מוריד אותנו למצב של "שוב"...

אשרינו!! ה' אוהב אותנו!!   

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...

ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות

המומלצים, בוחרים לאן ללכת.

(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)

(אפילו שאת פחות)

פה אין כמעט מגיבים,

יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.

וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.

בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.

בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...

צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.

אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,

כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.

אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר

זה מה שעלה לי עכשיו בראש.

טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו

למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃

אז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈

ולא צריך לפרט עוד

פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט

(כמוני, אני מהמחשב)

לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב

מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...

מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,

אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.

בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול

(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)

אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅

בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם

בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות

וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅

למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה

אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...

אבל העיקר הרצון

חחחח

אם לקרוא לזה בעיה,

אבל בשביל זה יש את בין הזמנים

אין על ביה"ז

אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה

לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה

אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו

ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע

שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?

יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.

באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)

לא מכיר את העגלה קפה האמת

נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו"

מתוך כמה,

שקשורה לכותרת.

בגיל הרלוונטי רציתי מאוד ללמוד שם, מהיכרות עם נוער מהקהילה שלנו שלמד שם באותה זמן ואחרים שסיימו תואר ראשון (לשם כך מוסיפים שנה חמישית, י"ג).

הייתי גם עם ההורים בערב היכרות. אך אני לא ירושלמי ומאוד לא רציתי להיות בתנאי פנימיה.