זה לא בקטע של השקפות עולם.. זה בקטע של זה שאני יודעת מה אני רוצה מעצמי.....

אני ממש לא בקשרים עם בנים ולא מתכוונת לזה עד החתונה..

ובאמת שלהתרועע עם בנים זה לא מה שמעסיק אותי בחיים...

אבל השלב הזה הוא הכרחי כדי להתכונן לחיים האלה.....

ביינתיים אני ממליץ לך ללמוד עוד, לחקור, ולעשות דברים שאח"כ לא יהיה לך זמן אליהם! לעבוד על האשיות שלך, קיצור...

אז בהצלחה, בסיעתא דשמיא..

הרגש הזה הוא מה שבסוף יגרום לך להתחתן.

בינתיים זה באמת קצת קשה ומבאס כי אין מה לעשות איתו, אבל באמת באמת זה יהיה לך טוב אח"כ,

כי כמה שהכלי שלך יהיה יותר חסר ומוכן להכיל, ככה החצי השני יתקבל יותר טוב.

אבל את תעברי שינויים רבים עד שבאמת תהיי מבוססת.

וזה לא בא ממקום של התנשאות עלייך... באמת עוברים

שינויים בכל התקופה הזאת והם נמשכים גם אח''כ.

מה עושים עם הרגשות?

קודם כל, זה שאת מרגישה זה בריא. תשמחי. שנית, אל

תתני לזה יותר מדי משקל. ברור שזה קשה, אבל בהתעסקות

רבה יותר בזה יהיה לך עוד יותר קשה.

חוץ מזה, תני להבנה שזה לא הזמן לחלחל.

ודבר אחד חשוב: אל תחיי מתוך תחושה של "מעניין מה בעלי 

יחשוב על מה שאני עושה?". אל תהפכי את זה לאובססיה.

אפשר גם באישי.

והעיקרר אומריםםם שהתרווץ זה גיל ההתבגותת!!!!

מוזמנתת באישיי!!!!!! אשמחח לעזור לך!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....