כלומר יש התבטאויות לא נקיות בעליל.

נדמה לי שאי אפשר לומר שהספר הזה לוקה ב'דברי עגבים' האסורים, אבל הסגנון שלו  לא משהו מבחינת נקיות.

חוץ מזה זה ספר מקסים! צריך להכנס לראש שלו, אבל אח"כ נהנים מאד.

הבעיות מפוזרות מדי לאורך הספר.

נמשיך לחכות ליום בו היצירות הגדולות באמת יהיו שלנו... ומתאימות לנו...

(אסתפק בציטוטים נבחרים מויקיציטוט)

(הנכד של הר' גדליה עוגי)

והוא אומר שהספר דוקא לא מלוכלך במיוחד.

ושהוא לא חושב שבעיה לקרוא אותו.

גסויות.

אבל כעת אני לא יודע מה לעשות...

אחד אומר כך ואחד כך.

כל אחד והגדרותיו ל"לכלוך".

(החבר הזה נתן לי בזמנו את "מרד הנפילים", "מרד הנפילים" מ-מ-ש לא נחשב נקי מבחינתי)

ממה שהבנתי מחבר שלי.. אדמאס הזה היה אתאיסט קיצוני....

ו.. מהסגנון בויקי ציטוט הוא נשמע הטיפוס הציני הזה שיושב בפינה ועושה צחוק מהכל, וכמובן לא מציע שום תחליף...

ואני לא יודע כמה זה יעשה לי טוב עכשיו, לקרוא על המקום הזה

אבל זה כבר עוד עניין... |נאנח|

לא זוכר שהיה משהו שהגיע ממקום אתאיסטי.

(אולון קולופיד והספרים שלו זה לא אומר שדג"א אתאיסט)

הוא יותר משועשע ("העולם מצחיק אז צוחקים") מאשר מצחקק צחקוק מריר...

"....הטיעון הולך כך: 'אני מסרב להוכיח שאני קיים' אומר אלוהים 'שכן הוכחה נוגדת אמונה, ובלי אמונה אין אני ולא כלום'

האם סופר דתי לא היה יכול לכתוב כזה דבר?

(זה היה מעיד על יבשות אמונית מסויימת - היכולת לצחוק על נושא האמונה)

על כל פנים, בספרו זה הוא ממש לא ביטא מגמות אתאיסטיות לוחמניות מובהקות.

(וגם לא חצי-מובהקות)

ז"א, הוא מבודח לגמרי, וההמשך שלו על מעבר החצייה נשמע דוקא לועג למסקנות ההגיוניות הללו... לא?

ו... אכן לא התכוונתי לדברים כאלה, התכוונתי לאוירה הכללית.

אבל לא חשוב כעת, אין לי מצב רוח לקרוא אותו פתאום... לא יודע... נראה...

ועכשיו באמת- חייבים להיות קצת פתוחים לדברים אחרים ולא לבקר מיד כדי לקרוא אתהספר הזה.

נקי- לדעתי כן. (אחד הספרים בסדרה לא, אבל המדריך הראשון כן..) לא נתקלתי בדברים שהטרידו אותי.

זה ספר מענין , מצחיק וחכם מאד...

לדעתי כדאי לנסות..

(נשמח לשמוע רשמים אם תחליט לקרוא)

צריך להיות סרוט באמת כדי לאהוב את כולו... (עם הראשון דווקא הרבה אנשים הסתדרו, אבל הבאים קצת מוזרים...)

לדעתי הוא די נקי, פה ושם גסויות...

מי שכתב שהסופר לא אתאיסט - מה עם

*האיש ששולט ביקום?

*הנביא שמגיע בחצי שעה האחרונה של היקום?

*המסר האחרון מאלוהים?

יש בו כמה מסרים כאלה, אבל רוב האנשים לא יהיו מושפעים מזה...

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.