גם אני - אני לא מעניינת את אחים שלי

לא משנה מה אני אומרת / מבקשת / מתחננת / דורשת...

הם פשוט לא מקשיבים לי!

אבל אני לא חושבת שזה אומר שניהיה אמהות גרועות! ממש לא!!

הם פשוט לא רואים בנו דמות עם סמכות...

מה לעשות, אבל אנחנו לא ההורים ולכן הם לא רואים צורך להקשיב לנו... -  אלא אם כן מאיימים שאבא ואמא יעשו כך וכך... ואם זה לא עוזר - אז נותנים להם לדבר בטלפון עם ההורים... - זה תמיד עוזר

בכל מקרה - תמר, אני בטוחה שתהיי אמא מדהימה!! ואין לזה קשר ליחס של אחים שלך כלפייך!!

מה שכן - אולי היחס שלך אליהם כן יקבע איזה סוג אמא תהיי... שתראי איך את מתייחסת, מגיבה וכו'...

אבל זה לא לגמרי קובע בגלל היחס שלהם אלייך...

בכל מקרה - בהצלחה ענקית!!

כאחות גדולה את יכולה לסגל תכונות שיעמדו לצידך כאימא,

אבל הקשר בינך לבין אחייך תמיד יהיה שונה בינך לבין ילדייך.

עיקר העבודה תהיה כשיהיו לך ילדים.

בינתיים, הכל רק... דומה.

הרושם שנוצר אצלי הוא שתהיי אימא סבבה.

הם לא שמים עלייך כי את אחותם. מנסיון

..

אני רואה את זה אצלינו במשפחה שהיחס הוא לא אותו יחס.

אני אומרת לך מניסיון שאחים לא כ"כ מקשיבים לאחים שלהם רק בגלל שהם לא ההורים ("למה מי את שתגידי לי מה לעשות?? את לא אמא שלי ולא אבא שלי את בקושי אחותי הגדולה וגם זה למרבה הצער")

ככה שאין לך מה לקחת קשה ולהגיד שאם את ככה עכשיו אז תהיי ככה גם בתור אמא.

את בעז"ה תהיי האמא הכי טובה

אצלי זה גם כך,

אחים שלי כל הזמן אומרים שאני מעצבנת וכול...

אבל יש רגעים שהם כן אוהבים אותי את יודעת כבר...

אבל אני לא חושבת שזה קשור לילדים שהיו לי בעה..

אני מאוד רוצה להקים בית נאמן בישראל,משפחה גדולה וזה......!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ותגיד "לך דומיה תהילה" בן כמה אתה?????

בס"ד

 אז התחלתי לעבוד על ההתנהגות שלי עם אחותי.. 

סתם..את האמת-שחושבים על זה עכשיו,זה לא קשור,גם היחס שלך לילדים שלך יהיה שונה לגממממרי

אלא שהם אחים גרועים..?

איך הולך לך עם ילדים אחרים?

אני כן חושבת שאם יש לך גישה לילדים כבר עכשיו זה יעזור לך להיות אמא יותר טובה,

זה כמובן דבר שאפשר להתאמן עליו.

אני אומרת את זה בתור מי שכבר אמא ועשתה את הסטאז' על אחיינים. קלטתי המון ניואסנסים ופיתחתי שיטות שלמות בזכותם,

והיום אני אחלה אמא! בכל הענווה.

אם יש מישהי שדואגת לאחים שלה בטירוף - זאת את!!!

ואת מקסימה!!! ואת תהיי אמא נהדרת!!

מה שטוב בזה

זה שאנחנו יכולים לנצל את הייותנו האחים הגדולים ואלה שאחריים על הקטנים

ולהתאמן עליהם,

נגיד כשאנחנו רוצים לבקש מהם משהו

או לומר להם לסדר את החדר או את הדברים שלהם

אנחנו יכולים לנסות ולומר להם את זה יפה יותר מאיך שעשינו עד עכשיו

וככה להתאמן שגם לילדים שלנו תהיה אמא נחמדה

(לדוג': במקום לומר(או לצעוק;) :שרה!בואי לסדר את החדר!מה זה הבלאגן הזה?

אפשר לומר: אוי ,איזה באלגן,הנה זה שלך...בואי נסדר ביחד..-משהו כזה..)

סתם הערה קטנה-

לא יודעת איך זה אצלכם,

אצלנו התשובה ל"אוי ,איזה באלגן,הנה זה שלך...בואי נסדר ביחד.."

היא "נו, את עושה את זה מעולה לבד"

והדביל בן 5!!

"אתה תסדר את החצי הזה ואני את החצי הזה".

(שאחי יגיד את זה? סביר להניח שכן. אבל

הוא יסדר כמו גדול. בלי חובות אין זכויות! )

מה לעשות נשמה ככה זה אחים! 

סדרי בבקשה את החדר את מעולה בזה

אצלי זה: סתמי את הפה שלך. או: תעשי את זה באמת, למה מי את שתגידי לי מה לעשות (כמובן שאת זה אומרים לי). ועוד כהנה וכהנה משפטים. כמובן שגם יש פעמים שמדברים אחד לשני בכבוד ובצורה יפה ויש שיתוף פעלה.

תעזרי לי לסדר עכשיו!!!

והיא כזה:לא רוצה מה את אמא שלי??

ואני: תעזרי לי לסדר או שאני קוראת לאמא!

ואז היא: תקראי

ואני: אאאאממממאאאא!!!!

קיצור תמר תתעודדי את בערך במצב של כולנו פה...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....