יהודי בעברו... או לפחות צאצא של איזה אדמו"ר

כל הגיבורים היו צדיקים וטובים ומתוקים עד לזרא, ניסיונות היו משהו שרק  נופל על הגיבור מלמעלה, ולא יצר רע כפשוטו... (כמובן שעם הניסיונות הגיבורים התעלו והתמודדו לעילה, לתפארת מדינת ישראל וכו'...)

וכמובן בכל ספר היה מסר חד משמעי שנדחף לפיך שוב ושוב, מחשש שתפספס...

אבל מצד מידת האמת, לא קראתי ספרות חרדית כבר הרבה זמן... ודוקא האחרון שקראתי היה של חיה הרצברג, צומת הדרורים, וכל מה שכתבתי  למעלה לא חל עליו. או לא לגמרי לפחות.

לגבי מסר, אני עצמי מתלבטת, מצד אחד מסר בסיפור מעצבן. הקורא רוצה להנות מהקריאה בלי הטפות. מצד שני, כיהודיה מאמינה בעצמי, אני מאמינה שכל דבר תכליתו להרבות כבוד שמיים. אז איך אפשר להתמודד עם הסתירה?

אני שואלת את זה בתור נניח סופרת... לא קוראת.

-פיק שתפצה על זה.

לפי דעתי זה מה שמיה קינן עשתה בסדרה של "איסתרק", וזה למה הספר הזה כ"כ טוב...

אבל לא כשמאכילים אותך בכפית.

שיתנו לקורא לעשות את הקפיצה למסקנה לבד. כשמסבירים מסר עמוק, זה הופך את העלילה

לרדודה. היא כבר לא עומדת בפני עצמה. היא אמצעי, מתודה. וזה כבר פחות כיף

הרבה יותר מזה!

לא צריך גם להסתיר אותו..

ספר טוב, שנכתב ע"י אדם טוב - הוא כולו "מסר"..

אין מסר נגלה או נסתר.. ספר זה חיים, ספר טוב זה חיים טובים.

זוהי ספרות. לכן היא קיימת.

ו... סביר להניח שלא כל ספר או סופר אכן "מרבים כבוד שמיים"

ספר שנכתב ע"י אדם רע - הוא רע, וה"מסר" שלו רע.

(לפעמים טוב זה לאו דוקא אדם צדיק עם מידות מתוקנות.. לפעמים הוא סתם גוי... אבל הוא חכם?

יש לו מבט עמוק יותר? הוא רואה יותר? זה גם "טוב". זה גם "מסר".)

אבל שוב, אני מדברת דוקא ככותבת ולא כקוראת.

לדוגמה הספר של מיכאל שיינפלד, החוק למניעת הבדידות, נורא צרם לי. הרבה יותר מספר מקביל שנכתב ע"י חיךלוני לדוג', או גוי על אחת כמה וכמה.

איך אדם שו"מ כותב על יחסים בין בני זוג? איך הוא מדבר על 'אהבה' כביכול? מאין לו אגב, בכלל  איך זה הולך ואיך זה מרגיש... או שזה מנסיונו הפרטי, שאז זה גרוע יותר...

נורא נורא הפריע לי.

מצד שני, כאשה דתיה, קשה לי לחשוב על ספר שמדבר לכאורה על יחסים בין בני זוג, בלי להזכיר מגע... ומצד שני, בלתי אפשרי מבחינתי כן להזכיר זאת. אז יוצתא שהספר מצונזר על ידי מראש.. מה שגם מהווה מסר...

בקיצור, הסתבכתי קצת, אני מקוה הבנתם את המסר...

לא הבנתי..

שתיים מהדמויות מגלות לפתע שהם בני דודים כי אחד מהם מילדי תימן החטופים..

יש מישו שחולה סרטן וכל הספר לא אומרים תמילה הזאתי.

מישהו אומר תהילים ובדרך הזויה כל שהיא הכל נהיה בסדר גמור

כ"כ נכון!

בס"ד

זאת הכללה הזויה..

בספרים של מיה קינן זה לא ככה

ותמיד משחילים איזו דרשה בדיאלוגים...

חרדים, שקראתי מזמן, והם מאד לא היו מאופיינים בכל הסטריאטויפים שהבאתם והבאתי גם אני.

האחד נקרא, 'אפשר לקרוא לך אמא' והוא ספר פשוט וחזק על התמודדות בנישואים שניים, בעיקר מצד היךדים של שני בני הזוג. ספר שזכור לי כחזק ומאד כנה, בלי התייפיפות ובלי העמדות פנים. זה ספר שנכתב ע"י לאה פריד. והיא באמת סופרת טובה, יש לה אמת פנימית למרות כל המגבלות.

הספר השני,  מורה ג'ינג'ית, סתם ספר חמוד וקליל בלי מסרים ובלי שמאלץ. של חיה הרצברג.

מן הסתם יש עוד.

אני מסכימה שיש משהו בכל הסטריאוטיפים, אבל עדיין צריך  לזכור שאלו סטריאוטיפים (הגדרה  מגברת ויקי:

סטריאוטיפ (מיוונית: στερεός (מוצק) + τύπος (חריתה) - "רושם מוצק") או הֶטְפֵּס‏^[1] הוא ופשטנית, בעלת נימוקים לא מספקים, שקשה מאוד לשנותה.

על פי רוב, סטריאוטיפ הוא דימוי המורכב מסטטוסים ומתכונות אופי, ומופנה כלפי , בדרך כלל על בסיס או . דימויים אלה נושאים אופי מכליל, מוגזם ושקרי. במילים אחרות, סטריאוטיפ הוא הנוגעת למאפיינים של , והחלת מאפיינים אלה על כל חבר באותה קבוצה)

בס"ד

את "אפשר לקרוא לך אימא" יש לי בבית ו"מורה ג'ינג'ית" קראתי אצל חברה וזה ספר מתוק!

"אפשר לקרוא לך אימא" זה גם ספר ממש חזק לדעתי.. מומלץ ביותר!

כל הספרים של לאה פריד מומלצים (היא כתבה את "נאן" נכון?)

וגם של חיה הרצברג ("צומת הדרורים" לא?).

'זעקה ללא מענה'

שאני חושב שהוא כבר בן 30  בערך

וכשהוא יצא הוא היה עוד יותר מרשים

באי-כניעתו לסטריאוטיפ.

(קראתי אותו לפני......

21 שנה!!!

ואו, אני כבר גדול )

הכללות וסטראוטיפים זה אף פעם לא טוב. הייתם רוצים שיכתבו דברים דומים על כל ציבור המתנחלים, למשל?

ובתור כותבת בעצמי אני מתלבטת תמיד בשאלות של איכות ספרותית מול איכות יהודית (שכן, כוללת בתוכה גם מסרים), כך שאני מבינה למדי מאיפה נובעים הרעיונות לספרים האלה.

אולי במקום זאת נפתח שרשור על ספרות חרדית טובה? (כבר הזכירו פה כמה)

או דיון בשאלה עד כמה אפשר להכניס מסר לסיפור בלי שתיפגע איכותו הספרותית, ולהפך?

בס"ד! לפעול למען פולארד!

אממ ספרות חרדית אפילו לא מ-ת-ק-ר-ב-ת לספרות הקלאסית ..

אנלא אומרת שאין להם ספרים טובים, 

אבל..

הבנת? לא כפת לי לפתוח שירשור כמו שהזכרת.

יומטוב! (:

ספרות חרדית לא מתקרבת ברמתה הספרותית לספרות הקלאסית (ואולי כבר חלק כן?...), אבל ספרות קלאסית לא מתקרבת לספרות חרדית ברמת הקדושה/הטהרה או איך שתרצי לקרוא לזה.

בכל אופן, התכוונתי רק שאין טעם לרעיון לפתוח שרשור מהסוג הזה, שלא מביא אותנו לשום מקום (למרות אולי שזה כיף).

זהו. הבנת?

דופן, ברור לך שמתישהוא בחיים חטפו אותו מהוריו היהודים.

ספר נחמד ומרגש (אולי), אבל כ"כ לא אמיתי....

הוא פשוט סיפור חיים של סיפורים, לא אמיתי בעליל...

בס"ד

אני חושבת שאולי הוא לא משקף את כל הילדים שאלו הם חייהם...

אבל הוא בהחלט סיפור מציאותי והגיוני ואני בטוחה שקרו סיפורים כאלה..

ויש בזה גם אמת, ברור.

אבל לא יודעת, הוא קצת הפריע לי....

לא יודעת למה...

התרגשתי ממנו ממש!

והוא מאד מציאותי! רק שתדעו... זה מאד מאד יכול לקרות!

מומלץ בחום (הייתי מוסיפה בעיקר לבנות אבל תעשו מה שבלאכם!)

קריאה מהנה!

והירוק כבר לא ירוק

ומה שאמרנו אמש

רחוק, הו כמה רחוק.

אבל אצלנו הן מזמרות דווקא....

הדרורים פחות - העורבים, המיינות משתלטים על אמצעי המחיה שלהן.

מאוד מצער.

כדאי לזרוק פירורים מדי פעם לבקש מהשם שהם יגיעו אליהם ולא אל הבריונים שלעיל.

אולי תכתבו (אם אתם קוראים וזה לא ביטול תורה) על ספרים אהובים/מעניינים?

גם הבנות!

וזוג יונים השתלט עליו

יחד עם החוצפה הישראלית...... (לפעמים)

טוב שהן השלטו כי המיינו האלו ודומיהן ממעטות את

הילידים האמיתיים  - הדרורים.

הדרורים מאוד התמעטו. חבל. הן קטנות וכל כך אמיצות

ואי אפשר לביית אותן.

החוליגנים האלה בדמות מיינות, דררות ועורבים, ממש

דוחקים את רגליהן. 

האם שייך להביא כאן רשימה של ספרים מעניינים

(אותי?). הבאתי פעם אבל מגיב הציע לי לשלוח

שוב, בשרשור חדש.

השאלה, אם אנשים קוראים פה. כי זה עלול

להיות ביטול תורה.

לא עושה רושם שהבנות מעונינות

במיוחד. לי יש אובסיסיה של ספרים

לא שקוראת עכשיו הרבה, אבל אלה

שקראתי....נחמד להחליף דעות על

ספרים בין מי שיש לו/ה אובססיה דומה... 

(כל־כך)

אשמח להמלצות טובות לספרים טובים מהעולם

קצת קיטש אבל חמוד.

ותוך 5 דק

הפרסומות של גוגל היו כבר על הספר הזה

שנראלי שאני אוהב רומנים כזה

למרות שלא מכיר הרבה,

בעיקרון כל סיפור מעניין שכתוב טוב

גם מתח או בדיוני אם את כן מכירה...

הספרים של רונית לוינשטיין מלץ נהדרים

אני מבטיחה שאני לא זקנה, אבל דבורה עומר - וואו.

אוּרי גם ספר מהמם. לא זוכרת במדויק את התוכן, אבל קראתי אותו בגיל מאוד צעיר (בהמלצת אמא), אז מניחה שסבבה.

הספר "אניגמה" זכור לי כמעניין ממש.

אם הנוער מעוניין בספרי פנטזיה, יש סדרה חדשה יחסית ונהדרת- שומרת הערים האבודות

הספר "פלא" (על ילד עם תסמונת כמו של מלאכי, או בסגנון)

ג' ד סלינג'ר אם רוצים משהו עם קצת פילוסופיה

גם הרוקי מרוקמי (לא מת עליו אבל שיהיה)

פול אוסטר חלק - מר ורטיגו, מוסיקת המקרה, טרילוגיה ניו יורקית

מילן קונדרה (הקלות הבלתי נסבלת של הקיום)

צרויה שלו אולי "כאב"

רוברט היינליין גר בארץ נכריה

צלה של הרוח קרלוס רואיס סאפון

ההסטוריה הסודית דונה טארט

חיפשה לנוער ויחסית נקי

לא חושבת שעונה על ההגדרה

אני לא יודע מה כללי המילון כאן ומה ההבדל בין נקי, ללא חשש של כלום, סטרילי וסבבה יחסית.

לדעתי הם מוגדרים בכל מקום כספרי נוער איכותיים. זה שיש שם קטע אחד שהוא אגב לב לבו של הסיפור ואי אפשר בלעדיו בשביל להבין את גודל העוצמה שם זה בדיוק העניין.

לגבי הרוקי לא בטוח שאני יודע למה הכוונה

איזה סגנון?

אל תיגע בזמיר, הרפר לי

לבדו ימות אדם, דויד....

אם את אוהבת בעלי חיים:

ג'יימס הריוט - כל ספריו

ג'ראלד דארל - היער השיכור

חברברי הסוואנה.  עוד ספר על איסוף באוסטרליה וזהו!

מסע קונטיקי, תור היידרגל

אינדיורנס

על איזה גיל מדובר בעצם? יהיה יותר קל לדייק.

ומה את אוהבת לקרוא. 

קוראים את הספר עם מילון ארמי-עברי ומילון למושגים במשנה וכד' (אם יש..)

ספר מקסים לנוער וגם למבוגרים. מאוד אהבתי.

ליאור אנגלמן(לא מפסיקים אהבה באמצע, קשורה בנפשו, סולם גנבים-אחד הספרים הכי טובים שקיימים בעולם הזה!!)

אורנה בורדמן (מלכה בעל כורחה, בודדה במערכה וכו') מספרים על תקופות היסטוריות יהודיות כמו מגילת אסתר בתקופת המכבים מנקודת מבט של אישה שהייתה שם, לדעתי מהמםםם

שלם יותר מלב שבור של אבי רק והודיה בונו, מאוד אהבתי...

חיים אקשטיין (סודות בין הסמטאות וכו') לדעתי יותר ילדותי מהשאר אבל אנלא יודעת לאיזה גילאים אז....

לאידעת למה את נגד ספרים חרדים אבל המסע אל קצה הארץ של דבורי רנד היה אחד הספרים הכי יפים ומרגשים שקראתי בחיים, קצת הסטוריה אבל הסיפור מהמםם ושווה את זה...

אני מדייקת יותר(: לגיל 17, אוהבת רומנים היסטוריים פרוזה והכלל פשוט שיהיה כיף לקרוא אותו שיהיה מעניין ומרגש ובשפה פשוטה.. ושיהיה יחסית נקי 

אם יש לכם עוד המלצות אני ממש ישמח(:

אבל כבר קראתי את כולם🤭וגם קראתי את כל אורנה בודרמן

פשוט ניסיתי המון ספרים חרדים ופחות אהבתי את הסגנון

יאו אבל נשמע ספר יפה מה שהמלצת אולי אני ינסה

ואם את פתוחה לזה-תנסי גם ספרים של רותי קפלר, אני קראתי את "אנוכי מבקש" ואהבתי מאוד...

יש גם שני ספרים מדהימים של אבישג צרחי, עד אחרי הנצח ומכאן ועד הנצח, עד אחרי הנצח קצת פחות נקי אבל מהמם ומכאן ומכאן ועד הנצח זה כאילו ספר המשך שלו, את תביני גם בלי לקרוא את הראשון אבל לדעתי כדאי לך לנסות גם את הראשון כי ככה יותר תביני וגם הוא יפיפה... אני קראתי קודם את הראשון והאמת שהוא גרם לי כאילו גם יותר להנות מהשני, לאידעת איך להסביר אבל מציעה לך לנסות, מקסימום-תדלגי על חלקים או משו.....

וואו, למה? זה אחד הספרים הכי הכי הכי טובים שקראתי!!!

למה לא אהבת?

בדיבורים וכו', לא הרגשתי עומק בספר; הפסקתי די מהתחלה.

אותו ספר,  אפשר לכתוב אחרת. 

עומק😅

לדעתי זה אחד הספרים הכי יפים, מרגשים ומלמדים שיש, בלי קשר לצורת הכתיבה המיוחדת...

ממליצה גם לך לנסות שוב לקרוא אותו אבל כמובן שזו בחירה שלך ואם לא מתאים לך-ברור שלא אכריח🤷😅

– "לב של דיו"

לנוער יותר צעיר לדעתי? אבל לא יודע, קראתי את הספר בערך 10 פעמים לפחות נראה לי אני יכול לדקלם בעל־פה. מאוד חמוד.

– "והיום איננו כלה" קריאה חובה

– טרילוגיית ארתור של קווין קרוסלי הולנד

(למען האמת קראתי רק את 2 הספרים הראשונים כי לא הצלחתי להשיג את השלישי אבל ממש מגניב) נראה שהספיקו לתרגם את הספר הראשון לעברית

– יומנו של חתול נודד (בדיעבד קצת קיטש אבל נהניתי מאוד בפעמיים הראשונות שקראתי)

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

עכשיו את אקונין. רק בהתחלה.  הומור. ציני.  נראה לי שונה מספרי מתח אחרים.

לא כל כך נקי.

הוא סופר מוכשר. הסיפור הראשון הוא סוג כמעט של  פנטסיה....משהו לא מציאותי, כמו תיאטרון

את הסיפור השני לא סיימתי; כל כך מבעית ומפחיד הוא היה...

היות ולא מכירה ספרי מתח, איני יודעת איך ו למה להשוות אותו. הוא טיפוס. כך נראה לי.

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

א. אף אחד לא ענה על השאלה אם מתאים לכם ספרים מהספריה הציבורית הרגילה. 

ב. מכיוון שאני רואה שיש כאן מגיבים ממש צעירים; אמנם הספרים בדרך כלל די

    די  נקיים, אבל לא בטוח שמתאימים לגילאים צעירים (16.....) ואני לא רוצה

    להיות המקלקלת..... יש מספיק על מה לעשות תשובה.

מחולקת לפי קטיגוריות. אבל.....היא נעלמה! לא יודעת לאן...!

כלומר, אולי, לא יודע אם אוהב.