בסיעתא דשמייא!
גרסת הביינישים - פה.
מכירים את זה שאתם הולכים לסמינריון שיא המטורף, ואתם חוזרים ממש באורות?
או שאתם עושים 'ניגונים' [יענו מנגנים ושרים שירי קודש..] עם החבר'ה, ואח"כ אתם מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים?
א-ב-ל אחרי איזה יומיים, כבר יש כיבוי אורות, ואתם חוזרים להיות באותו מצב שהייתם קודם.
למה זה קורה? ומה הקשר של זה לפרשת השבוע (וארא)?
במכת ברד, אשכרה ירדו מהשמים ביחד מים ואש:
"ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאוד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים, מאז שהיתה לגוי"
ז'תומרת שהיה כאן וואחד נס ענק - גם הברד, שעשוי ממים, לא כיבה את האש, וגם הכל ירד לפי ציווי ה' רק על המצרים.
ואנחנו רואים שאפילו פרעה באמת מתפעל מהנס, ואומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים".
אז בעצם, אם פרעה מגיע להבנה הזאת שהכל מאת ה', למה הוא חוזר אח"כ לחטוא? למה הוא לא הפך ישר להיות צדיק?
אנחנו יודעים מהפסוקים שה' הוא זה שהכביד את לב פרעה, אבל מה אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו מזה שלמרות שפרעה הכיר בנס העצום - הלב שלו עדיין אטום?
הופה, שימו לב -
נכון, פרעה ראה נס והרגיש ממש ב'אורות'. ז'תומרת הוא הבין שיש אלוקים, והכל מתנהל על פי האלוקים הזה.
א-ב-ל >>
זה בעצם היה נס שהגיע כולו מאת ה', זה היה משהו חד פעמי, שפרעה לא עשה כלום כדי שיגיע.
ולכן - אחרי שהנס הזה נגמר, לפרעה היה כיבוי אורות --> הוא חזר לאותו מקום שבו הוא היה קודם.
ככה גם אנחנו מרגישים בעננים אחרי הסמינריון, או הניגונים, אבל אחרי כמה זמן - חוזרים למקום בו היינו.
למה?
כי בעצם עבודת ה' שלנו לא יכולה להיבנות מחוויות רוחניות שאנחנו מגיעים אליהם בבת-אחת. אלא, עבודת ה' אמיתית צריכה להיבנות שלב אחרי שלב, עם הרבה השקעה.
אני לא אומרת שזה לא טוב להיות באורות, אבל אני אומרת שעבודת ה' לא יכולה להתבסס על האורות האלה, וצריך גםלהתאמץ הרבה בשבילה, ולבנות את עצמנו לאט-לאט, כל אחד בקצב שלו.
כשאנחנו מרגישים שיא הקרובים לאבאל'ה שבשמים אחרי איזה שיחה מעוררת, או שבת טובה - ה' נותן לנו לטעום לאן אנחנו יכולים להגיע אם נשקיע, אבל אח"כ הוא לוקח מאיתנו את הטעם הזה, את ההתעלות שהרגשנו, ואומר לנו להתחיל לעבוד, כדי שנוכל להרוויח את זה בעצמנו.
אז בשורה התחתונה - זה מצוין לעשות ניגונים עם החבר'ה או ללכת לסמינריונים ודברים מחזקים אחרים. אבל צריך לזכור תמיד שבשביל באמת להגיע למדרגות גבוהות בעבודת ה' - צריך להתאמץ ולעבוד על עצמנו.
שנזכה, בעז"ה 
שתהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
