השאלה הזאת ממש חשובה!

מנסה לעודד, אבל כל כך טכני..

בסגנון של "כואב לי הראש" "קחי כדור".

אבל לא יודעת, אולי ככה זה גברים וצריך ללמוד להבין, אין לי מושג..

ותני לו גם לקרוא

אומנם לא קראתי

אבל אמרו לי שהוא עוסק בזה בין השאר

ד"א,

זה דבר טבעי לגמרי

תקראי את הספר "גברים ממאדים ונשים מנגה" ותביני עד כמה זה נכון...

בעזהי"ת.

כן כן, גם את זה שאת מרגישה שהוא לא חש אותך.. זה מאוד הגיוני!

וככה בדיוק בונים תקשורת פתוחה וכנה.. אתם עוד תצטרכו את זה בע"ה הרבה בחיים. תמיד יש התלבטויות ואי הסכמות, וממש חשוב ללבן את הדברים בישירות ובכנות.

א. ייתכן שהוא שם לב וחושד שנפגעת ממנו אבל הוא לא בטוח ולא יודע איך להעלות את זה ונבוך לדבר ישירות (ממש כמוך)

ב. גם אם הוא לא שם לב בכלל , זה ממש נורמלי ולא אומר כלום. לפעמים זה קורה גם לגברים הטובים והרגישים ביותר. למדי עליו זכות - אלה שמסביב שכן שמו לב, כמה זמן הם מכירים אותך? וכמה הבחור?

ג. כמובן זה לא פשוט להתגבר על המבוכה\הגאווה ולדבר ישירות על מה שפגע בך. אבל כדאי לך לנסות, את עלולה להיות מופתעת

מכמה שהוא ישתדל לנחם אותך אחרי שיהיה מודע לכך שפגע בך.

ד. חוץ מזה בהמשך, מלבד להתרגל לדבר יותר ישיר בעצמך, את יכולה גם ללמד אותו לשים לב יותר לרמזים שלך. למשל לומר לו: "בפעם הבאה כשאני אומרת לך שהיה לי יום גרוע, תדע שאני ככל הנראה מתביישת אבל בעצם הייתי רוצה לומר: בבקשה תשאל אותי למה..."

במשך הזמן תבואו זה לקראת זה- את תלמדי להביע את עצמך יותר והוא יצטרך לנחש פחות, ומנגד הוא ילמד לנחש אותך יותר כך שאת תצטרכי לדבר פחות...

בהצלחה

הוא היה פעם נשוי??

מי שהיה פעם נשוי מגיע למציאות הזו בצורה קצת יותר מוכנה

(גילוי נאות וכו'... והמבין וכו'...)

נ.ב. מעניין מה הוא חושב עלייך. אני מתאר לעצמי שקשה לו עם ה"מצבי רוח" האלו שלך.

וכמובן אני לגמרי מבין אותך, מזדהה איתך, וגם איתו, עם שניכם.

ככה זה. לומדים ביחד. העיקר שתהיו מודעים לכל זה ותדעו לסלוח, לבטוח, לצמוח ולפרוח!

רגישות זה הדבר הנורמלי.

ואם אין לו את זה שיפתח בעצמו.

לי זה קרה עם איזה בחור והערתי לו כמה פעמים והוא השתפר והתאמץ אבל האופי שלו די נשאר לא רגיש.

לא לכל אחת זה מתאים.

תנסי להאיר אולי זה יעזור.

יש הרבה בנים לא כאלה.

וזה שבנים מסוימים בוחרים להתנהג כך לא הופח את זה לטבעי ונורמלי

אלא עוד דבר שהם תריכים לעבוד עליו.

נכון לנו זה יותר טבעי ולהם מצריך עבודה בל החיים הם עבודה.

לנו הגברים קשה להבין רמזים, זאת עובדה קיימת

היה לי יום גרוע

זה יותר מהתנהגות טיפוסית.

הייתי בודקת כמה את חשובה לו באמת, כמה הוא בתוך הקשר.

לדבר על זה ולראות איך זה מתקדם.

ובסוף לדעת שאולי זה הבחור ולשאול את עצמך אם את רוצה כזה בחור או לא.

הי אני מאד מבינה אותך וגם אני נכשלת כל פעם מחדש ..ומצפה שהוא יגיד משו אך לשוא.בדרך כלל במצב כזה הצד השני גם יתכנס בתוך עצמו ויווצר מצב ששני הצדדים יחכו ל"פיוס".לכן ,אני חושבת שהדבר הכי נכון לעשות הוא לדבר ולומר את  התחושות ולהעלות אותם.בהצלחה!!

אני צריכה לחשוב על זה..

אבל עוד משהו,

וזאת שאלה לגברים.

הרגישות הזאת של הבנות לא מרתיעה אתכם?

הרבה פעמים קורה שאני חושבת-

אם הייתי גבר הייתי חו7שבת שאני מטומטמת..

מה שמרתיע/ודי מפחיד זה כשבנות נכנסות לדיכאון או עצבנות ולנו הגברים אין איך להתמודד עם זה(בדרך כלל).

גברים לא מתקשרים ככה!!! קשה לנו/ יש לנו בעיה אנחנו אומרים אותם  לא רומזים אותם, ומנסים להתמודד איתם...

ולכן קשה לנו להבין את כול הרמזים האלו (במיוחד לבחורים שגדלו בלי אחיות), ואנחנו מצפים שכשהיה יום קשה אז תתחילו לדבר על זה אם צריך, כי אחרת נחשוב שאתם רוצות זמן פנוי לעצמכן, ושלא יציקו לכן( בקשר לכותבת השירשור- יכול להיות שהוא מאוד דואג אבל חושב שאת רוצה זמן לעצמך להתמודד ולכן לא אומר כלום!!! וככל שאת מתנהגת יותר בקרירות הוא פחות רוצה להזכיר את הנושא הכאוב) 

ולנושא רגישות לא אמורה להרתיע, בנים מצפים מבנות להיות רגישות ולכן לא יחשבו אותך למוזרה או מטומטמת כדברך, זה די מקסים לפי דעתי

ככה אני חושב, וזה ניתן לוויכוח...

בהצלחה

זה עוד חלק מהעסק... ואשה אמורה להקסים גבר, לא?

(איך שמדברים על זה פה.. וכותבים על זה ספרים... לכל הרוחות, אנחנו סוג של נכים יחסית?)

כ-פרה עליך לינוי

בין מציאות שבה הוא לא מבין מה עובר עלייך, כשאת לא אומרת דבר בנושא..

פה הגיוני שלא יבין מה בדיוק מתחולל פנימה אצלך

לבין מציאות בה את אומרת לו מה שאת מרגישה,

והוא ממשיך בשלו.

שכאן לטעמי יש משהו שלא אמור להיות.

של עמותת קול רינה

קורעים את הים שידוכים קבוצה 21

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש