מצד אחד לקחו את זה להפרזה שאף אחד לא באמת חשב עליה במציאות, (אני מקווה,) מה שמשעשע למדי.

יפה מבחינה אמנותית-קולנועית שהם הציגו את המצב הנפשי שלו כפינג-פונג. אבל זה מעלה אצלי חששות שאולי הצגת הנושא בשימוש (אפילו) בפינג-פונג (, עכ"כ,) היתה רצינית יותר משחשבתי.

רצינית יותר או פחות, נושא שיש מה להתייחס אליו, אבל זה לא שלא עושים את זה.

(כרגע בתקופה קשה בישיבה, בעז"ה לא אאכזב את עצמי.)

הסצנה הזאת נוגעת בכל התנגשות בין שני עולמות ערכים.

(איכשהו זה התפרש אצלי באופן מצומצם למדי... אתה צודק שזה לא מוכרח להיות ככה.)

(הנה אני רואה את הדאגות על צרוּת המחשבה שלי וחוסר הרגישות והערנות מתקרבות שוב. ואני חשבתי שאותן כבר עברתי...)

(יהיה בסדר. )

כמה אלמנטים בסרטון מכוונים אותי שוב להפרזה המחייכת, ההומור האנדרדוסי הידוע בתלבושת רצינית-לכאורה.

כלומר, האסוציאציה שלך מובנת, אבל אני לא חושב שכוונו לשם.

צחקתי מההקצנה המטורפת.

(עוד משפט של מישהי חכמה, אחרת..):

"בכל צחוק יש טיפת צחוק..."

השאלה היא איך אנחנו מתמודדים בהתנגשויות כאלה.

דוג'

מצד אחד, אנחנו רוצים ללמוד למבחן סוף סמסטר

מצד שני, אנחנו רוצים לצאת עם חברים בערב.

מצד אחד, חשוב להיות עם ההאישה בערב

מצד שני, רוצים להקדיש זמן ללימוד עצמי

מצד אחד, אנחנו רוצים להתלבש בסגנון מודרני

מצד שני, החידוש לא נתפס בדרך התורה (ראו ערך שירשור ג'ינס בפורום השני)

זה רק אני,

או שהסרט הזה מבקר קשות את השילוב.

אותו שילוב שאנו כ"כ דוגלים בו.

שדווקא בגלל שמשחק הפינג-פונג הוצג כאנלוגיה ל"חזרה בשאלה" ("בבית שלי לא ישחקו פינג-פונג!!!", "אני גם רוצה לשחק פינג-פונג כמו עשהאל!"), אז מובן שזה ציני וזה בדיוק הפוך....

כקפיצה בין עולמות שונים.

נכון שזה הוצג שחוזר בשאלה

אבל כמו שכבר אמרתי,

זה מתאים לכל התנגשות

אין בעיה שזה אנלוגיה לכל התנגשות...

אני אומרת שהיחס דווקא לא ביקורתי כלפי השילוב, אלא ההיפך.

לא כל דבר כזה נוראי ודווקא סבבה וניתן לשלב (הם הקצינו שזה נוראי מאוד....)

וזהו

גילוי נאות: אני מכיר אישית את מתן צור.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

אני גם לא מאמין בלצפות בזה.

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.

ונועד להיות כזה.

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…