להיות רגוע מבין ומתחשב.

אף פעם לא קל להיות הנחתך...

ולא נורא אם היא תרביץ לך או תבכה. זה לגיטימי. ארבעה חודשים זו תקופה!

אתם יוצאים ארבעה חודשים וזה לא מעט. אם החלטת להפרד ממנה, תעשה את זה כמו שצריך;

אל תפרד ממנה בטלפון, אלא פנים אל פנים. יש לה את הזכות לעכל את זה לאט, ושתהיה לה הזדמנות לשאול אותך ולהגיד לך כל מה שהיא רוצה כדי שהיא תוכל לסגור את הפינה הזאת לגמרי. בפגישה אתה יכול לתת לה את כל הזמן שהיא צריכה, ובטלפון אם היא לא תצליח לסדר את המחשבות אז לא תהיה לה הזדמנות נוספת לשאול/ להגיד את מה שעל הלב שלה.

את הפגישה תעשו קרוב אליה, זה המעט שאתה יכול לעשות כדי להקל עליה.

אני מבינה שאתה לא מנחית עליה את ההחלטה כרעם ביום בהיר (אמרת שהיא יודעת שאתה מתלבט), וזה טוב! אף אחד לא רוצה שיפרדו ממנו אחרי תקופה כזאת בהפתעה. אבל, אם כבר החלטת שאין סיכוי שהקשר הזה ימשיך, אין טעם למרוח, זה רק יהיה קשה יותר לשניכם ככל שיעבור יותר זמן ותפגשו יותר.

לא עולה לי כרגע עוד משהו, אבל בכל מקרה מה שתחליט לעשות, אני מאחלת לך שהקב"ה ישים לך בפה את המילים הנכונות כדי שזה יגמר בטוב ושתצליחו להמשיך במסע הזה בלי משקעים.

אם כבר רמזת לה בתקופה האחרונה שאתה מתלבט,

והיא מודעת לכך שהפעמים האחרונות היו מעין "עבודה", ניסיון והשתדלות שלך-

אז לפי דעתי אין צורך להטריח אותה לעוד פגישה רק בשביל לשמוע:

"החלטתי לסיים איתך את הקשר".

אני חושבת שהייתה נגרמת לי עוגמת נפש גדולה יותר לבוא לפגישה כזאת מאשר לשמוע את זה בשיחת טלפון.

הכי חשוב זה לא להנחית עליה את ההחלטה בהפתעה.

לתת לה הכנה נפשית לעניין, אם עוד לא הייתה הכנה כזאת- אולי לקחת כמה ימי הפסקה ומחשבה לטובת ההתבשלות.

לא מומלץ לעשות הפתעות מסוג כזה לאנשים בעלי לב אדם.

סתם לתשומת ליבך-

כדאי שתבדוק ותחשוב איך דברים קורים ומשתנים כך לפתע פתאום?!

4 חודשים זה לא זמן קצר!!!

אם לא היה חיבור רגשי בסיסי, אין מצב שהקשר היה נמשך זמן כה רב-כנראה שיש חיבור מסויים! 

(אלא אם כן, ריחפתם ממש.. וסתם החלטת למרוח איתה את הזמן).

ואם היה חיבור- תחשוב מה גרם לו להיעלם?

רגש זה דבר דינאמי ומשתנה,

ולפי מה שאומרים-גם בחיי הנישואין יש תנודות לא קטנות..

הכי חשוב שהשכל יהיה יציב!!

בהצלחה.

הלוואי והיא לא תפגע כל כך.

זה לא עוד קשר של כמה דייטים שאפשר לסיים טלפונית, זה קשר דיי ארוך, ואני חושב שראוי להיפגש, גם אם זה יותר קשה...

תראה, הסיטואציה כולה מורכבת וכבדה,

אז למה בכוח לחפש דרכים להקשות?!

רק בשביל לצאת יותר "מוסריים" ע"פ השכל? רק בגלל שזה היה קשר ארוך וכביכול לא ראוי?

מה זה שווה להיות "מוסרי" אם בדרך ייגרם נזק גדול יותר בלב?!

אנחנו לא חפצים.

אני מניחה שכמו בכל נושא שעולה פה, גם עניין זה אינדוובידואלי ואין מי שיכריע מה נכון.

בכל אופן,

אני- לא מעדיפה בכלל סיום קשר,

אבל אם כבר זה קורה- אז בבקשה בשיחת טלפון.

כי ייגרם לי צער גדול יותר לשמוע את זה בפגישה.

למה פרידה בפגישה גורמת נזק גדול יותר בלב?

זה לא שהם מכירים יומיים, ואפילו אם זה היה חודש..

הם מכירים 4 חודשים!!!

זה המווון זמן ובהחלט מספיק זמן כדי להגיע לרמת זוגיות מסויימת..

ו"לחתוך" בטלפון קשר כזה, זה רק מעיד על חוסר חשיבות והתחשבות כלפי הקשר וכלפי הצד השני.. ואפילו קצת זילזול אם נהיה קיצוניים..

1. להגיע לפגישה זו השקעה של זמן וכוחות.

2. כידוע- לעיתים נאלצים לבטל דברים חשובים למען פגישות.

3. משערת שאותה בחורה לא תדע מראש מה הולך להיות תוכן הפגישה-

כלומר תגיע בתמימותה לעוד פגישה, עם אשליה מסויימת שהכל כרגיל ובציפייה הפוכה ממה שבאמת יקרה-

שזה לעצמו עוגמת נפש ענקית.

4. פגישה מסוג כזה לא אמורה להימשך יותר מחצי שעה, אלא אם כן הוא ממש בעניין להקשיב לה..

מה שעוד יותר מחזק את עוגמת הנפש- לאחר כל ההשקעה שלה..

5. אני יכולה להרחיב עוד ועוד..

אבל נראה לי שאת כבר יכולה להבין את נקודת המוצא שלי:

אם הוא לא רוצה אותי- אז למה שאטרח למענו עד כדי כך?!?!

נראה לך שמה שיעסיק אותי באותם רגעים זה חוסר ההתחשבות שלו? הזלזול?

ממש לא.

יעסיק אותי שבחור שרציתי מאוד סיים איתי קשר אחרי תקופה.

שנשארתי לבד.

שהאמון שהיה לי בו נעלם ברגע.

שאני צריכה להתחיל מהתחלה עם חור בלב וגעגוע..

והאמת, זאת גם דעתי

גם אני חושב שאין צורך בעוד פגישה בכדי לסיים קשר

זה מקשה על שני הצדדים

הן במישור הפיזי (להגיע, להתארגן לפגישה, לבטל דברים וכו')

הן במישור הרגשי (זה ממש קשה לקבל את זה פנים אל פנים, בבום משתנה כל המצב רוח ויש סיכוי טוב שהיא תתחיל לבכות, לה ולו זה לא יהיה נעים) 

אבל יחד עם זאת,

צריך להכיר שהרוב מעדיפות שזה יהיה פנים אל פנים

ולהתנהג על פי זה

לפעמים נפגעים לאו דווקא מעצם המעשה

אלא בגלל שהוא תאם לנורמה החברתית

(נכון, זה לא אמורה להיות ככה, אבל זה המצב)

ובסופו של דבר,

אני ממליץ לעשות את זה בפגישה 

אבל כמה כללים חשובים לפגישה:

1. להכין אותה היטב לפגישה 

בשיחה שלפני הפגישה אל תשדר עסקים כרגיל

תראה קצת התלבטות, תשדר שלא הכל טוב ואפילו תהיה קצת קר

ואפילו, אם היא לא מבינה את הרמזים (למרות שהן קולטות רמזים מצויין, בניגוד אלינו)

אולי כדאי להגיד לה שאתה רוצה לדבר איתה בפגישה הבאה על הקשר ולאן הוא מתקדם.

2. את הפגישה לעשות באיזור גאוגרפי שיהיה קרוב אליה לבית/למקום שהיא אמרוה לחזור אליו

ממש לא נעים להתחיל לבכות באוטובוס מול כולם

עדיף שהיא תוכל להגיע הביתה בקלות, להסתגר בחדר ולפרוק את כל הרגש שיש לה

3. אל תנסה לגמור עם זה מהר

מין הסתם יהיה לה מה להגיד

יהיה לה מה לשאול

ויכול להיות שהיא אפילו תתחיל להאשים אותך

זה טבעי

תן לה את המקום הזה

תן לה לבטא את עצמה ולהוציא את הכל

זה יקל עליה בהמשך

4. תביא את כל הרגישות שיש לך בבית

תהיה מולטי רגיש, היא תהיה במצב פגיע

והדבר האחרון שתרצה לעשות זה לפגו בה יותר

5.  יכול להיות שהיא לא תצליח לבטא את עצמה בצורה מלאה לפניך

תן לה אפשרות להתקשר אלייך בהמשך ולהמשיך לפרוק 

יכול להיות שבכלל יהיה הרבה יותר נוח להעלות את הדברים על כתב

הדברים האלה הם הבסיס לכך שהיא לא תפגע

אך כולם נכתוב מתוך הכרות שלי עם העם נשי

אם אתם נמצאים בקשר של ארבעה חודשים, מין הסתם כבר הספקת להכיר אותה די טוב

כך שבהחלט תוכל להוסיף מנסינך האישי איתה לכללים הנ"ל

ועכשיו כמה מילים על הקשר

אני מתאר לעצמי שדיברת איתה כבר על הנושא הנ"ל 

שקשה לך להתחבר רגשית וכו'

(אם לא עשית את זה, זה מסביר את כל חוסר החיבור והגיע הזמן לדבר על כך)

אני ממליץ לך לדבר עם יועץ נישואין

אומנם לא בטוח שזה יעזור לך לרומם את הקשר הנ"ל (אני משוכנע שזה יעזור ואפילו במעט)

וגם אם לא, זה יעזור לך רבות בקשר הבא שיהיה לך.

אתה צריך להבין ממה הבעיה נוצרת

כי קשר שנמשך ארבעה חודשים ולא התפתח בו רגש כנראה יש משהו לקוי בהתנהלות

הרבה בהצלחה!

שדי מסכמת את הדברים של כולנו...

אשרייך!!

(איפה? איפה הגברת שלך מסתתרת??)

עשית עכשיו סקר מהיר עם כל בנות האומה הרווקות?

צדיק,

זה נחמד לכתוב דעות,

אבל מפה ועד להפוך את זה לעובדות מוחלטות- יש מרחקים אינסופיים...

בחור תמים יקרא את דבריך כעובדות של רוב ומיעוט ויהפוך את זה לתורה קדושה.

יש עניין להיזהר במילים.

אבל אין ספק שהכללים שכתבת למי שמחליט לעשות את זה בפגישה- מדוייקים ובריאים..

כל מה שאני כותב כאן הוא לדעתי בלבד

וכן, מההכרות שלי עם העם הנשי, רובן מעדיפות שזה יהיה פנ"פ.

אם אין לך כוונה לחזור. לענ"ד.

כי אם זה רק כדי ליישב מחדש את הפרידה, אז אין טעם..

חבל לפתוח פצע "ישן".. זה רק מכאיב יותר..

אם זה בכדי לחדש את הקשר כי את חושבת שאכן יש לזה סיכוי- אז יש מה לנסות..

בשמחות בעז"ה!

אם לא תהיה בזה תועלת ממשית זה סתם עלול להכאיב.

צריך "לשחרר", לשכוח ולעבור הלאה.

אבל עכשיו מה זה יעזור אם תבכי על זה?

הרי היה ברור לך שזה לא היה מתאים,

רק השאלה הייתה איך לסיים את הקשר.

נראה לי שכרגע אין כ"כ מה לעשות בקשר לזה.

אם נראה לך שטעית, לא נורא, מטעיות לומדים.

יכול להיות שתקלעי את או חברה קרובה למצב דומה בעתיד

ותדעי לנהוג בצורה שיותר נראית לך נכונה.

בהצלחה.

א. שאלת 

ב. קיבלת תשובות נחרצות וברורות

ג. לא רגוע לך עדיין 

אז כדאי לבדוק בעצמך אולי  >אצלך< משהו לא סגור בסגירה של הקשר הזה, (שווה התבוננות)

אני מסכים עם כל מי שענו לך אבל ההרגשה שלך כנראה שונה

אולי כדאי דרך צד שלישי לברר אם הוא פגוע ממך , לא באופן ישיר

אחרי שתקבלי תשובה את גם  תקבלי משוב ברור לגבי העמדה שלך 

שיסתכל פה ב10 תגובות האחרונות...

גם ככה אני בטוחה שקשה והלב מלא עד הסוף.

מה לעשות, הוא החליט לחתוך, זה לגיטימי לחלוטין.. זה החיים.

זה לא נעים כשל אחד פה מתחיל לרחם על הבחורה ומנגן באלגנטיות על מצפונו של הבחור עד כמה שיהיה לעלמה קשה...

[יש לציין שלא קראתי כלום מלבד הפתיחה וההודעה שאני מגיבה לה]

ואם באמת התגובות הן כמו ש"ילדה טובה" כתבה - אז חבל מאוד...

ו...לא מסכים איתך,אבל מעדיף לא לפתוח פה דיון על זה.

בס"ד

אחרי ארבעה חודשים, זה לא לעניין לחתוך בטלפון.

אחד ועוד אחד ,תעשה טובה גדולה לעצמך ולה, אם תפגשו ואז מתוך דיבור משותף תפרד ממנה.

למרות כל הדיבורים הקדושים שאנשים אומרים פה,לפעמים אנחנו שוכחים להיות בני אדם ברמה הכי פשוטה,וזה לדעתי פגם במידות,ובבין אדם לחבירו.

רק דבר אחד צרם לי..

כתבת "לא צריך להיפגש רק בשביל לבשר לה.."

ואח"כ עוד הוספת "4 חודשים זה לא זמן קצר!!!"..

אם אכן הוא יפרד ממנה בטלפון אחרי קשר כ"כ ארוך, קשה לי להאמין שזה ימזער את הפגיעה בה, אם לא להיפך..

הרי לא מדובר בקשר קצרצר, וב4 חודשים נוצרת אישזהי זוגיות, וכמו שבזוגיות נורמלית גם כשיש משהו קשה להגיד, צריך להגיד את הדברים בצורה מכובדת פנים אל פנים..

וזה כבר דיון נדוש וידוע..

לכן, פותח השירשור, אני ממליצה שלפי ההיכרות שלך איתה תחליט איך להיפרד ממנה.. הרי כבר הספקת להכיר אותה מעט..

ואם היא מהבחורות הרגישות, תפרד ממנה בצורה ברורה ומכובדת- פנים אל פנים..

המון בהצלחה!

ושבעז"ה היא תהיה האחת לפני ה-'אחת' שלך..

יצאת איתה די הרבה זמן ואני מאמינה שאתה לא רוצה לפגוע בה.

אני אשתף מהנסיון שלי, גם אני עמדתי בסיטואציה דומה. שנינו התלבטנו אחרי תקופה שבחלקה היתה טובה ובסופה פחות...

בסופו של דבר, אחרי שהסכמתי לתת לבחור צ'אנס שננסה עוד כמה זמן לבדוק אם הקשר שלנו מתקדם, בדייט האחרון אני נסעתי אליו ויצאתי מבולבלת. הוא שידר לי מסרים כפולים ולא ידעתי מה לחשוב. מצד אחד הוא אמר שהוא בא עם מחשבה להפרד, ומצד שני הוא אמר שאחרי שנפגשנו הוא כבר לא יודע מה לחשוב.

יום או יומיים אחר כך, הוא התקשר ואמר שהוא חשב על זה והגיע למסקנה שעדיף שנפרד. זה גרם לי לכעוס עליו, כי אם הוא רצה להפרד ממני, למה הוא לא עשה את זה כבר כשנפגשנו? הוא עד כדי כך פחדן שהוא לא יכל להסתכל לי בעיניים כשהוא נפרד ממני? לא הצלחתי לדבר בטלפון, (הגרון שלי היה חנוק...) ומה שיצא זה שנשארתי עם כל המחשבות אצלי וזה קשה מאוד להמשיך ככה הלאה! דבר שני, (קצת פחות חשוב, אבל בכל זאת...) הרגשתי מטומטמת שנסעתי עד אליו כשהוא ידע שהוא רוצה להפרד... 

לכן, כתבתי למעלה איך צריך לדעתי להפרד בצורה הכי מכבדת ורגישה לצד השני. כמובן שזאת רק דעתי מהנסיון האישי שלי ואתה צריך להחליט מה מתאים לכם.

בהצלחה!

בס"ד

זה כל כך משפיל ,בא לך לצעוק לשמיים בכעס,אתה מרגיש מרומה,שזרקת כל כך הרבה רגשות על מישהי שאפילו לא מסכימה להיפגש איתך,להסתכל לך בעיניים,ולהסביר לך בהגיון שלב אחרי שלב.ואתה שונא את עצמך כל כך על שנתת בה אמון.

ראשית, 

מוזמנת לקרוא מה שהגבתי ל"שדרותי", אולי יעזור להבין קצת יותר את כוונתי..

שנית,

4 חודשים זה זמן עצום!!

אך זה עדיין לא אומר שצריך לעשות את זה דווקא בפגישה.

אמנם נוצרה זוגיות, אבל ברגע שזה הופך להיות חד צדדי זו כבר לא זוגיות.  

אם היה לו רצון "לעבוד" יחד איתה על משהו- וודאי פנים מול פנים

אם היו מאורסים/נשואים- וודאי להציף כל בעיה בשיח חי!

אבל במקרה הזה אני לא רואה יתרון בשיחה "פנים מול פנים",

אחרי 5 דקות שהוא אומר לה את זה - כל אחד ממשיך לדרכו וזוגיות בטח שכבר לא תהיה שם.

אז אם אפשר להגיד את אותן מילים דרך הטלפון, למה לא?!

אם אני מצליחה לאבחן נכון את השוני בין הדעות-

יכול להיות שדעתי נובעת מהסתכלות על ההווה ועל העתיד,

ומי שבעד להגיד פנים מול פנים- הסתכלותו ממוקדת בעבר ובהווה...

מבחינתי פרידה לאחר קשר כזה זה לא רק- לבוא, להודיע וללכת..

בדר"כ זה מגיע על רקע מסויים, לאחר שיחה על הדברים ולא ב-בום אחד וזהו..

לכן מבחינתי זה דורש שיח, פיוס והחלטה ברורה..

אם זה אכן רק להודיע בסופו של דבר את השורה התחתונה, אז נכון, אין שום צורך בפגישה..

אבל מאחר שאני מסיקה שלאחר קשר של 4 חודשים זה יהיה יותר מאשר רק הודעה על החלטה חד צדדית, אלא יותר שיתוף ודיבור על העניין, כשבסופו של דבר תגיע ההחלטה, לכן דרוש לשם כך פגישה..

אבל שוב, רק כדי שלא ארגיש שאנחנו טוחנים מים, זה כנראה מאוד אינדבדואלי לכל אחד.

ומבחינתי המדד הוא- "מה ששנוא עלייך אל תעשה לחברך"..

שנוא עליו אם הוא היה במצב הזה.

זה חוסר אונים שאי אפשר לתאר.

עיקר מה שניתן לעשות, הוא ההבהרה שזו לגמרי תחושה סובייקטיבית לגבי ההתאמה הספציפית,

ושלא ראית בה כל דבר שלילי, אדרבה מעלות טובות.

אני מזמינה אותה להצטרף למועדון "פגועי קשר".

ואם היא רצתה מאוד ת'קשר איתו וזה בא לה בהפתעה גמורה- 

ייתכן שאפילו נהיה יחד באותה קבוצה!!!

ליבי עימכן.

השאלה היתה איך ממזערים את הנזק.

ראשית , פרידה יכולה להיות יותר קלה אם נעצור למספר דקות ונחשוב לא רק על עצמי

ואיך אני גומר/ת עם הדבר הקצת מעיק והלא נעים כבר  , אלא כיצד הצד השני יקבל את זה .

כלונו מכירים ויודעים מהגן ת'משפט " רבי עקיבא אומר ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה "

אך לא תמיד כולנו מיישמים זאת בצורה הנכונה בכל דבר בחיים. בעיקר מאי שימת לב

פרידה צריכה להיות בצורה שמצד אחד תהיה כמה שיותר ברורה לאותו/ה בחור/ה שזה לא זה מבחינתי וסופי

כדי שלא יהיו אשליות ומצבים של סטנד ביי  אבל מצד שני תהיה מכובדת ותקל על הצד השני ככל האפשר

כדי שיוכל לחזור למסע החיפוש ללא משקעים מהעבר שיעיבו על העתיד ויחסית בצורה מהירה .

אחת הסיבות לעיכוב בישועה של אדם כגון זיווג  ,ע"פ הרבה מחכמי ישראל אז והיום  
בפרט בדורנו דור הגאולה ועבודת המידות הוא ענין ה"קפידא " 

ענין הבין אדם לחברו כ"כ תפס מודעות בדורנו לא סתם שהרי רק מאהבת חינם יבנה הבית השלישי בע"ה היום מהרה  !

לכן , הדרך איך להיפרד , תחשוב על הדרך הנכונה , תתפלל שיצאו המילים הנכונות

תחשוב לפני שתוציא את המילים מפיך , אפשר גם לכתוב בראשי פרקים .

אם הקשר היה ארוך ומשמעותי , אל תיפרד בטלפון או בהודעה בחלק זה פוגע ולעיתים גם קצת מקשה להמשיך בקלות.

אם תתאמץ להיפרד בפגישה עם קצת הכנת רקע מוקדמת לבאות , הפרידה תהיה יפה מוכבדת

ובעיקר תתן לצד השני את האפשרות להתנקות כמה שיותר מהר ולהמשיך קדימה ללא מבט לאחור .

בנוסף להיות כנה במידת האפשר , מסתמא אם הקשר התארך והיה רציני יחסית אז זה לא דברים חיצוניים כמראה וכו' .

אפשר לומר אין לי רגש כלפיך זה מתקבל עם כל הקושי ומובן . פנימה כל אחד ואחת רוצים להתחתן

עם אחד שאוהב אותם . חיים עם אהבה הדדית לעומת חיים ללא קבלת אהבה זה פשוט לא זה  .

כדאי לעיתים לעצור ולחשוב למה לא , ולראות אם אלו דברים אכן נכונים , או פרי מחשבתנו שהתבססה על הנחות שגויות .

אתה חושב שזה לא , תחשוב שוב , תתייעץ , קח את הזמן להגיע לבהירות ולשלמות .

אחר כל זאת הבנת והשכלת שזה מבחינתך לא , אל תשהה את הצד השני לחינם , זריזים מקדמים .
אולי הוא פוסל הצעות בגלל הקשר איתך ואולי היא כבר בונה בניינים ולעיתים גם רבי קומות .  

בנוסף , שיחה גלויה עם כנות תמיד עדיפה על פרידה / בריחה.

מה גם שיכול להיות מאוד שאחרי השיחה ייתכן ותופתע/י מתגובת הצד השני לטובה

ואולי גם המגדל שבנית /י יתברר כמגדל קלפים . כבר השקעת זמן משמעותי מחייך

עברתם תהליכים פנימיים יחד , לא חבל שהכל יהיה לשווא . סבלנות וכנות יכולים לשנות הרבה .
 

אל תאחל/י לצד השני בשיחת הפרידה כגון : שתזכה/י לגאולה קרובה ושהקב"ה ירחם עליך וכדו' . 

יש בזה תחושת התנשאות וזה פוגע . הצד השני רצה ממך שתחפוץ בו , ולקבל ממך תחושת אהבה

 ולא רחמים ,  חוץ מזה שכל אחד ואחת מאיתנו זקוק באמת רק לרחמי וחסדי הקב"ה כולל את/ה .

עם זאת בתפילותיך הוא יכול להיעזר אז תתפלל עליו/ה לא בפניו/ה שיתחתן מהרה עם זיווגו

בשמחה וגם את/ה תרוויח מזה בבחינת "כל המתפלל על חברו נענה תחילה " .

יש לך מישהו/י להציע לה/ו , ישר כוח על הרצון והעין הטובה אבל למרות  זאת אל תציע .

כל אחד ואחת צריכים זמן להירפא אחר קשר ארוך שלא צלח . בנוסף זה נתפס כצעד

שנובע מרצון אישי שלך לנקות את המצפון מהפרידה או מרחמים על הצד השני  . לכן לא כ"כ מומלץ .

אתה באמת חושב שזה יכול להתאים , אחרי זמן מה תוכל דרך גורם אחר  או אף דרכך 

אם עדיין זה יהיה שייך להציע . וכמובן שהקב"ה מסובב הסיבות אז הרבה אמונה וביטחון בו .
 

שבע"ה כל אחד ואחת מאיתנו יזכה למצוא את זיווגו מהרה בקלות ובשמחה  ללא שום עיכובים .
ושליבה של אותה בחורה וגם שלך יתאחו מהר ככל האפשר
בבחינת " לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי " !

נהיים דתיים פחות ופחות.

ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.

קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.

הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.

מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.

אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).

למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?

(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)

ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.

יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.

ולכן אם הקב"ה מעמיד אדם בניסיון יש לו את הכח לעמוד בו.

לק"י

ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.

בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית

הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף

אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם

מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד  הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.

ללא אישה

שרוי ללא תורה ללא חומה

וכו' וכו'..

יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת.. 

לא מכירה סטטסטיקות בנושא.

רק על עצמי ידעתי לספר.

יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.

גם נשואות וגם רווקות.

כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.

האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.

ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.

כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?

ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.

שאחרי חתונה ירדו רוחנית.

לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף

כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..

לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום

לא שווים ערך לדת שלך..

נקודה למחשבה..

גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..

לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..

אתה דתי מהמם

מה אתה רוצה גביע מדליה?

אני דתייה בשביל עצמי ..

לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים 

יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים 

חלילה אין בדברי מטרה לשפוט אנשים, הקב"ה הוא ה"שופט כל הארץ" ואין לי מטרה להחליף אותו ב"ה.

באתי לדבר נגד הסטיגמה שדתיים רווקים פחות שומרים תורה ומצוות עם הזמן.

באתר להציג את השוני בדתיות חברתית לעומת דתיות שעומדת בפני עצמה.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!