הם מעצבנות?

צורחות?

שקטות ומעפנות?

האם בכלל לך היה את הכוח והרצון להשקיע?

תנסי להגיד לנו סיבות ונוכל לעזור לך!

אני הייתי - 

מדריכת גיל ה'-ז'.

הן מעצבנות צורחות עושות לי פאדיחות אם אחד המדריכים שצוות שלנו (בקטעים של היי הנה חבר שלך והן ניגשות אליו ואומרות לו המדריכה שלנו אוהבת אותך ודברים כאלה..) הן לא מה שאני אוהבת ורגילה אליו.. 

והיה לי את הכוח הזה להשקיע לעזור להן בכול תחום ותחום בלי קשר לסניף.. אני מתה על הסניף שאני נמצאת ואוהבת את הצוות שלי והחניכים בכללי. אבל הקבוצה הזו ששמו אותי בה לא מתאימה לי בעליל אני מנסה להתאים אותי אליהם והפוך אבל וואלה זה לא עוזר לי..

את אפילו לא מבינה עד כמה כואב לי שאני לא אוהבת אותן אני מתרכזת בכלום חוץ מזה כול היום הראש והלב שלי נמצאים בזה...

ואני מנסה באמת שמנסה לאהוב אותן אפילו קצת אבל זה לא עוזר.. 

תתני!!לא משנה עד כמה את לא אוהבת..תתני כמה שאת יכולה,מכל הלב!

נכון בהתחלה זה קשה,קשה לתת למישהו שלא בדיוק אוהבים ומתחברים אליו,אבל לאט לאט (גם-"אחרי המעשים נמשכים הלבבות"!!!)גם אצלי זה היה ככה בהתחלה ואולי עדיין עם אזו חניכה או שתיים אבל באמת שזה עוזר ומקרב לחניכות יותר!!

לגבי הנטיעות-גם את לא רוצה תוציאי חניכות!ובנטיעות עצמן תשתדלי להיות כמה שיותר איתן,ואל תחשבי כמה שאת לא אוהבת אותן...זרמי איתן,תעשו צחוקים...ובעז"ה...!!!!

מקווה שהצלחתי לעזור במשו....בהצלחה!!!!

אני נותנת עד כמה שאני יכולה למרות שאני לא אוהבת אותן..

ולגבי הנטיעות לא יכולתי לשכנע אותן שיבואו לנטיעות וגם ככה הרשמה נסגרה (כי לסניפי מח"ר ההרשמה נסגרת היום) ואני לא הייתי מסוגלת לעשות להן פעולה כול השבוע בגלל זה..

ותודה רבה!

היא בטח יכולה לעזור לך הרבה יותר!! = )

וב"הצלחה!!!

האם יש לך מדש"ית?

לפעמים, כשעושים עבודה בשניים, כיף הרבה יותר.

ובקשר לקומונרית - 

דברי איתה. אולי היא תוכל להעלות לך פתרון. למרות שלדעתי, מאוד קשה לעזוב קבוצה שהיית מדריכה, ולעבור לאחרת. זה יוצא רושם גרוע, ומראה לחניכות חוסר אהבה בעליל.

לכן, אם את חושבת שממש הגעת אל הסף, ואין לך באמת יותר לאן להתקדם, כנראה שאת באמת לא מתאימה לקבוצה מבחינת אופי. אבל זה לא אומר שלא תוכלי להמשיך להדריך אותם. תנסי להיפתח. תנסי לצחוק. תנסי להבין איך הראש שלהן פועל.

אני הייתי מדריכה של חניכות מופרעות. משהו מטורף. היו לי 50 כאלה. הן כל הזמן בין היתר היו משדכות לנו בנים [ לי ולמדשית שלי] אפילו כמה פעמים עשינו חתונה ביני לבין המדשית. נכנסנו לראש שלהן, צחקנו איתן, וזו הייתה התקופה הכי מהממת שהייתה לי בחיים!! יחד עם זה עשינו להם פעולות מטורפות כל שבוע! זה נותן מרץ להשקיע כשהחניכות נהנות!

עד היום אני שומרת עם חלק מהחניכות על קשר. 

תדעי לך, דווקא בגלל שממש השתגעתי כמוהן, המדריכים היו צוחקים עליי ואומרים שאני ממש 'חניכה מאגניבה' שהן היו רוצים לאמץ, החניכות פשוט נהיו התותחיות של הסניף. במורל, בלצאת למסעות, מחנות וכו'.

כדאי לך להשקיע. את לא מבינה כמה תוכלי לגרום להם להיות גאות שאת המדריכה שלהן.

תנסי.

אין לי מד"שית.. ודיברתים עם המרכזת והיא אמרה לי שלוקח זמן בכדי שאני אוהב אותן וכו'' ופשוט אני מנסה וזה לא עובד..

תדברי עם המדריכה שהכניסה אותך....

אני לא יודעת מה המצב של הסניף שלך ומאיפה החניכות שלך מגיעות. אבל זה גיל מאוד לא פשוט כמה שאומרים שילדות קטנות הן תמימות ולא עושות כלום, הן יכולות לפגוע ולעצבן ולא להקשיב ולא לשים על שום דבר שאומרים להם. אצלי משהו שמאוד חשוב בהדרכה זה להבין שאין מצב שבאים לסניף והחניכות מושלמות ויושבות בשקט המדריך צריך להתאים את עצמו לקבוצה שבה הוא נמצא ולנסות לשנות את הגישה שלו כלפי הקבוצה. 

גם אם הם פוגעות או אומרות דברים הם אומרות את זה בלי כוונה זה פשוט אופי בגיל הזה. תנסי כמה שיותר להתייחס לכל בת בנפרד ולראות את הדברים שטובים אצלה וככה תוכלי לאהוב אותן. 

פורום נוער וגיל ההתבגרות | ערוץ 7 

ותעש....אולי

אולי

יש פה מישהו