"מי גוי גדול אשר לו אלוקים קרובים אליו! (דברים ד' ז) סגולתה של כנסת ישראל,
שהיא מסתכלת על ההויה כולה באספקלריה המאירה של קודש; בכל עוז חייה היא
מכירה, שהחיים שוים הם את ערכם רק באותה מדה שהם אלוקיים, וחיים שאינם אלוקיים
אינם שוים לה מאומה. היא יודעת עוד, שבאמת אין חיים אלא אלוקיים דחיים שאינם אלוקיים
אינם חיים כלל. והידיעה הזאת המונחת בעומק תכונת נשמתה, מטבעת עליה את חותם ערכה
המיוחד לה, המוטבע על כל יחיד ויחיד מיחידיה. כי אורו וישעו של היחיד תלויים הם במדת
ידיעתו את התעמקותו והתבלטותו של החותם הכללי הזה, של הכרת ערך החיים רק
באלוקיותם בתוך עומק נשמתו. "ואתם הדברים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום"."
(הקדמה לשבת הארץ)
