מבינה מאוד שזה קשה, לא נעים ואם היה אפשר איכשהו לדלג על זה.....

אבל תנצלי את ההחלטה שלך, ותלמדי על החסד שיש בך!

תנסחי עם עצמך מה שהיית רוצה לשמוע בעצמך. לשמוע שהיה טוב ושמחת להכיר אותו.. אבל... (אני יכולה לפרט לך יותר באישי אם תרצי!).

ב"הצלחה! ובע"ה שתמצאי את בעלך בקרוב ממש!

שתנסי לנסח לי איך להגיד לו לא ,אבל היה נעים?אם הוא ישאל מה הסיבה ונניח שאני לא יכולה להגיד......ואין לי משהו ספציפי שאני מתמקדת עליו,פשוט זה לא מתאים ככה אני מרגישה..איך היית אומרת לו את זה??

אני בלחץץץץץ

אם לצאת לפגישה שניה רק בשביל לא לפגוע בו....אבל מצד אחד זה סתם יבזבז לו זמן וזה גם לא יפה.

(כי לפעמים אחרי עוד פעם יכול להיראות קצת אחרת)

שולחים הודעה, בערך בסיגנון: הרהרתי בענין, והגעתי למסקנה שאע"פ שאתה באמת אדם טוב, אבל באופן סובייקטיבי, זה לא מתאים. ואני מאחלת לך המון הצלחה בהמשך..

כך נראה לענ"ד

"לא נעים" לא משחק תפקיד במקרה שלך.

תבחרי את הדרך הכי נוחה לך סמס, מייל, שיחת טלפון, פנים מול פנים מה שמתחשק לך, את יכולה גם להכין לעצמך טקסט מראש של מה שאת הולכת להגיד, לפרט את הסיבה, לא לפרט את הסיבה- מה שנוח לך ואת רואה לנכון.

אנחנו לא היינו בדייט שלך ולא יודעים למה ואיך פסלת אותו, כל מקרה הוא לגופו, יש מקרים שראוי להפרד ממנו בשיחת נפש ויש מקרים שראוי להפרד ממנו בסטירת לחי מצלצלת.

אז עזבי אותך מלא נעים ושבי עם עצמך- איך את רוצה להפרד ממנו.

אדם יכול להיות מספיק בוגר כדי לצאת אבל לא מספיק בוגר כדי לומר שלו זה לא מתאים להמשיך.

הודעה זה כאילו להתחבא מאחורי המכשיר ולא להתמודד עם האמת.. 

בכל אופן תהיה אמיתית..

כשאדם אמיתי ואותנטי יותר קל לקבל את הדברים שלו.

לדעתי תגידי לו שהיה לך נחמד בפגישה (אם באמת היה כך) אך יחד עם זאת חשבת על מה שהיה בה ושלך זה לא מתאים.

אחרי דייט אחד אני לא מאמינה שהוא ישאל למה לא..

בהצלחה!

ויפה שעת אחת קודם כי כבר נטעת בו תקוות 

אני מתלבט אולי הודעה מקדימה לשיחה יכולה להיות הכנה נאותה לשיחה שהולכת ליפול עליו

"חשבתי קצת ואשמח לדבר איתך בהקדם" או משו כזה 

לא יודע ! 

שיש למה לשלוח הודעת הכנה..

אבל כן להתקשר בעצמה ויפה שעה אחת קודם ולא לחכות לבחור המסכן שמבחינתו השיחה היא כדי לקבוע דייט נוסף.

אם היא לא הייתה נוטעת בו תקווה.. אני משערת שהייתי אומרת לה להמתין שיתקשר..

ופותחת שרשור יקרה..

אסור לשכוח!!

מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך!

תנסי לחשוב אם את היית במקומו איך היית מצפה שאליך יתנהגו.

הבהרה קטנה 

פגישה אחת, זה לא "חוסר כבוד וזלזול רציני". יש בנים שיעדיפו כך. יש שלא. העיקר לא היה ה"הודעה" אלא כיוון התוכן, כפי שזהכרתי אח"כ.

ובנגע ל"כבוד" - הייתי שמח אם זה היה ניכר גם בהודעתך בתגובה למי ששאלה על בחורים מישיבות מסויימות.

מופנה לדן.

עיין שם..

מה שבטוח,שהוא עכשיו דיי בטוח שאתם ממשיכים לפגישה נוספת,

ככה שבאמת צריך לחשוב טוב איך לנסח.

ובמחשבה לאחור,נראה לי שלא היה כדאי לשלוח לו הודעה חזרה שגם לך היה נעים...

מה כן? אין לי רעיון..

בס"ד

היום ב"ה אני נשואה, אבל אני זוכרת היטב את הקטע המעצבן, שלצד השני לא נעים להודיע לי.

אחרי פגישה אחת, זה לא אחרי קשר ארוך, בד"כ לא נקשרים לעומק.
אני אישית העדפתי שבסיום הפגישה פשוט יאמרו לי שלא מעוניינים להמשיך. (חוסך את המתח לצפות)

 2. למה זה לא? לא נראה לי שיש צורך לפרט, ואם הוא שואל אומרים משהו כללי. ולשואלים - זה לא מנומס. וממילא ברוב המקרים לא יאמרו לכם את האמת.

3 למה לא בהודעה? אחרי פגישה אחת, לדעתי דווקא כן. חוסך מבוכה לשני הצדדים.

4. חוסר נימוס- לא להודיע ולתת לצד השני להבין לבדו (הבחור לא מתקשר\ בחורה לא זמינה).
(לפחות עזרתם לי להבין כמה אני לא רוצה להתחתן עם מישהו שאלו יחסי האנוש שלו)

5. בדרך כלל כדאי  כן לתת עוד צאנ'ס לפגישה שניה, אפילו אם זה לא ממש נראה לכם. בכלל, נסו לשים את השיפוטיות בצד בפגישה הראשונה, מפגישה שניה ועד חתונה הדרך רחוקה.   ואני מכירה יותר מזוג אחד שאחרי שבפגישה הראשונה זה לא היה נראה להם המשיכו בכל זאת לפגישה השניה, והיום הם נשואים באושר.

6. המשך לסעיף 5: אומץ: זוג נפגשו פגישה ראשונה, לבחור לא היה נראה והוא נפרד, הבחורה בכל זאת מאוד ביקשה שיפגשו עוד פעם כי לה כן היה נראה שהם יכולים להתאים, הבחור הסכים להיפגש איתה שוב, היום הם נשואים עם ילדים.

בהצלחה לכולם!

סתם הייתי בלחץ כי כשאמרתי לו שלא היה כ"כ מתאים הוא אמר שגם הוא הרגיש כך,

אני חשבתי שהוא בעניין רק בגלל ההודעה שכתב לי אחרי הפגישה אבל כנראה זה היה מתוך נימוס..

תודה רבה לכל העונים..ושבעזרת ה' לא נצרך אף פעם לסיים קשר או שיסיימו איתנו שנזכה כבר לאחד\ת האמיתי\ת!

אני בד"כ אומר שהיה נחמד ומעניין (כמובן רק אם אכן היה ככה) אבל בשביל קשר ארוך טווח צריך עוד הרבה דברים נוספים שאני לא בטוח שישנם.

ככה גם מותר להכיר תודה על הזמן והמאמצים שהצד השני הקדיש, ויחד עם זאת בצורה נעימה להבהיר שכמה שהיה נחמד, זה עדיין לא מספיק בשביל להקים קשר ארוך טווח. כמובן לא אמורה להיות כאן שום פגיעה בצד השני. ולא חייבים לפרט אם לא רוצים. מספיק שתחושת הלב אומרת שזה לא יתאים לאורך זמן.

תנסי עוד פעם  זה  די  מעליב  בסיטואציה כמו  שלך (שהיה משהו)לנתק מיד וגם מי יודע-דברים שלא רואים מכאן רואים משם)בהצלחה.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם