הריון עם צוואר מקוצר ומחיקהמתוקה מדבש

היי,

ב"ה אני בהריון בשבוע 31+

כל ההריון מתחילה אני כבר עם צוואר קצר (30 מ"מ)

היה לי כך גם בהריון הקודם והייתי בשמירה בגלל זה והתכווצויות.

 

הגעתי למסקנה שזהו האורך צוואר שלי  ,

אבל אתמול הייתי באולטרא סאונד וראו שזה התקצר ב5-7 מ"מ (24 מ"מ האורך)

 

הרופא נתן לי הוראה על מנוחה מוחלטת,

לא יודעת מה לעשות, אני אמורה ללדת בפורים ואני חייבת להתחיל פסח קצת....

 

מישהי נתקלה פעם בדבר הזה? האם באמת קרה משהו אם האורך צואר קצר?

עד כמה כדאי להילחץ/להתייחס לזה?

 

אגב, אני גם יולדת בד"כ מהר מאד - מתחילה עם צירים כל 5 דקות ותוך שעה יולדת... מלחיץ!!!

אחת מהלידות היתה במונית, ואחת כבר בבי"ח עם נעליים ובגדים....

תסגרי עם נער או נערה מהיישוב שיעבודו אצלך לפסח יוקטנה
תראייהודיה מא"י

אם תלדי פג, בטח לא יהיה לך זמן לנקות לפסח...

אז נכון שללדת פג זה לא סוף העולם, אבל זה בהחלט דבר שכדאי לעשות מאמצים להמנע ממנו אם אפשר.

הדבר הנכון נראה לי שזה למצוא פתרונות אחרים לנקיון פסח. אפשר כמו שיוקטנה הציעה - לקחת עזרה בתשלום. אם רלוונטי, אפשר להיות אצל ההורים, ואולי התארגן ככה שמנקים פחות (למשל, לא לנקות את כל חדרי השינה, ולצופף את הילדים למשך שבוע אחד בלבד, לוותר על הכשרה של התנור ולהסתדר בלי וכו')

מצטרפת לקודמותיאנונימי (פותח)

לא מבינה בנושא הזה, אבל אם הרופא הורה על מנוחה- לא הייתי מסתכנת.

ולגבי פסח- חשוב להתייעץ עם רב מה באמת צריך לנקות מצד דיני פסח (ולא כי בא לנו לנקות...)

ולמצוא מישהו (בשכר או בהתנדבות) שיעשה זאת במקומך...

אמא שלי היתה במצב דומה (מסיבה רפואית שונה בהריון) ואבא שלי היה במילואים חודש שלם. היא פנתה לרב שלה שאמר לה בדיוק מה לעשות ובזכות זה הצליחה לעבור את התקופה...

תודה לעונות, אבל סתם מעניין אם מישהי באמת נתקלהמתוקה מדבש

בצוואר עם מחיקה כזו,

ואם זה באמת נורא,

הרי אין לי פתיחה , מה עושים מזה עסק?

 

שנית, מעניין מה האורך אצל כולם,

הבנתי שזה צריך להיות 50 מ"מ

 

אז כל אלו שיש להם פחות הם באמת בבעיה של שמירה ומחיקה?

 

עוד משהו, רוב ההריון עד לפני חודשיים הייתי בשמירה וגם בגלל הצואר והתכווצויות והפלה לפני זה,

הורו לי על שמירה ולא לנסוע באוטובוסים , לצאת,

אוך, עכשיו עוד פעם, אולי זה סתם שטויות?

אולי יש דברים כמו יציאה לירושלים עם אוטובוס ולהסתובב,

או לרדת מדרגות ולצאת ליד הבית זה לא נורא /כן נורא..

 

אשמח לכל תובנה,נסיון , ידע מקצועי בנושא, מכל החברות כאן...

אם יש לך פקפוק לגבי מה שהרופא אמרפצקרשת

הכי טוב זה ללכת לחוות דעת שנייה - רופא אחר.

אפשר לפני כן לחפש המלצות על רופא באזורך שידוע כאחד שלא נלחץ מהר מדי .

אבל לחפש "היתרים" בפורום - זה נראה לי לא אחראי במקרה כזה.

נכתב מכל הלב ובדאגה אמיתית.

מקפיצה לעצמי.....מתוקה מדבש
גמני הייתי במצבך- אין לי הרבה לחדשטולטולה1

כי טרם ילדתי, אבל בשבוע 31 גילו לי 25 מ"מ אורך צוואר.

הרופא במיון אמר לי לנוח ונתן לי ימי מחלה. למחרת היה אמור להיות לי משהו חשוב בעבודה ורציתי ללכת ומשום מה זה באמת לא הלחיץ אותי. למזלי זה הלחיץ את בעלי והוא הכריח אותי להתקשר לרופאה שידועה לנו כאחת מזה לא לחוצה...

והיא חד משמעית אמרה לנוח. אז הייתי בבית עד שבוע 36 ואפילו הספקתי לקבל על הדרך זריקה להבשלת ריאות בגלל רופאה לחוצה אחרת.....

עכשיו אני עובדת חצי ממה שעבדתי לפני, בשבוע 37 ומחכה ללדת...

קיצור- אפילו שזה מעצבן החיים של העובר שלנו חשובים יותר מפסח...

ועם פסח מסתדרים בסוף... תמיד.

בהצלחה...

ומה עם נסיעות מחוץ לעיר? וגם בא לי חופשה עם בעלימתוקה מדבש

עוד לפני הלידה............

 

נראה לכן מלחיץ? חוסר אחריות? יכול לגרום למשהו?

גם נסיעות של שעה מחוץ לעיר?

 

אוף!!!!

הלואי והייתי יודעת מה היה קורה אילו... ואז להחליט לפי זה....

זה לא היה רע נכון?

 

וטולטולה - תודה לך שמחתי לשמוע שיש עוד כמוני...

וואו, מזדהה איתך!!!

מאחלת לך לידה מהירה וקלה ותהני מכל שניה שעוד שנשאר לך...

מכירה את המצב הזה..שווה לנוח ולשמור!פרפרים

היי,

לי יש התקצרות של צוואר הרחם כנראה כל היריון, זה גם מה שגורם ללידות מהירות..

לידה ראשונה היתה ירידת מים שבוע 32, לידת פג, חודש בפגיה.. לא ממליצה בכלל. ב"ה הכל בסדר..

בעקבות זאת מעקבים וכו בהיריון השני, וכך התגלה התקצרות בשבוע 27, אושפזתי כמעט שבועיים, לא רציתי לחשדובעל עוד לידת פג. ומה שחשוב לי לומר- אחרי מנוחה די מוחלטת בבי"ח המצב חזר להיות תקין לחלוטין!! שוחררתי לשמירה בבית,

כמובן שפחות מבבי"ח אבל באמת שמרתי והייתי במעקב אורך צוואר. בתחילת תשיעי שחררתי מהשמירה ואכן ילדתי..

בהיריון הזה אני כבר יודעת מה אני עושה עם עצמי ומנסה לקחת את זה בטוב.

 

לא ממליצה לשחק עם זה, בטח אם יש גם פתיחה. המנוחה שווה ועוזרת, בנחת בבית, להוריד פרופיל ולשחרר, כרגע זה נראה נצח, אבל אח"כ צוחקים על התקופה הזו. זה הזמן לקרוא ספרים ליצור בנחת וכו.

פסח לא דחוף ולא יקרה כלום אעם לא תתעסקי עם זה מעכשיו.

בהצלחה, בידיים מלאות ובריאות!

פרפרים, כמה אורך צוואר יש לךמתוקה מדבש

מתחילת ההריון וכמה נהיה לך מחוק אח"כ?

אגב, אין לי פתיחה ב"ה

 

ותודה על תגובתך, באמת מה עשית בבית עם המנוחה? מה כן עשית ומה לא?

בישלת, כיבסת, טאטאת?

לא לגמרי יודעת..אבל קצת טיפיםפרפרים

אני לא יודעת כמה בהתחלה, לדעתי אני מתחילה תקין.. ואני מתחילה מעקב אורך צוואר משבוע 16 בערך, בקרוב יש לי תור שאדע מה המצב. אני רק יכולה להגיד זה מצב נזיל ולא קבוע, ולכן המנוחה מחזירה לתקינות.

