יחס עם הורים...ישה"ז=]

תגידו...

-עם מי אתם ביחס יותר טוב? אבא /אמא?

-עד כמה היחס טוב? באמת הייתם מסוגלים לספר הכל.?..

 

-הייתי רוצה להמליץ על לספר הכל כי זה יעזור ממש..אבל זה קשה..!!.-לפני בערך שנה היה לי מקרה של הטרדה מינית...לקח לי בערך שבוע-שבועיים לספר לאמא שלי... זה לא היה טוב..! הייתי צריכה לספר לה עוד בהתחלה.. אבל זה היה קשה...אני לא זוכרת איך סיפרתי לה את זה... אני רק זוכרת כמה בכיתי אח"כ.. [סיפרתי לה את זה בטלפון..אני בפנמיה..] אני אישית, לא הכי מחוברת לאמא שלי...איך לספר לה דברים שהיא חייבת לדעת?.. -אני לא מצליחה לעשות את זה... אשמח אם תוכלו לתת עצות...

חודש טוב ושבוע טוב לכולם..!! והמון בהצלחה בלימודים!!

לפי דעתי..טלל=]]
אם קורה לך משו אפילו הכי קטן..
תספרי לה ישירות אחרי שזה קורה..
או במקרה שלך..
ישירות שאת חוזרת הביתה..
כי אחר כך זה כבר יתגלגל ויגיע למקומות שאת כבר תתביישי לספר לאמא..
ואל תספרי לה את זה בטלפון..!!
אני מספרת לאמא שלי כל דבר בהתחלה..!!
אפילו אם קורה משו באיפה שאת לומדת תספרי לאמא שלך לפני שהיא תגלה בעצמה..!
זה הכי לא טוב שהיא תדע בעצמה..
ואת צריכה לחשוב שאמא שלך תהיה יותר שמחה אם את תחלקי איתה דברים..
בהצלחה
מקווה שעזרתי:]]
אמ...מופי=]]
בס"ד

אני יותר קשורה לאבא שליי...

אבל גם קשר לא כזה חזקקק

ואני ממש לא מספרת להם הכל...אני לא מכניסה אותם יותר מידי לחיים שלי ואני גם לא רוצה שיכנסו לי\להכניס אותם[למרות שהם נכנסים לבד...יותר נכון אמא שלי...=\...]
חשוב מאדננסי
כל הכבוד שספרת לאמא. הרבה בנות שעברו התעללות מינית מתביישות או מפחדות לספר להורים. הם לעמים חוששים שההורים יאשימו אותם, או שזה ישים אותם באור לא חיובי, או שזה תהיה בושה למשפחה. לפעמים המתעלל מאיים גם שאם היא תספר, הוא יזיק לה או למשפחתה, ולפעמים זה סתם לא נעים במיוחד אם צריך לתת פרטים. לספר דורש קצת אומץ, ועשית את זה. זה רק יכול לחבר בינך לבין ההורים. איך האמא הגיבה? אולי זה גם פתח להמשך קשר עם ההורים.
נקודה רגישה =$דבורל'ה
- לצערי לא עם אבא ולא עם אמא [וזה נראה לי הדדי]..
אמ..yho_y
אני מחובר יותר לאמא שלי ...
אבל גם לה אני לא מספר כל דבר..
יש דברים שגם ההורים לא צריכים לדעת...
-תגובה לננסי-ישה"ז=]
איך אמא הגיבה? היא נכנסה קצת ללחץ...וגרמה לי ללכת לדבר עם היועצת של האולפנא ששלחה אותי לפסיכולוגית של האולפנא... ש..לא היה לי טוב איתה..[סיפור עצוב בפני עצמו..]
ו..כשחזרתי הביתה היתה לי שיחה עם אבא שלי.. ומאז יש לי "גז מדמיע" בתיק..[בנות-זה מאוד מומלץ!!-גם נותן ביטחון..!]
על אותו מקרה לא התגברתי לגמרי.. בעז"ה לאט לאט.../=
ו..לא. זה לא ממש היה פתח להמשך קשר עם אמא...
- אני יותר בקשר עם אבא.. [וגם הקשר הזה לא הכי טוב..]
אחרי אותו מקרה ראשון של הטרדה היו עוד כמה מקרים שגם לא היה לי קל לספר.. ויצא לי רק אחרי חודש-חודשיים לספר לאבא שלי... [זה גם לא היה טוב לשמור ככה הרבה זמן..] אבל מה אני יעשה??=[ קשה לי..
אולי אני נשמע דוס..yho_y
אבל בתכל'ס הכי טוב זה לדבר עם ה' פשוט להתחיל לדבר ולפרוק זה עוזר..
מה?? איזה מוזרים...שבונץ'
אני ממש בקשר עם שניהם ב"ה!!!!
גמאני..צביה:]
צריך לספר הכולל בלי להתבייש..ו yho_y אולי זה אחלה לדבר עם ה' אבל בכול מקרה צריך מישו שיגיב לך..
[=ציקוש=] -אח..
עבר עריכה על ידי תפוזה 1 בתאריך ל' אב תשס"ח 16:00
נכון , צריך לדבר עם אחרים גם....
אבל גם ה' מגיב! ויודעת מה , הוא מגיב הכי טוב!
פשוט צריך להבין אותו ואנחנו מסודרים!

בהצלחה!! =]
זה בכלל לא מוזרננסי
זה בכלל לא מוזר שאין קשר טוב עם ההורים. זה עצוב אך קורה לעתים קרובות, לצערי. צריך לעבוד על זה, וגם זה לא תמיד מצליח. אני כן ממליצה לנסות לדבר עם אמא או אבא ולנסות להתחבר אליהם. ואם את עדיין מרגישה שיש נושאים לא גמורים, אולי כדאי למצוא מטפלת אחרת-לפעמים מדובר בכימיה. זה יכול לעזור. אם תגידי לי (מסר אישי) איפה את גרה, אולי אוכל להפנות אותך למישהוא טוב. לדבר עם ד' זה מצויין, אך ד' נתן לנו הורים כדי שיהיה לנו חיבור בעולם הזה אליו.
כל הכבוד לך שביכלל סיפרת למישהו><^efmik^
-עם מי אתם ביחס יותר טוב? אבא /אמא?אמא
-עד כמה היחס טוב? באמת הייתם מסוגלים לספר הכל.? לא הכל,יש דברים ויש דברים.



למי שלא הבין...yho_y
לא אמרתי לדבר רק עם ה'.. אלא אמרתי לדבר גם איתו כי זה עוזר..
אה, אז זאת לא היתה המילה המתאימה...שבונץ'
מזל שלי זה מוזר...

אני חייבת לספר הכל לההורים שלי..(במיוחד לאמא שלי..)
את מוזרהה!!א-ב-ג-ד
לפני שנה-שנתיים גם אני קצת התפדחתי מההורים.420mal
כשהייתי קטן גם פחות סיפרתי וגם פחות ביקשתי דברים, כי פחדתי שההורים יתנגדו,או שיגידו שזה מוזר או לוידע מה...
אבל בערך מסוף כיתה ח' אני יותר ויותר זורם איתם, וזה הרבה יותר טוב ככה...ואני לא מתבייש לספר להם כל מה שעולה לי בראש.(או לרמוז, לדברים שהם לא צריכים בדיוק לדעת...)
וווא! הטרדה??? זה נורא...דינה ברזילי
אה, לא מניסיון, אבל- חובה חובה חובה לספר מיד!! ההורים רק יעזרו!!
חוצמיזה אני ביחסים נהדרים עם אמא שלי, והרבה פחות טוב עם אבא שלי.
אנחנו בקושי מדברים...
גם עלי יש תמיד גז מדמיע-בנים- תיזהרו!!מתוקה שכזאת
סתם...
הא לכך ובהתאם לזאת שאבא שלי מת, יש לי רק אמא ויש לי איתה קשר מעולה!!...
אני: |מגיב|פגזניקית גאה!
נראלי שאני יותר עם אמא.. אבל עם שניהם סבבה..

היחס מעולה עם אמא, היא יודעת עליי בערך הכל.. היא מדברת איתי חופשי על הכל..
אבל יש דברים שיותר מעניין אותי לדבר עליהם עם אבא.. כי אבא חכם כזה, מבין, יודע, יש דברים שרק הוא יידע לפתור

אין על ההורים שליי!! ממולץ לכולכם בחום!! (;
אניהיסטוריונית
גם לא כ"כ בקשר טוב עם אמא שלי {למרות שאני ממש מחוברת אליה} אני פשוט לא אוהבת לדבר איתה בכלל ואני גם לא בקשר הכי טוב עם אבא שלי אבל שהיה מקרה שהרגשתי שמישהו עומד להתקיף אותי מנית ישר סיפרתי להורים שלי
אין אין!!! את כל כך מדהימה!!!!*תהילה*
אני אומרת את זה מהלב נשמה!
את כל כך חזקה! רוב הבנות לא היו עומדות בזה..
כל הכבוד לך!! אני ממש מעריצה אותך. באמת..!


אני אישית לא בקשר אם אפאחד... אני בקושי מדברת אם אמא שלי... ואם אבא שלי בכלל...


את כל כך אמיצה!! נשמה! תאמיני בעצמך! יש בך הרבה מאוד!!
-אוהבת ומעריכה-
אני לא בקשר טוב כל כך עם אף אחדעדודה
ובכלל אני ילדה ממש סגורה וביישנית אז אני כמעט לא מספרת כלום..
ד"א יש למישו רעיון איך אני יכולה להיות פחות בישנית?
עדודה -אח..
אני ינסה לעזור לך. האמת שאין בעיה בלהיות ביישן ,
ההפך זה דוקא נחמד וטוב מאוד , אתה רגוע , אוהבים אותך ואין לך בד"כ מריבות עם האחרים. "סימני ישראל...בישנים..."
זה חלק שתבוע בנו! יש מי שיותר ויש מי שפחות...
אבל צריך להיות ביישן במידה , ז"א לפעמים צריך לצאת מהבישנות , לצאת מגדר הרגיל ולא להתבייש...
איך עושים את זה?
לכל אדם יש רגש ויש שכל. זה שני דברים שונים... בואי נגיד שהרצונות
של האדם זה {בגדול} הרגשות. אני רוצה עכשיו לאכול גלידה חלבית , זה ממש יהיה לי טעים עכשיו , מזה מתאים לי... , אבל בגלל שאכלתי לפני שעתיים
בשרי אני לא יאכול את הגלידה.
מה קרה כאן? לקחתי את השכל , ההבנה שאומרת לי שאסור לי לאכול את הגלידה משום שאכלתי בשרי והשלטתי אותה על הרגש שאמר לי לאכול...
במקרה הזה זה דיי פשוט להשליט את השכל על הרגש כי אנחנו רגילים לעשות זאת.
אבל -
במצב לדוגמא של ביישנות זה ממש קשה. הרגש אומר לנו , "לא , עזבי אותך ,
אל תלכי לדבר עם המנהל" והשכל אומר לך "כן , לכי דברי איתו , את צריכה להשיג מטרה כלשהי" וכן עוד הרבה דוגמאות...
אם לא נקשיב לשכל אנחנו עלולים להפסיד הרבה מטרות בחיים.
רצינו לשחק בתאטרון אבל בגלל שאני ביישן אני לא ילך....
אם הייתי מקשיב לשכל , ורק לו - הייתי הולך!!
כן , זה ממש קשה להקשיב רק לשכל , אבל תאמיני לי שאני לא מדבר שטויות ,
אני יודע מה זה , ואם רוצים זה אפשרי!!
קחי את השכל ותעבדי על פיו... אפילו אם זה מאוד קשה!
אם את מתלבטת האם ללכת ולספר לחברה משו שחשוב שהיא תדע , אבל את מתבישת , תקשיבי לי , תלכי כמין בעל כורחך ותספרי לה!
תתמודדי עם המחשבות שעולות לך בראש ותלכי רק אחרי האמיתית!!
בהתחלה זה יהיה לך קשה... בהמשך כבר פחות קשה , ואח"כ בעזרת ה'
כשתיצטרכי לא להתבייש , את לא תתבישי!!

בהצלחה!!
תודה רבה..אני ינסה ונקווה שניראה תוצאות..עדודה
אמ.. ברמת העיקרון-מיטל
אני יותר דומה לאבא שלי ויותר מסתדרת איתו נראלי למרות שאל שתי ההורים שלי אני מתחברת אבל לספר דברים אישיים אני לא כ"כ מספרת לשתיהם למרות שיש הרבה דברים שאין לי בעיה שאנשים ידעו ואז אני גם מספרת להם..
ברור שאמא!!!!גב''שניקית גאה
נשמה,גייטל רייזל
כל הכבוד על האומץ שפתחת כזה שירשור, מעריכה אותך, לא כל אחד יכול, במיוחד שאת אחת הדמויות המוכרות פה בפורום.

לענינו-
אני לצערי לא בקשר עם אף אחד. לא עם אבא, שבקושי אני מדברת איתו..
ולא עם אמא שלי.

בכלל, אין לי נראה לי קשר למשפחה שלי. מה בכלל אני חיה שם, פה, לא יודעת.

אני בקשר יותר..אנונימי (פותח)
אני יותר עם אבא שלי...
אבל אני לא מסוגלת לספר לו הההכככווולל
עובדה שקשה לי לספר להורים שלי במיוחד לאמא שלי עלזה שאני רוצה לעשות שירות לאומי..
(אני לומדת בביה"ס חרדי אבל אני דת"ל ההורים שלי זה תלוי אמא חרדית אבא דת"ל חזק למד ב"מרכז")
וקשה לי לומר להם שאני רוצה לעשות שירות...
מי שיכול להגיב עזור אני ישמח כי זה ממש קרוב (השירות)
אני שביעיסטית...!!!!!!!!!!
נו, גם אני שביעסטית..גייטל רייזל
אמאאאאאאאאאאאאאא
לא, איזה הזויייייייייי!!!!!!!!!
אני שביעסטית....
אני מאמינהננסיאחרונה
אני מאמינה שבדרך כלל אפשר לשפר קשר עם ההורים. לפעמים הם צריכים את העזרה שלכם כדי לדעת איך להתחבר אליכם. אני דוגלת בפתקים. אם משהוא מציק לך, אפשר לכתוב פתק להורים ולהגיד: כואב לי ש..., מפריע לי כש..., מרגיז אותי ש...כאן אתם לא מאשימים, אלא מתחלקים ברגשות. הרבה יותר קל בדרך זו להבין ולהתייחס למה שאתם אומרים
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך