לי העסק הזה נראה קצת בעייתי.

שבזכות נשמת הצדיק וכל מה שהוא עשה יעשה לנו קצת יותר טוב..

אנחנו מבקשים מהצדיקים שישפיעו על הקדוש-ברוך-הוא.. (וואו. זה נשמע רע. אבל נראלי הבנתם מה אני מתכוונת.)

פשוט נאבדו לי המיליםם.

אבל אם זה בסדר, מה הבעיה בהעלאה באוב?

גם שאול המלך העלה באוב כדי לדבר עם שמואל הנביא ונענש על כך.

זה לא העלאה באוב.

בעזהי"ת

וזה הבעיה בה.

ברור לי שהעלאה באוב אסורה מן התורה. למה בקשה מצדיק שנפטר שיתפלל עליך זה לא כמו להעלות באוב?

שזה לא אותו דבר. זה לא אותו מעשה.

עשויות להיות בעיות אחרות - של "דורש אל המתים", ושל תפילה לאמצעי (ע"ז).

(אולי לדעות מסויימות אין בעיות כאלה כאן, איני יודע. אני אישית נוטה לומר שזה כן בעייתי.)

"אוב" זה בוודאי לא.

בעזהי"ת

לשחוט פרה. מותר או לא?

בביהמ"ק מצווה, בבמות איסור חמור.

לחלל שבת. מותר או לא?

מסתמא איסור חמור; במקרים של פיקוח נפש- מצווה. [ומי שלא מחלל שבת על ספק פיקוח נפש- מגונה]

לרצוח. מותר או לא?

מסתמא לא; במצוות בית דין- חייבים.

גזענות. מותר או לא?

מסתמא לא; מחה תמחה את זכר עמלק- מצווה.

גם אם זה דומה ומזכיר, התורה היא מה שקובע, ולא המוסר האנושי..

אחת השיטות לסיבה שמקום קבורת משה לא נודע הוא משום שנ' לא רצה שאנשים יעבדו את משה אחרי כל הניסים שהוא עשה.

שימו לב! כל הניסים שמשה עשה לא היו בגלל משה, הקב"ה אמר לו איזה פעולה לעשות כדי שהנס יקרה. ה' עשה את הנס! אין דבר כזה ביהדות שמישהו "בעל מופתים"...

אתה יכול לקרוא על הסוגיה הזאת במקור חיים השלם כרך ה. לגרח"ד הלוי זצ"ל פרק רצ"ה.

ואעתיק לך תגובה שנכתבה פה באתר בנושא :

"

אבל יש להדגיש "אך אל ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשם יתברך..". יוצא שיש להיזהר לא להגיע למצב של דרישה אל המתים.

ולא- בבקשה הבבא סאלי...

מותר לבקש מהצדיק שיתפלל עלינו לפני ריבונו של עולם כי הוא קרוב אליו אבל לא לבקש דברים מהצדיק...!

גם משה רבינו וגם הבבא סאלי (כל אחד צדיק בפני עצמו...) זכו שבזכות שהקב"ה נתן להם כח, מכח עמלם בתורה ובמצוות לעשות מופתים!!! זה כח שד' נתן להם אבל זה היה בזכותם! בזכות שהם עבדו על המידות שלהם ועמלו בתורה והיו ראויים לזה...!!!

אפשר לבקש מה' שבזכות הצדיק...

משה לא חולל ניסים בעצמו, ה' עשה אותם.

ואם מישהו זכה לזה, יש בדברים בגו.

אבל ה' עושה את המופתים דרך האיש.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...