צריך להיות סופר-חרדי לא?

אני לא מבין שאם הרבנים פסקו, איך כולם ממשיכים להשתמש במכשירים לא חסומים?

שצריך לבדוק כל אחד את עצמו כחוט השערה בעניינים שבקדושה,

אני סבור שסופור שמשתמש במכשיר חדיש (דור 3 ו4) נגרר מרצונו אחר המודרניזציה, אחר תרבות הפנאי ובעיקר אחר כל מה שהאינטרנט מציע., רח"ל.

אני לא הייתי קונה מסופר כזה. בשביל לצלם ספקות ולהעלות לפורום דרושה מצלמה פשוטה.

פלאפון זה לא נראה מדד ודאי, אם כי זו נקודה שטעונה בירור אצל הסופר 

לגבי המעשה של החבר:

1. האם היתה פה גניבת דעת?
2. האם עבר על "לפני עיור" שכן הוא גרם לסוחר לעבור על דברי רבותיו?

לגבי המכשיר דעתי כפי שכתבו אחרים שזה לא מדד.

לגבי מעשה החבר אין לי דעה נחרצת אבל נראה לי קצת בעייתי.

לפעמים בשביל פרנסה אנשים עושים מעשים שהיו נמנעים מהם בשביל כל עניין אחר. אולי על כך אמרו חכמים - בכל מאדך - בכל ממונך.

בכל אופן אינני בא לשפוט אלא רק מהרהר  בקול.

שלא עשני עבד לגחמות של עסקנים.. הרי אם אני לא חרדי ורבותי לא אסרו שימוש במכשיר רגיל, אלא רק דורשים כפי ההלכה שלא להגרר למקומות בעייתיים וזה יכול להיעשות גם ע"י חסימת שירותים שונים, האם בגלל זה אני פסול מלבא בקהל?

(בהתחלה הבנתי אחרת את הסיפור...)

שסופר שכתב תפילין בכוונות, טעה וכיון לא נכון. 

שאל רב מקובל אחד ואמר לו שהוא בילבל עולמות, ויגנוז. 

שאל רב מקובל שני נדמה לי שהרב יעקב הלל היה, אמר שאפשר להביא את התפילין הזה למישהו שביקש פרשיות בלי כוונות. 

הרב גרוס יגיד שאסור לקלוף בשביל הידור עאכו"כ בשביל הידור כזה. 

הוא שיעשה מה שהוא רוצה, אבל לקולף אסור לקלוף. 

אפילו לפי אריק ידידינו שקולף חופשי בשביל הידור וכו' יהיה כאן בעיה חמורה לקלוף לענ"ד. 

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.