ב"ה 
הלילה ומחר, מציינים בכל רחבי העולם את כ"ד בטבת, שזהו יום הסתלקותו ה-200 של רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד ומחבר ספר התניא והשולחן ערוך. 
מאחר שביהדות ישנה משמעות רבה למספרים שהיא הרבה מעבר לעניין ה"סמליות" בלבד - לכן בוודאי שישנה משמעות עצומה ביותר לכך שאנו מציינים, ממש בשעות הללו, מלאות מאתיים שנה להסתלקותו של מי שגילה לעולם דרך חסרת תקדים בעבודת ה´ בכוחה ובעוצמתה האלוקית; דרך שמשמשת כתרופה רוחנית לכל החוליים הרוחניים של תקופת "עקבתא דמשיחא" מחד, ובד בבד נותנת לנו טעימה מהשפע האינסופי שיתגלה לנו לעתיד לבוא בתורה כאשר נזכה אז ללמוד את סוד טעמיה ומסתר צפונותיה. 

תיאור יום הסתלקותו של אדמו"ר הזקן נדפס לפני כמאה וחמישים שנה בספר ´בית רבי´ המביא את תולדות חייו באריכות, ועתה נספר בקצרה את הנעשה עם רבינו הזקן בסוף ימיו ותיאור יום פטירתו: 
אחד העניינים הבולטים בשנותיו האחרונות של אדמו"ר הזקן קשור למלחמה שפרצה בין נפוליאון לבין הממלכה הרוסית. מיד עם פרוץ המלחמה, גילה רבינו הזקן את דעתו בפני החסידים, שבמידה ונפוליאון יינצח, ייתכן מצב שבו יוקל אמנם ליהודים מבחינה גשמית, אך לעומת זאת מבחינה רוחנית עלולה להתרבות המינות וההפקרות רחמנא-ליצלן. אשר על כן עשה אדמו"ר הזקן את כל אשר לאל ידו לסייע לצבא הרוסי, ומיד לאחר שצבאו של נפוליאון פלש לרוסיה ביום י"ד תמוז בשנת תקע"ב (1812 למניינם) – שלח רבינו הזקן כמה מהחסידים על מנת שייצאו לבצע משימות ריגול עבור הצבא הרוסי במפקדות הצבא הצרפתי (והמפורסם שבין החסידים שיצאו לרגל היה הרה"ח ר´ משה מייזליש). 

האדמו"ר הזקן פנה באיגרת קודש אל כל היהודים ברוסיה וביקש מהם שיעמדו לעזר ושיסייעו לממשלה הרוסית בכספם, בעבודתם ובכל אשר להם. רבינו הזקן סיים את איגרתו במשפט, וזה לשונו: "ואתם אל ירך לבבכם ואל תשימו לב להניצחונות הזמניות של השונא, כי הניצחון הגמור יהיה על צד מלך רוסיה"! 

אדמו"ר הזקן לא רצה לעזוב בתקופת המלחמה את מקום מגוריו בעיר ליאדי, וזאת לכל לראש בכדי שלא תיפול רוחם של יהודי רוסיה הלבנה. אולם כאשר צבא נפוליאון התקדם במהירות לעבר עירו ליאדי, ציווה אדמו"ר הזקן על כל התושבים היהודים לעזוב את העיר במהירות האפשרית! היה זה ביום שישי, כ"ט מנחם-אב, ער"ח אלול שנת תקע"ב. אדמו"ר הזקן ביחד עם בני ביתו ועימם כשלוש מאות משפחות חסידים עזבו בבהילות רבה את העיר ליאדי, אשר היתה נמצאת בסכנת פלישה מיידית של צבא נפוליאון. 

בטרם עזבו משפחות החסידים את בתיהם, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לקחת את כל כלי הבית עימם, גם את מיטותיהם ושולחנותיהם. את כל הדברים הישנים הוא ציווה לשרוף. לאחר שכל החסידים עזבו את העיר וכבר עשו כברת דרך, ציווה עליהם אדמו"ר הזקן לחזור לעיר ליאדי ולבדוק אולי בכל זאת נותר איזשהוא כלי או בגד, ואכן להפתעתם הרבה מצאו החסידים שני נעלי-בית בלויים, ורבינו הזקן ציווה עליהם לשרוף את כל הבית שבו נמצאו הפריטים האלו!

זמן קצר לאחר עזיבתו של אדמו"ר הזקן את העיר ליאדי, הגיע לשם נפוליאון בעצמו כשהוא מלווה באנשי חיל, ומיהר אל מקום ביתו של אדמו"ר הזקן. משראה שהבית עולה בלהבות הורה לחייליו לכבות את הדליקה, אבל מפאת גודלה של האש אשר התפשטה במקום חייליו לא יכלו לגשת לבית. כאשר ראה נפוליאון כי מביתו של אדמו"ר הזקן הוא כבר לא יוכל להציל דבר, פנה נפוליאון לתושבי העיר ליאדי וביקש מהם שיביאו לו איזה דבר חפץ כלשהו של אדמו"ר הזקן כגון מטבע, כלי מסויים וכדומה. נפוליאון, שהיווה כל כולו את שיא הטומאה בעולם, חש ככל הנראה שבמידה ויצליח לשים ידו על דבר חפץ כלשהו השייך לאדמו"ר הזקן, בכך תהיה לו איזושהי אחיזה בקדושה וזה מה שיסייע בידו לנצח במלחמה. אשר על כן, הבטיח נפוליאון לשלם הון תועפות למי שיצליח להשיג עבורו חפץ כלשהו ששייך לאדמו"ר הזקן, אבל כולם חיפשו ואיש לא מצא דבר...

במשך מאה וארבעים יום היו אדמו"ר הזקן וביחד עימו שלוש מאות המשפחות מטולטלים בדרך העקלקלה, כאשר הם מלווים באנשי צבא רוסיים, עד אשר הגיעו לכפר פייענא שם מצאו מרגוע לנפשם. כאשר הגיעו לכפר פייענא, נתבשרו משפחות החסידים כי נבואותיו של אדמו"ר הזקן אכן נתקיימו וצבאו של נפוליאון החל לנחול מפלות, וכפי שכתב אח"כ בנו בכורו האדמו"ר האמצעי: "ובי"ט כסלו שמענו שהי´ מפלה להשונא סמוך לקרסנא ומבריחים אותו ככלב, והיינו אך שמחים כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר..."

ביום שלישי י"ב בטבת הגיעו לכפר פייענא, אך מרוב חלישות ומצערו הרב על שעוללו חיילי נפוליון ליהודים, נפטר אדמו"ר הזקן בליל מוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת ה´תקע"ג (1813), ומשם הובא לקבורה בעיר האדיטש.

אדמו"ר הזקן עצמו כותב בספר התניא, שביום ההילולא של צדיק "כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו" עולים למעלה, וזה מאיר ומתגלה למטה ו"פועל ישועות בקרב הארץ".
ולכן יש לנצל את היום הזה, בפרט בזמן עגול שכזה של מלאות מאתיים כאמור לעיל, על מנת להשתדל להגות בתורתו בכלל, ובפרט כמובן בספר התניא קדישא שזהו ספר היסוד של חסידות חב"ד ומכונה ´התורה שבכתב של תורת החסידות´, וע"י כך נזרז את קיום הבטחתו של מלך המשיח לבעש"ט באותה עליית נשמה מפורסמת שהייתה לבעש"ט בראש השנה תק"ז להיכלו של המשיח: "לכשיפוצו מעינותיך חוצה (מעיינות תורת החסידות שאותן הבעש"ט גילה) - "קאתי מר"!
קיצור תולדות חייו של אדמו"ר הזקן בעל התניא

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

היי,

במסגרת מאמר שאני עושה על תפילה וכוונותיה , מחפש  שמות של ספרים חב"דיים על עניין התפילה וכוונותיה (מה לכוון וכו'). ברמת הידע שלי, למדתי בעיקר את ספר התניא ועוד מספר קונטרסים קטנים.

תודה!

שלום וברכה,

מחפשים תרומה של ספרי קודש לבית מדרש בישיבת שפע מקור חיים בירושלים- ישיבה תיכונית בניחוח חסידי מיסודו וברוחו של הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ זצ"ל.

מחפשים בעיקר ספרי חסידות והלכה, אך כל ספר יתקבל בברכה.

ניתן ליצור קשר במייל oyagel@yeshivatshefa.org.il

תזכו למצוות

תקציר:

האדמו"ר מלובביץ׳ (חב"ד) לנתניהו -

"תצטרך להיאבק עם 119 אנשים, בוודאי לא תתרשם מזה כיוון שהקדוש ברוך הוא לצד הזה״.

דיוק המילים "לצד הזה" ולא "בצד הזה", דומה מאוד למה שבתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".

הסבר בדרך אפשר ב2 אופנים 👇

לדייק בכל אות. צוטט בשם הרבי "כיוון שהקב"ה בצד הזה". משמיעת הקלטת שומעים ברור שהרבי אמר "כיוון שהקב"ה לצד הזה", עם אות למ"ד, לא אות בי"ת.

https://x.com/OrwellTruth1984/status/1759284144620667267

מה זה משנה? בתלמוד מדייקים שצריך להגיד "לך לשלום" ולא "לך בשלום".

הסבר #1: אולי כי למ"ד זה לשון לימוד, צריך ללמוד ולהתקדם.

נכון בהקשר לשלום, למרות שבהשקפה הראשונה נראה כאילו אם עושים פשרה משיגים שלום, הנה כאשר לומדים את הנושא לעומק, מגלים שזה נכון רק בהקשר לאויב ידידותי ומתחשב, המריבות שבתוכנו. כאשר מדובר בהקשר לאויב האכזרי החיצוני זה הפוך: כל כניעה אליו רק מרחיקה את השלום.

נכון גם בהקשר ל"צד הזה". צריך ללמוד את הצד, האם הוא באמת הצד שאפשר להגיד עליו "הקדוש ברוך לצד הזה". יש "ידידים" במרכאות שטוענים שהם בצד הזה, אבל הנכון הוא שהם באמצע. כמה באמצע? תלוי מה עמדתנו, כי אם אנחנו נסכים לעמוד עם רגל אחת ביבשה ורגל אחת בים, טענת שונאי ציון ועוכרי ישראל תהיה שזה לא מספיק, ועמדת ה"ידידים" האלו תהיה שצריך להתפשר. זה למה עמדת ישראל צריכה להיות מה שיותר ימינה, שאז גם אם תהיה פשרה, היא תהיה יותר רחוקה מהים.

הסבר #2: ההבדל בין "לך בשלום" ו"לך לשלום", זה שהאות למד הקדמית משמעותה להתקדם לכוון, לא לעמוד במקום אחד. "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם", ביחד עם זה נאמר עליהם "ילכו מחיל ⁵אל חיל". לא להסתפק עם "שלום" שלא עושים לנו שואה רחמנא ליצלן ולהגיד שאם אפשר לחגוג יום עצמאות, זו כבר "ראשית צמיחת גאולתנו", כי בהשוואה למה שהיה בימי הביניים זה מצב מזהיר. גם אם המצב מזהיר, צריך להתקדם שיהיה עוד יותר "מחיל אך חיל", אחרת זה לא שלום.

אותו דבר גם עם "לצד הזה". גם אם זה כבר הצד הנכון, ובלשון התלמוד הובא בספר תניא קדישא בתחילתו

ספריית ליובאוויטש

"ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה..", צריך להתקדם עוד ועוד "לצד הזה", כי צדיק זה מלשון "צד", להתקדם עוד ועוד בכוון להיות צדיק, "ילכו מחיל אל חיל".

שלום ,. אני אם יחידנית - רווקה , מגדלת ילד בן 7 לבדי . אחרי שאימא נפטרה מסרטן אני נשארתי לבדי בעולם הזה . אין לי משפחה ואין לי קרובים .

עשיתי ילד בטיפולי פוריות , , כדי שיהיה לי בשביל מי לחיות .

כיום הוא לומד בכיתה ב' בבית ספר דתי ,ירא שמיים ! צדיק אמיתי !

לילד אין אבא - לכן  אין מזונות .  נתקלתי בקשיים מאוד גדולים ת בגלל חובות ., גרה ברמלה  . מבקשת עזרה במזון , מצרכים בסיסים כמו קונפלקס , ממרח שוקולד, ביצים , חמאה, שמן ,פסטה חלב,,ירקות . לא נעים בכלל לבקש עזרה, אבל בלי שאלות ,רק מהנתינה מהלב ..... בבקשה אשמח אם תושיטו יד של עזרה .🙏

המכשול הכי מרכזי להגיע לשלום - מחנות הפליטים.

75 שנה שהם "פליטים" , דבר שאין לו אח וריע בהיסטוריה.

כל קיומו של עם ישראל הוא פלא ונס על-טבעי, ובאותה מידה גם שנאת ישראל אין לה הסבר הגיוני.

מחנות הפליטים מתוחזקות במיוחד בכדי לשמר את ההתנגדות לקיומה של המדינה היהודית בארץ ישראל.

ביחד עם זה, מחנות פליטים אלו גורמים לנו להיזכר שאנחנו יהודים עם היסטוריה של אלפי שנים שחזרנו לארצנו.

אחרת נשאלת השאלה: באיזו זכות מגיע יליד רוסיה שיש לה ארץ הכי גדולה בעולם, מעולם לא דיבר עברית, כותב משמאל לימין, בא עם נשק בידיים מול הטוענים שהם צאצאים של פליטי 48.

אולי יש פה מסר מן השמים:

וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיוֹ לֹא תִהְיֶה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת.. חַי אָנִי נְאֻם אֲ-דֹנָי ה' אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה... אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם (יחזקאל כ לב).

לכן אם נחזור בתשובה ייבטל הצורך של מחנות פליטים אלו, כי כבר גמרו והשלימו את תפקידם וייעודם.

כי כל הסיבה לקיומם הלא-טבעי היה בכדי לעורר אותנו שלא נתחמק מהשאלה #באיזו_זכות ולמה הארץ שייכת לנו.

סימוכין:

הביאור הידוע על הניגון "צמאה לך נפשי.. אך טי דורין.."

האזינו: כשהרבי שר והסביר את הניגון `צמאה לך נפשי` ● מיוחד

שכל תפקידו של היצר הרע רק להעלות את האדם למדרגה יותר נעלית, ואם כן כאשר האדם השלים את המשימה, מתבטל הצורך של היצר הרע.

זה היה משיחת פורים ה'תשח"י (1958).

והפלא ופלא, בתלמוד (סוכה נב ב) מובא קשר בין היצר הרע לישמעאלים:

"ארבעה מתחרט עליהן הקב"ה שבראם, ואלו הן: גלות, כשדים, וישמעאלים, ויצר הרע".

אני מחפש את הספר "שערי לימוד החסידות" של הרב מיכאל חנוך גולומב

גם יד שניה

מישהו יודע היכן ניתן להשיג?