אותיות מלאות עם חללים קטנטנים בגג ואז רק צריך טיפה לצבוע. 

אותיות חלולות לא כשרות לכולי עלמא עדיף להימנע או לעשות כמו שאמר אריק. 

מעלה בשמחה לזיכוי הרבים  מה שכתב לי אילן בפרטי,

אם מבקשים ממך להשאיר מס׳ אותיות.. תמיד תשאיר יותר .. מניסיון תמיד נוספים עוד בסוף.. ואם לא יתווספו אז תשלים אותם אתה ...
את האותיות השבורות תשבור רק או בעיקר בקווים ישרים... כגון ל׳ תשבור את הו׳ מהגג שלה . כך שיהיה תמיד קל לחבר בקו ישר..
 

אדם שאינו שומר תורה ומצוות תמיד שיחזיק לך את היד ואתה תשלים את האות ולא הוא ...
 

לא לשכוח להודיע לכל אחד שבא להשלים אות שיאמר לפני כן ״ לשם קדושת ס״ת״ כדאי לכתוב את זה בגדול בדף ואז כל אחד יאמר לפני שמשלים...
 

קח איתך מנורת חשמל כי לא כולם רואים טוב במיוחד מבוגרים שמוזמנים להשלים אות..
 

אם מי שהוא פישל ומרח איזה אות אל תתרגש.אחרי שילך והיא תתיבש תתקן אותה שלא בפניו...
 

קח גם קבל מאריך איתך כי לא תוכל לדעת איפה תמוקם עם השולחן ...
 

אינני יודע מה קורה עם התפירות אבל אצלינו נוהגים גם לכבד אנשים בהכנסת ס״ת לתפור את היריעה האחרונה ...
 

את האות האחרונה עדיף שבעל הספר שקנה הוא יכתוב אותה אלא אם כן הוא מכבד רב חשוב...
 

חשוב לנגב את הקולמוס בין אדם לאדם כי הוא מתייבש לבנתיים ואז הכתיבה לא תהיה חדה...
 

כדאי גם לעשות קולמוס חדש קצת יותר דק להשלמת האותיות ולהשתמש בו רק להכנסה כי קורה לפעמים שאנשים לא יודעים ולוחצים חזק ואז זה נשבר..

אז שיהיה רזרבי מוכן בצד.
 

זהו לבינתיים

אות י' חלולה אינה כשירה לפי הרב אלישיב זצ"ל, והוא עצמו היה מקפיד לכתוב דווקא י' בשל כך

כשמכבדים אדם בכתיבה והוא רק אוחז ביד הסופר יש להזהירו שלא ילחץ חזק על יד הסופר שלא יהיה בבחינת שנים שעשאוה (כך הורו לי רבותי)

20130124002115.pdf

 נראה לי שגוי לחלוטין.

(למדתי סופרות-סת"ם)

כך השיבוני. ועדיין אין הדברים מתיישבים היטב בלשון המחבר:
 

אסביר את הענין ומקווה שלזה התכוון בספר שציינת,

אכן כל אות צריכה להיות ע"י מעשה כתיבה כצורתה ולא ע"י חקיקה או אמצעי אחר שאינו מעשה כתיבה (כמו נפלה טיפת דיו ונעשה אות או חצי אות,

חק תוכות הגדרתו חוקק תוך האות או סביבתה וע"י זה נוצר האות, אמנם נחלקו האחרונים (ב"י ורמ"א באה"ע עם הרד"ך) אם חקק חצי אות והשלימה ע"י כתיבה או שנפלה טיפת דיו ונעשה חצי אות כגון גג וא"ו או יו"ד והשלים את האות (עשה לה ירך) ע"י כתיבה אם אזלינן בתר הסוף, שסיים האות ע"י מעשה כתיבה או שכיון שחלק נעשה בפסול ולא כל האות נוצרה ע"י כתיבה הכל פסול (ע משנ"ב סי ל"ב סע י"ז ס"ק ס"ז).

אבל ישנו עוד דין שמובא באחרונים שנקרא ח"ת ע"י כתיבה כלומר שגרם לאות לעמוד בצורתה והכשירה ע"י כתיבה אע"פ שבאמת זה לא ע"י חקיקה מ"מ קרי ליה חק תוכות ע"י כתיבה, כיון שגם היא לא נוצרה ע"י מעשה בגוף האות עצמה, אחת הדוגמאות לזה היא: כתב כ"ף כפופה מתחת לכ"ף פשוטה וצד ימין של הגג נגע בירך הכ"ף שלמעלה באותו רגע הכ"ף פשוטה נעשתה לכ"ף כפופה גדולה ופסולה, אלא שאם ממשיך בכתיבה אחת את צורת הכ"ף כפופה כבר ניכר שלמעלה זו כ"ף פשוטה ולמטה זו כ"ף כפופה רק שנוגעת קצת והרי להלכה אפשר להפריד אותיות שנדבקו אם ניכרת צורתן, רק כאן נעשה שינוי צורה לרגע אחד והסכימו רוב ככל האחרונים (מלבד היריעות שלמה) שהסת"ם פסול כיון שנעשה ח"ת ע"י כתיבה ואסור להפריד ובתו"מ אין תקנה ובס"ת צריך לגרור הכ"ף שלמעלה ולכותבה מחדש. (מיהו גם הרב מועלם מסכים לעצם הדין של השינוי צורה רק שאם זה היה ע"י מעשה כתיבה אחד בלי שהגביה ידו כיון שהיה שינוי צורה לרגע אחד ובאותו מעשה נכשר שרי לתקן). וישנם הרבה דוגמאות לזה ולכן צריך זהירות.

אבל לשון הרב הנזכר שצטטת לכאורה מורה שכל שעשה אות שאינה שלימה ואחר"כ הוסיף עליה הוי ח"ת ובפשטות זה אינו נכון מדין חק תוכות אלא מדין כסדרן בתו"מ אם המשיך לכתוב.

אלא אם כן כוונתו שהאות הראשונה היתה לא לשמה או לא ע"י מעשה כתיבה שאז באנו למחלוקת שהזכרתי למעלה בין הרד"ך לב"י והרמ"א.

בעל החנות זאב גפני יהודי מיוחד שמבין בקלף, מוכר דברים טובים. 

נראה לי שבהכשר של הרב מועלם

אפילו לא כתבת איזה כתב אתה כותב

אבל בכל מקרה אני לא מבין גדול בעולם הסוחרים

יש את הדברים החשובים בכל תפילין, שזה כתב הלכתי, ללא דיבוקים עם תגים שחורים וברורים וכו וכו

תוספות חשובות לפצפונים:

1. קלף של תפילין של ראש, צריך להיות דק מאוד (במיוחד קדש ו והיה אם)

2. כדאי שהפרשיות הנל שיהיו גם קצרות כמה שאפשר.

3. לגבי גודל הבתים רש"י ורת ביחד לא יהיו יותר מ 8ס"מ ביחד עם תיתורא ומעברתא. כדאי שרשי יהיה מעט גדול יותר מר"ת

באתר יש רשימה מפורטת של 60 או 70 הידורים וזה רק בפרשיות התפילין. אולי יש שם גם רשימת הידורים בבתי תפילין צריך לחפש..

אני ממליץ ללמוד באופן פרטי או בקבוצה קטנטנה

אם תרצה תפנה אלי בפרטי ואוכל לתת לך מספרים של מלמדים בכתב אשכנזי.