בעזהי"ת
זה מתחיל בזה שהחלטתי להבריז משעתיים סטטיסטיקה, ולפני זה יש לי שיעור חופשי- אז להבריז בשתימשרה.
ושהייתי צ'כה לעבור בחנות כלשהי בדרך הביתה.
בקיצור.
כולי בגשם, בקוורר, יוצאת מהמכללה בלי שמץ של מושג איך אני מגיעה לאנשהו בכלל..
יוצאת איתי עוד סטודנטית- אני עם אוטו. טוב, אוטו זה טוב- עולה איתה- היא מגיעה לקוקה קולה.
יורדת בקוקה קולה, לפני שאני מספיקה להגיע לתחנה עוצר לי אוטובוס שמגיע עד החנות 
מסיימת את עיסוקי בחנות, יוצאת- רואה בחניה אישה צעירה מכניסה את קניותיה לבג'ז. 'יוצאת לכיוון מודיעין?' 'כן תיכנסי'.
עד הקניון. נכנסת לקניון, מסתובבת טיפה לכיף, עוברת למדרגות הנעות- אחרי איזה 5 דק' מגיעה אישה, שעוברת בצומת בכניסה ליישוב.
מעולה, אני עולה, היא שואלת לאן אני צ'כה הלאה, אומרת את שם היישוב,
'אז בואי כבר נכניס אותך, זה רק צומת אחת..' אני מנסה לסרב בנימוס, ב'מת לא נעים- היא מתעקשת ומכניסה אותי עד היישוב.
אחח
הגעתי כ"כ מהר!! ב"ה!!
אינעל עמישראלל.