לרוב לא בישלתי ולא כיבסתי, הייתי עם הילד כשהוא לידי, השתדלתי לא להרים אותו בשלבים מתקדמים..

המון עזרה מבעלי. חייב את זה ואם לא- לקחת עזרה בתשלום.

עדיף חודשיים בבית בשמירה, מחודשיים פגייה!

חשוב שאת כל ההתנהלות תעשי בנחת, בתנועות איטיות ועדינות. לא להרים דברים כבדים. וגם בד"כ כשאת מרגישה התכווצויות, התקשויות, כאב גב כנראה שהגזמת וצריך לנוח ולהרפות. תנסי לא להגיע להרגשות כאלה..

בהצלחה.

יצורה!! תתאפסי על עצמך קצת!מאמע צאדיקה

כן- מגיע לך צעקות, ובצדק גמר

תתחילי להתאפס פה על סידרי עדיפויות בחיים שלך

 

השם נתן לך מתנה נדירה

מתנה יקרה ביותר

שחייבים לשמור עליה מכל משמר

זו מתנה שאם לא שומרים עליה- היא עלולה להיפגע חס ושלום

 

בנאדם, ילד, חיים

 

מול זה את מעמידה זוטות כמו-

להספיק לנקות לפסח (ראבאק! עכשיו טבת!)

או ללכת לטיולים ונופשים על הבעל

או לצאת לעיר לנסיעות וטלטלות וטיולים

 

עזבי אותך מהשטויות האלו!!!!!!!!!!!

 

אם היית עומדת בפגיה ואומרת לעצמך- אילו יכולתי לוותר על נסיעה אחת, על גרם מדרגות אחד-

כדי לא להיות פה- אלא במחלקת יולדות עם תינוק במצב משופר יותר-

היית מצטערת על השטויות של רוח ההרפתקנות- נכון?

 

אז תעשי את זה עכשיו

 

מקומך כרגע בחיים- ישנה במיטה או נחה על הספה

לא מרימה ולא מתרוצצת לא מתאמצת ולא מספיקה לא מכינה ולא מבשלת ולא מנקה

נחה!!

את עסוקה כרגע. עסוקה מאוד- בלשמור על בנאדם שחייב את השמירה שלך.

 

אם לאור המעט שכתבת על ההיסטוריה הרפואית שלך -את חושבת שההוראה של הרופא היא שטויות-

אז כנראה הרופא לא צעק עלייך מספיק

 

אז הנה אני עושה לך את הטובה הזו רמקולרמקולרמקול

 

 

שיהיה בידיים מלאות

אני חושבת שאפשר לכתוב את הדברים בנימה אחרתאנונימי (פותח)

כך היה יותר מתקבל על הדעת הדברים כי דברים נכנסים כאשר בנחת משמיעים אותן!!

זה צעקות בנימה של אהבהשרבוב

היא לא מזלזלת בה,

היא רק אומרת לה מה יותר חשוב..

 

אבל למה לקרא לה יצורה??אנונימי (פותח)
כדי לאפס אותהכמו בן ראמים
צדיקה, אהבתי מאד!!!!! תודה!!!מתוקה מדבש

כן, מוזר, בד"כ אני לא אוהבת שצועקים עלי ואני נפגעת מהר,

כאן פשוט כנראה הייתי צריכה שמישהו יגיד לי את זה כנראה.......

 

כי זה אולי נראה לי עצבנות של רופא ,ו אז אני חושבת - מעניין אם הוא סתם אומר כי הוא לא רוצה לקחת אחריות,

או שאני מתחילה לחשוב - טוב לא נורא, אולי כן אתגנב קצת......

 

ואין לי כ"כ עזרה מבעלי, הוא אדם טוב אבל אין לו מתי לעזור...

כל היום לא בבית ועסוק עם דברים טובים באמת ,

הוא חוזר בערב ממוטט, הילדים צריכים קצת אבא, אני צריכה קצת אוזן קשבת,

בקיצור, הוא לא גבר לנקיון אפילו לשבת.

 

את מבולבלת בראש, כי את חושבת, מי אמר שזה קריטי לשמור?

אולי לא יקרה כלום ואני סתם משתגעת?

 

נופש אצלי זה נקרא נופש רגוע לא גיפים וסיורים,

רק להיות ביחד קצת יותר, יותר זמן אחד לשני, ולהתנתק מהסביבה קצת, בלי השתוללות, רק הנסיעה היא הבעיה ,

כל הזמן גם בא לי ליסוע לעיר הגדולה לבקר את ההורים,

והספקות - אם זה יגרום משהו או לא... זה מה שהורס אותי.....

 

פשוט מעניין אותי אם מי שעברה דבר, מה היא כן עשתה מה היא לא עשתה, האם זה נורא קצת לצאת לעיר עם אוטובוס בשבוע כזה.

וסליחה על האורך,

פשוט אני מבולבלת וחייבת לפרוק....

 

אוסיף ואענה על השאלות שלךטולטולה1

עשיתי מה שהרגיש לי לא מסוכן,

לא שטפתי כלים (עכשיו שוטפת קצת, כמעט 38 אז מותר לי להקל על בעלי קצת...לא?), לא כביסה, לא שטיפה הדבר היחיד שעשיתי בבית זה לבשל כי לבעלי ממש אין מושג, וגם את זה השתדלתי לעשות בישיבה.

בעקרון הייתי בבית רב הזמן אבל לאו דווקא בשכיבה כי כך הרופאה אמרה לי.

נסעתי רק למעקבים וזה הרג אותי,

כי אני מתניידת בטרמפים, ואפילו כשהשכרנו רכב זה היה קשה,

הייתי חוזרת עם לחץ מטורף כלפי מטה ובטוחה שהוא עוד רגע יוצא...

בקיצור עשיתי רק מה שהרגיש לי דחוף ולא מזיק ויכולתי להרגיש לפי הלחץ למטה...

כשנחתי ממש השתפר עניין הלחץ.

אגב, לא שאלתי את הרופאה אבל סתם התעניינתי בפורום אחר וגם חיי אישות לא ממש מומלצים, שווה לשאול רופא, כי זה ידוע כמזרז.

בהצלחה....

גם לי יש צוואר מקוצר ואין לי מושג מה עושים עם זהמתעלה אליו
עדכון. חזרתי אתמול מאשפוז יומיים בבי"ח.....מתוקה מדבש
עבר עריכה על ידי מתוקה מדבש בתאריך י"ז בטבת תשע"ג 18:29

קמתי לפנות בוקר חמישי עם כאבי בטן, הכאבים חלפו אחרי שעה שעתיים  והלכתי לבדוק,

באולטרא סאונד ראו שהצואר ירד ל17 מ"מ,

הרופא נבהל ונתן הפניה לבי"ח

שם אשפזו אותי נתנו לי נוזלים וזריקה להבשלת ריאות,

הם רצו לתת לי פרזולט במינון גבוה

 

די התנגדתי כי אין לי כח ללידה קשה וארוכה כמו שהיה לי אחרי כדורים אלו,

בינתיים שיחררו אותי עם המלצות למנוחה ,

ואני חזרתי הביתה עם לב כבד ופחד מה יהיה כאן הלאה.......

 

ובמשך כל השבוע הזה, מאז שהרופא המליץ על מנוחה מוחלטת -

באמת לא יצאתי לשומקום, לא נסיעות, לא נקיונות,

רק להסתובב בבית ולסדר מלמעלה,

וגם כך, זה מה שקרה.....

בהצלחה!אמאיקרהליאחרונה

קודם כל - תרגישי טוב!

זה נשמע שאת מבועסת מהקטע הזה של המנוחה וההשבתה, ואני ממש יכולה להבין אותך....נשיקה

זה נשמע שאת גם מבינה שאין לך יותר מדי ברירה וזה מה שאת צריכה לעשות....מבולבל

נראה לי שצריך לראות אם יש איזו דרך לקבל עזרה בדברים שלא סובלים דיחוי

ולראות איך בתקופה הקרובה בעלך בכל זאת מתגייס, ככלות הכל - זה גם התינוק שלו....

והכי חשוב, לנסות כמה שפחות להתבעס מזה כי מה שהכי חשוב זה שאת והתינוק תרגישו טוב ותעברו הכל בשלום.

מקווה שיעבור מהר ובקלות.

בהצלחה!!!!

לא יודעת מה המצב שלנושושנושי

בנקודות:

1. המליצו לנו על אבחון קלת, שם בתוצאות היו כמה קשיים והמליצו על טיפול אצל קלת ופנייה לועדת אפיון

2. התחלנו אצל קלת מהממת, עשינו 5 מפגשים. אמרה לי שוב ושוב שהילד באמת צריך גן שפה והיא תגיש מול הגן

3. לפני שבועיים הקלינאית ילדה מאוד מוקדם, ככה שעברנו לקלינאית אחרת

4. הקלינאית החדשה טוענת בתוקף שאין לילד שום קשיים והיא לא מבינה בכלל למה חושבים על גן שפה

היא מסכימה עם זה שהוא מתקשה בקטנה עם חלק מהאותיות (כמו ו' ג' נ'). מחליף בין הברות, בולי הבאה ראשונה אבל לדעתה ממש בקטנה ולא מבינה על מה הדרמה. יש גם קשיי הבעה וגם בזה לדעתה המצב סביר.


למה קלינאית אחת אמרה וחזרה שוב ושוב שהילד צריך גן שפה במקביל לטיפול ארוך

והשנייה לא מבינה על מה היא מדברת

אוף. שיגעו אותי.

יש לילד קושי, איך הקלינאית לא רואה את זה?


סוף פריקה

כן, קצת אטומהשושנושי
שם נוסף לשם "שחרי"נעמי_

אני חושבת על השם "שחרי" (במובן לשחר- לייחל, וגם השחר שלי)

אבל רוצה לצרף לו שם שני ולא מצליחה למצוא.

למשל: "שחרי אור" "שחרי טובה" אבל לא השמות האלו.

זה יכול להיות כל דבר שראוי לשחר אליו, החל מאלוקות ותפילה וכלה  באלמנטים מהטבע.

גם שיצטלצל יפה וגם שאוהב.

נולדה בא' שבט.

לאחיות שלה קוראים:

- רוני יערה

-הללי ערבה

- שחרי ?

שחרי אמונה, שחרי הודיה, שחרי נחלה, שחרי רננהמתואמת
אני מכירה שחרי ציוןשלומית.

ובכוונה הקונספט הוא שכולן שמות בלשון ציווי? מגניב

ועוד רעיונות: שחרי אהבה, שחרי אחוה, שחרי רעות שחרי אליה, שחרי אתיה, שחרי אביה, שחרי אביב, שחרי רינה 

מנסה גםבארץ אהבתי

שחרי גאולה

שחרי אורה

שחרי הודיה

שחרי אליה

מכירה -שחרי אהבהרק שואלת שאלה

שחרי ציון,

שחרי טליה

שחרי תחיה

שחרי

רק לי זה נשמע כמו "שחררי אמונה, שחררי גאולה..." ?באתי מפעם
אולי כי את לא מכירה את השם...שלומית.
אני מכירה כמה כאלה ולא נשמע לי מוזר בכלל 
שחרי אורה.מוריה

שחרי ארגמן.

שחרי שמחה.

שחרי איילהאמאשוני

(איילה גם טבע וגם איילת השחר)


מבחינת הצליל של האחיות שלה יושב טוב שחרי אורה.

אפשר גם שחרי אהבה אם את אוהבת.


שחרי אלה (העץ)

שחרי הילה

שחרי מלכותרק טוב!

שחרי אורה

שחרי תפארת

שחרי נועם

שחרי גאולה

שחרי פדות

שחרי תקווה, שחרי אמונה, שחרי ציון, שחרי אהבה,אביגיל ##
שחרי גאולה, שחרי רינה
אני שמעתי על השם שחרי לבד . ובעיניי הוא מיוחדנפש חיה.
שחרי טליהבישועתו
שחרי ציוןרקלתשוהנאחרונה

שחרי אהובה

שחרי עתרה (עתרה = תפילה)

שחרי רינה (גם רינה זה לפעמים במשמעות של תפילה, כמו "קומי רני בלילה)

טיפים ועצות להפסק (לנשים)אנונימית בהו"ל

צריכה לעשות הפסק אחרי לידה,

בטוחה שכבר אין דימום..

אבל, המקום מאד מאד יבש. זה ממש כואב לי.

הרב אמר למעט בבדיקות (הפסק ראשונה ושביעית) אבל תכלס איך עושים את הבדיקות שכן צריך בלי להיפצע ובלי שזה יכאב כל כך

מה מותר לשים שלא חוצץ? שמן שקדים? 

אחרי מקלחת זה רק היה יבש יותר...

אני קיבלת היתר במקרה מסויםסטודנטית אלופה

לשים על העד בדיקה ג'ל סיכוך (ky)

זה מקל באופן משמעותי..

אבל אולי כדאי לשאול רב

לי רב אמר להרטיב טיפה את העד עם מיםרוני_רון

שלא יהיה סחוט, אלא מעט לח.

 

אבל זאת ממש שאלה לרב...

כן, במידה מסוימתרוני_רון

כמובן שיותר נחמד כשיש הפרשות טבעיות...

אבל היה יותר טוב מאשר עד יבש

וואי מים בעיני ממש מייבש, עזר לך?112233445566
זה מייבש לטווח הארוךרוני_רון

באותו רגע, כשיש לחות, זה כן עוזר לנוע עם העד.

תפני לרב או ליועצת הלכהמרגול

לא יודעת מה את נוהגת לעשות בשגרה

לי יש שם כל מיני רגישויות

אמרו לי לעשות עם העד בעיקר מסביב, להכניס רק טיפונת וזהו.

וכן, אני לא עושה יותר מפעמיים בשבעה נקיים עצמם.


לא עושה מוך דחוק בכלל.

שמן שקדים זאת שאלה מעניינת, כדאי לפנות לייעוץ הלכתי. בכל מקרה, הייתי שמה את השמן ישירות על הגוף ולא על העד (מבחינה פיזית רק, שפחות ישפשף, הלכתית לא יודעת מה עדיף)


אבל שוב, זה הנחיות ספציפיות

תפני לייעוץ הלכתי פרטני אצל רב או יועצת הלכה שאת סומכת עליהם 

אין לי כל כך שגרהאנונימית בהו"ל

פעם אחרונה היתה לפני ההריון

הפעם שלפניה היתה אחרי הלידה הקודמת (לפני שנתיים)

אבל כן, יש לי שם רגישויות שונות ובאמת לא עושה מוך דחוק וממעטת בבדיקות (הפסק ראשון ושביעי)

ובגלל חוסר השגרה, ב"ה, מסתבכת בזה מאד כי אין לי מיומנות כל כך.

מבינה שאין מנוס מלשאול רב. אוף.

אולי דרך טלפון?מרגול

גם לי אין באמת שגרה חחח. מחברת מניעה הורמונלית המון המון


לרב לא חייב ללכת

וזה גם לא חייב להיות רב שמכיר אותך אישית


אפשר למצוא רב שאת סומכת על פסיקתו, ולשאול בהתכתבות או בטלפון. תסבירי כמובן את המצב האישי שלך מבחינת כאב וכו. מאמינה שהוא יחשוב על פתרון. 

יש לנו רב מקסים שעונה בטלפוןאנונימית בהו"ל

והוא מאד נחמד ויחסית מקל בפסיקות אז שמחים להתיעץ איתו

(מאז שעברנו אליו הטבילה קורית מהר יותר)

אבל לא כיף לי להסביר לרב שכואב לי במקום אינטימי..

ולבעלי זה עוד פחות נעים

גם אם הרב לא יודע מי אני לי זו לא שיחה שנח לי לעשות עם גבר

לא מכירה יועצת הלכה שעונה לפי הפסיקה שלו..

רלוונטי לשאול את הרב לגבי יועצת?מרגול
בקטע של- אשתי תרגיש בנוח לשאול אישה, אבל אנחנו רוצים מישהי שאתה גם סומך עליה 
ויש את היועצות של נשמתמרגול
לא יודעת אם מתאים לכם, אולי הן גם שונות בפסיקה שלהן. לא יודעת. אבל זה נשים. 
רלוונטי לבקש מאשתו שתשאל במקומך?ממשיכה לחלום
וככה אולי יהיה לך יותר נוח להסביר מה את חווה
את אחרי לידה, זו ממש ממש שאלה נפוצה ואףקופצת רגע

נצרכת. כאילו אני ממש ממש מבינה את הקושי לשאול רב, גם בזמנים אחרים,

אבל אם כבר יש לכם רב, אפשר פשוט שבעלך ישאל אותו בלי יותר מדי לפרט, מה אפשר להקל אחרי לידה כי לאשתו קשה. 

רב פעם אמר לי להרטיב את קצה העדממשיכה לחלום
אצלנו הרב ממליץאיכה

לשים ווזלין

אבל אני לא זוכרת כמה זמן לפני הבדיקה...


וגם אני שמעתי על להרטיב את העד בעדינותממש.


אבל זה דברים שצריך לשאול רב.


ויש גם עדים רכים יותר, מכותנה

חצי קשוררקלתשוהנ

העדים של סריגית הכי הכי רכים ועדינים.

לא עוזר ליובש אבל כן לעדינות

ממליצה למרוח שמן שקדיםרק רגע קט
ישר על העור שם, כמה דקות לפני הבדיקה, ואחריה למרוח שוב. 
תודה לכולןאנונימית בהו"ל

כנראה המקלחת ממש ייבשה את המקום

היום הבדיקה הלכה ממש בקלות ב"ה ובלי כאב

(משתמשת בסריגית זה ההכי עדין בשוק לדעתי)

אז התחמקתי מהשאלה לרב

מקווה לא להזדקק לו בקרוב...

ההמלצה שלי נתנומולהבולה

להתקלח שעתיים לפני., לשתות הרבה מים ואז לעשות הפסק

כשהמקום מקבל את הראיות הטבעית ולא אחרי האמבטיה מיד

כמובן כדאי שתשאלי את הרב שלכם בנושא

שמן אסןרמקקה

מים מותר

אני תמיד בודקת בעד רטוב

זה שאלה לרב, לי רב התיר לשים שמן כמה דקות לפנישמש בשמייםאחרונה

לבדוק בעד רטוב במים זה גם לא לכתחילה, לפעמים מתירים אבל זה גם שאלה לרב. היה לי גם פצע אז הרב אמר שאם אני יודעת שהפצע בצוואר הרחם אז לבדוק לא עמוק עד צוואר הרחם כדי לא לפתוח אותו. אבל כל אלה הקלות שהרב נתן לי ספציפית במקרה הספציפי, ואחרי הלידה הבאה אם יהיה צורך אני אשאל שוב, אז מציעה לך גם לשאול רב, אבל כשאת שואלת את יכולה לשאול על הפתרונות האלה כי אולי הרב לא יחשוב להציע את זה.

משאבה מתלבשת מומלצת?סטודנטית אלופה

ממליצות לקנות עכשיו? או לחכות לאחרי הלידה? (שבוע 31)

ואם מישהי מכירה קורס הכנה להנקה מוצלח, אז ממש אשמח לשמוע 👂 

שמעתי המלצות על הקורס של מיה אייזקסמוריה 7
לגבי משאבה, ממליצה לך לחכות לאחרי הלידה, ואז תוכלי להתאים לעצמך משהו שיהיה מדוייק יותר לצרכים ולהנקה שתיהיה לך בע"ה
עונה לא בדיוק על מה ששאלתתוהה לעצמי
לא בטוחה ששווה לך להשקיע בהכנה להנקה. אני קיבלתי הדרכה קצרה של רבע שעה לפני הלידה, ועם טיפה עזרה בבית חולים זה לגמרי הספיק. מציעה לחסוך את הכסף לדברים שבטוח תצטרכי, מקסימום תמיד אפשר ללכת לייעוץ הנקה אחרי הלידה עם צריך
האמת ששמעתי על הרבה שכן מבואסות שלא עשו הכנהסטודנטית אלופה

טובה ומאוד מאוד חשוב לי להניק, אז כן רוצה להשקיע בזה.

תודה בכל זאת❤️

אני לא עשיתי הכנהרקאני

ולא הרגשתי צורך בזה

כנראה משתנה בין אחת לאחת

אני גם לא כל כך מבינה איך אפשר להתכונן בסוף זה משתנה בין תינוקות

ואת עוד לא מכירה את התינוק שלך...

כנ"לDoughnut

לא עשיתי הכנה והלך לי מעולה, ברמה שבלידה ראשונה הסתובבה יועצת הנקה במחלקה וביקשתי שתיכנס אלי לעזור לי. היא הגיעה בדיוק כשהנקתי וראתה אותי מניקה אז היא אומרת לי- זו לא פעם ראשונה שלך נכון?😅

אבל באמת טפו טפו הלך אצלי חלק עם ההנקות בלי דרמות מיוחדות (חוץ מכאבים בפטמה בהתחלה... כוכבים, אבל זה חולף) כך שבאמת זו לא חכמה😉.

מאחלת גם לעצמי בעז"ה😜סטודנטית אלופה
מסכימה מאודאנונימית בהו"ל
גם אני לא עשיתיאפונה

והלך לי מצויין ובקלות

בארבעה הראשונים.

אבל הייתי חשופה להרבה הנקה (במשפחה ובעבודה, עבדתי כמה שנים בתינוקיה) ואני חושבת שזה פרמטר משמעותי.


עם זאת

עם החמישית היה טירוף

ב"ה היא יונקת, שפכנו על זה הרבה דם יזע ודמעות

אם היא היתה הראשונה אני לא בטוחה שהייתי מצליחה ללכת עד הסוף עם זה

והכנה בוודאות היתה משפרת את הסיכויים (לתפוס את הבעיה מוקדם, למצוא יועצת הנקה טובה,לדעת מראש מה זה ידרוש ממני, להכין מראש סביבה תומכת הנקה)


מצטרפת להמלצה על מיה. לא ראיתי את הקורסים שלה אבל היא תותחית מהיכרות אישית וכמובן מההנקה של הקטנה.

אני מהמבואסותהתלבטות טובה
עשיתי קורס הכנה ללידה ודיברנו על זה בנקודות ולמרות זאת אחרי הלידה זה היה השוק הכי גדול שלי בילד הראשון. כמה הנקה יכולה להיות קשה וכואבת..
אויש מבאס🫂סטודנטית אלופה

מחזקת אותי שזה כן צעד חשוב

תודה❤️

יותר הייתי מציעה לךאנונימית בהו"ל

ללמוד קצת קודם באינטרנט בעצמך כדי להבין את הרעיון של מערכת ייצור החלב.

ולברר על מדריכת הנקה מומלצת באזורך. אפילו לעשות איתה שיחהלוודא שמתאימה לך בגישה.

ואז- חכי לאחרי הלידה.

ילך טוב- חסכת כמה מאות

לא ילך- צטפלי בזה במיידי בלי לסחוב ובלי להגדיל בעיות

כי זה באמת מסוג הדברים שכמה יותר מהר יותר קל לטפל.

נשמע טוב😊 תודה❤️סטודנטית אלופה
יש יועצת הנקה מעולהפרח שמח

קוראים לה קרן וייס והיא עושה הכנה להנקה.

משאבה מתלבשת בעיקרון לא מומלצת..במיוחד ביאמבה לא מומלצת.

השאלה מה יהיה הצורך. אם זה לחזרה לעבודה זה סבבה אבל אם זה ליותר שאיבות לא כדאי.

כדאח לחכות אחרי הלידה ולראות מה יהיה הצורך. אני בהתחלה שכרתי משאבה כמו של הבית חולים

תודה 🙏סטודנטית אלופה

למה היא לא מומלצת?

כן, אני רוצה לשמר את ההנקה לאורך זמן ולא תהיה לי ברירה אלא לחזור..

זה גם תלוי באיזה שלב את חוזרתמרגול

כאילו, כמה זמן אחרי הלידה

נניח אמא שלי הניקה באופן בלעדי כל עוד היתה בבית עם התינוק התורן, ואחרי שהתינוק נכנס למסגרת, המשיכה להניק רק כשהוא איתה ובמסגרת קיבל תמ"ל

כלומר אחהצ-לילה המשיכה להניק. בשעות המסגרת המטפלת נתנה תמ"ל.


אם את חוזרת בשלב שכבר אוכל גם מזון אמיתי, זה גם פחות קריטי אם הוא יאכל אצל המטפלת תמ"ל או חלב אם (כמובן חלב אם זה יותר בריא מתמ"ל, אבל זה מצב שונה ממצב של תינוק פיצ שכל תזונתו היא בקבוק או הנקה)

בגלל שגם לומדת אז אצטרך לחזור בשלב מוקדם..סטודנטית אלופה
אומנם לפעמיים בשבוע, אבל עדיין הוא יהיה קטן..
ואת חוזרת לעבודה או ללימודים?מרגול

כי אם ללימודים, כדאי לקנות משאבה גם לפי כמה רעש היא עושה וכאלה חחחח


המניקות אצלנו משתדלות לשאוב בהפסקות, אבל לפעמים אין ברירה ושואבות גם בהרצאות ויושבות מאחורה

לא שזה מפריע ככ, אבל זה יותר נעים כשזה כמה שפחות מרעיש.

וואו ההערצה שלי אליהן. 

וואי נכון, זה משמעותי..סטודנטית אלופה

גם אני מעריצה שלהן!!

ובינינו זה כמעט חסר סיכוי להספיק לשאוב בהפסקה של רבע שעה+ להכניס משהו לפה, שירותים וכו

אני איחרתי לשיעורים כששאבתירקאני

🤷‍♀️

היא מפחיתה כמויותפרח שמח
כמה יועצות הנקה לא ממליצות
לא מומלצת בעיקרון? זה ממש תלוי בצורךDoughnut
אולי לשאיבה בלעדית היא לא מומלצת. עבורי היא היתה ממש נחמדה ואיפשרה לי לשאוב לאורך יותר זמן בזכות הנוחות שלה.
נכוןשמ"פ

לכאלה שרק שואבות אומרים שזה לא מספיק חזק

לי יש ארדו מליה שאמור להיות יותר חזק מהביאמבה

הפעם אני באמת שואבת יותר כי זה הרבהההה יותר נח 

מה שכןשמ"פ

בדיוק עכשיו שאבתי וזה לא שאב ככ הרבה

לא יודעת אם משהו לא ישב טוב אבל באסה 

והתינוק מייד רצה לינוק אחר כך וממש שמעתי אותו לוגם 

לי היתה ארדו קליפסוDoughnut
ולא יצא לי איתה כלום, מכרתי אותה כמעט חדשה.
היה פעמים שיצא לי ממש הרבהשמ"פ

ולאחרונה לא

וזה יחסית חדש

מחזקתמדפדפת

לי יש ביאמבה ומרוצה ממנה

שואבת רק ליציאות בלי התינוק ומאוד נוח שאפשר בכל מקום

תלוי כמה שואבים איתהפרח שמח
אבל מכמה יועצות הנקה הבנתי שזה פחות מומלץ
למה לא מומלצת?בישועתואחרונה
קורס הכנה להנקההשתדלות !

אפשר לעשות בזול במפגש אחד במועדון יולדות בבית חולים.

אני הלכתי לאחד לפני הלידה בבית חולים שילדתי בו אחר כך, והקורס היה מעולה וממש ממש עזר לי. בהבנה של חשיבות ההנקה, למה חשוב לשים לב, ממה בעיקר לא להילחץ גודל הקיבה של התינוק, מה קורה לחלב שלנו ומתי הוא משתנה ובהתאם למה... איך שומרים על חלב ששואבים וכו'. יש גם כאלה שאם את יולדת אצלם אחר כך מחזירים לך את הכסף ששילמת על הקורס.

 

לגבי משאבות, ממליצה גם לחכות לאחרי הלידה... משאבות לא לבישות נחשבות עם מנוע יותר חזק למקרים של צורך בהגברת חלב או שאיבה בלעדית למשל, ומשאבות לבישות נוחות יותר אבל חלשות יותר (כשהמומלצות מביניהן של חברת ארדו או זומי). יש אגב גם אופציה של מנוע נפרד עם כוסות לבישות, ככה שאת מקבלת גם מנוע חזק וגם נוחות. זה מה שאני עשיתי והיה לי אחלה ממש.

תודה❤️סטודנטית אלופה
אבדוק את זה
את יודעת באיזה בי"ח את מתכננת ללדת?מרגול

יש בתי חולים עם יועצות הנקה מעולות שמסתובבות בלי סוף

והן שם בשביל לעזור ממש סביב הלידה ובאשפוז אחריה

יודעת שבאיכילוב למשל יש ממש בזמינות גבוהה. וגם אחלה מחלקה

אבל תבדקי איפה שאת מתכננת ללדת…


ולפני זה כמובן כדאי לקרוא על הנקה בכללי


בסוף, מי שתכין אותך להנקה לפני הלידה לא מכירה את מצב החלב שלך, את המשקל של הבייבי, רעב שלו, כאבים וכו.

בירושלים הזמינות שלהם בעייתיתאיכה
יש, אבל לא מספיק...
מתכננת ללדת באיכילוב בעז"ה😜סטודנטית אלופה
איכילוב ממש טובים בזהיראת גאולה
ממליצה על המשאבה של קליניקרמאמינה-בטוב
היא לא מתלבשת אבל קומפקטית ואיכותית, הדגם הפשוט שלה יחסית זול
מצטרפת להמלצהפרח שמח
גם מצטרפת!אביגיל ##
תודה לכן❤️סטודנטית אלופה
ילדתי החמודה את בת שלוש למה את שואלת שאלותחמדמדה

של מתבגרת??

אמא למה עשיתם שתי מיטות ולא מיטה אחת גדולה גדולה?

אמא עוד מעט יהיה לך תינוק בבטן ותיוולד?

אמא נכון תינוק אוכל מה'פה' שלך (מצביעה לי על החזה)

יפה שליייייייייי

ששששששש😂😂😂😂😂😂😂😂

לכי תשחקי במגנטים או משו

גאוני ברמות! איזה חכמה😍אמא לאוצר❤
למישהי יש המלצה לדיאטנית טובה לתינוקות?מתואמת

מישהי שמסתכלת בראייה רחבה, ולא רק על המשקל.

אני קצת מודאגת מהתינוקת שלי, שלאחרונה מוכנה לאכול רק שלושה דברים מבושלים בלבד (ולחם לסוגיו, ופירות וירקות טריים, והרבה שוקולד...🙈)

לא שקלתי אותה, אבל נראה לי כרגע שעל המשקל זה לא משפיע. רק רוצה להבין מאיפה נובעת הבררנות שלה ולטפל בזה כבר עכשיו.

(לא רוצה ללכת לדיאטנית בקופה, הייתה לנו חוויה גרועה איתן כשהלכנו בזמנו עם הבכורה...)

למה בעצם זה מדאיגoo

יש תינוקות יותר בררנים

שלי עד גיל שנתיים אכל בעיקר תפו"א ומעט דברים אחרים

לא העלאתי על דעתי שיש בעיה עם זה

כל עוד המשקל תקין ואין בעיה בריאותית

(אחרי שבדקתי וראיתי שתפו"א מכילים ויטמינים ומינרלים רבים)


(עם הזמן הוא נפתח למאכלים נוספים

היום בגיל 6 הוא עדיין בררן אבל אוכל את מה שאוהב בצורה טובה

ולא חסר לו כלום)

גם הבת שלירקאני

נהייתה בררנית

זה לא מדאיג אותי

אני עצמי בררנית מאוד

היא כנראה דומה לי בזה (לצערי 🤭)

אני משתדלת לא להתייאש ולהמשיך להציע לה הכל

רואים ממש העדפה ברורה לפחמימות ולמתוק 

(תפוחי אדמה ופסטות היא עפה עליהם לעומת ירקות... וגם מבושל היא תעדיף את המתוק ולא המלוח)

ממליצה ממש על אורית הלרצוצקהלה
היא פעילה גם באינסגרם אז את יכולה ללמוד מהתוכן שהיא מעלה, שמעתי הרצאה שלה שעסקה בבררנות וממש נתרמתי.
תודה רבה!מתואמת
האמת לא נשמע מדאיג בכללשלומית.
אבל אני לא מבינה בזה 
לחם פירות וירקות טריים זה כבר די טוב, לא?קופצת רגע

נראה לי שכדאי להמשיך לחשוף בלי לחץ... לתת לה להתנסות בנחת.

אבל כמובן אני לא מקצועית. 

תודה לכןמתואמת

אני כן מרגישה שזה מדאיג, בעיקר כי פעם היא הייתה מוכנה לאכול יותר (ופירות וירקות היא מוכנה לאכול, אבל לא תמיד).

וכן, גם אני בררנית, ויש לי עוד כמה ילדים בררניים, ודווקא בגלל זה אני רוצה כבר עכשיו לטפל בזה כדי שלא תגרור את זה שנים.

חוץ מזה שהיא הרבה פעמים עצבנית, ואנחנו מרגישים שזה בגלל שהיא רעבה...

בת כמה היא?נירה22

ממליצה ממש על תרצה שני. היא מומחית בנושא בררנות אכילה. מקבלת בזום.

בכל אופן ממה ששמעתי ממנה (מקווה שאני זוכרת נכון) זה תהליך שעובר על הרבה ילדים בגיל שנתיים בערך, ואחר כך מתאזן.

אז אם זה הגיל-לא הייתי מתרגשת בכלל.

היא בת שנה וחמישה חודשים. תודה!מתואמתאחרונה
יש לכם רעיון לבילוי משפחתי במקום סגור?אוהבת את השבת

כי קר ..

בעיקרון טיול בטבע הכי כיף אבל אי אפשר (הכוונה לשעות אחהצ)

שיתאים לילדים קטנים ויהיה הפגתי.. לא מוזיאון או משהו.. מקום מרגיע,שיהיה חוויה טובה, בלי שצריך לתפעל אותם בקטע של לשמור שיהיו בשקט/ לא יהרסו דברים..



בני כמה הילדים?דיאן ד.

אצלנו מאוד אוהבים ללכת לבאולינג

גם ילדים בני 3 נהנים (שמים להם מתקן שעוזר להם)

וכמובן שגם מבוגרים נהנים.

3-8. תודה! זה תחרותי?אוהבת את השבת
כן זה תחרותי אבל ממש נחמדדיאן ד.
אם ילדים קטנים, איקאה יתאים אם יש באזורכםאר
ובחינם
לא באיזור.. אנחנו מאיזור ירושלים, תודה!אוהבת את השבת
יש איקאה באשתאול, זה די באיזור ירושלים...ואני שר
ג'ימבורי? אקווריום ישראל הבנתישושנושי

שהמקום סגור

אם את רוצה יקר אפשר אולי מגי'ק קאס - תלוי כמובן בגיל שלהם 

אקווריום לא נהננו האמת.. תודה!אוהבת את השבת
וג'ימבורי למה הכוונה? סליחה על הבורות..
פעלטוןשומשומ
גרביטי פארק. לא הייתי בזה בירושליםמנגואיתאחרונה
מה עם משחקיות למינהם? ג'ימבורי וכו'. באיזה אזור?אביגיל ##
את מחפשת דברים יומיים או יציאה מהשגרה?אמאשוני

ליום יום יש ספריות נהדרות. לא צריך לשמור על שקט, רק לא להתפרע.

יש בחלק מהספריות אזור של משחקים/ תחפושות/ כלי כתיבה וכד'.

אם את מחפשת יותר אקשן אז אי גאמפ וכד'.

איזור מישור החוף נעים לבלות בו רוב החורף אז אם נסיעה באה בחשבון זו גם אופציה.

אפשר גם לעשות בבית אווירה שונה ורגועה.

כדאי לבחור איזור של חצי חדר, או מבואה נוחה

להביא לשם מזרונים (אפשר מזרוני ספורט או שקש וכד'

או שמיכות/ מחצלת מה שיש לכם

ליצור אווירה

בלי נעליים

יש משהו כיפי בגרבי חורף עם בגדים נוחים שאפשר להתכרבל ולעשות דברים.

אפשר זמן רוגע של שוקו-עוגיות.

אפשר שהילדים עושים הצגה מאולתרת/ פנטומימה

אפשר לבנות מחנה או מבנה מקשקשים או מה שהם אוהבים ולשבת בפנים..

זה בתוך הבית עם נוחות של בית אבל באווירה מיוחדת יותר.

אפשר גם להזמין להם חברים שאת מכירה שמעסיקים אותם יפה.

אחרי שקצת נרגעתי מהעצבים באתי לקבל עצותאנונימית בהו"ל

לפני כמה ימים היה לבן שלי אירוע שהייתי צריכה להשתתף בו, באמת משהו שמדובר בבית כבר שבועיים בבית.

יומיים לפני וגם יום לפני וכמובן באותו יום תזכרתי את בעלי מתי הוא צריך להיות בבית כדי לשמור על הקטנים (בעיקרון הם בגילאים שמשאירה קצת לבד, אבל חששתי שתהיה אזעקה).

עשר דקות לפני השעה שאני והבן צריכים לצאת מתקשרת כדי לשאול אם הוא יודע איפה יש משהו שחיפשתי ועל הדרך שאלתי איפה הוא. והוא מספר לי שהוא עוד לא יצא מהעבודה, מרחק כמעט שעה נסיעה. חטפתי עצבים וכעסתי עליו ממש, דיברתי איתו בצהריים והוא אמר לי שנשארה עבודה של שעה.

עצבנית עליו שהוא לא עמד במילה שלו לחזור בזמן ועוד יותר עצבנית שהוא לא חשב להודיע שהוא מאחר בכל כך הרבה זמן.

למרות שאחכ חשבתי על זה ואם הוא היה מתקשר להודיע שמתעכב זה היה גם מעצבן או י כי הוא ידע מספיק זמן מראש.


והסיבה שהתעכב לא קשורה לתפקיד שלו בכלל ואם זה לא היה אאוטינג גמור הייתי מפרטת אבל הסיבה שנשאר הופכת את זה ליותר מרגיז.


אז התעצבנתי ממש ומאז אנחנו לא מדברים ולי זה כמובן מפריע יותר ממנו כי אני טיפוס של שלום, אז אתמול שלחתי לו הודעה שאם הוא בעניין נשמח שנדבר והוא לא ענה (לא יודעת מתי ראה, זה היה מאוחר בלילה, אבל לא התייחס מאז)

ואני שונאת את ההתנהגות הזאת שלו שמהמקום שפגע הוא הופך להיות זה שנפגע, ועוד יותר מעצבן אותי שלמרות שעבר זמן הוא לא בא לדבר .

מרגישה שעשיתי את חלקי, ובאתי לקראת ומה עכשיו?

העניין הזה של לאחר ושאי אפשר לסמוך על המילה שלו לא חדש, וגם זה שהוא לא מודיע. אבל הרבה זמן זה לא קרה כי כבר פחות זקוקה לו מבחינה טכנית כמו בעבר

אני שולחת חיבוקשמעונה
ומציעה פעם הבאה, לתזכר , לדבר ברור. הם לא מבינים, לא מתי אתה יוצא מהעבודה, אלא : אתה זוכר שיש היום משהו לאיקס? אתה זוכר שאתה אחראי על הילדים? 
זה מעצבן ממש לתזכרבתאל1אחרונה
אבל מניסיון העבר- איו מנוס. גם עכשיו אני עושה את זה למרות שאני יודעת שזה עלול לפגוע. כי לפעמים כשלא עשיתי תזכורות כאלה- הוא פשוט לא זכר וזה היה תקיעה של ממש. 
חיבוק גדול!!!!אמהלה

מתייגת את @נגמרו לי השמות האלופה

שתמיד יהיו לה המילים הנכונות....

בהצלחה רבה יקרה!!!!

באמת נורא מעצבן🥲נעמי28
מאוד מעצבן. מבינה אותך מאוד. ❤️ חיבוקבאתי מפעם
כדאי לנסות להבין ממנואמאשוני

האם לדעתו הילדים יכלו להישאר לבד או שהוא גם כורך את האיחור שלו באיחור שלך.

זה משנה את כל התמונה.

יום ויומיים מלפני "תזכרת" אותו באיזה שעה הוא צריך להיות או תיאמת איתו?

אם הוא לא איתך בראש לא משנה כמה פעמים תשאלי או תתזכרי, בסוף הוא יעשה מה שהוא רואה לנכון.

זה כמו שאני יכולה להגעד לבן שלי 10 פעמים שיש סיר קציצות טעים ברמות אחרות ושכדאי לו לאכול,

ובסוף הוא יכין לעצמו טוסט.

אם לא בראש שלו קציצות למרות שאני מולהבת על זה ממש, זה לא עניין של תדירות התזכורות, זה פשוט לא לשים לראות איפה הוא מונח ביחס לנושא.

אם הוא איתך בראש, צריך להבין מה עבר לו בראש ואז להתמקד בתקשורת ופתרון בעיות ולהבין מה מקור הקונפליקט.


רוצה להוסיף עוד משהו, לפעמים כשאחד מהסוג ממש מודלק על איזהשהו רעיון, לפעמים לצד השני זה גורם להתרחק מאותו רעיון.

נגיד כשילד מבקש ממני אמא בקשה בקשה ממש בא לי, אמא אפשר, יואו אתצלא מבינה איך בא לי..

לי זה גורם פחות להגיד לו כן

מאשר כשהוא בא בצורה אסופה יותר ושואלת את דעתי באופן כנה יותר.

אפילו בהלכות לשון הרע יש התייחסות לאמירת "לשון הטוב" כשמשבחים מישהו לפעמים זה גורם לשומע להגיד דווקא את הרע.

או אם מביאים רשימת יתרונות למשהו, זה גורם לשומע להצביע דווקא על החסרונות.

בקיצור יש איזה נטיה נפשית לתת קונטרה להתלהבות יתר.

יכול להיות שזה לא קשור למה שקרה אצלכם, סתם כנקודה למחשבה.

באותו רגע של האיחור הוא אמר לי להשאיר אותם לבדאנונימית בהו"ל

מלכתחילה לא יודעת אם זה מה שהיה בוחר, אבל הוא היה מסונדל.

לא יודעת מה הבעיה בלתזכר, כשיש לי משהו אני אומרת לו שצריכה אותו בבית בשעה כזאת וכזאת ואם הוא לא מביע התנגדות או אומר שיש לו משהו ולא יוכל, מבחינתי זה אישור.


לא היה מדובר בשעה מוקדמת מאוד, שעה סבירה לחלוטין שהוא יחזור בה מהעבודה.


את העניין הנקודתי הזה מאמינה שבסוף נפתור, כי זו לא פעם ראשונה שזה קורה. אבל הקטע הזה שהוא לא יודע להשלים ועכשיו הבית בוויב מוזר כזה שלא מדברים בו מתיש אותי ברמות אחרות.. 

יכול להיות שיש קשר בין הדבריםאמאשוני

יכול להיות שהוא גם לא מודע לסיבה שגורמת לו להתנהגות.

כשאומרים למישהו משפט שאין בסופו סימן שאלה

והוא לא מביע התנגדות זה לא אומר שהוא מסכים.


זאת דינמיקה נפוצה אבל יש בה בעייתיות מסויימת.

בהצטברות מקרים זה יכול לגרום לתחושה שאין לו מספיק מקום להביע את דעתו.

זה הרבה יותר נעים כשפונים אליך עם סימן שאלה.


זה מצריך הרבה סבלנות אבל זה בריא יותר.

הקשר לזה שהוא עכשיו משתבלל, זה כי הוא לא יודע לומר את מה שהוא מרגיש/ לא מודע למה שהוא מרגיש/ לא יודע איך להביא את הצד שלו לשיחה.


הגוף שלנו וההתנהגות מספרים לנו הרבה יותר ברמה של פי המון (לא זוכרת אם אלפים או מאות)

יותר מאשר מה שאנחנו מסוגלים להסביר במילים.

זה הוכח מחקרית (לא יודעת איך בודקים את זה)

ניתוח מדוייק של הבעת פנים של אדם כתגובה לאמירה מסויימת, יכולה להעיד על דעתו, הרגשתו, פי המון יותר מאשר כל מלל שהוא יגיד אח"כ.

זה שהוא לא מצליח לומר אם מתאים לו או לא מתאים לו הבקשה שלך, זה אותו צד של המטבע שהוא לא מצליח להביא את עצמו לשיחה איתך עכשיו.


לא כתבת הרבה דוגמאות אז לא רוצה לקבוע שיש פה דפוס, אלא מעלה זאת כאופציה שאולי יש פה דפוס שלך ברור מה אמור לקרות

(להגיע בזמן, לפתוח בשיחה)

והוא לא שם.

זה יכול להיות מתסכל לשניכם,

אבל הדרך לפתרון היא קודם כל במודעות.


הייתי יכולה לשאול אותך איך את היית מרגישה אם זה היה הפוך, אבל זו לא שאלה נכונה, כי אם את טיפוס שתמיד אומר מה מתאים לו ומה לא, את לא תביני את מי שלא כזה, מי שיותר באופי של הימנעות מעימות ולתת לדברים לעבור.

(רק שזה מתבטא בסוף לא בחוסר הסכמה אלא בחוסר עשיה בפועל, בדברים שבסוף נופלים בין הכסאות)

אני למדתי למשל לזהות לפי השפת גוף להבין איפה בדיוק הוא מונח ואז לבקש ממנו לעשות דברים לקראת, אם הוא משתף פעולה אז אני מבינה שהוא מונח נכון, אם לא, אני מבינה שהוא לא לגמרי בקטע.

נגיד אם אני רוצה לעשות יום הולדת בבית לאחד הילדים, אם אשאל אותו הוא יגיד שבסדר, כי הוא לא יודע מה הוא חושב אז כזה "נראה"

ואז אם נתכנן ונרוץ קדימה הוא כבר לא יהיה מסוגל לבוא ולהגיד שמעי חשבתי על זה, פחות בקטע שלי.


לכן במקרה כזה עוד לפני שאני מדברת עם הילד אבקש ממנו לעשות משהו קשור לאירוע.

למשל לבדוק מה התחזית באותו יום, או להזמין את ההורים שלו וכד'

אם הוא עשה בזמן, באופן אפקטיבי, כמו שהוא עושה משימות שחשובות לו, אני מבינה שהוא בטוב עם הרעיון.

אם הוא מורח היום/ מחר,

מורח התחזית יכולה להשתנות

שלחתי להם מייל הזמנה (אתה רציני? דיברת איתם 3  פעמים היום והזמנה ליומולדת שלחת במייל?)

אז אני מבינה שהוא לא על זה.

אז מסקנה שלא נכון לרוץ קדימה, אלא לאפשר לו את המרחב שהוא זקוק כדי להגיד אם בא לו או לא בא לו באופן כנה.

עכשיו יום הולדת זה דוגמה מוצקה, זה יכול לקרות במלא דברים קטנים ביומיום.


ושוב מסייגת, יכול להיות שזה בכלל לא מה שקורה אצלכם, אבל ממה שתיארת זה עשוי להיות מה שקורה.

אני מניחה שהיה משהו בבית ספר/גן/ חוגפילה

בעבודה גם לא חסר משימות שממונים מורידים עליך מלמעלה  בלי לשאול.  

זה לא הגיוני שכל פעם שבן אדם לא רוצה לעשות משהו , הוא לא יעשה את זה .

זה לא הגיוןאמאשוני

זו תגובה שנעשית באופן לא מודע.

וזה לא מחייב שיקרה בכל דינמיקה,

ולא מחייב שיקרה בדינמיקה אחת כל הזמן,

זה סוג של הצפה.

תדמייני כוס שממלאים אותה לפני שהיא מצליחה להתרוקן,

בסוף משהו נשפך בחוסר שליטה.

לא כי זה בסדר או כי יש בזה אמירה מסויימת, פשוט זה קורה כי ככה זה, דבר שקורה.


אני מאוד מקווה שככלל, אנשים מבינים מה המשמעות של מה שהם עושים בעבודה ויש להם מרחב להביע הסכמה או הסתייגות. (גם אם בסוף הם יעשו את זה בכל מקרה) היכולת לבטא את עצמך ביחס למשימה היא חשובה כדי לעבוד באופן אפקטיבי לאורך זמן.

אולי זה לא מודע בגיל עשרפילה

בגיל ארבעים זה סתם ניצול.

יש פה win-win בשבילו

גם לא יבקשו ממנו כלום אף פעם כי אין טעם גם אם הוא יסכים. כי גם במקרה כזה הוא לא באמת הסכים כי הוא סתם אמר כן ...

וגם לא יהיה אימות אחר כך כי זה סתם הורס אווירה בבית וכבר אין טעם.

וגם אישה תרגיש שהיא עובדת קשה על קשר ושלום בית , ככה תעריך אותו יותר כי היא השקיעה המון שהייתה חכמה ולא צודקת.

אני מאוד אוהבת את התשובות החכמות שלךנעמי28

במקרה הזה, זה נראה לי אובר הכלה.

היא כתבה שתזכרה, בכל יום וגם באותו היום.


ונכון שהוא לא פה ולכן את פונה רק אליה, אבל נראה שכל דבר שהיא תעשה לא נכון.

אם היא לא תתזכר- למה לא תזכרת .

אם תתזכר- היא לוקחת בשבילו אחריות / מראה מדי התלהבות.


לפעמים פשוט בן הזוג מפשל וטועה, ולא כל טעות שלו היא בתגובה ישירה למעשים שלנו,

אנחנו לא שולטות על הכל.


ונכון שצודק או לא צודק לא יעזור לה כרגע, אבל להתבחבש בדקויות של הדקויות מה היא יכלה לשנות כדי שזה לא יקרה ולנסות להבין מה גרם לטעות שהוא עשה, פחות נראה לי.


אני כן חושבת שבלי קשר למקרה ולמי צודק צריך לפתור את בעיית הריבים, כשהוא מתעלם ובורח כשהוא נפגע, נכון שזה גברי לברוח למערה, אבל זה שזה גברי לא אומר שכך בהכרח צריך להתנהג ,גם שם יש גבול שצריך לפתור.

יכול להיות שאת צודקתאמאשוני

אבל דווקא התיאור שהיא הודיעה, הוא לא הביע התנגדות, וככה נוצרה ההסכמה, היא הבעייתית בעיני, הזרעים היו יומיים לפיי האירוע. מפה אם היא תתזכר או לא, זה כבר לא מה שישפיע.

כלומר הפצרון הוא מראש להבין האם הוא רןאה את התוכנית עין בעין,

ולא לשאול את עצמה האם נכון לתזכר או נכון לא לתזכר.

מה שצריל לשאול זה האם הוא מסכים או לא מסכים.


ואם לזה התכוונת, אז אני לא חושבת שזה דק.

לדקק את זה זה בדיוק הבעיה, לא לראות את הצד השני.

ממה שאני מכירה בד"כ כשאדם מפשל זה לא גורר לחוסר תקשורת ותסכול הדדי.

בד"כ ריב של חוסר תקשורת נובע מכך שכל אחד חושב שהוא צודק והשני טועה וגם לעיתים זה תסכול מצטבר.


בכל אופן יכול להיות שזה בכלל לא מה שקרה אצל הפותחת, אבל תיאורטית זו דינמיקה ותוצאה שיכולה לקרות.

יכול להיותנעמי28

במקרה כזה החוסר תקשורת היא יותר שלו משלה.


או שיכולה להיות בעיה בהערכת זמן, נפוץ אצל לא מעט גברים, גם בעלי כזה😅

היי מרגישה כאילו אני כתבתי את זה ולכן מייעצתדובדובה

בעלי בעל מקסים חמוד אוהב.

ברוך ה'. ככה אני מרגישה.

הבעיה היחידה שלו שפוגעת לנו בשלום בית זה ענין הזמנים שלו.

קרה לי כמה פעמים משהו דומה לשלך. ממש הרגשתי כאילו אני כתבתי מה שכתבת. גם שהתעצבנת והאמת אצלך...

אז השאלה שלי קודם כל האם הוא עשה את זה בכוונה תחילה?

או שמא שכח שצריך לצאת מוקדם?

גם אני תוקפת את בעלי ומתעצבנת אם משהו לא כשורה. והוא אוטומטית נאטם.

והיו תקופות  שגם פתאם לא התייחס להודעה כמו שכתבת. וששאלתי למה לא עונה. כתב שהיה עמוס. שלא שם לב או שאין לו כח להודעות הארוכות והתוקפניות שלי.

נראה לי שצריך פשוט לדבר אליהם באופן אחר להגיע בגישה קצת שונה...

כי זה סוג של פוגע באגו שלהם שאנחנו כועסות ומתעצבנות עליהם. אם נגיד להם בדרך אחרת לדעתי הם לא יפגעו ככה ויותר יהיו פתוחים לשמוע. קל לי להגיד לך שאני מבחוץ אבל אחרי שיחה עם בעלי הוא הסביר לי פעם אחת. שיש לו אגו וקשה לו ממש שאני תוקפת אותו. כמובן אני אומרת לו מי תקף רק טיפה התעצבנתי. אבל אם ניכנס לעומק אז כן שאני בעצבים אני תוקפת.

הוא אמר לי אני מרגיש שאת פוגעת לי בכבוד. ממש הסביר לי לעומק. אז אני באה אח''כ ברוך ובחיבוק והוא מבקש סליחה ואנחנו משלימים.

וכן גם אני אתמול שוב חטפתי עצבים על איחור שלו. והוא כעס חזרה ורבנו והוא כבר איפשהו רגיל. אז שהוא חזר הוא חייך דיגדג אותי וחיבק אותי ואמר לי בצחוק תירגעי גברת.... קיצר עזבי אותך מכל העצבים וכל הכעס. קודם תבואי ברוך ובאהבה. ואז תדברו תפתחו את זה ותשלימו.

בהצלחה רבה

זה כנראה בדיוק זהאנונימית בהו"ל

אבל הפעמים שאני מבקשת משהו הן לא גדולות, אין לי הרבה דרישות, והפעמים שאני מתעצבנת הן חצי ממה שמגיע לו ;)

באמת משתדל ומבינה שזו לא הדרך בכעס, מצד שני מרגישה שהוא לא מבין את המשמעות של המילה שלו, ושהסדר יום שלו משפיע על כולנו

את נשמעת אישה ממש מקסימהשוקולד פרה.

ואחראית.

ושקשה לך שאת המבוגר האחראי פה, ושהוא העמיד אתכם בלחץ הזה.


 

לא הייתי הולכת.אתו ראש בראש על הקטע של-

אתה צריך לעבוד על הזמנים שלך כי אתה דופק את כולנו

אלא להסביר לו שחשוב לך שיגיד לך מראש, כדי להתארגן על בייביסיטר

וגם- ההרגשה של הילד. הוא מתוח כי זה אירוע שלו, והוא חווה עוד מתח ממך, כי את לא יודעת מה עם הילדים.

אז אם בעלך יגיד הרבה זמן מראש- כל הבית יהיה רגוע יותר (תועלת), ואת גם תעריכי אותו יותר.


 

ולגבי הריב והכעס- זה עניין של להגיד לו למה את מצפה כשאת פגועה.

אני מצפה שתבין אותי ותפייס אותי. אני צריכה את המשענת הזו ממך.

ופחות- נמאס לי שאתה הופך להיות הנפגע מבינינו, בזמן שאתה צריך בכלל לבקש ממני סליחה


 

כי גם אם את צודקת, הוא יאטם.

פשוט להביא את התוצאה הרגשית הטובה שתקרה,ולאט לאט זה יחלחל לו במודעות.


 

 

אולי יעניין אותך