יצאנו במשך חודש וקצת היה ממש כיף וזורם בפגישות עצמם אבל בטלפון לא כ"כ זרם הוא לא התקשר הרבה ביכלל בקושי שלח הודעות {בקבע לא להרבה זמן}...אחרי הפגישה האחרונה שרציתי לומר בה דברים שמפריעים לי ולא אמרתי הרגשתי שהיה יבש..בסוף אזרתי אומץ ואמרתי את שעל ליבי באחד הטלפונים..בהחלטה משותפת החלטנו שזה שהיה כיף ונחמד בפגישות לא אומר שאנחנו צריכים להישאר ביחד ושזה לא מתאים...
אבל בכל זאת אני מרגישה שאזרתי את האומץ לומר מאוחר מדיי וכבר נוצר מחסום שגרם לפרידה..
בסה"כ היה לי כיף איתו ועכשיו זה ממש חסר לי...אני לא יודעת אם חסר לי הקשר באופן כללי או הוא ספיציפית..
אבל ניראלי שביגלל שחסר לי שאני לא בקשר אחרי התקופה הטובה הזו זה מה שגורם לי לחשוב עליו יותר ממה שחשבתי אפילו כשהיינו ביחד וזה גורם לי להיתבאס..
מה עושים?!..איך יוצאים מההרגשה הזאת של ה"ביחד" ל"לבד" שוב בלי להיכנס לסרטים שמה היה קורה אילו..וכ"ו...



