עד מתי יימשכו הלימודים של בעלך?

שאתם קשורים אליו.

זו שאלה כבדת משקל, וכדאי לבחון אותה מכל הכיוונים לפני שמגיעים להחלטה.

צריך להיזהר מלהגזים! הריונות מדי צפופים הם לא רק בקטע של "איך יהיה לי כוח להסתדר עם זה מחרתיים".

החשבונות צריכים להיות יותר רחבים.

אצלי נולד פג, והסבירו לי שזה עשוי להיות קשור לזמן הקצר שעבר מאז ההריון הקודם. 

צריך לקבל ילד כשרוצים אותו, ולא בחיפזון. אני אמא ל6, שנולדו תוך 8 שנים, ושמחה מאוד, אז לא להגזים כמובן גם לצד השני.

הכי כיף להם כשהם צפופים... 

לגבי הענין ההלכתי- דברו עם מכון פועה המקסימים.

שאם אנחנו  מדברים על להביא עוד ילד זה מרצון בלבד. כמו כן, במצב הכי אופטימאלי והיה ואני נכנסת מיד להריון הגוף שלי השתקם .. השיחה בוצעה לאחר בדיקה רפואית מקיפה.

כמו כן, אני לא יודעת אם אני מסכימה לאימרה שהכי כיף כשהם צפופים זה תלוי באופי הילד וכל ילד צריך את הזמן שלו עם ההורה.

שוב, כמובן שהשיח ביננו נעשה במקביל לייעוץ של הרב שלנו כך, שהפן ההלכתי מכוסה.

אבל אני רוצה לשמוע מאנשים שחיכו  ואנשים שלא חיכו איך זה השפיע עליהם... אני חושבת על הזוגיות שלי ושל בעלי הנפלאה ולא רוצה להעמיד לפניה לחצים קשים מידי! כמו כן, הורים רגועים לילד אחד עדיף על הורים מתפרקים לשניים ( במקרה ובאמת ההורים לא מצליחים להסתדר ולכן אני מבררת)

לי יש שני ילדים בהפרש של שנה ו-9 ביניהם, הגדול בן שנתיים וחצי עכשיו והקטנה בת 9 חודשים. 

שנינו סטודנטים וחיים ממשכורת אחת וקצת.

ב"ה הילדים שלי הם ילדים נוחים יחסית, ואני לוקחת את החיים (משתדלת לפחות) באיזי, בנחת. 

סה"כ הבן שלך באמת קטן, והיריון לוקח מספיק זמן להתכונן לעוד ילד. 

קחי את הזמן ותעשי מה שמתאים לך (ולבעלך כמובן). 

בהצלחה!

שלום וברכה אצלינו זה היה אבל זה  ממש קשה זה כמעט הגיע לתוצאות לא טובות מבחינת אישי ביננו  תחשבי הרבה מאד שיהיה לך רק טוב אם כל החלטה

ב"חיי אשה" של ד"ר חנה קטן, היא מתייחסת (מעט) להתמודדות עם גידול ילדים בתור סטודנטית לרפואה

מדבריה נשמע שזה היה מאוד קשה אבל אפשרי

בעיקר בעזרת עוזרת....

יש הרבה צדדים לכאן ולכאן כמובן, וזה הרבה תלוי בדברים שאנחנו כאן לא יודעים

אבל תנסי גם להסתכל בפרספקטיבה רחבה של חיים שלמים,

אפשר אמנם לפספס פרטים קטנים וחשובים במבט כזה,

אבל הוא גם מאפשר לך לבחון את הדברים בפרופורציות האמיתיות שלהם. 

בהצלחה!

(בין הבכור לשני - שנתיים וחצי , ובין השני לשלישי - שלוש),

ומתוך הסתכלות על משפחות שיש להם ילדים צפופים,

אני יכולה לומר שבהחלט כיף לילדים יותר מאשר כשיש רווח גדול...

ההתמודדות שלנו בגידול אולי קשה בשנה-שנתיים הראשונות, אך זו התמודדות פיזית,

לעומת ההתמודדות הנפשית והחינוכית שבאות בשלב מאוחר יותר,

לדעתי -יותר קל כשהם קרובים בגיל,

הם כמו חברים, יש להם תחומי עניין דומים יותר וכו'.

שיהיה בבריאות ובהצלחה!

 אין את הקושי הזה כאשר יש לחץ?

מדברת מניסיון עכשיוי בשטח כאמא לילד בן שנה ו5 ולילדה בת 3 חודשים

אבל אם הולכים על זה ביחד זה גם מרומם. תלוי בדפוסי ההתנהגות שלכם כרגע ובמצבכם העכשוי.. איך עברתם את הלחץ של הילד הראשון?

בתור אחת שיש לה ילדים צפופים זה מאד קשה. אישית- אם יש לכם אישור הלכתי לדחות הייתי מחכה עוד קצת...

 שדווקא בהריון הראשון ומיד אח"כ היה מדהים ולא לחוץ ובאמת שברוך ה' אני ובעלי תפקדנו הרבה מעבר למצופה

אבל עכשיו כשילד קצת יותר גדול קשה יותר לקום אליו בלילות, יש תחושה של יותר לחץ (לא אליו חס ושלום) בכלליות לימודים, עבודה, בית, רכב, חברים הכל ... למרות שזה אמור להיות יותר ויותר קל- אין את התחושה הזאת..

אינני רוצה להתייחס לנושא העיקרי המדובר.

אבל: א. ילדים זה יכול, מעבר לעניינים העצמי, להיות מנוף עצום גם לקשר בין איש לאשתו, ולהעלותו.

ב. לא אמור דווקא להיות "יותר קל". הכל שאלה של הסתכלות. אם לוקחים את זה כמשימה גדולה ומשמחת ונפלאה ועיקרית, אז זה באמת כך - וגם מקבלים פרופורציות בין הדברים השונים בחיים (בית,רכב, חברים..).

אין ספק שזה מנוף עצום לקשר בין איש לאישתו- רק השיחות בנינו על הנושא מעמיקות את הקשר הנפלא שלנו    אני מסכימה לכל מילה.

בנוגע לנקודה השנייה שהעלית - זה לא שאני או בעלי חושבים שיש דבר יותר חשוב מהגרעין ומשפחתי ובטח שלא מלהביא עוד ילד.! אבל כשאתה חיי במציאות שהיא עמוסה מאוד (ברוך ה') מכל הבחינות- אז צריך לקבל החלטות בזהירות יתרה דווקא בשביל לשמור על העיקר  ועל הקשר המשפחתי המדהים....

תודה בכל מקרה על התזכורת שיש צורך בהסתכלות אופטימית בחיים- תמיד טוב להזכיר לעצמך!!!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...