כי ככה ה' ציווה.

זאת התשובה הכי נכונה ומדויקת וברורה שאני יכולה לומר.

אבל אחרי שהבנת את העיקרון של "כי ככה ה' ציווה" אז אפשר לומר גם טיעונים הגיוניים:

-שבת זה יום המנוחה שלנו. יום שבו אנחנו מתנתקים מהעולם הסואן, ונכנסים אל השבת לנוח. חלק מהמנוחה זה גם לא להיות עצוב. כשאת עצובה את לא נחה. אולי במובן הפיזי את דווקא נחה הרבה, אבל במובן הנפשי את לא.

*מה שכתבתי לא מבוסס על שום דבר מוצק - זה אך ורק הטיעון השיכלי והראשוני שהמוח שלי העלה....(אז סליחה אם זה לא כ"כ מובן...)

זה לא תשובה כל כך מושכת, זה נכון שה' ציווה אבל לא זו התשובה שצריך לענות...

התשובה אמורה להיות משהו שבאמת ימשוך אותי לשמור שבת ולשמוח בשבת...

את יכולה לקרוא הקדמות רעיוניות לשבת בפניני הלכה של הרב אליעזר מלמד שליט"א:

http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=431

(בחירת נושאים ראשיים בצד ימין)

(זה כתוב בקידוש...) ולכן כשאנו זוכרים את זה אנו שמחים! משום שאם חס וחלילה חס ושלום הקב"ה לא היה מוציא אותנו ממצרים היינו נשארים שם עד היום! בלי מנוחה!

וניראלי שזאתסיבה מספיק טובה לשמוח בשבת...!

מקווה שהובנתי...!

שבת שלום לכולכם!!

לרוב כן.. תמיד כיף לקבל מתנה, ולרוב זה 'יעשה לך את היום!'

נכון?

כך גם שבת - היא מתנה! באמת באמת מתנה!

אז אם אני ארצה לגמור את העניין בזה, אני אגיד לך שכמו שאת שמחה ממתנה - תשמחי מהשבת.

אבל יש פה משהו יותר עמוק,
ה' שבת מכל מלאכה בשבת, ואנחנו עמו. זה מדהים - תחשבו רגע. כל העמים עובדים, מטיילים, ו..ממשיכים כרגיל בשבת,

אבל יש עם אחד, באמת מיוחד - שהוא עוצר בשבת.
'זכר ליציאת מצרים' - כמו שלולית הסבירה מקסים.

זאת מתנה של מנוחה, מתנה של יום אחד - להתחבר למשפחה ולהיות איתה.
מתנה - שפשוט צריכים לשמוח בה.
אני מודה שפעם גם אני לא ממש אהבתי אותה, אבל כיום אני חיה משבת לשבת, וכשהשבת היא יום משמעותי (וזה כן לקח זמן והרבה מחשבות עד שהגעתי לזה..) אז אפשר ממש לשמוח בה.

בהצלחה, ובשמחה באישי..
שבת שלום

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....