דייט ראשון שארך כ 4 שעות... (זה לא הבחור הראשון אלא עם אותו בחור זה היה הדייט הראשון)
זה ארוך מידי או שזה נחשב נורמלי?!
(אגב, כרגע אנחנו לא ביחד אבל מעניין אותי לשמוע את דעתכם/ן)
תודה. מצטערת על החפירות


נשמה-
לא אורך פגישה, לא מס' דייטים ולא מס' חודשים- הם מדד להצלחת קשר.
יותר חשוב מה קורה באותן שעות ובאותם ימים.
אל תתני לדברים כאלה סתמיים להשפיע עלייך.
ישועות.
)לענ"ד-
אם זרם והיה כיף- אז מה רע?
אם רק רצית שייגמר- תבדקי למה, מה הפריע לך?
היו לי דייטים ראשונים של 5 ו6 שעות.
דייט שלישי של 8 שעות
ודייט רביעי (לא עם אותו אחד) של 12 שעות..
כל עוד נוח לכם, וטוב לכם ביחד, וזה לא בא על חשבון דברים מאד חשובים אחרים- למה לא? זה עוזר להפתח, זה נותן הרבה לקשר, זה גורם לכם לחפור על כל נושאי השיחה שבעולם ולהכיר טוב יותר אחד את השני..
המטרה שלך פה- להכיר בנ"א, לנסות לבנות איתו איזו חברות, זמן ביחד (וגם זמן לחוד) זה מה שעושה את זה.
אז אני לא אומרת בכוח לנסות למרוח דייטים, אבל אם זורם לכם ככה- אז למה לא?
שעה וחצי- שעתיים לדייט ראשון זה מספיק,
אחר כך נקשרים רגשית ואין מקום לשכל, וחבל..
זה סתם מכניס בלבולים ומחשבות יתרות, לפגישה שישית\ שביעית זה סבבה..
בלבד ואסור לערב בו רגשות.
אם זו היתה דעתו, גם לא היה מקום לזה בפגישה שישית שביעית...
נראה לי שהוא חושב שצריך גם וגם, אבל החלק השכלי צריך להיות קודם, כי כשהרגש נדלק השכל נכבה.
(לא באתי לנקוט עמדה בשאלה הזו, רק להסביר שיש הגיון בדברים שנאמרו)
זה לא נכון.
כמובן שעיקר העבודה צריכה להיות בשכל, אבל כבר בפגישה הראשונה צריך לתת מקום חשוב לרגש.
הרבה פעמים הרגש מתרשם בצורה מסויימת שחשובה יותר מכל הטיעונים השכליים. לא צריך לפחד מהתרשמותו של הרגש, כי יש בו הרבה אמת שלפעמים אי אפשר להסביר או להבין אותה באופן רציונלי.
וזה לא "סתם מכניס בלבולים או מחשבות". אם יש מחשבות כאלה צריך להתייחס אליהן ברצינות ולתת להן מקום חשוב, מכיוון שכנראה שיש בהן הרבה אמת, גם אם היא לא ברורה.
מקווה לטוב בעז"ה .היה כיף יחד, לא אומר שהכיף מספיק מתמיד.
וגם אם כיף, לא אומר שזה מספק...
מה שכן, אם דייט נמשך מעט זמן ומרגיש כבד וארוך, זה וודאי לא סימן כ"כ טוב...
בעזהי"ת.
הדייט הראשון עם בעלי היה 3 שעות [בדיוק!], והרגשתי שזה טו מאצ' בשבילי...
והיום אנחנו מרגישים קצת טמבלים שיכולנו להיות עוד קצת זמן ביחד ולא ניצלנו 
והיה לי פעם דייט ראשון עם מישהו אחר- 5 שעות.. זה לא אומר כלום.
ארוך מדי.
דייט ראשון הוא רק בשביל "רושם ראשוני", כלומר לראות אם זה שייך בכלל.
דייט ראשון ארוך עלול לבלבל.
בכח מקרה כדאי אולי לסכם מראש שעושים את הפגישה הראשונה קצרה,
ואם זורם לכם אפשר להאריך, אבל הפוך זה פחות נעים.
לדעתי זה סבבה לגמרי.
וכמובן תלוי באיך שאת מרגישה עם זה! פעם ראשונה זרם לך (וכנראה שגם לו), אז יופי.
פעם שנייה שהתארך לא התאים לך? תחתכי באלגנטיות!
בקיצור, לכי עם ההרגשה שלך.
אני אישית לא חושבת שיש חוקים לדייטים. אין איזה 'ספר חוקי הדייטים השלם' (לפחות לא יצא לי להכיר..).
מה שכן יש זה איך שכל אחד מרגיש ולהיות בנאדם ולזכור שעומד מולך גם בנאדם (וכל אחד הוא עולם אין סופי של מחשבות, רגשות ועוד..).
אז משתדלים להיות הכי אמיתיים,לכבד ולא לפגוע, לשמור על הגבולות שלך באופן כללי..
בעיניי את יכולה לבחון את זה בעיקר מול עצמך (למרות שכמובן שזה סבבה גם לשתף ולשאול לדעתם של אנשים אחרים)
לי יצא פעם להיות עם מישו בדייט ראשון 6 שעות. ונפגשנו אח"כ עוד פעם אחת ונפרדנו.
ואני מרגישה עם זה טוב לגמרי. לשנינו זרם לדבר ושנינו הסכמנו אחרי עוד פעם שלא. זהו.
אז מה אם עם בעלי עוד לא החלפתי מילה (או שכן.. אין לי מושג מי הוא לעת עתה) ועם אחד שיצאתי איתו כבר דיברתי מלא?!
יהיו לנו את כל החייים ביחד בע"ה. אז כפרה על השש שעות..
את יכולה להפסיק את הדייט באלגנטיות.
כמובן שעדיף להגדיר מראש את כמות הזמן לדוגמא: שעה וחצי,
ואם זה זורם תמיד אפשר להאריך.
באמצע? לא נעים באמצע שהוא מדבר להפסיק אותו...
ניסיתי להראות שזה לא הכי מעניין אותי אבל הוא כנראה לא קלט את זה והמשיך...וגם היה בטוח שנמשיך לעוד דייטים אבל...
כבר עברו שעתיים וזה לא נראה לך קשור את יכולה להגיד שאת עייפה/צריכה ללכת או כל תירוץ אחר,
כמובן לעשות את זה בעדינות ובטאקט.
יכול להיות שדווקא אם הדייט ארוך זה יגרום לו יותר צער לשמוע תשובה שלילית.
בואי נשים אותך רגע במקומו..
את יוצאת עם איזה בחור שממש מוצא חן בעינייך וממש זורם לכם בפעם הראשונה.. ומלא שעות וככה גם בפעם השנייה ונגיד שבאיזשהו שלב את מדברת והוא בעיקר מקשיב.... (ואת אפילו חושבת: איזה כיף! הוא גם ממש מקשיב ונותן מקום..)
קיצר, את לא חושדת שהוא איבד עניין וההרגשה ממש טובה ואופטימית..
ואז.. בסוף הפגישה, או יום אח"כ, הבחור אומר לך שלא נראה לו ושהיה לך בהצלחה וכו' וכו'..
איך ההרגשה?
לא משהו, נכון? במיוחד אם בסוף הפגישה אומרים את זה ואז או בטלפון שאת עונה בשיא הידידותיות. זה הרגשה של בלון שהוציאו לו ת'אוויר. לא נעים בכלל ולפעמים גם ממש פוגע.. גם אם לא עפת עליו, ההרגשה שדיברת אל מישהו שלא רוצה להיות שם היא, איך לומר, לא משו..
וסתם לידע כללי, גם את זה למדתי מהחיים.. אנשים לא תמיד מצליחים לנחש מה עובר לך בראש או איך את מרגישה. אפילו אנשים שמכירים אותך ממש טוב. אז אנשים שאת מכירה רק כמה שעות, מהם בכלל קשה לצפות שיקלטו.. למרות שאם הבחור שמולך ממש רגיש וקשוב אלייך, יש מצב שהוא יקלוט שזה שאת לא משתפת פעולה (אם הפגנת את זה מספיק
) זה מצב לא ככ' תקין שדורש בירור.
מסקנה: תמצאי בעצמך את הכוחות כן להיות מסוגלת להגיד את מה שעובר עלייך.. אמן.
ואני הכי מבינה אותך בעולם! תאמיני לי. אין דרך כיפית להפסיק בנאדם באמצע ההתלהבות ועוד לבאס אותו.. נאלצתי לעשות את זה ממש לא מזמן וזה מעמד מעיק לאללה, אבל אין ברירה לפעמים..
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
אוכל טעים
כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון
אנימההרב של האולפנה זה נחשב
או כמו אינויאשה
זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי
היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח
(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)
אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.
השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.
"ונחנו מה"
כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..
"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"
"ככה:
ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,
אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.
אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.
אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.
בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.
אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,
אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.
עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,
כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."
פונקצית הגל קרסה
זה זה.
(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)
ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
אז ככה... מאז השרשור האחרון ברוך ה' התארסתי, ובאמת לכל הרווקים והרווקות, תפילות, תפילות ותפילות, ולא להתייאש, ובסוף זה יגיע ובגדול!
ובקיצור ולעניין אני וארוסתי וגם המשפחות שלנו לא במצב כלכלי מי יודע מה.. ואנחנו מחפשים לעשות חתונה שגם מצד אחת תיהיה מכובדת (לא מרשים אבל גם לא עוף שעשה טבילה במרק...) אז אשמח אם מישהו יכול לייעץ על אולמות ועל אופציות להוריד עלויות, אנחנו מעדיפים לעשות את החתונה אחרי שבועות, אני יודע שזה עונת החתונות והמחירים קצת יותר גבוהים אבל אחרי שבועות זה בהעדפה.
היא מאיזור כפר יונה ואני מירושלים, אז אנחנו מחפשים משהו בין לבין, כמו פתח תקוה מודיעין רמת גן וכו' עדיפות למחיר יותר נוח... בכל מקרה אשמח לשמוע עצות ממה כדי להיזהר, ואיך לחסוך בהוצאות, אני מאמין שסך האורחים יהיה בין 300-450 אנחנו ממש בהתחלה של כל הסיפור אז אנחנו כרגע באמת בניסוי וטעיה בהכל... עדיין לא ראינו אולמות, שמעתי מחירים יקרים למנה שזה 200 פלוס אני באמת לא יודע מה המציאות אבל בהעדפה כמה שפחות, בקיצור ולעניין אשמח לעצות, תודה רבה🙏
מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.
כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות
ואז גם יש מקום להקים חופה.
שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם.
והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.
(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)
ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.
ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון
אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…
ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.
ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.
ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש.
לק"י
וזה לא היה מהיקרים.
אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅
מזל טוב!!
כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…
לא כל האולמות, אז צריך לברר
אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית
אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.
והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות
ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.
כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!
זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).
ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)
בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.
לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.
וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)
בהצלחה.
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי
