דיון..ט!הר

תתארו לכם סיטואציה-

 

אתם מה שנקרא ה"חנון" של הכיתה.

כל המחברות שלכם מלאות, מסודרות, ושום דבר לא חסר..

 

בתחילת שנה, אתה מתחיל להבין שאתה הפרוייקט של חלק מהחבר'ה שבכיתה..

חלקם נמצאים בשיעורים ולא כותבים, וחלקם לא נמצאים בכלל..

 

לקראת מבחן, 

באים אליך חבר'ה שלא היו בשיעורים, ולא התאמצו שיהיה להם את החומר, בבקשה שתתן להם את המחברת כדי שהם יוכלו לצלם אותה וללמוד ממנה למבחן.

 

מה אתה היית עושה?

 

נותן להם את המחברת, למרות שאתה יודע שהם לא התאמצו בכלל, והדבר היחיד שמחזיק אותם זו המחברת שלך..

או

לא נותן להם את המחברת.

 

****

 

היה ויכוח על זה בכיתה.

דעה אחת אמרה, לתת את המחברת כי "מה אכפת לך?" זה הרי גם ככה לא משנה לך כלום. מה אכפת לך לעשות טובה למישי אחרת?

 

והיתה דעה שאמרה שאם אותה אחת היתה רוצה להתאמץ וזה באמת היה חשוב לה, היא לפחות היתה נמצאת בשיעורים, והדגש הוא על נמצאת ולאו דווקא כותבת. אבל אם היא לא נמצאת ולא דואגת לעצמה, למה שאני אדאג לה? (הרגשה שאתה עובד בשביל מישו אחר, בשעה שהוא יושב בחוץ, ומבריז משיעורים ולא דואג מינימאלית לעצמו..)

 

 

מה אתם אומרים??

 

(אני לא אגיד את דעתי עכשיו, אני קודם רוצה לשמוע אתכם..)

 

וזה חשוב לי ממש(:

אז בבקשה...

 

יום טוב חבר'ה!

 

 

 

בעיקרון אני אביא, כי זה די בעיה שלהם, אבל...נו"ש

לדעתי זה לא טוב.

אחר כך הם לא ידעו להתאמץ בשביל עצמם. הם לומדים איך כול דבר שהם צריכים נותנים להם אוטומטית.

הם לא לומדים להשקיע בשביל עצמם.

הם פשוט מקבלים ממך את הכל מושלם.

 

אני לא חושבת שלי יש את הזכות לחנך אותם, אז אני נותנת להם, אבל אני חושבת שהם לא בסדר.

 

אם יהיה לי כוח אני ארחיב אח"כ....

לתת עם יד על הלב.asaf300

וואלה זה באמת קשה לתת,אבל יאללה תהיה גבר!-נכון אז הוא לא כתב. והוא גם מבריז. אבל תדון אותו לכף זכות. אולי קשה לו.. אולי  סתם לא בא לו. וכן ברגע שיש אותך הוא סומך על זה שיהיה מישו שיתן לו והוא יצליח למרות כל הבאסות שיש לו..

אני כזאת לצעריי. או שלא....{ר}צינית

זה באמת דילמה כי אם תביאי את לא פירית כי את השקעת והם לא ואם לא תביאי זה סטיגמה של קמצנית ואפחד לא רוצה כזה שם..

אני משתדלת לא לתת ולפעמים ממש נשברת מקווה שבעזרת ד' השתפר בזה

באמת מה אכפת לך?ענבל

בס"ד

 

עולה לך כסף לתת לה את המחברת?

אני הייתי נותנת בכלל בלי להסס.

אני לא אומרת שככה אני חושבת.!!ט!הר

סתם כדי להעלות את הקונפליקט..

 

באה אליך בתחילת שנה בת שאומרת לך שהיא תקח ממך קבוע את המחברת כדי להשלים.

ז"א- מראש, את נעשית אחת שיעני "מושכרת" אצלה. 

 

את מובנת מאליו בשבילה!

זה לא מרגיש לך קצת רע?

 

 

 

ושוב, לא אמרתי את עמדתי בעניין, אז אל תתייחסו לזה כאילו אני חושבת משהו מסויים. טוב?

אז אולי הייתי אומרת לה משהו על זה..ענבל

בס"ד

 

אבל זה לא היה מונע ממני לתת לה.

 

ולא אמרתי שאת עושה את זה

פניתי אלייך כי את פתחתח את השרשור.

בלי קשר למה הייתי עושה יש משה שהייתי רוצה להעלות~מישי~

אם את נותנת לה את המחברת את מעלה את הסיכוי שהיא תעשה שטויות בשיעורים כי היא יודעת שהיא יכולה לסמוך עליך.

אגב ל-הרהור עמוק- זה לא אותו הדבר.אם אותה חברה היתה יכולה ללמוד את החומר לבד בלי להשלים את הכל ממחברת של חברתה זה היה נכון אבל אם מדובר בבת שבכוונה מזלזלת ואז לוקחת לפני המבחן את המחברת לומדת ומצליחה זה בעייתי.מאוד. ולא רק בגלל שזה לא הוגן אלא בגלל שזה פוגע במערכת החינוך.צריך לחזק את המשמעת בבית ספר. לא מספיק לקבל ציונים טובים צריך גם להיות תלמידים טובים. זה צריך להיות האינטרס של המורות ושל הצוות החינוכי ולא דווקא הציונים.

אבל אים את לא מורה, את צריכה רק לאיוט נחמדה להם!נומנום
אים חברה אי מבקשט אזרה, אז אוזרים מהר מהר, כי ככה זה שיש חברוט.
ואני לא אבנתי אכול ביוטר, אבל מה, אי אפשר לאבין מה קרה לילדה אחברה שלנו שאי לא מצליחה ללמוד יפה.
אולי אי חולה ואט לא יודאט!
אחברוט של אחוט שלי אגדולה ליפמים חשבו שאם חחמוט. אבל אם אהליבו אותה אים דיבורים של גדולים שאם לא ידאו.
וגם שאים אחברה אי מבקשת אזרה, אז זה אומר שאי מנסה, ואולי פשוט קשה לה, כי אי רק צריכה אזרה. זאו.

ואפילו שאני קטנה, אני כטבתי כמו גדולה, וזה מוטר שלא תיצחקו אליי!
הייתי מביאה בשמחה! שחר7676


את כבר יודעת מה אני אומרת, אבל למען הדיון-*חזרזיר*

בגלל שאני מכירה את הבנות, הכיתה, האווירה ובקיצור- את כל הסיטואציה המורכבת.

אמרתי שורה אחרונה - אני אתן להן.
כי הן חברות שלי, ואני רוצה שיצליחו!!

 

א-ב-ל, יש הבדל גדול לדעתי, בין לבוא לפני המבחן ולבקש להשלים כמה דפים או הכל.. כי היא הייתה או לא הייתה..
לבין  לבוא בתחילת שנה ולהצהיר ולשאול 'אני לא אהיה כל השיעורים אפשר את הסיכומים שלך?'

 

ומחשבה שעלתה לי במהלך הדיון, יש בזה קצת שקר- כל השנה היא לא בשיעורים ומקבלת בזכות בנות 70-90..
מאשר בת שנמצאת בשיעורים  ומקבלת 70-90..הבת הזאת עשתה השתדלות מינימלית לקבל את הציון הזה!

דבר נוסף, בת בכיתה שלא מסכמת, זה יכול להיות בגלל בעיות ריכוז...

 

זהו לבינתיים, אבל באמת זה היה דיון מורכב ובצדק

טוהר את נשמה!
 

מז״א שקר? ציון הוא ציון. ידע הוא ידע.הרהור

זה כמו להגיד שלא הוגן לבן אדם להיות גאון אם הוא יודע את החומר בלי להשקיע כמעט.

 

היא מסתדרת בלי להיות בשיעורים ולסכם, שיבושם לה. אם המטרה היא ההשקעה ולא הידע, מבחנים היו בנויים אחרת.

 

(והם בנויים ״אחרת״, ראי ציון מגן.)

אין לי תשובה..*ר*

אני רק מזדהה לגמרי עם הסיטואציה..

אממנושי104

בחיים לא הייתי מ-2 הצדדים , אבל אם הייתי כזאת שיש לה את כל המחברות וזה , -אז ברור שהייתי נותנת . 

מזה משנה ? 

זה לא שאת מסדרת את כל המחברות שלך בלית ברירה , זה כי את רוצה . 

זה לא שאת משקיעה יותר ..

כאילו זה נשמע - טוב , אף אחת לא מסכמת , אז אני יסכם בשביל כולם ..

לא , את גם ככה מסכמת , אז למה שלא תתני לאחרים ?

זה נראלי המינימום של נתינה לזולת ..

ורוב הבנות שלוקחות מחברות , זה בנות שבד"כ אין להם את הסבלנות כמו לאחרות לשבת לכתוב , ושיהיה להם מחברות מסודרות וזה .

בשביל מה יש חברות ?

תקשיבו:אביה!!!

לפי דעתי לא צריך בגלל שאחרי זה אותה בת תתרגל שרק נותנים לה!

היא תתרגל  שהיא לא משקיעה כלום ואחרי זה מקבלת הכל!

זה סתם יקשה עליה בחיים....

ולמה אני זאת שצריכה לחנך אותה?ענבל
בס"ד

אני צריכה להיות חברה טובה ואת החינוך להשאיר להורים שלה ולמורים שלה.

כל עוד זה לא נוגד משהו הלכתי אין לי בעיה (שאף אחד לא יקפוץ עם הדוגמה של העתקה...)
קודם כל,לא בקטע של להעליב או משו, כן..?!דניאל!!

חברה לא אמורה לחנך,

אז זה קצת מוטעה להגיד "שהיא תדאג לעצמה"

בשביל זה יש לה את אמא שלה..

התפקיד של חברה הוא הפוך..

אז ברור שבמקצועות שיש לי מחברות יפות ומושקעות,אני נותנת באמת בשמחה!!

חברה לא אמורה לחנך, אבל...נו"ש
עבר עריכה על ידי נו"ש בתאריך כ"ה בטבת תשע"ג 17:12

את אמורה לדאוג לה!

כן, את אמורה לעזור לה. אבל העזרה פה היא לא לתת לה, אלא לא לתת לה!

במקרה של"חסר לי כמה דפים" זה בסדר. קורה לכולנו. אבל לסנג'ר אותך באופן קבוע, ולא לדאוג לזה אף פעם זה כבר לא בסדר.

אגב - סתם לידע כללי - הבית ספר יסודי - וגם החטיבה - כל מטרתם היא ללמד אותך הרגלי למידה. אם את נותנת לה להעתיק ממך - בשביל מה היא מבזבזת 8 שנים? (זו אגב שאלה שאני שואלת גם את עצמי - בשביל מה אני מבזבזת 8 שנים? יכולתי לדלג עליהם! אבל זה רק בסוגריים)

ופה נשאלת  השאלה האם זה נקרא לחנך ועל זה  אין לי כוח להיכנס לוויכוח.

 

בעיקרון - זו דיון ממש מורכב. ואף אחד לא יכול לדעת את התשובה האמיתית.

ואל תשפטו אנשים כ"כ מהר.

 

בעיקרון - אני נותנת ושיהנו להם, למרות שאני מתנגדת לזה....

 

ואגב - לכל הלוקחים והלוקחות על מינהם השונים - תשתדלו לקחת בזמנים שכנראה שהיא לא לומדת מהם. כי יש פעמים שזה מציק.

ואגב - אל תלחצו, כי זה ממש לא יפה ללחוץ על מישהו שיביא לך!

 

הכי מעצבן זה אלו שהמורות כותבות על הלוח, הם צורחות "טוב לא בא לי להעתיק" ואז (באותו זמן) הם פותחות מחברת אחרת ואומרות "אוי, מחר יש מבחן ב..... ואין לי את החומר! מה אני אעשה? למי יש את החומר?"  ואז הם מתלוננות על עומס במבחנים. (אחרי שכל השיעור הם משחקות קלפים במקרה הטוב או מדברות בקולי קולות.)

 

שנאמר - לך תבין אנשים.

אני אחת מאלה,מוריולה =]

תמיד מבקשים ממני.. אבל אני נותנת, אולי קשה לו.(קיצור- לדון לכף זכות.)

חידוד..ט!הר
אני לא מדברת על הקטע החינוכי שבעניין כי יש מקרים שזה אבוד כבר.

אני מדברת על ההרגשה , האם אתה נותן את החומר בלב שלם, או שבכל זאת זה עושה לך משו?
ההרגשה:חרותיק

קצת מבאס. כי טרחתי והיא לא בכלל.

 

אבל ברור שנותנת, כמו שאני מצפה שחברות שלי יתנו לי.

והן נתנו..!!

הייתי נותנת....אביגיל=)

ואפילו בשמחה....

לא משנה לי כמה זה יעזור ואיך...

אם מישהי מבקשת אני חושבת שצריך לתת לה ולהראות לה שזה הכי בכיף שבעולם (למרות שזה חופר לפעמים)

תאמינו לי שהיא יודעת בראש שלה טוב טוב שהיא מפסידה מזה..

אבל אם היא בחרה בדרך הזאת - מי אני שאטיף לה מוסר מה לעשות?!

לא נותנת.דוסית גאה!

אם מישי הייתה חולה שבוע- אתן לה כמובן בשמחה ואף אעזור לה, וכן כך אם יש סיבות מוצדקות,

אבל אם זה רק נובע מעצלות, וזלזול בלימודים,לא אתן ,למה שינצלו אותי?

זה לא ניצול..asaf300

למה שתתיתני? כי את חברה שלהן. כי אחרי הכל את רוצה בטובתם. אז נכון שזה נראה כאילו את יוצאת פראיירית אבל זה לא. יש משפט פראייר או צדיק? מה עדיף?? אז ברור שמי שצדיק באיזה שהוא מקום הוא גם פראייר אבל הוא צדיק..;ׁׂ

לכל הלוקחים.. נקודה קטנה למחשבה*ר*

אני באמת משתדלת לתת, ולעשות את זה בשמחה.

אבל- תחשבו גם על איך לקחת.

איך מבקשים בלי שהצד השני יחשוב שמנצלים אותו,

ואיך מתייחסים אל הנותן ואל המחברת...

 

כבר קרה לי, שכמה ימים לפני מבחן קלסר שלי עבר המון ידיים,

וחוץ מהתסכול בלב על שבנות מזלזלות בשיעור כל השנה וסומכות על זה שאני אציל אותן,

גם קרעו לי דפים ולא ידעתי איפה הקלסר והתחלתי לעשות טלפונים ולחפש אל מי הוא הגיע...

 

אז תשתדלו שיהיה נעים לתת לכם..!

וווואי תקשיבי, אני בדיוק כזאתייי!!נץ1

ת'אמת לפעמים זה ממש מרגיז כי אנחנו השנה בשנה שאנחנו צריכות לסכם בעצמנו וזה אחד המעצבנים שאתה מסכם ומשקיע ובסוף לוקחים את זה בשנייה בלי מאמץ בכלל..

אבל יאללה, אין מה לעשות, אז לא נורא, עכשיו זה כבר לא כזה אכפת לי אני נותנת וזהווו אינלי עצבים

להתווכח ואם נתתתי לאחת אז לשניה אני לא אתן וכו'.. קיצור אני פשוט נותנת ועכשיו זה לא כ--זה מזיז לי

אבל אני מבינה ת'דילמה

לא כ"כ בלב שלם..מוריולה =]

בכל זאת השעקתי ולמדתי..

אבל נותנת למרות זאת.

נותנת בשימחה.טובי =][=

אני לא שופטת למה כל אחת לוקחת מחברת..

 

להפך. לפני מבחנים, אני אוהבת לעשות סיכום של הכל. כי ככה נח לי ללמוד..

ואם משהיא תוכל להנות מימנו, למה לא לתת??  להפך!!

לא מרגישה פרירית. ביכלל לא.. זה לא בסדר. אבל מי שלא נימצאת בשיעורים - שתעשה את החשבון שלה.

 

אבל באמת מבאס שמורים מתיחסים לציון הסופי, יותר מהישיבה בשיעורים. |חנן|

 

עוד חבר'ה אולי?ט!הר
ווואי!!!!!צ!מי

משונה מה שאתם כותבים פה!!!!!!

אני מהאלא שמבקשת מחברות....

אבל מה הקשר לניצול!!!

יש אנשים שסתם לא משקיעים???

כי אני תמיד מבקשת מחברות שלי אבל לא כי אני לא משקיעה!!

כי אני לא מצליחה להשקיע ולסכם!!!

וואי כמה שזה גורם לי להעריך את חבירות שלי!!!!!

כי הם מביאות לי בשמחה!!

הם מבינות שקשה לי בלימודים ופשוט מתחשבות...

למה שמישי סתם לא תיכנס ותשקיע???

אם זאת מישי שקשה לה לשבת וללמוד בכיתה- אז למה לא לעזור לה?????

ולמה שמישי סתם תנצל אותך?? היא בן אדם!!!

וברור שכשחברות שלי מביאות לי מחברות אני שומרת עליהם!!!!

וואו!!!

זאו.. זאת דעתי ומוזר לי שיש אנשים שלא מביאים את המחברות שלהם!!

מה אכפת לכם לעזור לחברות???

אוווה!!! יצאתי מסובכת!!...צ!מי

אפשר להבין לפי זה כמה קשה לי לסכם... ;)

ואיי כ"כ מזדהה!---תיפי

אני c הלא חננה! אבל ש.ב אני עושה!

 

ויצא איזה מקרה שכל הכיתה העתיקה ממני! וזה היה מזה מעצבן! כי פתאום מישי מצביעה ואומרת למורה..."הנה אני הלכתי למפרשים ואחרי הרבה זמן מצאתי!"

 

הייתי בשוק!!!!!!

כי זה אני שהלכתי! אני שהשקעתי!

מילא להעתיק אבל גם להוסיף על זה?!

 

אז אני נותנת....(אפילו לה ) אבל זה קצת מציק!

כל הדיון פה לא היה על מישהי שמשקיע, אלא עלנו"ש

מישהי שלא משקיע ולא מזיז לה בגלל שהיא יודעת שיש לה מישהי שאפשר להעתיק ממנה.

לא דובר פה בכלל על מישהי שמשקיע. אם מישהיה משקיע והיא פשוט לא יודעת לסכם - אז נראה לי כולנו בדעה אחת...

הדיון פה נסוב סביב מישהי שסומכת עליך שהיא תוחל להעתיק ממך, והיא לא טורחת לבוא לשיעורים להעתיק מהלוח וכו'.

 

לא קראתי את כל התגובות.. אבל אני רוצה להגיב..אסור להתייאש

בתור אחת שילה בכיתה מישהי כזאת שכולם מצלמות ממנה את המחברות אני יודעת שלפעמים זה לא בסדר..

אבל אני למשל.. נמצאת בכל השיעורים אבל אני לא מסכמת טוב  בכלל ואז במבחן אני נכשלת ולכן אני מצלימת ממנה ומשווה וזה עוזר לי גם לסכם יותר טוב וגם ללמוד למבחן נכון וטוב.. ואח"כ בשיעור שאני מצליחה לסכם בו הכי טוב. כי המורה נותנת לנו מלאא דפים עם שאלות אני נותנת לה.. ואני מרגישה שזה די הדדי.. אולי תנסי (לפותחת השירשור) להראות להם שאם זה לא הדדי והם מרגישה שאת רק נותנת..( וזה הרבה פעמים הרגשה כיפית שאתה נותן במשו שאתה טוב בו) ולא מקבלת.. תגידי להם שאם זה לא הדדי אז את לא מביאה להם יותר מחברותת

בהצלחה..

אני עונה גם ממבט אישי:אביה!!!אחרונה

לי מאוד מציק שחברות כול פעם באות ומבקשות להעתיק\לצלם\לקחת וכ"ו

מילא אם אילו היו בנות אחרות כל פעם אבל כל פעם אותה קבוצהה של בנות !

זה מעצבן לדעת שיכול להיות שבזמן שאת סיכמת את המורה או העתקת מהלוח הם דיברו עם חברה-במקרה הטוב או הפריזו מהשיעור-במקרה הפחות טוב

אז לפעמיים אני נותנת ולפעמים אני לא נותנת[תלוי לפי מצב הרוח...]

 

אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך