בלי קשר למקרה הזה , במקרים שאפשר לתקן למה לקלוף? 

א"לקים - לב"ח פסול, לפר"ח כשר, ולמעשה כהקו"י לש"ת (בעיקר על היו"ד) וישאל התינוק האותיות מימין לשמאל, שיראה תחילה היו"ד ולא המ"ם.

 שכל דברינו בנד"ד (מח' ב"ח ופר"ח) אמורים כמובן בנגיעה שנעשתה לאחר כתיבה.

זה סגנון הרב גורן,

קובע עובדות ואז מסתדר עם ההלכה

נחמד...

במחילה,  יותר מסתברים לי דברי הרב (וכך גם לימדוני רבותי) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'

מכוון שיוד היא נטפלת אז אולי להשאיר אותה ורק למחוק לה את הרגל שתראה חלק מ ה הה' היא כשרה כאשר יש לה רגל באמצע ואם כך אפשר להוסיף לה רגל נוספת בסוף שמאל מתחת לסוף הגג ואח"כ למחוק את הרגל הפינימית כמו שהביא בשו"ת סתם וכן באמרי בינה בשם נודע ביהודה ואז אני מרוויח לא לקולף רק להוסיף יוד 

יש תשובה בנודע ביהודה (אני יעדכן אותך בסימן) בשאלה דומה והוא הסיק שקליפה נתונה ביותר מחלוקת אפילו שהיום זה המנהג לקלוף חשבתי שאם יש אופציה אחרת עדיף

"אלהי" זה שם בפני עצמו

לשכת הסופר קל"ד בשם הבני יונה: ".. טעה וכתב במקום אלוקים אלוקיכם...שהרי אותיות כ"ם  שנטפלו לא נתקדשו מחמת עצמותם רק מחמת השם ורק מדרבנן ואיך יעשה מן הכ' מ"ם לעשותה מגוף השם."

אם היו"ד נטפלת הרי כאן זה מקרה דומה ואין להפוך אותה לחלק מה"א שהיא מגוף השם?

כמובא בקול יעקב, אבל כנ"ל אני לא חושב שיו"ד נטפלת.

איפה אפשר ללמוד על זה עוד?

אני הבנתי את ההפך מהציטוט

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.