זה לא נורא...

מתפללים לאלוקים - בזכות הצדיק.

מאאאקסימום.... 

אבל בטח שהוא לא יכול לעזור.

על מה באמת אמורים לכוון כשמתפללים בקבר של צדיק?

זה כאילו.. לא כמו הכותל...

והרי להתפלל ל-צדיק זה קצת בעיה..לא? כי מתפללים לה'..

בדיוק שלשום הייתי בקבר של הבבא סאלי (בהילולה) והסתבכתי עם עצמי..

אז למי שיש תשובה בשבילי..

בכותל לדוגמא זה ברור שמתפללים לה' במקום הכי קרוב לבית המקדש (או הכותל הקטן, עוד יותר טוב)

בקברות צדיקים יש בעייה של לדרוש אל המתים ולכן אסור להתפלל לצדיק ישירות אלא להתפלל לה' ולכוון שנעתר בזכות הצדיק..

מה פירוש שבזכות הצדיק ה' יענה לנו?

באיזה זכות אנחנו לוקחים זכויות מהצדיק?

או שזה לא ככה?

פשוט לצדיק יש זכויות שלנו הקטנים אין, ולכן יש לו את היכולת לעזור ולבקש מבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים"..

ולמה שהוא יפעל בשבילנו?

איזה דבר טוב הוא רואה בנו ש-ה' לא רואה ובזכות זה הוא יפעל בשבילינו?

כלומר יש מידת הדין ויש מידת הרחמים. יש עוונות שמעוררות את הדין ויש מצוות שמעוררים את הרחמים.

חלק מההנהגה זה שאחד משפיע על חברו ואם מבקשים בזכות הצדיק מעוררים את החסדים בזכות המצוות שלו והדביקות שלנו בדרכו.

זה רק נראה לי

מהצדי' שיתפלל לה' על מה שצריך

הלבקש מהצדיק..

זה לא קצת ע''ז?

כשאת מבקשת ממישהו לעזור לך (בעולם הזה) זה ע"ז?

כי הם כבר לא חיים..

וזה לא ממש עזרה. זה עזרה ניסית.

ראשית כל התפילה היא לקב"ה לבדו, לא לצדיק ולא לאבנים.

תפילה בקברי צדיקים - אומרים שיש בה עניין, ואומרים שיש לזה גם מקורות, זה מקובל ואני מוכן לקבל את האמירה הזאת, למרות שאף פעם לא באמת נכנסתי לעומק הנושא בעיון.

אתה לא רואה את התועלת שבזה? "לא ראיתי אינה ראיה"...

וגם אתה וגם "רק נצח" עוקצניים מדי. תפסיקו, אפילו לכם זה לא בריא.

לטענתך כלב בן יפונה דיבר לאבנים?? וכל גדולי ישראל שהלכו בעבר והולכים כיום להתפלל אצל האבות ובקבר רחל ובקברות התנאים בצפון מדברים למצבות?
 

ישנם מקורות חזקים בתורה שמצדדים בגישה שלו ושוללים את כל פולחן הקברים הזה.

פעם הייתי מוכן להתווכח בנושא הזה בלהט, היום כבר לא...

יש מצב שתשלח לי כמה הפניות לנושא?

אני אשמח לביסוס שכלי לתחושת בטן שיש לי בנושא...

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=46090

עוד שאלות בנושא

על ההיסטוריה של העניין בעם ישראל

(לא לוקח צד, אני לא מונח מספיק בנושא)

http://www.din.org.il/2012/05/05/%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%98%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%91%D7%A8%D7%99-%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94/

(לא בדקתי את האתר)

קודם כל ישנו המקור מהירושלמי שהביאו גם הרמב"ם לפיו "תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן" דהיינו שכאשר גדולי ישראל נפטרו לא ציינו את מקום קבורתם ע"י מצבות!

ומזה אתה למד שני דברים, האחד שהזיהוי של קברות הצדיקים כיום הוא מפוקפק והשני שחז"ל לא ראו עניין בלהתפלל על קברי צדיקים ואולי אפילו התנגדו לזה, אחרת לא ברור מה ההתנגדות להקים מצבות כאלה? ואולי שחז"ל רצו למנוע את המון העם מלבקר במקומות כאלה, ורצו להפנות אותם ללימוד התורה.

בנוסף בסוגיה המקבילה בירושלמי לבבלי הבא:"למה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים מאי בינייהו איכא בינייהו קברי <עכו"ם>" (בבלי תענית טז ע"א) נאמר: "א"ר לוי ולמה יוצאין בין הקברות לומר חשבינו כאילו מתים לפניך" (ירושלמי תענית ב ה"א) כלומר הדעה שיבקשו מתים רחמים עלינו כלל לא נזכרת ודחויה. ולפי האיכא בינייהו שבבבלי אפשר להתפלל על קבר שייח במקום להתפלל על קבר של צדיק!

ולסיום, הירושלמי דוחה באופן כללי את התפילה לה' ע"י אמצעי ואפילו הוא מלאך:"רבי יודן אמר משמיה דידיה בשר ודם יש לו פטרון אם באת לו עת צרה אינו נכנס אצלו פתאום אלא בא ועמד לו על פתחו של פטרונו וקורא לעבדו או לבן ביתו והוא אומר איש פלוני עומד על פתח חצירך שמא מכניסו ושמא מניחו. אבל הקב"ה אינו כן אם בא על אדם צרה לא יצווח לא למיכאל ולא לגבריאל אלא לי יצווח ואני עונה לו מיד. הה"ד (יואל ב) כל אשר יקרא בשם ה' ימלט" (ירושלמי ברכות פרק ט הלכה א).

"תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אין עושין נפשות לצדיקים דבריהם הן הן זכרונן"

הפשט הוא שעיקר העניין הוא לא קבר הצדיק, אלא ספריו ודברי התורה.

זאת אומרת פחות לעשות "פולחן מורשת" ויותר להתחזק מתורתו.

מה שאמרת אינה ראיה.

אדרבא,מה שאת אמרת אינו ראיה לסתור, את שתי הנקודות שלמדתי מהמקור הזה.

חוץ מזה, שימי לב, גם הרמב"ם שציטט את הירושלמי הנ"ל, תכף בסמוך ממש כתב "... והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות" משמע שגם הוא הבין כמוני את המקור הזה.

אזי הייתי ממליץ לך קצת להרגע עם סימני השאלה שלך...

אל תגזים.

ברמת העיקרון- אין לקברים באמת משמעות מיוחדת. וראו רש"י כמדומני בסוף חומש דברים על העניין שמקום קבורתו של משה רבנו מוסתר. (אולי עוד מעט יהיה לי זמן לחפש את המקור) 

אבל זה גם לא נורא ואיום.

מנהג שנהגו ישראל, יש לו אולי איזה מקור בקבלה. אני לא מצאתי מקור הלכתי אמיתי לזה שטוב ללכת לקברות צדיקים. (אשמח אם מישהו יביא לי כזה) ודוקא ראיתי ברב קוק שאין בזה עניין אמיתי. (לא זוכרת איפה. מצטערת אולי עוד יהיה לי זמן ואחפש)

אנשים צריכים דברים מוחשיים. דברים שיעזרו להם להרגיש את התפילה. בגלל נוהרים לכותל ולקברות צדיקים. 

ואני רק יכולה להגיד- כל תפילה במניין שווה הרבה יותר ומועילה הרבה יותר מכל תפילת יחיד בכלל מקום אחר.

היא לא נחלתה של אריסטוקרטיה נעלה בלבד...

ויש בהם אפילו ביזוי ת"ח ובהם גדולי ישראל ואני מוחה על כך.אולי לא התכוונת לזה.ואני דן לכף זכות שלא.

מקורות וכן ביאור לעניינים אלו אתה יכול למצוא במקור חיים השלם כרך ה. לגרח"ד הלוי זצ"ל פרק רצ"ה.

למה לא? מה רע?

הכל קשור...

ברגע שאחנו והדת קיימים היא גם צורך. נפשי והכל...

זה לא אומר שהיא לא אמיתית.

אולי בעצם להיפך?

זה שהיא צורך מעיד על אמיתות.

(מה שלא אומר שהיא לא קיימת בלי זה.. או שלא ניתן להוכיחה בלי זה...)

(ולא היו לנו כלל חסרונות)

איזה מקום היה לאמונה, להכנעה כלפי הבורא?

החולשה לא גורמת (בעוכריו של נושאהּ);

היא מאפשרת יחס ודינמיקה של עובד-נעבד.

(בתקווה שהמנהלים לא יקראו)

מה הבעיה להבין שבדיוק כמו שהקב"ה ברא אותנו עם ה"חולשה" של הצורך להתחתן- כדי שהעולם ימשיך להתקיים.

הוא ברא אותנו עם הצורך לדת- כדי שנוכל להאמין

?

{סליחה מראש על הפיסוק}

חבויה לה נפש שובבה ומרדנית

[לא לציטוט ]

עדיין לא היה אף מפגש מאז כניסתי לניהול )

אבל זה יהיה כבר נצל"ש...

יאללה מי פותח שרשור וניק מפגשפורום??

הריך מוזמן בזאת רשמית, למפגשפורום בחמישי הבא!

פרטים במקום אחר

חח סתם איזה רע אני

כמעט אף פעם לא חשבתי על זה ככה. תודה על המבט הזה..!

למוחשיות בעבודת הבורא, לבין אליליות פגאנית שהיא סיפוק מעוות של אותו צורך.

היא התפתחה דווקא בעקבות הצורך הזה אצל האנושות, היא לא סיבתה.

ולדעתי, הנוסח של "לדעתי" כלפי מנהגם של ישראל המיוסד על מקורות קדמונים,

נובע משמץ שחצנות, במחילה.

הוא אמר בתשובה במשפט כהן,

ביחס ל"שדי חמד" שכתב שזו מצווה שעבורה ניתן לצאת לחו"ל,

הוא לא מחק את ערך העניין, אלא אמר שאין בכך הצדקה לצאת לחו"ל,

ואמר שהצדיקים של ארץ ישראל בוודאי מספיקים ואין צורך לצאת.

יש בהחלט עניין להתפלל על קברי צדיקים,
ולא סתם נהגו ללכת למערת המכפלה, קבר רחל, קבר יוסף ומירון, - וכלב בן יפונה עצמו
כבר התפלל על קברי אבות - כך שלומר שאין
בזה כלום או שזה לא יהדות ועוד דברים בסגנון, זה פשוט לא נכון.
ברור שלימוד תורה מעלתו עדיפה על הליכה
לקברי צדיקים, ושלא צריך להסתובב בקברים
כל היום, ופשוט שאין לבקש דברים חלילה
מהמת אלא מה׳ שיעזור בזכות הצדיק, אך
שוב: היהדות איננה כפי שמבקשים בצוהר
להראות אותה.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

זה מובנה בחידון שעולים שניים מהממלכתי ושניים מהממד

כמובן בדכ מכבדים ומגיעים עם כיפה. היה אגב גם חילוני שזכה במקום הראשון לפני עשר שנים בתשעז

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

אם הוא הלך לישיבה "לא ציונית" אלא ליטאית קלאסית - זה מראה לי שהוא מעריך את התורה נטו!

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת