מצד אחד את רוצה שיענו לך מה זה אהבה, שזה דבר כל כך עמוק. (וכן, אני לא מדבר על אהבה בין בעל לאשה.) ומצד שני את רוצה שיענו לך במילים פשוטות. זה לא הולך ביחד!

ובכל זאת, ננסה-

העונג הכי עילאי שיש לנשמה שלנו בעולם זה קרבת א-לוהים. 

"ואני קרבת אלוהים לי טוב".

בנשמה של כל אחד מאיתנו יש חלק אלוקי שנחצב מהשכינה. הנשמה שואפת לחזור ולהתחבר למקורה. לכן כשאנחנו מצליחים, אפילו טיפה, להתקרב לה' אנחנו מרגישים תענוג עילאי.

עכשיו- שימי לב, זה קצת עמוק.

בנשמה של כל אחד מאיתנו יש חלק אלוקי, נכון? ומימלא גם בנשמה של החבר/ה שלנו יש חלק אלוקי. אז ממילא- כשאני מתקרב מההיבט הנפשי-נשמתי לחבר שלי- החלק האלוקי בנשמה שלו מתחבר לחלק האלוקי בנשמה שלי, ואז הנשמה מרגישה בחינה של התקרבות לה'. זה יוצר תענוג נשמתי. ממילא ככל שהקשר ביננו חזק יותר אז הנשמה יותר מרגישה קרובה לה'.

לכן- כשאדם מרגיש שהוא אוהב מישהו, או שאת מרגישה שאת אוהבת את חברה שלך, את בעצם אומרת לה- "הנשמה שלי שמחה שהחלק האלוקי שלנו כל כך קרוב, היא מרגישה כאילו היא חוזרת למקום שלה בגן עדן."

במילים פשוטות זה- "אני אוהבת אותך".

מקווה שהובנתי.

בהצלחה בחיים!

אבל זה לא אותו הדבר. יש לאהבה עוד צדדים.

ולשאלת הכותבת - אני לא בטוחה שאפשר להגדיר לזה הגדרה חד-משמעית,

אבל כמו שענבל כתבה, מהצד העליון שלה - הנתינה גורמת לאהבה, וכשאתה אוהב מישהו אתה תרצה לתת לו ובשבילו,

ומהצד האנוכי יותר - זה גם געגוע פנימי ורצון לקרבה [לאו דווקא פיזית].

ואפשר להרחיב עוד המון.

בס"ד

אבל מישהו היה חייב לרשום את זה אז הקדמתי

וגם לא היה לי כוח לחפור על זה

בכל אופן, הנה שרשור שמדבר על זה: /Forum/Forum.aspx/t376745#4549416

בס"ד

להביא לך את העשרה עמודים שכתבתי עד עכשיו?!

אני חושבת שאת תוותרי.

אהבה זה דבר מופשט. כל אחד מגדיר את זה אחרת, לפי ריאות עינייו, לפי תפיסת עולמו, לפי התרבות שלו, החברה בו הוא נמצא- לפי עשרת ואחת אלף דברים- וזה על קצה המזלג.

בעזהי"ת

כשאתה אוהב מישהו- אתה רוצה שיהיה לו טוב.

עושה לך טוב שטוב לו.

למה אוהבים? ככה. זה חיבור נפשי. 

אוהבים אנשים, ולא מעשים. 

ואז יש רמות שונות של אהבה.

אני אוהבת את עם ישראל; אני רוצה שלעם ישראל יהיה טוב.

אבל את חברות שלי אני אוהבת יותר מהאהבה הרגילה של עמישראל; אז אני אתאמץ יותר בשביל לעשות להם טוב.

וכו'..

זה מתחיל מהשכל יעני היא חמודה..

ואז כשאתן באמת חברות אמיתיות את כבר לא יודעת למה, את פשוט אוהבת אותה.

"איזו אהבה היא שאינה תלויה בדבר זו אהבת דוד ויהונתן" זו אהבת אמת.

אם תרצי- חיבור של שתי נשמות יהודיות (:

אהבה דבר ראשון זה רגש!

דבר שני זה משהו שאת נותנת שלא ע"מ לקבל. זה לא משהו שתלוי בדבר! זתומרת שאם האהבה תלויה בדבר (כסף, יופי וכו') כל עוד זה קיים האהבה ממשיכה. אבל אם זה נעלם גם האהבה!

**"אני אוהב\ת אותך" - זה לא משפט שמחפפים מהפה!

באלך באישי..??

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות