אני כ "כ שמחה




זה לא נורא...
אושר תמידי
סמיילית
-משה ר-מתפללים לאלוקים - בזכות הצדיק.
מאאאקסימום....
אבל בטח שהוא לא יכול לעזור.
על מה באמת אמורים לכוון כשמתפללים בקבר של צדיק?
זה כאילו.. לא כמו הכותל...
והרי להתפלל ל-צדיק זה קצת בעיה..לא? כי מתפללים לה'..
בדיוק שלשום הייתי בקבר של הבבא סאלי (בהילולה
) והסתבכתי עם עצמי..
אז למי שיש תשובה בשבילי..
בכותל לדוגמא זה ברור שמתפללים לה' במקום הכי קרוב לבית המקדש (או הכותל הקטן, עוד יותר טוב)
בקברות צדיקים יש בעייה של לדרוש אל המתים ולכן אסור להתפלל לצדיק ישירות אלא להתפלל לה' ולכוון שנעתר בזכות הצדיק..
מה פירוש שבזכות הצדיק ה' יענה לנו?
באיזה זכות אנחנו לוקחים זכויות מהצדיק?
או שזה לא ככה?
פשוט לצדיק יש זכויות שלנו הקטנים אין, ולכן יש לו את היכולת לעזור ולבקש מבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"..
ולמה שהוא יפעל בשבילנו?
איזה דבר טוב הוא רואה בנו ש-ה' לא רואה ובזכות זה הוא יפעל בשבילינו?
כלומר יש מידת הדין ויש מידת הרחמים. יש עוונות שמעוררות את הדין ויש מצוות שמעוררים את הרחמים.
חלק מההנהגה זה שאחד משפיע על חברו ואם מבקשים בזכות הצדיק מעוררים את החסדים בזכות המצוות שלו והדביקות שלנו בדרכו.
זה רק נראה לי 
כמו צמח ברמהצדי' שיתפלל לה' על מה שצריך
הלבקש מהצדיק..
זה לא קצת ע''ז?
כשאת מבקשת ממישהו לעזור לך (בעולם הזה) זה ע"ז?
כי הם כבר לא חיים..
וזה לא ממש עזרה. זה עזרה ניסית.
ראשית כל התפילה היא לקב"ה לבדו, לא לצדיק ולא לאבנים.
תפילה בקברי צדיקים - אומרים שיש בה עניין, ואומרים שיש לזה גם מקורות, זה מקובל ואני מוכן לקבל את האמירה הזאת, למרות שאף פעם לא באמת נכנסתי לעומק הנושא בעיון.
אתה לא רואה את התועלת שבזה? "לא ראיתי אינה ראיה"...
וגם אתה וגם "רק נצח" עוקצניים מדי. תפסיקו, אפילו לכם זה לא בריא.
לטענתך כלב בן יפונה דיבר לאבנים?? וכל גדולי ישראל שהלכו בעבר והולכים כיום להתפלל אצל האבות ובקבר רחל ובקברות התנאים בצפון מדברים למצבות?
ישנם מקורות חזקים בתורה שמצדדים בגישה שלו ושוללים את כל פולחן הקברים הזה.
פעם הייתי מוכן להתווכח בנושא הזה בלהט, היום כבר לא...
יש מצב שתשלח לי כמה הפניות לנושא?
אני אשמח לביסוס שכלי לתחושת בטן שיש לי בנושא...
http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=46090
על ההיסטוריה של העניין בעם ישראל
(לא לוקח צד, אני לא מונח מספיק בנושא)
קודם כל ישנו המקור מהירושלמי שהביאו גם הרמב"ם לפיו "תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן" דהיינו שכאשר גדולי ישראל נפטרו לא ציינו את מקום קבורתם ע"י מצבות!
ומזה אתה למד שני דברים, האחד שהזיהוי של קברות הצדיקים כיום הוא מפוקפק והשני שחז"ל לא ראו עניין בלהתפלל על קברי צדיקים ואולי אפילו התנגדו לזה, אחרת לא ברור מה ההתנגדות להקים מצבות כאלה? ואולי שחז"ל רצו למנוע את המון העם מלבקר במקומות כאלה, ורצו להפנות אותם ללימוד התורה.
בנוסף בסוגיה המקבילה בירושלמי לבבלי הבא:"למה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים מאי בינייהו איכא בינייהו קברי <עכו"ם>" (בבלי תענית טז ע"א) נאמר: "א"ר לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר חשבינו כאילו מתים לפניך" (ירושלמי תענית ב ה"א) כלומר הדעה שיבקשו מתים רחמים עלינו כלל לא נזכרת ודחויה. ולפי האיכא בינייהו שבבבלי אפשר להתפלל על קבר שייח במקום להתפלל על קבר של צדיק!
ולסיום, הירושלמי דוחה באופן כללי את התפילה לה' ע"י אמצעי ואפילו הוא מלאך:"רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו. אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הה"ד (יואל ב) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט" (ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א).
"תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן"
הפשט הוא שעיקר העניין הוא לא קבר הצדיק, אלא ספריו ודברי התורה.
זאת אומרת פחות לעשות "פולחן מורשת" ויותר להתחזק מתורתו.
מה שאמרת אינה ראיה.
אדרבא,מה שאת אמרת אינו ראיה לסתור, את שתי הנקודות שלמדתי מהמקור הזה.
חוץ מזה, שימי לב, גם הרמב"ם שציטט את הירושלמי הנ"ל, תכף בסמוך ממש כתב "... והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות" משמע שגם הוא הבין כמוני את המקור הזה.
אזי הייתי ממליץ לך קצת להרגע עם סימני השאלה שלך...
אל תגזים.
ברמת העיקרון- אין לקברים באמת משמעות מיוחדת. וראו רש"י כמדומני בסוף חומש דברים על העניין שמקום קבורתו של משה רבנו מוסתר. (אולי עוד מעט יהיה לי זמן לחפש את המקור)
אבל זה גם לא נורא ואיום.
מנהג שנהגו ישראל, יש לו אולי איזה מקור בקבלה. אני לא מצאתי מקור הלכתי אמיתי לזה שטוב ללכת לקברות צדיקים. (אשמח אם מישהו יביא לי כזה) ודוקא ראיתי ברב קוק שאין בזה עניין אמיתי. (לא זוכרת איפה. מצטערת אולי עוד יהיה לי זמן ואחפש)
אנשים צריכים דברים מוחשיים. דברים שיעזרו להם להרגיש את התפילה. בגלל נוהרים לכותל ולקברות צדיקים.
ואני רק יכולה להגיד- כל תפילה במניין שווה הרבה יותר ומועילה הרבה יותר מכל תפילת יחיד בכלל מקום אחר.
היא לא נחלתה של אריסטוקרטיה נעלה בלבד...
ויש בהם אפילו ביזוי ת"ח ובהם גדולי ישראל ואני מוחה על כך.אולי לא התכוונת לזה.ואני דן לכף זכות שלא.
מקורות וכן ביאור לעניינים אלו אתה יכול למצוא במקור חיים השלם כרך ה. לגרח"ד הלוי זצ"ל פרק רצ"ה.
למה לא? מה רע?
הכל קשור...
ברגע שאחנו והדת קיימים היא גם צורך. נפשי והכל...
זה לא אומר שהיא לא אמיתית.
אולי בעצם להיפך?
זה שהיא צורך מעיד על אמיתות.
(מה שלא אומר שהיא לא קיימת בלי זה.. או שלא ניתן להוכיחה בלי זה...)
(ולא היו לנו כלל חסרונות)
איזה מקום היה לאמונה, להכנעה כלפי הבורא?
החולשה לא גורמת (בעוכריו של נושאהּ);
היא מאפשרת יחס ודינמיקה של עובד-נעבד.
(בתקווה שהמנהלים לא יקראו)
מה הבעיה להבין שבדיוק כמו שהקב"ה ברא אותנו עם ה"חולשה" של הצורך להתחתן- כדי שהעולם ימשיך להתקיים.
הוא ברא אותנו עם הצורך לדת- כדי שנוכל להאמין
?
{סליחה מראש על הפיסוק}
חבויה לה נפש שובבה ומרדנית 
[לא לציטוט
]
)שמואלג
עוגי פלצתעדיין לא היה אף מפגש מאז כניסתי לניהול
)
אבל זה יהיה כבר נצל"ש...
יאללה מי פותח שרשור וניק מפגשפורום?? 
איש השקיםהריך מוזמן בזאת רשמית, למפגשפורום בחמישי הבא!
פרטים במקום אחר 
חח סתם איזה רע אני


-משה ר-
אייכה!
עוגי פלצת
סמיילית
אייכה!
עוגי פלצת
סמיילית
עוגי פלצת
-משה ר-כמעט אף פעם לא חשבתי על זה ככה. תודה על המבט הזה..!
למוחשיות בעבודת הבורא, לבין אליליות פגאנית שהיא סיפוק מעוות של אותו צורך.
היא התפתחה דווקא בעקבות הצורך הזה אצל האנושות, היא לא סיבתה.
ולדעתי, הנוסח של "לדעתי" כלפי מנהגם של ישראל המיוסד על מקורות קדמונים,
נובע משמץ שחצנות, במחילה.
הוא אמר בתשובה במשפט כהן,
ביחס ל"שדי חמד" שכתב שזו מצווה שעבורה ניתן לצאת לחו"ל,
הוא לא מחק את ערך העניין, אלא אמר שאין בכך הצדקה לצאת לחו"ל,
ואמר שהצדיקים של ארץ ישראל בוודאי מספיקים ואין צורך לצאת.
יש בהחלט עניין להתפלל על קברי צדיקים,
ולא סתם נהגו ללכת למערת המכפלה, קבר רחל, קבר יוסף ומירון, - וכלב בן יפונה עצמו
כבר התפלל על קברי אבות - כך שלומר שאין
בזה כלום או שזה לא יהדות ועוד דברים בסגנון, זה פשוט לא נכון.
ברור שלימוד תורה מעלתו עדיפה על הליכה
לקברי צדיקים, ושלא צריך להסתובב בקברים
כל היום, ופשוט שאין לבקש דברים חלילה
מהמת אלא מה׳ שיעזור בזכות הצדיק, אך
שוב: היהדות איננה כפי שמבקשים בצוהר
להראות אותה.
שוב, זה עניין של רצון לבנות את בית ה', לא להתנדב לבנות בניין מגורים רנדומלי.
בכל אופן, גם אם נשאר בקטע הפרקטי, (עד כמה שניתן בפנטזיה הנוכחית) בהון אינסופי אין שום בעיה להשתמש בטכנולוגיות הבניה המתקדמות בעולם ובהכשרת עובדים יהודים ייעודיים.
בגיל 20+
הכיוון יותר סמלי, עד 100 ש"ח.
כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם
חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד
עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')
אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב
נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו
תודה💖
העניין שלו
* אין להזדהות ברשתות החברתיות כעובד *** אלא באישור וגם אז יש לשמור על שיח מכבד.
* ובשום מקרה אין לכתוב דברים בשם החברה, זה תפקידו של הדובר
נראה לי אני מתפטר
לא הכל חומרי בעולם הזה
סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.
סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.
אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים
אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע
אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה
ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות
אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.
(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)
ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד
על מה אתה מתלבט?
אתה אוהב לשאול שאלות, אה?
יותר מלשתף בעצמך😏
לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.
גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.
יש כזה דבר?
כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,
בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.
הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח...
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת
אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי 
לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ אלא ממש ניכר בכל המעשים.
בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...
מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
בתחנת אוטובוס?
בתור לרופא?
באמת?
ב. התחושות האלה עולות יותר מול צעירים וגילאי האמצע.
ג. ניתוק, בשונה מיהירות וגסות רוח, אינו מידה רעה אלא מידה עצובה. יכול להיות אדם טוב ועדין שיהיה מנותק לגמרי.
ד. האם אני מרגיש בוז וריחוק כלפיי גם בתחנת אוטובוס ובהמתנה לרופא? כן, למרבה הצער..
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני