עד מתי יימשכו הלימודים של בעלך?

שאתם קשורים אליו.

זו שאלה כבדת משקל, וכדאי לבחון אותה מכל הכיוונים לפני שמגיעים להחלטה.

צריך להיזהר מלהגזים! הריונות מדי צפופים הם לא רק בקטע של "איך יהיה לי כוח להסתדר עם זה מחרתיים".

החשבונות צריכים להיות יותר רחבים.

אצלי נולד פג, והסבירו לי שזה עשוי להיות קשור לזמן הקצר שעבר מאז ההריון הקודם. 

צריך לקבל ילד כשרוצים אותו, ולא בחיפזון. אני אמא ל6, שנולדו תוך 8 שנים, ושמחה מאוד, אז לא להגזים כמובן גם לצד השני.

הכי כיף להם כשהם צפופים... 

לגבי הענין ההלכתי- דברו עם מכון פועה המקסימים.

שאם אנחנו  מדברים על להביא עוד ילד זה מרצון בלבד. כמו כן, במצב הכי אופטימאלי והיה ואני נכנסת מיד להריון הגוף שלי השתקם .. השיחה בוצעה לאחר בדיקה רפואית מקיפה.

כמו כן, אני לא יודעת אם אני מסכימה לאימרה שהכי כיף כשהם צפופים זה תלוי באופי הילד וכל ילד צריך את הזמן שלו עם ההורה.

שוב, כמובן שהשיח ביננו נעשה במקביל לייעוץ של הרב שלנו כך, שהפן ההלכתי מכוסה.

אבל אני רוצה לשמוע מאנשים שחיכו  ואנשים שלא חיכו איך זה השפיע עליהם... אני חושבת על הזוגיות שלי ושל בעלי הנפלאה ולא רוצה להעמיד לפניה לחצים קשים מידי! כמו כן, הורים רגועים לילד אחד עדיף על הורים מתפרקים לשניים ( במקרה ובאמת ההורים לא מצליחים להסתדר ולכן אני מבררת)

לי יש שני ילדים בהפרש של שנה ו-9 ביניהם, הגדול בן שנתיים וחצי עכשיו והקטנה בת 9 חודשים. 

שנינו סטודנטים וחיים ממשכורת אחת וקצת.

ב"ה הילדים שלי הם ילדים נוחים יחסית, ואני לוקחת את החיים (משתדלת לפחות) באיזי, בנחת. 

סה"כ הבן שלך באמת קטן, והיריון לוקח מספיק זמן להתכונן לעוד ילד. 

קחי את הזמן ותעשי מה שמתאים לך (ולבעלך כמובן). 

בהצלחה!

שלום וברכה אצלינו זה היה אבל זה  ממש קשה זה כמעט הגיע לתוצאות לא טובות מבחינת אישי ביננו  תחשבי הרבה מאד שיהיה לך רק טוב אם כל החלטה

ב"חיי אשה" של ד"ר חנה קטן, היא מתייחסת (מעט) להתמודדות עם גידול ילדים בתור סטודנטית לרפואה

מדבריה נשמע שזה היה מאוד קשה אבל אפשרי

בעיקר בעזרת עוזרת....

יש הרבה צדדים לכאן ולכאן כמובן, וזה הרבה תלוי בדברים שאנחנו כאן לא יודעים

אבל תנסי גם להסתכל בפרספקטיבה רחבה של חיים שלמים,

אפשר אמנם לפספס פרטים קטנים וחשובים במבט כזה,

אבל הוא גם מאפשר לך לבחון את הדברים בפרופורציות האמיתיות שלהם. 

בהצלחה!

(בין הבכור לשני - שנתיים וחצי , ובין השני לשלישי - שלוש),

ומתוך הסתכלות על משפחות שיש להם ילדים צפופים,

אני יכולה לומר שבהחלט כיף לילדים יותר מאשר כשיש רווח גדול...

ההתמודדות שלנו בגידול אולי קשה בשנה-שנתיים הראשונות, אך זו התמודדות פיזית,

לעומת ההתמודדות הנפשית והחינוכית שבאות בשלב מאוחר יותר,

לדעתי -יותר קל כשהם קרובים בגיל,

הם כמו חברים, יש להם תחומי עניין דומים יותר וכו'.

שיהיה בבריאות ובהצלחה!

 אין את הקושי הזה כאשר יש לחץ?

מדברת מניסיון עכשיוי בשטח כאמא לילד בן שנה ו5 ולילדה בת 3 חודשים

אבל אם הולכים על זה ביחד זה גם מרומם. תלוי בדפוסי ההתנהגות שלכם כרגע ובמצבכם העכשוי.. איך עברתם את הלחץ של הילד הראשון?

בתור אחת שיש לה ילדים צפופים זה מאד קשה. אישית- אם יש לכם אישור הלכתי לדחות הייתי מחכה עוד קצת...

 שדווקא בהריון הראשון ומיד אח"כ היה מדהים ולא לחוץ ובאמת שברוך ה' אני ובעלי תפקדנו הרבה מעבר למצופה

אבל עכשיו כשילד קצת יותר גדול קשה יותר לקום אליו בלילות, יש תחושה של יותר לחץ (לא אליו חס ושלום) בכלליות לימודים, עבודה, בית, רכב, חברים הכל ... למרות שזה אמור להיות יותר ויותר קל- אין את התחושה הזאת..

אינני רוצה להתייחס לנושא העיקרי המדובר.

אבל: א. ילדים זה יכול, מעבר לעניינים העצמי, להיות מנוף עצום גם לקשר בין איש לאשתו, ולהעלותו.

ב. לא אמור דווקא להיות "יותר קל". הכל שאלה של הסתכלות. אם לוקחים את זה כמשימה גדולה ומשמחת ונפלאה ועיקרית, אז זה באמת כך - וגם מקבלים פרופורציות בין הדברים השונים בחיים (בית,רכב, חברים..).

אין ספק שזה מנוף עצום לקשר בין איש לאישתו- רק השיחות בנינו על הנושא מעמיקות את הקשר הנפלא שלנו    אני מסכימה לכל מילה.

בנוגע לנקודה השנייה שהעלית - זה לא שאני או בעלי חושבים שיש דבר יותר חשוב מהגרעין ומשפחתי ובטח שלא מלהביא עוד ילד.! אבל כשאתה חיי במציאות שהיא עמוסה מאוד (ברוך ה') מכל הבחינות- אז צריך לקבל החלטות בזהירות יתרה דווקא בשביל לשמור על העיקר  ועל הקשר המשפחתי המדהים....

תודה בכל מקרה על התזכורת שיש צורך בהסתכלות אופטימית בחיים- תמיד טוב להזכיר לעצמך!!!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות