למיטב ידיעתי, ב"בנה קינך" מבקשים 5000 ש"ח, ללא כל התחייבות כמובן, חוץ מלהשתדל; ועוד 5000 אם מצליח. זה מכל אחד מהצדדים.

והם מחפשים במשך שנה בלבד. אח"כ - נגמרת המחוייבות חוץ מחריגים.

אני פגשתי במקרה (אינני יודע אם זה כך תמיד או לא), שאת המחיר סירבו לומר לו בטלפון, וגם בפגישה עימם לא אמרו, עד שכבר היה כמעט "לא נעים" לסרב, ל"טירון" שדיבר עימם.

הם מנמקים זאת בצורך להחזיק משרד ועובדים וכו' - יתכן שזה נכון, אינני יודע. ומכל מקום, לענ"ד יש צד בעייתי בדרישה לשלם גם אם לא תושגנה כל תוצאות, סכום עתק שכזה.

אכן, הם אומרים שיש זוגות שהם כבר חיתנו את הוריהם.

ומכל מקום, ראוי היה לגב' הכותבת (בהנחה, כמובן, שהיא כנה ללא רצון "פרסומי"), לציין גם את המחיר. מראש. כראוי. ולתת לכל אחד להחליט האם הוא מעונין לשלם על השירות הלבבי כפי שהיא מתארת מנוקדת מבטה, מחיר כזה (בהנחה שהיום הם עדיין גובים זאת. לא שמעתי מהתקופה האחרונה).

[לשם השוואה, לדוגמה: הרבנית בת א-ל גרינשפן אינה גובה כלום בהתחלה. רק אם מצליח - 2000 ש"ח מכל צד, עפ"י הוראת רבה, הרב רפאל לוין זצ"ל. והיא אומרת זאת בטלפון, מראש] 

אני לא מכירה את הרבנית גרישפן.

אני יודעת שכשייש לך משרד עם 3-4 סניפים, מן הסתם הכל גדול יותר.

צוות העובדים, כמות האנשים במאגר וכמות ההשקעה בכל אחד מהנרשמים.

זה מאוד נחמד ומבורך לעבוד מהבית או כעיסוק נוסף בשדכנות,

אבל כשזה העסק שלך אתה משקיע הרבה הרבה יותר.

אתה לא עושה את זה בין הכביסות לטיפול בילדים - אלא אתה מקדיש את כל-כולך כי זה העבודה שלך.

זה לפחות מה שאני הרגשתי אצלם..

לגבי הסכום -

10,000 ש"ח זה כסף. ודאי.

אבל בתכלס כמה משקיעים על חתונה מינימום 50,000 ש"ח וזה יכול להגיע עד 100,000 ש"ח..

אז להוציא עשירית מהסכום כדי שבכלל יהיה בן זוג להתחתן איתו, וכמובן שלחיות איתו כל החיים - היה משתלם בעבורי.

דבר נוסף, יש אנשים שקשה להם להוציא 5,000 ש"ח בכדי שמשרד שידוכים יטפל בהם במשך שנה (ואגב, חברים שלנו שהתחתנו דרכם קיבלו את ההצעה חצי שנה אחרי שהסתיימה השנה, בלי עלות!),

אבל הם כן מוכנים להוציא אלפי שקלים לתרומות למוסדות צדקה שיעשו להם תיקון כללי/תפילה בכותל המערבי וכו' או להוציא מאות שקלים על שבתות פו"פ, טיולים לעמוקה או על כל סגולה שרק קיימת.

במצטבר אני בטוחה שזה הרבה הרבה יותר מהסכום הזה...

ודבר אחרון, דן -

בסופו של דבר כל השתדלות, כל דייט, כל הצעה ששומעים,

היא עוד התקדמות בדרך אל היעד של החתונה.

ולא חסר סיפורי צדיקים על רבנים ששילמו לאנשים שרק יציעו הצעות לילדים שלהם - העיקר שיתקדמו עוד צעד לזיווג הנכון.

ואני בטוחה שצעד כזה + כל הטיפים והעצות שמקבלים מהצוות במהלך אותה שנה, זה דבר גדול שמקדם המון.

וואי וואי, איזה ארוך יצא לי... 

אני כתבתי על נקוה מרכזית אחת וברורה:

האנשים הללו דורשים 5000 ש"ח מאדם מראש, ללא כל תחייבות לתוצאות כמובן. ואני מכיר מי ששילם - ולא היו תוצאות.. מן הסתם עוד רבים.

בדרך כלל, כשאדם "קונה" משהו - הוא משלם כשמצליחים. גם במפעלים גדולים עם הרבה סניפים וכו'. זו הדרך בעסקים. יש מפעלים, עם המון "השתדלות", שאינם מצליחים לשווק - אז סוגרים. ולא לוקחים כסף על ש"השתדלו".. אז אם ה"סחורה" פה היא עצם ההשתדלות שלהם (כמו שאמרתי וגם אני ממה ששמעתי מהם: משרדים, עובדים וכד') - אנשים צריכים לדעת את זה ולהחליט מראש אם זה מה שהם מעוניינים.

אני הרי לא אמרתי לאף אחד אם לפנות אליהם או לא. מה שדרשתי (וגם ממישהי כמוך ש"ממליצה" עליהם), הוא להודיע ביושר מראש את הסכום המאד-גדול שהם דורשים, בפרט מראש ללא התחייבות. כל אחד יעשה חשבון אם זה נראה לו. בעיני זה כלל לא מובן מאליו. ועוד יותר לא "מובן מאליו" - אם בטלפון לא אומרים שזה המחיר. מה זה פה? "מסחר"? שאח"כ כבר לא יהיה  נעים לסרב?..

מה שאנשים מוכנים או לא, להוציא על כל מיני השתדלויות (את אמרת. אני לא בטוח שמישהו פה מוציא "אלפי שקלים" על סגולות מהסוגים שהזכרת. ולצדקה יש ערך עצמי, מעבר ל"סגולה") - זו החלטה שלהם. זה לא נותן רשות למישהו "להחליט בשבילם" ששווה לשלם סכום כזה על "השתדלות". צריך להודיע גלוי ולהשאיר להחלטתם. זה גם לא האומר שמוצדק לפעול כך.

אותו דבר, האמירות ש"כל השתדלות" זה עוד התקדמות... לאף אחד אין רשות לומר לשני להוציא כסף כי "כל השתדלות זו התקדמות".. וכן: "סיפורים על רבנים ששילמו שרק יציעו לילדים שלהם"... לא שמעתי על סיפורים כאלה... וגם אם היו - מה הקשר? החלטה שלהם - לא כנימוק "לשכנע" אחרים [אגב, "שדכנים" בעם ישראל, שזה היה עיקר עיסוקם, לא העלו בדעתם לקחת כסף על "הצעה". רק על תוצאות. וכן הזהיר כמה פעמים הרב אבינר שליט"א מתופעות כאלו]

ולגבי בת א-ל גרינשפן, זה לגמרי העיסוק שלה. עבודה בלעדית...

[וכמובן לגביכם, "משתלם לכם" שהשקעתם. זו לא הנקודה - אלא אם צריך, ומוצדק לדרוש, להשקיע מראש על דעת ש"אולי"..]

..

נרשמתי לשם. 5000 ש"ח כאמור בלי שום מחויבות ועם הגבלה לשנה. אחרי התעקשות רשמו לי בחוזה שזה לא מוגבל בזמן.

קיבלתי (וזה היה מזמן שנרשמתי) אולי 2 טלפונים.

הראיון היה רדוד לבנאלי לחלוטין. ציפיתי שעבור 5000 ש"ח יהיה ראיון עמוק שנבנה על בסיס ייעוץ פסיכולוגי וכד'. 

לעומת זאת, הראיון ב"ביחד" תמורת 600 ש"ח היה הרבה יותר עמוק, כולל ראיון אישי, גרפולוגיה, שאלון ממוחשב, צילום שלי, והצעות לא מפסיקות לזרום משם (טוב, לטפטף...) 

חשוב לזכור שהאנשים הפוטנציאלים להכרות הם אותם אנשים והרבה מהם מסתובבים גם באתרי ההכרויות או אצל שדכנים למיניהם, כך שאפשר לפגוש אותם גם בנסיבות אחרות. אין סיבה לדעתי לתמוך בארגון שנותן תמורה מזערית לכסף הרב שהוא דורש (לפחות במקרה שלי).

בתור מישהי שהסתובבה המון באתרי ההכרות למינהם - 

האנשים הם לגמרי לא אותם האנשים!

אנשים שמשלמים דמי רצינות למשרד שידוכים, הם אנשים רציניים הרבה יותר!

אין סיכוי שתמצא שם מתחזים (בגיל/במראה/במין)!

הייתה לי מישהי בעבודה, שהייתה רשומה באתר הכרויות אחד (לא משנה איך קוראים לו).

ופגשה שם בחור, ששלח לה תמונה של מישהוא רזה, שנראה טוב וכו' - והם קבעו פגישה.

בפגישה מגיע מישהו שמן - ובדיוק ההיפך מימה שהוא שלח לה בתמונה!!

וכשהיא שאלה אותו "מה זה התמונה שהוא שלח?" - הוא אמר לה "את מסכימה איתי, שלא היית יוצאת איתי אם זה מה שהיית רואה..."

אין לך מושג כמה הפגישה ההזוייה הזאת שברה אותה.. אחרי הקשר הארוך הוירטואלי שהיה להם!!

וזה משהו שאתה מנטרל אוטומטטית, כשאתה נרשם למשרד שידוכים, שמסנן עבורך את הנרשמים,

ומציע לך את מי שמתאים לך מבחינת הנתונים שלך!

כי אין מה לעשות - מי שמשלם, רוצה לראות תוצאות - ולכן יהיה רציני הרבה יותר בכל ההתנהלות שלו!

וזה לא רק אינטרנט זה בכל הצעה

בואו נעשה רגע סדר.

אני מכירה אישית המון אנשים שהתחתנו דרך "בנה קינך" והם מרוצים עד הגג! 

(רק לשם ההמחשה, לפני כמה שנים גרתי בפסגת זאב ובמקרה, או שלא - היו באותו בניין עוד 3 זוגות שהתחתנו דרכם!!

ובעקבות זה שגם אני וגם ההורים שלי התחתנו דרכם - המלצתי ללא מעט זוגות לפנות אליהם, ורובם התחתנו דרכם תוך שנה-שנתיים.. )

העובדה שלא הזכרתי את התשלום בהמלצה שלי - הייתה פשוטה..

כשבאתי בתום לב להמליץ פה בפורום (אחרי שחזרתי מברית של חברה טובה שלי שיצאה המוווון שנים בלי הצלחה, נרשמה לבנה קנך והתחתנה.. ואחרי שראיתי כמה היא סבלה בכל שנות הרווקות שלה, וכמה היא מאושרת היום..)  -

רציתי באמת ובתמים לומר לרווקים שיש דרך אחרת.. שלא צריך לבזבז שנים יפות כשאפשר לפנות למישהו מקצועי שיעזור לך, וירצה שתצליח ותהיה מאושר!

וכשכתבתי את ההמלצה שלי, עניין התשלום היה פעוט עבורי, לעומת הערך שאתה מקבל!

דן -

אני לא עובדת אצלם ואין לי מושג מה ואיך הם אומרים בפגישות עם לקוחות,

ועברו כבר הרבה שנים מאז שאני נרשמתי, אז אני לא זוכרת מתי ואיך הם אמרו לי המחיר.

(ותאמין לי, שאם זה היה כ"כ טראגי כמו איך שאתה מתאר - הייתי זוכרת! ובטוח שלא ממליצה לכ"כ הרבה אנשים.. שאגב אותם אנשים שהמלצתי עליהם - יצאו מרוצים ונשואים..)

ודן, אחרי מה שכתבת לי,

עשיתי סקר שוק קטן, וראיתי שכל המשרדים המקצועיים (בלי יוצא מן הכלל!) לוקחים כסף על הרשמה, ועוד סכום על חתונה..ובנה קנך עוד לוקחים מחיר זול יחסית.. 

מה קשור לומר, "אם זה היה טראגי איך שאתה מתאר הייתי זוכרת"... מישהו כאן תיאר איך התנהלו איתו תמורת סכום זה. אני שמעתי אותו דבר בדיוק מאדם נוסף. אז מה הצגת הדברים הזאת, "טראגי"?.. זו עובדה: המחיר לא נאמר בטלפון, ולא בתחילת הפגישה - רק אחרי שהאדם כבר "תפוס" ואז לא נעים.. זה מזכיר "מסחר". אם כי אכן היו מאד מנומסים ואדיבים. זו עובדה. אמרתי - אינני יודע אם זה תמיד או לא. אם זה "טראגי" או לא - כל אחד יחליט לעצמו.. אך רואה חובה ליידע מחיר מראש, וללא שטענתי שזה אומר משהו על "איכות השידוכים" שמציעים..

אם לך "הלך" טוב, שמח בשמחתך. להציג את זה כאילו "התשלום היה פעוט.. לעומת הערך שאתה מקבל" - זה לחלוטין לא שייך. בוודאי שאם אדם מוצא אחרי ששילם, יכול "לשכוח" את המחיר. בהרבה מקומות מקבלים לא-פחות, בלי זה. זה לא "מותנה". אז מה שייך לנגן על "מה שאתה מקבל"?.. לפני כמה זמן ניסתה איזו חֶברה שמשווקת כרטיסי פיס לשכנע אותי לקנות דרכם, כי מה זה מול עשרים-מיליון הפרס הגדול....

ושלא יגבו לי "דמי רצינות" (פשוט מבחיל לחשוב שה"רצינות" תלויה ב5000 ש"ח...), כלשונך. שדכן אמור להכיר את הנרשמים אצלו, גם אם לא שילמו.

הסיפור שלך על מישהי שאחד שלח לה תמונה מזוייפת באתר הכרויות, הוא חריג מצער, וסיכון של מי שמכיר דרך אתר. אף שדכנית נורמלית, שלא גובה 5000 ש"ח, לא תציג "תמונה מזוייפת". הנסיון "להשוות" בין אתר באינטרנט לבין המש' הנ"ל, כאילו זו "הברירה האולטימטיבית".. - רק מוזיל את טענתך. גם ב"משרד" יכולה להיות אונאה, ושמענו על דברים כאלה. ולא בגלל זה אמרנו גם על אלו שהזכרת, למשל...

שדכנים "נורמליים" לא לוקחים בהרשמה סכום כזה. גם כאלה שלוקחים סכום כלשהו בהתחלה. ו"בנה קינך" לא "לוקחים מחיר זול יחסית"..  ואם יש מישהו שלוקח כמותם או יותר מהם - הדברים אמורים גם עליו. אין אפליה.. (הרי פה פורום של אנשים שנמצאים בקשר עם כל מיני שדכנים/ות. מכירים את השטח..  ו"משרד" עדיין אינו ערובה).

ה"הסבר" למה לא הזכרת את המחיר, הוא תמוה: "ענין התשלום היה פעוט עבורך, מול הערך..". אדם אינו ממליץ לעצמו. כשהוא כותב לאחרים - הוא צריך לפרט תשלום כה גבוה, ולתת להם להחליט אם זה "פעוט עבורם" או לא. אם כי אני מוכן לדונך לזכות שבאמת רק רצית לעזור. אינני מכירך.

כל מה שכתבת פה: הרצינות (ומה זה "מי שמשלם רוצה לראות תוצאות ולכן יהיה רציני יותר.." יש פה מלא רציניים, בלי לשלם..), המקצועיות, המבחר, הסינון "הרצון שתצליח ושתהיה מאושר".. - יש גם אצל אחרים, שלא לוקחים הון כזה. וגם שם תמצאי חברות ש"סבלו בשנות הרווקות ועכשיו מאושרות".. במחילה, זה נשמע כמעט כדמגוגיה.. יש המון כאלו - אצל כולם.

וגם אנשים שהתחתנו דרך אחרים והצליחו, מן הסתם "מאושרים עד הגג" (רק לפני לא הרבה זמן היה כאן שירשור על מה אנשים קיבלו מהנישואין לעומת ציפיותיהם. כולם אמרו שיותר ממה שציפו.. אני מעריך שאיש מהמאושרים הללו לא הכיר דרך "בנה קינך"..)..

ואנשים בגיל זה ש"מתחתנים תוך שנה-שנתיים" זה באמת לא "מופת" גדול... גם ללא כל משרד. ואיננו יודעים גם כמה לא, והאם יש להם סטטיסטיקת הצלחה גדולה משל אחרים.

חוזר על מה שאמרתי: לקחת 5000 ש"ח ללא כל התחייבות, זה סכום גדול מאד. וגם שאלה אם זה מוצדק (מצד אחד - מחזיקים משרד ועובדים, מצד שני - ניתן לומר שכמו כל "עסק", לא הצלחת למצוא - אל תגבה. לפחות לא סכום כזה). אינני יודע אם הם מצליחים יותר מאחרים, גם כאלה בלי "משרד" (להחזיק מחשב זה לא סיפור היום. וכל שדכנית של "ישפה" מחזיקה מחשב עם מאגר גדול מאד של שמות..). ובוודאי שגם אחרים שאינם גובים תשלום, וידועים כהגונים, נזהרים מהטעיות. וגם אצל אחרים, כשהולך טוב, אז "מאושרים". כמובן, מותר לאדם להמליץ שמכיר "הרבה הצלחות"; האם זה יותר מאשר אצל אחרים, בגלל צוות וכד', או לא - קשה לדעת.

לכן, חשוב שאנשים ידעו מראש את המדובר, כולל הסכום - שאף אחד לא יכול להחליט עבורם שהוא "זניח", מול תוצאות שאינו יודע אם מובטחות יותר מאצל אחרים בלי-זה; וכל אחד יחליט לעצמו אם זה מה שהוא מעונין או לא. בשקיפות גמורה.

ולא, לא הייתי הולכת אליהם בגלל הסכום שהם גובים מראש...

אבל ברור לי שאם מישהו פגש משהו טוב,

הסכום הופך למשהו לא משמעותי בעיניו. גם אם לכאורה זה נורא יקר.

תודה על ההמלצה. 

אולי זה באמת יעזור למישהו שמוכן/נה להמר על הסיכוי למרות הסיכון הכספי.

ודן - אולי הטענות שלך כלפיהם נכונות. (באופן אישי ביינתיים אני לא רואה שאני מוכנה להמר בשביל הסיכוי..)

אבל כלפי הרווקים, בתור רווקה .. 'הטענות ההגיוניות' ממש לא משנות, גם אם זה משהו שלא הייתי עושה בעצמי, לפעמים אנחנו עושים הכל בשביל להתחתן. גם אם זה לא הוגן. או לא נראה נכון. או אפילו מופרך. הרצון להתחתן גובר על כל השיקולים, אם יש סיכוי אפילו קטן. והיא פנתה אלינו לרווקים...

למה את חושבת שהגבתי?

בדיוק כי אני חס על הרווקים.

כמו שכתבת (מעתיק: ) "לפעמים אנחנו עושים הכל בשביל להתחתן. גם אם זה לא הוגן. או לא נראה נכון. או אפילו מופרך. הרצון להתחתן גובר על כל השיקולים, אם יש סיכוי אפילו קטן".

נכון מאד - וזה גם פתח להונאות (לא אומר שכאן זה כך דווקא), להוצאת כספים מאנשים, למפחי-נפש וכו' (כבר ראינו כאלה שאח"כ לא מוכנים לשלם אפילו קצת - אחרי שנחלו אכזבה)...

שהרי "מי יודע" אולי דווקא שם הסיכוי.. בשעה שבאופן ריאלי, די מובן שאין סיבה שהסיכוי יהיה דווקא אצל מי שלוקח הרבה כסף מראש. לפחות לא כל זמן שיש עוד הרבה הצעות טובות אצל הרבה אחרים שלא כך. 

אבל מאנשים ש"מאד רוצים" - קל יחסית להוציא כסף..

ואם תשימי לב היטב לדברי - אני אכן נזהרתי לא להגיד שלא ללכת לשם, ואפילו לא לקבוע באופן נחרץ שזה "לא בסדר".

אני דרשתי דבר אחד בסיסי (לאו דווקא בהאשמת הכותבת, שאינני יודע אם היא "בעלת אינטרס" - ולפעמים באינטרנט יש גם כאלה - או סתם ממליצה בתום לב): שאנשים ידעו מראש בדיוק על מה מדובר. ויוכלו להחליט האם הם (כמוך!) לא מתכוונים "להמר" על זה, או כן מעוניינים לנסות גם שם.

יתכן שגם את - ש"באופן אישי לא מוכנה להמר".. - אם היית מגיעה בלי לדעת מראש את המחיר, כבר היית "מתביישת" להגיד  שם לא, "בגלל הכסף"..

וראיתי גם לנכון להציג את הצדדים של הענין: האם ראוי לקחת מראש סכם גדול ללא התחייבות, או לא. וגם להציג את ההשוואה לאחרים, וגם את העובדה שאין לנו כרגע סטאטיסטיקה של אחוזי הצלחה שלהם ביחס לאחרים (באמת יתכן, שאם היינו יודעים באופן אמין, שהם מצליחים הרבה יותר מאחרים, אז גם אם היינו חושבים שזה לא הגון, היינו "סותמים את הפה"   לטובת הענין).

אחרי שמישהו יודע את כל זה - הוא יכול לשקול ולהחליט בראש צלול: האם זה נקרא לפחות "סיכוי קטן" יותר מאחרים - או שבעצם, אין כל סיבה לנסות שם יותר מאחרים שאינם גובים כך. הרי גם את האחרים המומלצים - מן הסתם עוד לא ניסה את כולם.

ולא "הכרעתי" בשביל אף אחד. מה פתאום שאקח עלי דבר כזה?..  אבל כיוון שנכתב בצורה חד משמעית לכיוון אחד, בהעלמה (גם אם לא מכוונת) של ההשקעה הכספית הראשונית, ושל העובדה שגם שם לא לכל אחד "הולך" - ראיתי לנכון לאזן. לטובת הרווקים היקרים שכאן.

ראשית: מנכ"ל בנה קינך מתפלל בבית הכנסת שלי.

שנית: לא פניתי לבנה קינך כי גם לטעמי הם יקרים.

עכשיו משהו שאני רוצה לומר לך- אין לך גם נתונים על זה שבנה קינך גרועים יותר מהאחרים או שלא שווים את ההשקעה.

אני לא בא לעשות פרסומת לבנה קינך אבל גם מסתייג מצורת ההסתייגות שלך.

אילן

הוא לא אמר שהם יוותר גרועים וכו' להפך הוא פשוט אמר שלא ידוע לו שהם יותר טובים, זה קצת שונה.

והסתייגות שלו (אם הבנתי נכון) היא מצורת הפרסום כאן שזה דבר ששוה כל מחיר אפילו בלי לפרסם את המחיר.

שכל אחד יעשה את שיקולו והטוב ביותר בשבילו ונחמד שיש מישהו שמספר דברים כהוויתם במיוחד במקרה כזה רגיש.

שהם גרועים יותר.

אמרתי :

שצריך להודיע מראש מה ההשקעה הכספית ושמחוייבותם לשנה אחת בלבד בד"כ. ואסור להסתיר זאת, הן כאן והן מראש כשמתענינים אצלם. יש לתת לאנשים להחליט. בשקיפות (אתה אומר, שלטעמך יקרים מידי. גם לאחרים מותר לדעת מראש את הנתון הזה).

שספק אם אכן הוגן לקחת מראש כסף-גדול, גם אם לא יצליח. והשארתי בספק (הרב אבינר ממליץ שלא).

שבהיות שאין נתונים (ולפחות לא הוצגו, הן שלהם והן לעומת-זאת של אחרים) שהצלחתם רבה משל אחרים שלא לוקחים כספים כאלו מראש - אז זה עוד יותר מגדיל את השאלה אם כדאי להשקיע כספית סכום גדול כזה. זה לא נכון שצריך נתונים שהם "לא שווים את ההשקעה" (לא אמרתי).. צריך נתונים שכן שווה יותר מאשר מי שלא לוקח כסף מראש...

ובהיות שנעשתה תעמולה מאד חד-משמעית לכיוונם, גם אם בתום-לב, ללא הצגת התמונה השלמה, ראיתי לנכון להבהיר את הדברם הללו כך. מסתבר שאם היתה מוצגת תמונה מאוזנת ומלאה - לא הייתי צריך להשקיע כ"כ ב"הסתייגות".

"נכון מאד - וזה גם פתח להונאות (לא אומר שכאן זה כך דווקא), להוצאת כספים מאנשים, למפחי-נפש וכו' (כבר ראינו כאלה שאח"כ לא מוכנים לשלם אפילו קצת - אחרי שנחלו אכזבה)...

שהרי "מי יודע" אולי דווקא שם הסיכוי.. בשעה שבאופן ריאלי, די מובן שאין סיבה שהסיכוי יהיה דווקא אצל מי שלוקח הרבה כסף מראש. לפחות לא כל זמן שיש עוד הרבה הצעות טובות אצל הרבה אחרים שלא כך. 

אבל מאנשים ש"מאד רוצים" - קל יחסית להוציא כסף.."

יוצא מדבריך דברים שעלולים להתפרש כמאד חמורים.

דברים אלו היו בתוך התגובה על האמירה שלה, שמי ש"מאד רוצים להתחתן" - מוכנים להשקיע גם בסיכוי קטן מאד;

והדברים הנ"ל הם חלק מהתגובה לכך (והיכן שלא נוגע אל המשרד המדובר דווקא - "פתח להונאות" - הדגשתי. אם כי בעיני, אם לא אומרים מחיר מראש זה גם לא כ"כ ישר). 

וזה שאין סיבה לחשוב שיהיו יותר הצעות אצל מי שמבקש הרבה כסף - גם נכון, כל עוד לא הוכח אחרת, ולא הוכח.

והמשך התגובה על מה שהיא אמרה ש"מאד רוצים" להתחתן, היתה שמאנשים ש"מאד רוצים" קל להוציא כסף. וכי רמזתי ל"הוצאה באמצעי מרמה"? לאו דווקא, אלא בדיוק למה שנאמר לעיל: לבקש הרבה כסף, על דבר שסיכויו הריאלי לאו דווקא גדול מאצל אחרים שלא לוקחים, וגם כשלא יודעים מראש מה ההוצאה המדוברת, וללא כל התחייבות שיצא מזה משהו, ועם השתדלות לשנה בלבד.

זה בעיני נקרא "קל יחסית להוציא כסף" מאנשים ש"מאד רוצים". כי בדרך-כלל, אדם לא מוציא כסף-גדול בנתונים כאלה.

אין כאן שום דבר חמור מעבר לנתונים האמיתיים. וכל אחד רשאי לשקול האם נתונים כאלה אכן "חמורים" בעיניו, או לא.

אינני רואה סיבה לחזור ממשהו מהדברים הללו.

מצב מאוד מתסכל ומבלבל, אבל חשוב שתדעי שזה קורה להרבה מאוד אנשים.  אתם אחרי השלב הראשוני. התחושה הזו ש"ירד לך" יכולה להיות פשוט ירידה במתח הרגשי אחרי שיא ההתאהבות.

ציינת שאת מרגישה באויר שהוא כבר מתכונן להציע נישואין.

בקשר של חודשיים בסהכ, זה קצב מהיר מאוד. כשצד אחד "רץ" קדימה והצד השני עוד בתהליך בחינה, נוצר פער שיוצר לחץ פנימי.

את צריכה לשאול את עצמך - האם ה"רתיעה" היא ממנו, או מהמחויבות הכבדה שפתאום מונחת על הכתפיים שלך?

אולי הגוף מגיב בנסיגה כדי להגן עלייך מהמהירות בה הדברים מתגלגלים.

בחודש הראשון אנחנו מאוהבים ב"דמות" שבנינו לעצמנו. כשהערפל מתפזר, מתחילים לראות את האדם האמיתי.

האם יש משהו ספציפי (התנהגות, ריח, צורת דיבור, משהו באופי, בדמות, אולי במחשבות על העתיד המשותף, על האחריות והתמודדות עם החיים האמיתיים, פרנסה, בית) שמפריע לך?

מה אפשר לעשות עכשיו?

1) קחי מרחק של יומיים-שלושה: אל תיפגשו. תראי אם את מתגעגעת או מרגישה הקלה. הריחוק עוזר להבין מה חסר.

2) בדיקת ערכים: תשאלי את עצמך – מעבר ל"משיכה", האם הוא אדם שאת מעריכה? האם טוב לכם ביחד ביומיום?

3) אל תמהרי להחליט: את בת 22, אין שום סיבה לקבל החלטות גורליות (כמו חתונה) אחרי חודשיים כשאת בספק. מותר לך לקחת את הזמן.

זה מאוד תלוי אישיות ותרבות, אבל יש מקומות שחודשיים זה לגמרי הסטנדרט לפגישות. כמובן אם מרגישים שצריך עוד זמן אז סבבה, אבל בעיניי לא נכון להציג את זה כתקופה קצרצרה.

לפותחת- הייתי ממליצה לשתף אותו שאת לא ממש בקצב שלו. כמובן לא צריך לומר ש"ירד לך" ממנו, אבל כן שיבין שאתם לא באותו קצב.

וכן לעשות פגישה, אפילו ח"פ (יש מקרים שזה לגמרי מספיק) שתעזור לך לזקק את התחושות שלך.

תכתבי אזור בארץ, מאמינה שיהיו כאן המלצות 

בהצלחה!

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

אם מבחינתך זה סבבה, אז זה סבבה.

אם מבחינתך זה משהו רע או שעלול להביא לדברים רעים, אז זה רע.

עם כמה שזה מבאס, זו שאלה שאת צריכה לענות לעצמך ובפורום את לא תקבלי תשובות שיותאמו אלייך באופן אישי.

השאלה שהייתי שואל, זה איך עישון גראס יכול להשפיע על זוגיות/משפחה/חינוך?

אבל לא נראה לי שבפורום הזה תוכלי לקבל את התשובה, אולי בפורומים אחרים..

לאחר שתקבלי תשובה על השפעות נפוצות, תוכלי להחליט אם זה באופן אישי מתאים לך או לא.

ולא רק גראס , כל עישון הוא סיבה לפסול .
אם המטומטמים שמעשנים היו יודעים שבזה הם מאבדים כל סיכוי לבת זוג ראויה , אולי הם היו מחשבים מסלול מחדש .

ולא להתחתן על סמך זה שהוא ישתנה ויפסיק מתישהו כי זה יכול גם לא לקרות ואז סתם ציפית והתאכזבת והתחלת את החיים בצורה כזאת מבאסת. גם ככה יש הרבה שוני בין גברים לנשים ויש הרבה על מה לעבוד בשנה הראשונה לנישואים כך שלא צריך להוסיף בעיות אם יודעים אותן מראש.

סמים זאת צרה צרורה ועדיף לא להכניס ראש למיטה חולה.

יש לי חברים שמעשנים והם סבבה לגמרי, אני לא אומר שזה בסדר רק אומר שהם נורמלים ואין להם איזושהי מחלת נפש..

יחד עם זאת, זה שנוא שנאה גדולה אצל השם יתברך-זה אני לא אומר בשמי זה בשם הרב שלום ארוש.

ודבר אחרון, אין אדם שיודע להגיד כן או לא על שידוך, אם תשימי לב, רבנים צדיקים אמיתיים עם יראת שמים אמיתית, אף פעם לא יגידו להוריד שידוך או ללכת על שידוך, הם תמיד ימליצו ואף פעם לא יכריעו כן או לא- מזווג זיווגים הוא רק השם וזהו. אין עוד. תתפללי אליו שיאיר לך מה לעשות.

