הגדולה שלי לא אוהבת לישון (כהגדרתה המדוייקת) אבל למה צריך לישון...

כל לילה מחדש...

אלא אם היא הולכת לישון ממש ממש ממש ממש עייפה...

סליחה על ההחלטיות אבל אני משקפת את מצבי...

?אין מצב לעבור למיטה שלי בגיל הזה!!!?היא גדולה ותופסת מלא מקום...(היא בת שנתיים ושבעה..גדולה בגיל ולא בגוף...)

את זה היא הבינה יפה מאד....כי אני הייתי מאד ברורה

עוזר לה מאד שאני נמצאת איתה בחדר...גם כשאני עייפה..

הייתה לנו מזמן מזמן תקופה דומה לזו...

וזה שהיינו איתה בחדר...לפעמים יצאנו לשניה ואז חזרנו עזר המון המון

רק שהבעיה היא עכשיו שהיא לא מוכנה להכינס למיטה שלה...ואם כבר נכנססה לא מוכנה שנצא מהחדר...

אני חייבת לציין שהייתה לה תקופה ארוכה שהיא כן נרדמה לבד...כשהרדמנו ויצאנו אחרי סיפור ועוד קצת שירים רגועים...

אשמח גם לתובנות...

להתייחס??? תודה!!

 - לשים לה מים או תה ליד המיטה בבקבוק ופעם פעמים תראו לה

וזה יחזיר לה את השינה??

 - ואם כבר אתם ערים בשעה כזו קראתי פעם על אפשרות לסדר לה שעות שינה בכך שמעירים אותה קצת קודם בלילךה הראשון אח"כ בלילה השני חצי שעה קודם בלילה השלישי שעה קודם כך במשך כמה ימים ולאט לאט הילדה תתרגל להרגלי שינה אחרים וסדירים.

 - לשבת לידה (עם כל הקושי בשעות כאלו הזויות ) ולתת לה את התחושה אנחנו לידך עד שתרדם שוב וכו'.

אני לא מומחית העצות הם רק עצות אולי יהיו אחרות שיענו לך  מתוך ניסיון יקרה! ( ציפי) (סליחה לב שמח אך לך עוד לא מצאתי פתרון).

בהצלחה!!

לגבי גמילה מטיטולים אני מתחילה עם ממתק (אצלי הממתק הוא תמרים) ולאט לאט מורידה להן זאת כאשר הם כבר מנוסים. הילדים שלי מאד אוהבים זאת מכל ממתק אחר וזה מדרבן אותם לעשות בסיר.....

בהצלחה!!

וכשהיא מתעוררת, את יכולה לבוא לשכב לצידה (או בעלך), וכשהיא נרדמת, לחזור למיטה שלך (או להישאר - מה שבא!).

ככה זה אצלנו עכשיו צביה בת שנה ו-8.

לבהי גמילה: לא יודעת אם יתאים לכם מבחינה דתית, אבל הכי נח להשאיר בלי לבוש תחתון כמה ימים, ועם כל פיפי או קקי, להסביר שעושים בשירותים (אפשר גם לתת דוגמא אישית, אם מתאים לכם ).

הקרובה כנראה... אפשר לשים מזרון לידכם וללמד אותה שכשהיא מתעוררת היא באה בשקט לישון לידכם? (לידכם-עונה על הצורך שלה, לא איתכם-עונה על הצורך שלך...) מעבר לזה הייתי מנסה בשעות היום לתת הרבה תשומת לב, ולנסות לברר בעדינות איך היא מרגישה לגבי האח שיבוא? אם היא לא  מספיק מדברת לספר לה סיפור מתאים מספרים שנועדו לזה.  לגבי גמילה- לא מומלץ להתחיל תהליך כזה לפני שינוי גדול כמו לידה, אלא כמה חודשים אחרי הלידה כשהיא כבר עברה את השינוי פחות או יותר-ממילא יותר נח בקיץ-כי כמו שיוקטנה אומרת הם הרבה ערומים בשלב הזה....

ממה שאני מכירה מודדים גובה ומשקל לאורך תקופה לראות שגדל ולא נעצר ,  ומחשבים אחוזונים(לא בטוחה שיהיה לכם מעקב לאורך תקופה כי התחלנו בגיל צעיר יותר) חשוב להם לדעת באיזה אחוזון הוא.

ומה הגובה של ההורים

שולחים לבדיקות דם, צילום כף יד

אחכ מעקב אצל רופא ממוחה לזה. לא זוכרת את שם התפקיד

בדיקת הורמון גדילה בבית חולים

לראות אם הילד לא גדל כמו שצריך,

עושים צילום כף יד כדי לראות גיל עצמות.

רופא משפחה יפנה אתכם לאנדוקרינולוג להמשך טיפול.

בד''כ עושים אצלו מעקב, מבקשים את הגובה של ההורים, של האחים הגדולים אם יש וכו'...

אם חוששים שיש עיכוב משמעותי, עושים בדיקה של הפרשת הורמון גדילה, ואם יש צורך אפשר לקבל את ההורמון בזריקה (על בסיס יומיומי) מגיל מסויים.

אני לא בקיאה ממש בכל התהליך, כי הבת שלי בגיל 6, אז כרגע רק עשתה צילום כף יד וביקרה אצל אנדוקרינולוג.

בכללי כל המשפחה שלנו נמוכים, ויש דפוס של צמיחה מאוחרת. עם זאת, חלק מבני המשפחה המורחבת קיבלו/מקבלים הורמון גדילה עקב חוסר.

אבל מכירה מישהי שלבת שלה היה עיכוב בגדילה, ובסוף גילו שזה בגלל צליאק.

אז אני מניחה שזה גם אחד הכיוונים שצריך לבדוק, בנוסף לגיל עצמות והורמון גדילה שכתבו פה.

אגיד את זה לרופא

הבדיקות דם מעמיקות וצילום כף יד. רופא משפחה יכול לתת וגם לוודא שאין משהו רפואי כמו צליאק נגיד.

עם התוצאות ללכת לאנדוקרינולוג. לרוב עוקבים ואם צריך בשלב מסויים בודקים הורמון גדילה בבי''ח. 

השאלה אם חוץ מהורמונים יש מה לעשות (כמובן אם שוללים צליאק). הוא גם מאד בררן באוכל וזה לדעתי מעכב את הגדילה שלו. הוא רודף כל הזמן אחרי סוכר. אני כבר כמה חודשים נותנת לו על בסיס קבוע שייק חלבון עם ויטמינים וכו' אבל לא ראיתי שיפור כלשהו (זה בעיקר היה כדי להכניס לו קצת ויטמינים לגוף אבל ציפיתי שיצמיח אותו טיפה). הוא נגעל כמעט מכל אוכל מבושל או אוכל כלשהו, נמשך רק לממתקים וסוכר (נותנת לו בכמות מוגבלת מאד) ומכינה לו דברים שהוא אוהב.

ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב

ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה 

שחרי גאולה

שחרי אורה

שחרי הודיה

שחרי אליה

שחרי ציון,

שחרי טליה

שחרי תחיה

שחרי

שחרי ארגמן.

שחרי שמחה.

(איילה גם טבע וגם איילת השחר)

מבחינת הצליל של האחיות שלה יושב טוב שחרי אורה.

אפשר גם שחרי אהבה אם את אוהבת.

שחרי אלה (העץ)

שחרי הילה

שחרי אורה

שחרי תפארת

שחרי נועם

שחרי גאולה

שחרי פדות

שחרי אהובה

שחרי עתרה (עתרה = תפילה)

שחרי רינה (גם רינה זה לפעמים במשמעות של תפילה, כמו "קומי רני בלילה)

המילים העבריות המדויקות למה שהייתי רוצה לשחר לו, לרוב לא נשמעות יפה בשם, או לא באווירה של השם שחרי.

הייתי מנסה לחשוב על רעיון ולקחת מילה שקשורה אליו

שחרי גפן (צמיחה, שבעת המינים-א"י, קשור לחודש שבט)

על אותו קונספט יש כליל (גם צמח וגם איזשהו רעיון של שלמות), רותם (צמיחה, מדבר), שקמה (צמיחה, שיקום), אפשר גם הדר (שזה גם צמח וגם מלכות, הוד וכו)

שחרי שקד (הפריחה שלו, חודש שבט)

שחרי פרת (א"י, נהר פרת)

שחרי קמה (יש לשם הרבה פירושים, זה במקור מהתנ"ך, אולי הייתי מחברת לעניין התקומה, תמיד להתקדם, לקום. קשור גם לתקופה בעמ"י)

שחרי כרם (משהו בכרם מתחבר לי להתיישבות, התקרקעות)

אפשר משמות ירושלים

שחרי אריאל

שחרי הראל

שחרי ציון

שחרי נחלה

שחרי כרמל

אני הבעיה שלי שאני ככ מתחברת למהות של המילה שאני שוכחת שיש מילים שזה לא הולך בשם חחחח

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

אבל זאת ממש שאלה לרב...

כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...

אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש

באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.

לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)

אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון

לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית

אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...

וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.

אבל זה דברים שצריך לשאול רב.

ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק

כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד

כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא

מים מותר

אני תמיד בודקת בעד רטוב

לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.

אני עושה לפני

שאז אם יש קצת רטיבות זה נשאר ולא נשטף במקלחת...

לגבי מה לשים, לגמרי שאלה הלכתית

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

והלך לי מצויין ובקלות

בארבעה הראשונים.

אבל הייתי חשופה להרבה הנקה (במשפחה ובעבודה, עבדתי כמה שנים בתינוקיה) ואני חושבת שזה פרמטר משמעותי.

עם זאת

עם החמישית היה טירוף

ב"ה היא יונקת, שפכנו על זה הרבה דם יזע ודמעות

אם היא היתה הראשונה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה ללכת עד הסוף עם זה

והכנה בוודאות היתה משפרת את הסיכויים (לתפוס את הבעיה מוקדם, למצוא יועצת הנקה טובה,לדעת מראש מה זה ידרוש ממני, להכין מראש סביבה תומכת הנקה)

מצטרפת להמלצה על מיה. לא ראיתי את הקורסים שלה אבל היא תותחית מהיכרות אישית וכמובן מההנקה של הקטנה.

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.

אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח

המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

🤷‍♀️

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…

ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי

בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

יש תינוקות יותר בררנים

שלי עד גיל שנתיים אכל בעיקר תפו"א ומעט דברים אחרים

לא העלאתי על דעתי שיש בעיה עם זה

כל עוד המשקל תקין ואין בעיה בריאותית

(אחרי שבדקתי וראיתי שתפו"א מכילים ויטמינים ומינרלים רבים)

(עם הזמן הוא נפתח למאכלים נוספים

היום בגיל 6 הוא עדיין בררן אבל אוכל את מה שאוהב בצורה טובה

ולא חסר לו כלום)

נהייתה בררנית

זה לא מדאיג אותי

אני עצמי בררנית מאוד

היא כנראה דומה לי בזה (לצערי 🤭)

אני משתדלת לא להתייאש ולהמשיך להציע לה הכל

רואים ממש העדפה ברורה לפחמימות ולמתוק 

(תפוחי אדמה ופסטות היא עפה עליהם לעומת ירקות... וגם מבושל היא תעדיף את המתוק ולא המלוח)

נראה לי שכדאי להמשיך לחשוף בלי לחץ... לתת לה להתנסות בנחת.

אבל כמובן אני לא מקצועית. 

אני כן מרגישה שזה מדאיג, בעיקר כי פעם היא הייתה מוכנה לאכול יותר (ופירות וירקות היא מוכנה לאכול, אבל לא תמיד).

וכן, גם אני בררנית, ויש לי עוד כמה ילדים בררניים, ודווקא בגלל זה אני רוצה כבר עכשיו לטפל בזה כדי שלא תגרור את זה שנים.

חוץ מזה שהיא הרבה פעמים עצבנית, ואנחנו מרגישים שזה בגלל שהיא רעבה...

ממליצה ממש על תרצה שני. היא מומחית בנושא בררנות אכילה. מקבלת בזום.

בכל אופן ממה ששמעתי ממנה (מקווה שאני זוכרת נכון) זה תהליך שעובר על הרבה ילדים בגיל שנתיים בערך, ואחר כך מתאזן.

אז אם זה הגיל-לא הייתי מתרגשת בכלל.

אצלנו מאוד אוהבים ללכת לבאולינג

גם ילדים בני 3 נהנים (שמים להם מתקן שעוזר להם)

וכמובן שגם מבוגרים נהנים.

שהמקום סגור

אם את רוצה יקר אפשר אולי מגי'ק קאס - תלוי כמובן בגיל שלהם 

ליום יום יש ספריות נהדרות. לא צריך לשמור על שקט, רק לא להתפרע.

יש בחלק מהספריות אזור של משחקים/ תחפושות/ כלי כתיבה וכד'.

אם את מחפשת יותר אקשן אז אי גאמפ וכד'.

איזור מישור החוף נעים לבלות בו רוב החורף אז אם נסיעה באה בחשבון זו גם אופציה.

אפשר גם לעשות בבית אווירה שונה ורגועה.

כדאי לבחור איזור של חצי חדר, או מבואה נוחה

להביא לשם מזרונים (אפשר מזרוני ספורט או שקש וכד'

או שמיכות/ מחצלת מה שיש לכם

ליצור אווירה

בלי נעליים

יש משהו כיפי בגרבי חורף עם בגדים נוחים שאפשר להתכרבל ולעשות דברים.

אפשר זמן רוגע של שוקו-עוגיות.

אפשר שהילדים עושים הצגה מאולתרת/ פנטומימה

אפשר לבנות מחנה או מבנה מקשקשים או מה שהם אוהבים ולשבת בפנים..

זה בתוך הבית עם נוחות של בית אבל באווירה מיוחדת יותר.

אפשר גם להזמין להם חברים שאת מכירה שמעסיקים אותם יפה.