שאלה 2אילן ח.
סופר שהיה צריך לכתוב יהוה בסוף השורה.. וכשכתב יה ראה שאין לו יותר מקום להמשיך וה.. אז עלה בדעתו לכתוב עוד יה חדש לפני ה-יה הראשון ואז נוצרה המילה ״יהיה״ ואז רוצה להאריך את היוד ולעשותה ו׳ ויהיה השם שלם...וכמובן קידש הכל בתחילה ובסוף.. האם רשאי לעשות כן.??? האם מותר.???
שאלה קשה!אות והדר

נראה שמותר,

כמו שאם קידש וכתב יהיה במקום הוי"ה יהיה לו מותר לתקן לו"ו, כאן נראה לי אותו דבר. 

 

אות יפה.. עיין באוצר סתם חלק ב׳ שהביאאילן ח.
את שני הדוגמאות האלה.. ופסק כמו שאמרת... חזק.
כשר יש מחמירים בשם כסדרן לכתחילהאריק אלחרר
עבר עריכה על ידי אריק אלחרר בתאריך ג' בשבט תשע"ג 14:38
ומה שעושה מהיוד ואו לכאורה היא אות שורש ואסור למחק אך כוון שבכל שם יש מחיקה למשל אם רוצה לכתוב אלהים הרי מוחק שם אל ואם כשעשה הא התחיל בכתיבת יוד הרי מוחק אלי וכן אחר שרוצה לכתוב אלהים כשכותב מם סופית התחיל ביוד נהפך לשם אלהי ואסור להמשיך
וכן כל הויה אחר יה אסור להמשיך שהרי הוא שם בפני עצמו ואסור לכתוב ואו וכן כשכותב בחילוק השם אלא ודאי שאין צורך להחמיר לקלוף יה כל בתנאי שרצה והתכוון לכתוב אותו שם כי דרך כתיבת השם ומסתמא זו מעלתו של בן קמצר ואפשר לעשות כמו כשכתב הרב אילן כתב למשל אדם שרוצה לכתוב הויה לא כסדר מהסוף להתחלה כתב הא אחרונה אחר כותב ואו התחיל לכתוב יוד וכי יהיה אסור להמשיך ולעשות ואו א״כ ה״ה בנידוננו
אריק.. חזקאילן ח.אחרונה
אייל קלף - מי מכיר מי יודע?הכותב

האם למישהו יצא להשתמש בקלף של אייל קלף? חוויות מנסיונכם?

שבוע טוב ובשורות טובות

פשוט תנסהאות והדראחרונה
שאלה על ספר שערי הלכההכותב
עבר עריכה על ידי הכותב בתאריך כ"ז באב תשפ"ה 10:47

בתמונה המצ''ב מתוך שערי הלכה לרב חזות. לכאורה זו לא ההסבר הקלאסי לחק תוכות, ואף לא הזכיר עניין גרירת דיו ומחיקה אלא שינוי אות לחברת ע''י הוספת דיו. פספסתי משהו?

 

 

לא מכיר פרשנות כזאתעזריאל ברגר

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

בפורום אחר השיבוני כךהכותב

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.


 

לא פספסתאות והדראחרונה
ההסבר הזה לא קלאסי ולא מודרני אלא שיבוש. 
קלף ירושלים - שאלההכותב
תחת איזו השגחה עומד הקלף שלהם? ומה החוויה שלכם מהקלף? 
זה קניגסברגאות והדראחרונה

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

היי רציתי לשאולאנונימי (פותח)

בתור סופר מתחיל עם כתב לא רע בכלל ביחס לסופרים אחרים וותיקים(לא מילים שלי, כך שאיני נגוע בדבר) האם אפשר לקבל על מזוזה 250 ש"ח מסוחר?

ואם מישהו מבין בנושא אשמח לשאול כמה שאלות בפרטי

קשה לענות בלי לראותאות והדראחרונה

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

הידורים והמלצות בתפילין פצפונותהמצפה לישועה

שלום!

על מה כדאי להקפיד בתפילין פצפונות?

ראיתי כל מיני כאלו שכותבים 50 הידורים...אני לא מזלזל אבל לא מתלהב מכותרות בלי הסברים.

נ ב. גם מבחינת גודל האם יש נפ"מ בגדלים 2.2 2.4

אשמח להרחבה כמה שניתן.

ברוכים תהיו!

פספסתי את הודעה הזאתאות והדר

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

יישר כחהמצפה לישועה
ברוך תהיה
כנס לאתר של מכון בית אלמחיר תפיליןאחרונה
עבר עריכה על ידי אות והדר בתאריך כ"ט באייר תשפ"ה 10:10

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

 

יש פה מתייגים?אנונימי (פותח)

אשמח לדעת אם תשתפו מה התשלום עבור

מזוזה

יריעת ס"ת

תפילין

 

תיוג יפה ומדויק 

תודה רבה

המלצותאנונימי (פותח)
מחפש המלצות ללימוד סת"ם (מכון או אדם שמלמד באופן פרטי עם העדפה גדולה לפרטי)  באיזור המרכז אם מישהו מכיר אדם ירא שמים או מכון של אנשים יראי שמים אשמח לשמוע או לקבל מספר טלפון🙏
מצטרף לבקשה, גם באיזור המרכז👆מתנות באדם
אין כלום ?מתנות באדם
יש כמה מלמדים בבני ברקאות והדראחרונה

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי. 

פרסוםאנונימי (פותח)
היי רציתי לשאול, מישהו פה פירסם/חשב לפרסם את זה שהוא סופר סת"ם? פרסום בעיתון/בדיגיטל בעיקר

אולי יעניין אותך