1) אני משתדלת לשים להם משהו זמין עוד לפני שהם ממש רעבים ומבקשים. בערך שעתיים אחרי ארוחת צהריים ככה, חותכת כמה ירקות (כשיש צבעים שונים זה מאוד מגרה את התיאבון) ומסדרת יפה בצלחת (מגוונת, שיהיה להם מעניין - נגיד פעם המלפפונים חתוכים לפרוסות אלכסוניות ופעם לרצועות, פעם הגמבות מסביב והמלפפונים במרכז ופעם עושים מחרוזת מלפפון-צנונית-מלפפון-צנונית, ועוד כיד היצירתיות הטובה). אני פשוט מניחה את זה על השולחן בשקט והם בעיסוקיהם, אחר-כך בהיסח הדעת כל מי שעובר ליד השולחן ורואה שולח יד ולוקח משהו, ואחרי חצי שעה הצלחת כבר מחוסלת... זה כיף. בארוחות הם לא כל-כך אוכלים ירקות, אז הנשנוש הזה של אחרי הצהריים הוא ממש חלק חשוב מהתזונה שלהם בעיניי.

2) גם כשפירות וירקות ממש לא מצליח, ועוברים לחטיפים, עדיין יש עדיפות לחטיפים ביתיים על פני קנויים. ככה את חוסכת את כל החומרים המשמרים, המייצבים, חומרי הטעם והריח... בחטיפים תעשייתיים יש גם הרבה יותר סוכר לרוב (מוסיפים מלח בתור עוד חומר משמר, ואחר כך יותר סוכר כדי שיכסה על הטעם). אם את רוצה בונוס את יכולה להמיר קמח לבן במלא, סוכר לבן בחום, מרגרינה בשמן או בחמאה. יש לי מתכון חמוד לחלווה ביתית, אם את רוצה אעביר לך. בסך הכול אם כבר ממתק - נראה לי שחלווה זה ממתק שיש לו יתרונות תזונתיים על אחרים. אפשר גם להכין פופקורן בבית (בסיר, לא המוכן שמחממים במיקרוגל!), זה כיף. אבל עדיין לזכור שכל זה לא פסגת הבריאות, ואם אפשר פירות וירקות - עדיף.

ממש מסכימה עם פצקרשת.

ועוד קצת רעיונות:

1) גם צלחות פירות מגוונים חשוב מאד. אצלי אוכלים טוב ירקות, אז אני דווקא משקיעה בחיתוך פירות.

2) עוגיות בריאות: עוגיות תמרים, עוגיות קווקר למיניהם. אם את רוצה- יש לי מתכונים.

באופן עקרוני אני לוקחת מתכון רגיל, משתמשת בקמח מלא, ממירה מרגרינה בסוכר ולפעמים סילאן ושמה קצת פחות ממה שכתוב (כך גם הילדים לא מתרגלים למתוק מידי).

זכור לי שהיה בעבר שרשור ארוך על עוגיות בריאות בפורום בישול ומתכונים- שווה לחפש.

כשיש לי זמן- אני מכינה כמות גדולה ומקפיאה וכך יש תמיד זמין.

סוכר חום ומעדיפה סילאן אם נראה מתאים...

רעיונות מעולים.

העצה הכי טובה שאני יכולה לתת,

גם לילדים וגם למבוגרים:

לפני הנשנושים- רעבים??

                       תכינו כריך או קחו צלחת נוספת מארוחת הצהריים.

ואם עדיין רוצים נשנוש:

הפריכיות- רעיון טוב.

פירות וירקות- רעיון טוב יותר.

אצלנו צורת ההגשה היא גימיק חשוב- בקערית אישית או בכוס.

גיליתי שגם נבטים הם ממש רעיון שמתקבל בצורה מעולה אצל פעוטות.

לגבי עוגיות ביתיות, פירות יבשים- ממש פחות כדאי ביום חול, עדיף לשמור לשבת.  כיוון שהם מכילים סוכר בכמות גדולה בכ"ז, גם אם פחות מהקנוי.

וגם כשמציעים לילדים עוגיה- הם רוצים עוד ארבע.

פופקורן ביתי/ בייגלה- גם רעיונות נחמדים לממתקים, כמובן בעדיפות נמוכה יותר מפירות וירקות.

ושאלה:

אני נרתעת קצת מהרעיון להכין לילד רעב צלחת מארוחת צהריים, כי יש לי שאיפה (שאני לא יודעת אם מקורה סתם בחינוך היקי שקיבלתי או שיש בה איזה שהוא ערך מעבר...) שיאכלו כמו שצריך בארוחות, ושלא יהיה להם ביטחון כזה שאם הם לא אוכלים את האוכל עכשיו אז לא נורא, חצי שעה אחרי הארוחה הם יוכלו לקבל אותו דבר... זה לא שאני משאירה אותם ממש רעבים בין הארוחות, אבל כמו שנכתב למעלה - פירות, ירקות, לא אוכל "רציני". האם זו שגיאה בעינייך?

הגישה השולטת בעניין היא של איליין סאטר:

תפקיד ההורה- להציע לילד מגוון של מאכלים בארוחה.

תפקיד הילד- לבחור מה וכמה הוא רוצה.

אין לכפות עליו.

אם מכריחים ילד לאכול משהו או לסיים את הצלחת- לא יוצא מזה טוב. (לי באופן אישי יש זכרונות שהייתי זורקת בשירותים אוכל שהכריחו אותי לאכול.

וגם לאמא שלי יש זכרון כזה, אגב.. מעניין..)

אני מאוד מבינה את הדילמה, תחשבי- האם השיטה שלך עובדת? האם בשבוע שאחרי הילד מבין שאין ארוחה אח"כ, ואכן אוכל בזמן הסעודה?

קורה שהילד לא מעוניין לאכול, אז האמא נותנת לו ממתקים ומיץ בכדי שלא יישאר רעב, וזו טעות! גם אני נפלתי בעבר בפח הזה. (את לפחות נותנת פירות וירקות, אבל עדיין...)

לדעתי- אם אינו מעוניין לאכול כעת, יש להבין שאינו רעב ואפשר לתת לו אח"כ צלחת. חבל שיאכל דברים פחות משביעים.

וגם- אכילה חברתית/משפחתית מאוד עוזרת לילד לאכול יפה בזמן הארוחה, כאשר יושבים מסביב לשולחן.

בעלי צפה בשבוע שעבר בילדה שלנו בת שנתיים בגן בזמן האוכל, ואמר שהילדים ממש אוכלים בנימוס אירופאי (מה שלא קורה אצלנו בבית...). ואוכלים הכל.

צריך לשים להם אוכל בצלחת, ושיאכלו מה שהם רוצים, לבד עם כפית (תלוי בשלב ובגיל כמובן), עדיף עם בני המשפחה. כך הילד ירצה לחקות אתכם.

מקוה שעזרתי,

יעל.

שחלילה לי מלכפות על ילד לאכול משהו! זה ממש ממש לא על הפרק ולא היה על הפרק מעולם. הארוחות שלנו אכן משפחתיות (לשמחתי, בחלקן הגדול אנחנו ממש אוכלים בהרכב משפחתי מלא! ב"ה יש לבעלי עבודה נוחה), והאוכל עצמו הוא לא נושא השיחה בהן, אלא כל ילד מבקש ומקבל מה שהוא רוצה מהדברים שעל השולחן, ומפטפטים על הא ועל דא.

אני אוהבת את זה ככה, ולא ארצה שכל ילד יאכל בשעה שהוא רעב (גם כי אני מרגישה שנכון יותר לאכול כמשפחה, וגם כי תכלס זו הרבה טרחה בשבילי להגיש לכל ילד בזמן אחר). מצד שני - זה נכון שבאופן טבעי קורה שלא כולם רעבים באותה שעה, ויש בזה אולי סוג של רודנות כשאני קובעת להם מתי הם מקבלים אוכל ומתי לא. באמת דילמה.

ו...בסופו של דבר תעשי מה שאת רואה שטוב במשפחה שלכם.

אם הילדים מבינים שיש זמן לארוחה, ואכן משתכנעים לאכול בזמן הזה- מה טוב.

מעבר לתיאוריות- יש חיים ומציאות...

אבל רק תשימי לב שהפירות נשארים כארוחת ביניים, ולא כמנה העיקרית של ילד רעב שמבקש עוד ועוד בכדי להשביע.

הבת שלי, בת שנה וחצי, ואני לא מצליחה בשום דרך לגרום לה לאכול ירקות..

היא לא מנסה אפילו.

וגם כל היום רוצה ביסקווטים..

פשוט להמשיך להניח לה ירקות מול העיניים מדי יום, ולאכול ירקות לידה. מעבר לזה לא לעשות מאמצים "לשכנע" וכדו'. רק להשאיר את האפשרות הזאת זמינה לה. יש ילדים שזקוקים לזמן חשיפה ארוך מאוד (חודשים!) כדי להעז ולנסות מאכל.

ולגבי הביסקוויטים - תזכרי שבידך ההחלטה אם היא מקבלת, כמה היא מקבלת, מתי היא מקבלת. לא לחוש אשמה על זה. זכותך המלאה לקבוע כללים מתי אוכלים ביסקוויטים ומתי לא. תבחרי כללים שנראים לך הגיוניים ושתוכלי לעמוד בהם לאורך זמן

אבל רק אם קונים אורגני. כי אם נותנים פירות יבשים רגילים- יצא שכרו בהפסדו, עם כל הדברים המזיקים שמוסיפים.

לילדים גדולים אפשר לתת שקדים ואגוזים. וכמובן פירות טריים.

יש לי גם מתכון מעולה לחטיף אנרגיה ביתי, טעים ובריא.

ובד"כ אני מעדיפה להחזיק בבית קרקים במקום בסקוויטים ווופלים, לפחות הסוכר יורד...

ותתני לה אחד מידי פעם.

מסתומא בהתחלה היא לא תרצה, אבל בהמשך כשהיא תראה אותך היא תיקח.

מניסיון, אצלנו אוכלים רק ירקות ופירות.

ואין שום חובה שיהיו חטיפים וביסקוויטים.

חטיף באופן טבעי יהיה פרי או ירק טרי או פשוט עוד ארוחה קטנה, אם אין אוכל מהיר ולא בריא בנמצא.

גם הם ירוויחו וגם גם אנחנו אם פשוט אין "אוכל זבל" בבית.

את יכולה לקנות פורס תפוחים (חותכן שחותך את התפוח ל-6 חלקים) ולפרוס יפה את התפוח הקלוף (בגיל הזה אני בעד לקלף).

את יכולה לחתוך קיווי או אפרסמון לחתיכות קטנות. הצבעוניות של הפירות כבר תזמין את הקטנה.

אם הם עדיין מכורים לביסקויטים, במקום לגמול אותם בבת אחת, אפשר לקנות מציות ולמרוח להם מציות עם גבינה ופרוסות זיתים.

אפשר לחתוך מלפפון או פלפל לרצועות.

והעיקר, לשים בתוך קערה קטנה, לכל אחת בצבע שונה, למשל, קערה עם ציור של דורה/פו הדוב וכד', כדי שהחטיפים יראו מזמינים.

שלום לכולם,

הרעיונות עלו הם טובים, והכי טוב בעיני הוא השיח עצמו: זה מאד משמח להיווכח שהרבה יותר משפחות היום מודעות ומעוניינות ליצור שינוי בביתן, ולתת לילדים מזון איכותי ובריא.

יישר כוח לכל אמא שהנושא חשוב לה ושמנסה להתחקות אחר הנשנושים הבריאים והטובים ביותר! לא קל בימינו, עם כל המטלות שגם כך יש על כתפינו, גם לתור ולהמציא מאכלים חדשים ולהיות בכל פעם מקורית ויצירתית בשביל שהקטנטנים (וגם היותר גדולים) יאכלו את האול הבריא שלנו...

אין ספק שהכי קל זה לפתוח חבילת וופלים, ולסגור את הפינה הזו של ארוחת ארבע או נשנושי אחה"צ. ולכן אני מעריכה מאד את ההורים שעושים מאמצים, גם אם לא הכל צולח, ומשתדלים לתת מגוון רחב של מזון בריא.

ולעצם העניין:

אני בגישה (וכך גם מנחה את המטופלים שלי) שבשעות אחר הצהריים יש לקבוע ארוחת ביניים רשמית. אצלנו היא בשעה 17:00 ע"פ רוב. כשזו ארוחה,בתפיסה, אז מתארגנים אחרת ולא חוטפים ממה שעל השיש או בארונות.

ולכן אני חושבת על הארוחה הזו, מתכננת מה אתן בה, בדיוק כמו בשאר הארוחות ביום. וחשוב מאד לכלול בה גם שתייה, כחלק ממה שאני מגישה - כי לא פעם אנו נוטים לחוש רעב כשבעצם זהו צמא. ובמיוחד בחורף, ובמיוחד ילדים, נוטים שלא לשתות מספיק, ויכולים (מעבר לנזקים שבשתייה לא מספקת) גם לאכול יותר מהנדרש רק בגלל שלמעשה הם צמאים...

הצעות נוספות לארוחות ביניים:

ירקות,: מעבר למה שנכתב כבר, אפשר גם גזרים חתוכים למקלות, קולורבי, שומר. גמבות אצלנו נאכלות שלמות כמו פרי!

פירות: (אני קולפת פומלה והישיבה סביב השולחן והעיסוק בקילוף יוצר עוד מפגש עם הילדים לשיחה .אפשר גם רימון שהם אוהבים אצלי מאד והוא בריא באופן יוצא מן הכלל!!!)

סנפרוסט: לחלוט למספר דקות שעועית ירוקה/ אדממה (פולי סויה שלמים בקליפתם)/ גזר גמדי. אני מסננת ושופכת לקערת מי קרח והירקו נשאר פריך ורענן. מגישה עם מעט מלח גס וזה נזלל בכיף ולבריאות!

מוזלי: מי שלא בשרי בשעות אחה"צ יכול לאכול יוגורט עם פרי חתוך וגרנולה ביתית.

ארוחת ביניים חורפית: תה צמחים עם פרוסת עוגת גזר/תמרים או 2-3 עוגיות ביתיות בריאות (יש כאן שלל מתכונים בפורום). ואפשר גם להשקיע ולהכין פונץ' מתפוחים מבושלים עם מעט סילאן או מייפל אמיתי  ולתבל בקינמון. לשתות ולאכול כמו מרק, אבל מתוק... אפשר דייסת שיבולת שועל (פרווה) על בסיס מים וכף של טחינה או שקדיה או על בסיס חלב אורז/שקדים. ממליצה בחום! זה ממש מעדן!

חטיפים קנויים: בייגל'ה מקמח מלא, פריכיות עם ממרח איכותי, חטיפי תפוחונים (אפשר לקנות בבתי טבע, פרוסות תפוחים אפויות ללא תוספת סוכר. וזה טעים! ), קרקר שיפון עם ממרח.

יש עד הרבה אפשרויות והכי חשוב זה לנסות, לחשוף את הילדים, ולא להתייאש!

בהצלחה לכולנו ובריאות שלמה!

שלש כפות דבש +שתי כפות טחינה גולמית +אחד כף קקאו =ממרח בריא וטעים

אבל עדיין - לממרח מתוק כדאי להתייחס כאל ממתק. לתת רק בכמויות ובתדירות שמחליטים שכדאי לתת ממתק

הכנסת ירקות לתוך קערה עם מי קרח למספר דקות ללא גרעינים כגון  מלפפון והם יו קריספים.

קמח מאוד משביע

את יכולה להכין לחמניות מתוקות (אפשר מקמח מלא)

ולצרף בהן הפתעה: למשל שוקולד מריר ( שאגב מתברר כבריא דווקא )

בדיוק היום הכנתי ויצא מעולה (שייך לפורום מתכונים אבל בכ"ז...)

כעכים מלוחים:

1 קילו קמח, 2 חבילות א. אפייה, 2 כפיות מלח, 2 כפיות סוכר, 2 כוסות שמן, כ-2 כוסות מים.

מערבבים חומרים יבשים, מוסיפים שמן ומים ולשים. הבצק צריך להיות נעים ורך.

מכינים "נחשים" ויצרים טבעות (אפשר גם בצורת "אצבעות")

מורחים ביצה טרופה ושומשום/ מלח גס/ זעתר

180 מעלות

נשנוש כיפי ובריא יחסית, עם גבינה או טחינה וירקות זה גם יכול לשמש כארוחה

רק!!!!!!!!!!! פירות וירקות.

תמר עם שקד / שקדיה בפנים במקום הגרעין זה מעדן

עוד רעיון באותו סגנון - את טוחנת שקדים (במעבד מזון לי מג'מיקס וזה מעולה) אחרי שהשקדים טחונים מוסיפים תמרים ויוצרים עיגולי קטנים. אפשר לצפות בקוקוס ולשים במנג'טים.

זה ממש טעים!!!! ומחזיק הרבה זמן במקרר

וחוץ מזה פירות זמינים לילדים (קלופים חתוכים במקום נגיש) הם כבר ינשנשו באופן טבעי את זה לבד.

כמה שיש פחות שטויות בבית באופן כללי זה פחות מפתה לאכול אותם

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....