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

יצאתי עם אנשים שדומים לתיאור שלך - 

אבל איתך כנראה לא הייתי יוצאת, בגלל העניין החרדי.

לא הרתיע אותי לצאת עם מישהו שלא למד בישיבה מסודרת (או בעל תשובה). אבל אני גם לא חרדית, ונראה לי ששם זה באמת יותר קשה.

לשאלה שלך איפה אפשר לנסות -

התשובה שלי זה לנסות בכל מקום.

יש רשימת שדכנים ומיזמים בשרשור הנעוץ בראש הפורום. (כולל נגיד מיזם דת"ל שמיועד למי שמחפש\ת אברך).

למה לא להתקשר לרבניות ממדרשות?

אין מה להתבייש. 

אולי כדאי לחשוב על מי שאתה מחפש, איפה היא תחפש? האם אתה נמצא שם?

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

השרשור הזה יוכל לעזור:

https://www.inn.co.il/forum/t1362853#14778819

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

כסף הוא מניע. ותחרות בעיני יכולה להיטיב - וכן, אנחנו סוג של מוצר. בין שתרצה ובין אם לא.

אני מאמינה שהם הקימו מיזם כי הם מאמינים שיש להם משהו שונה, שהם לא עוד מאותו הדבר.

אוי ואבוי למי שמתייחס לבן אדם כמוצר. מה שבטוח - לא טובתך היא שעומדת לעיניו.

אביא לך דוגמא - שדכן שדורש שתירשם אצלו בתשלום כדי שיעביר את ההצעה שלך משודכת שלו.

הבן אדם פוגע באופן אקטיבי המשודכת שלו. היא משלמת לו כסף כדי שיביא לה הצעות והוא מונע ממנה כי הוא מנסה לסחוט את הצד השני.

וזה בלי לדבר על תופעה חדשה של שדכנים שלוקחים כרטיסים שמסתובבים, שמים את המספר שלהם ודורשים כסף ממי שפונה. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אם הייתי יודעת מה העניין, הכל היה נראה אחרת, לא?

אין נראה לי תשובה אחת נכונה לשאלה שלך.

אני חושבת שמיזם 252 פנה לכיוון הזה - לא שידוכים, אלא ליווי והדרכה בתהליך. הם טוענים שמאות זוגות התחתנו בזכותם - לא הכירו בזכותם, אלא התחתנו בגלל הליווי.

באופן אישי, רוב האנשים שיצאתי איתם (ויצאתי עם לא מעט) - הקשר נגמר מהר (פחות משלוש פגישות). ואני די מדויקת, ומבררת, ולא יוצאת עם כל אחד. 

מצד שני, יש אנשים שיצאתי איתם, ונגיד הפריע לי משהו מסוים. אם כעבור שנה-שנתיים-שלוש הייתי יודעת שזה השתנה - יכול מאוד להיות שניסיון נוסף יוביל לתוצאה שונה. (בעיקר עניינים של בגרות ובשלות). גם אני כמובן עברתי מסע עד לנקודה הזאת, ובהחלט ייתכן שמשהו שפעם לא התאים בכלל היום יהיה יותר מוצלח.

בהסתכלות אחורה, מהחוויה האישית שלי, אין מישהו שאני נפרדתי ממנו (הפוך יש) והיום אני מתבאסת על זה.

כלומר, האם יכול להיות שברמת הכלל, מה שחסר זה פחות העניין של הדיוק ויותר העניין של לצאת יותר.

(אם יצאת יותר יש יותר סיכוי שתמצאי איש שמתאים לך וטוב לך איתו, מצד שני, חבל לצאת עם גברים שזה בכלל לא רלוונטי).

מבינה?

ממש לא התכוונתי שתדעי להגיד מה הבעיה, כי כמו שכתבתי, אני לא חושבת שזה בהכרח עניין של תכונה בבן אדם. (לכולנו יש תכונות שהן פחות, אבל היופי זה שזה אצל כולנו, אז זו אולי התמודדות אבל לא בהכרח חסם)

באופן אישי אני חושב שרוב החברים הרווקים שלי ואני יחסית בוגרים מאוד ביחס לחברים הנשואים. ההבדל המשמעותי הוא שלהם יש אחריות ובגרות מהסוג החשוב שלא ניתנה לנו עדיין האפשרות להתפתח אילו.

ובאופן כללי על המיזם: הרושם שלי הוא שבכל המיזמים האלה מדובר באותם אנשים ובגלל זה הם מיותרים. אפשר להסתכל על המיזמים בתור הקרחון שמעל פני המים, בעוד רוב האנשים הרלוונטיים לא נמצאים באף מיזם. ולכן כל המיזמים האלה נכשלים, כי זה אותו דבר מאותו דבר…

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב