"אנו נהיה שותפים אחראיים", אומר בנט לבני שיחו, "אנו לא באים לפוצץ ממשלה חודשיים אחרי שנצטרף אליה. אנו לא באים להפיל ממשלת ימין על כל דבר".
"כל עוד לא יוחלט על מסירת שטחים, אין לנו שום סיבה לעזוב את הממשלה. להיפך: אנו באים עם ראייה רחבה, בוגרת, ממלכתית, לא עוד סקטוריאלית-ימנית. ה'פאשן' שלנו, מה שמניע אותנו, זו טובת עם ישראל כולו, וזה מה שידריך אותנו בממשלה. באנו לעבוד".
בנט מסרב לומר כיצד ינהג אם בית המשפט יורה על פינוי מאחז גדול, או לחלופין, מה יעשה אם יתחדש המשא ומתן המדיני בין ישראל לפלסטינים. אולם מדבריו ניתן להבין כי כל עוד המשא ומתן, אם יהיה כזה, לא יבשיל לכלל מעשה - הוא לא יהיה זה שיפיל ממשלת ימין.
בנט ניצב בפני בעיה נוספת: היחסים האישיים המעורערים בינו לבין נתניהו, ובעיקר בינו לבין שרה נתניהו, שהביאו לעזיבתו את עבודתו כראש המטה של נתניהו, כשהיה ראש האופוזיציה בכנסת הקודמת. גם בתחום הרגיש הזה מועברים לאחרונה מסרים מבנט לנתניהו, כי לפחות מבחינתו, אין דם רע ואין חשבונות אישיים. להיפך: יש כוונה לפתוח דף חדש ונקי.
בנט מבהיר כי הוא איש ארץ ישראל, היה ויהיה, אולם לדבריו זה לא יהיה הדגל המרכזי של סיעת הבית היהודי בכנסת ה-19 וגם לא של נציגיה בממשלה. "ישראל אינה דגלנו היחיד ואינה דגלנו המרכזי. אפילו אורי אריאל, מס' 2 ברשימה המאוחדת, לא מתעסק רק בענייני ארץ ישראל. הוא מתכוון לקבל על עצמו תיק ביצועי בממשלה, ולעבוד למען כלל עם ישראל", אומר בנט, "אנחנו לא רואים עצמנו כמפלגת ימין, בטח לא ימין קיצוני, אלא כמפלגת מרכז. את המסר הזה אני מעביר בכל שבוע לחברי הרשימה בישיבות שאנו מקיימים".
בסביבתו של בנט מציינים כי מבין 12 המועמדים הראשונים ברשימה, רק אורית סטרוק היא מה שמוגדר ימין קיצוני, בעוד שכל היתר, מתעסקים בנושאים אחרים. "זה לא מקרה שמיכאל בן ארי לא בסיעה. וזה לא מקרה שיעקב כץ (כצל'ה) אינו בסיעה", מציינים שם.
בנט גם דוחה טענות כי מפלגתו תהיה נתונה להשפעתם של הרבנים הקיצוניים, דב ליאור וזלמן מלמד. בשיחות סגורות מציין בנט כי מלבד סטרוק, אף אחד מהחברים ברשימה אינו רואה עצמו כנתון למרותם של הרבנים הללו. לדבריו, גם סטרוק פעלה בניגוד לעצתו של הרב ליאור שחשב שהיא לא צריכה להתמודד לכנסת. "בהסכם האיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי נכתב בפירוש כי כל ההחלטות יתקבלו בסיעה, לא אצל הרבנים", הוא מוסיף.
