יהיה חור מלמעלה כמובן.

עוגי כבר יסדר פתרונות לבעיות מן הסוג הזה....

כל מה שנדרש זו שקית שוקו בגודל אינסופי.

אמרת בלי גורמים על טבעיים!!!1

ב. שקית לעולם לא יכולה להגמר, וגם להתכלות, זה ניילון, אז זה יקח כמה מאות שנים...

א. עושים 2 חורים! ואז תמיד תהיה זרימה, לאו דווקא של שוקו... אול אוויר

ושהשוקו בשקית לעולם לא נגמר.

תיאורטית אפילו יכול להישאר רוב השקית - ועדיין זה יפעל...

השוקו / נס

לגדל בפנים את הקקאו

ולהכין ממנו שוקו...

האמון שלי בעולם התערער

זה מגעיל אבל... להחזיר חלק מהשוקו לשקית?

כן?

ג'נדס!! את מעכבת את כולם!!! |מלחיץ|

ועוגי לא אישר/הפריך...

א. עושים 2 חורים ותמיד תהיה זרימה (לא כתבת של שוקו דווקא!)

ב. שקית לא יכולה להגמר. כמה מאות שנים היא תתכלה. (או שתאבד קודם...)

שמע עוגי, אם אתה תאכזב עכשיו בתשובה שתתסכל את כולנו - אתחשבן איתך

ואחד מהם הפריך בצדק את הרעיון שלי...

אבל מי עוד מגיע לתשובה הנכונה?

לא נשמע לי הגיוני... התשובה צריכה להיות יצירתית...

שקית שוקו רגילה רגילה. שנפתחה...........................רגע לפני סוף העולם!!

והיא לא חוקית, כמו שאין שקית שוקו אחת!

אתה מגדיר את פונקציית זרימת השוקו מהשקית כך שכל שניה יותא 1% מהשוקו שבשקית.

כך השוקו לעולם לא ייגמר (הפונקציה שואפת לאפס )

מתוך אינסוף נסיונות באינסוף שקיות שוקו -

אפשר להצליח לווסת כך שקית שוקו אחת לפחות...

אני לא בקיא בתחום אז איןלי את ההגדרות... אבל איך בדיוק אפשר לווסת שקית לאחוז?

היא מחשבנת שוב ושוב?  אתה לא יכול לווסת ע"פ אחוזים!!

אחוז  זה כמות יחסית. איך אתה יכול לווסת את השקית לכמות יחסית?

ואליבא דאמת, יכול להתברר בדיעבד שזה מה שעשית...

אני מסכים שלכתחילה אתה לא יכול לתכנן כזה דבר.

אתה יכול לווסת את הקילוח ע"י קביעת גודל החור... או נניח שיש אפשרות לווסת את הזרימה בדרך כלשהי לזרם בגודל קבוע...

אבל אתה לא יכול לווסת את הזרימה לכמות יחסית!!!!!!!!! אלא אם כן זו שקית ממוחשבת, ואי אפשר להשיג כזו בקיוסק.

אין דרך בעולם לווסת שקית לזרימה בגודל יחסי. אחוז הוא גודל יחסי!!!! מסכים?

להיות מוצלח!!!

לכתחילה אי אפשר לתכנן כזה דבר, אין הכי נמי...

תחשוב רגע.

איך אתה מווסת את גודל הזרם?

או ע"י קביעת גודל החור או ע"י קביעת הסמיכות של השוקו. נכון?

עוגי, אתה מסכים שאלו הן הדרכים?

השקית שוקו, זו רק דוג' למצב של שינוי בכמות שלא נגמרת.

תכל'ס אין שום דרך, גם לא תיאורטית, לשקית שוקו כזאת. אין תשובה טבעית לשאלה כזאת.

אם אתה לא מחשיב את מה שעוגי אמר- שאם עושים אינסוף נסיונות ואז מגיעים למצב כזה, כדבר טבעי- אז אתה צודק.

גם לא בתיאוריה וגם לא במקרה מתוך מיליארד ניסיונות. תקראי את מה שכתבתי שוב. אין בעולם מצב כזה של וויסות יחסי. גם לא בתיאוריה.  (רק ע"י מערכת ממוחשבת שמשתנה כל הזמן)

כי לדוג', הפונ' של זרימה של נוזל תלויה בלחץ (שתלוי במסה ליחידת נפח). יש לזה פונ' דעיכה. ואני אנסה לברר אותה מחר. |חרשנית|

הרי שבשלב מסויים הדעיכה תהיה ברמה כזאת - שלא יהיה קילוח.

קילוח זה לא זרימה?

יש את החוק ההוא שגורם לחומר להישאר מקובץ, ובסופו של דבר, גם אם נשאר שם משהו - זה כבר לא יזרום\ינזול\יקלח...\מה שתרצי....

נסה להפנים את זה>>>

//Forum/Forum.aspx/t499854#5697868

נסה כאן.

וחוצמיזה... הוא דיבר דוקא על שקית שוקו.

אין הבדל עקרוני...

בכל אופן, כל אחת מהדרכים הללו תוכל לוווסת פעם אחת, ז"א, ייקבע גודל החור וכך הוא יישאר, או תיקבע הסמיכות -וכך היא תישאר... או יקבע הלחץ - וכך הוא יישאר.

ע"מ לווסת באחוז תצטרך שקית ממוחשבת שתשנה שוב ושוב את החור\סמיכות\לחץ יחסית לכמות שנותרה

אין שקית כזאת.

זה לא יגמר...

כמו שתמיד תורידי חצי של יריעת בד. מתי יגמר?

(ראו את החידה החדשה)

שורה אחת אי אפשר לחלק

גם מולקולה אפשר לחלק לאטומים וגם את האטומים ניתן תיאורטית לחלק

לחתוך אותה לשתיים.. ואת מה שישאר לחצי... וכו'.

שחומר ניתן לפירוק אפ' עד אחרי מצב האטום, לא?

אבל יאללה, דיי להיות חנונים.... |מנסה להכין ש.ב.|

הלכה התיאוריה!

היא היחידה שאמרה אך ורק - שאין דרך

אני רוצה לישון, ילה... תשובה...

בעזהי"ת

[השאלה הייתה האם קיימת דרך או לא. מואהה אהה!]

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל