
בפרשה (ויגש) נכתב שיוסף מבקש מהאחים לאחר שהוא מגלה להם שהוא יוסף שלא יתעצבו, כי הוא נשלח למצרים למטרה טובה - "למחיה שלחנו א-לקים לפניכם".
האר"י הק' מסביר שיוסף מבקש מהם לא להתעצב מכיוון שהעצבות מטשטשת את העין הטובה ואת הראייה החיובית על המציאות.
מי שעצוב כל הזמן, לא יכול לראות את הדברים הטובים, וממילא לא מבין את הכלל "הכל לטובה".
ר' אהרן הגדול מקרלין זיע"א היה אומר שהשמחה איננה מצווה כשלעצמה, אולם מי שיש לו שמחה - מסוגל לקיים את כל המצוות. בדומה לכך גם העצבות איננה עבירה, אבל מי שיש בו עצבות - עלול לבוא לידי כל העבירות.
שב"ט! 
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה הכ"מ.







