ברגע שיש להם איזה משהו פיצפון

אלא על כל הבנות.

אז אני רק אומרת שלא כל בת שבוכה אומרת "וואי איך בא לי להיות בן"

וגם לא כל הבנות [או רוב הבנות] היו רוצות להיות בנים [בניגוד למה שאמרת/מה שנשמע שאמרת.]

יש סקרים בפורום שמראים שבנות דווקא כן היו רוצות.

כאילו יש הרבה זמנים אחרים

עד כמה שהבנים יגידו לי עכשיו שזה לא נכון אז ההורים עומדים יותר על הבנות כאילו שהבנים קצת יותר משוחרררים.

או שאני לא יכולה ללכת לצבא (אני יודעת שבעיקרון אני כן יכולה אבל יש בזה הרבה בעיות..)

לרקוד ולשיר ברחוב עם חברות 

להיות לא שפוי ושזה יהיה נורמלי (אל תשחטו אותי אבל זה נכון!!)

ויש עוד המון!!!!

בס"ד

אני שמחה במה שאני ואין לי תלונות

דווקא חלק מהיופי שלנו זה הרגישות...

רק שאף בן לא יגיד את זה
לי ב"ה זה עבררררר
אבל תחשבי איזה כיף אם הייתי יכול לקום כל יום בחופש ב10
איזה כיף אם לא הייתי לומד גמרא

איזה כיף אם לא היו לוקחים אותי מודל לחיקוי דתי בבית רק בגלל שאני בן!!!!

ועל זה הדרך!!!
אני מאמין יש את זה כמעט לכל בן!!!

את יודעת מזה לקום ב12 בלי רגשות אשם,אני לא.

את לא יודעת מה זה לשבת על פשט גמרא יום לפני מבחן ולתקוע את הראש בשולחן כי נמאס לך ללמוד ואתה לא מבין יותר מידי,אני כן.

אני מחיוב ל3 תפילות את לאחת-ואיזה שבאלך...

נכון שמצד שני אני פחות רגיש,ואני פחות מפחד ללכת בלילה לבד,ויש לבנים עוד הרבה יתרונות.

אבל ברור שהרבה פעמים הבנים מקנאים בבנות על כך שהחיים שלהן יותר קלים...

לרקוד ברחוב לצלילי הטראנסים של הברסלבים

הייתי יכולה ללכת בחולצה קצרה,

הייתי יכולה לטפס על עצים בלי להיראות עוף מוזר (טוב..אולי רק קצת

הייתי יכולה ללכת הביתה בעיר באמצע הלילה בלי ליווי של מישו מהסניף

הייתי יכולה להרים דברים כבדים

הייתי יכולה ללכת לצבא

הייתי יכולה לעשות את שביל ישראל בלי קבוצה כלשהי.

אבל ב"ה אני בת ואני...

לא מחוייבת להתפלל 3 תפילות כי מעצם נשיותי אני מחוברת יותר לקב"ה.

אני לא שוברת את הראש בגמרא

אני רגישה יותר לעצמי ולאחרים

אכפת לי מהמראה החיצוני שלי בלי שזה יפגע בפנימיות שלי

יש לי טעם טוב

אני לא צריכה לשמור עיניים 

אני יכולה לשמוע קול של 2 המגדרים

אני יכולה להאריך שיער

אני יכולה לשים תכשיטים

אני יכולה לקנות בגדים שבנים אפילו לא יודעים מה השם שלהם

אני יכולה לעבור במהירות בין מצבי רוח (לטוב ולרע)

והרשימה עוד ארוכה 

לכל אחד יש את היתרונות שלו

עניים... כי מה שאדם רואה זה משפיע לו על הנשמה ועל כל הפנימיות...

שהבנים גם מרגישים ככה לפעמים אבל בחיים לא יגידו מילה על זה!!

כאילו אצלינו אנחנו מדברות על הכל, מספרות הכל וזה...

אני נהנה מכך שאני בן,וכן,דווקא זה שאני אמור לקום לתפילה מוקדם ,ללמוד גמרא (שזה באמת שיא הכיף). זה ממלא אותי. אבל תמיד יש תקטעים האלה של ה"למה אחותי ישנה עד 10 ואני צריך לקום בשבע וחצי? ואז אני לובש חולצה קצרה ומכנסיים ונזכר בזה שאחותי צריכה להתלבש כמו באלסקה =) סתםם, יש יתרונות וחסרונות, וה' ברא כל נשמה כך שתהיה מתאימה לגוך אליה האי נכנסת.

יש את זה קצת לפעמים, יותר בקשיים מול היצר...

אבל מיד כשזה מתחיל, אני אומר לעצמי, פ'סדר, אז הקושי הזה והזה לא יהיו לך.... אבל יהיו קשיים אחרים...

וכשאני מסתכל  על הקשיים שלכן... אני לא כ"כ בטוח שבאלי.....

אבל תשתדלי לראות ת'טוב שבזה... לדוג' - דיברת על בכי, זה דבר ענק!!  הלוואי ובבחינה הזאת שכל הגברים יהיו קצת יותר נשים...

ודווקא אני שמח לקום בבוקר ולדבר עם ה' יתברך (אפי' שזה "מחובה") ואם לא הייתי מחוייב ל3 תפילות, ה' ירחם מה היה קורא איתי...

פעם הייתי בטוח שלבנות יותר קל להתמודד מול היצר

עד שגילו לי שזה ממש לא נכון...

אין דבר יותר כיף בעולם לשבת במשך המון זמן ולהבין דף גמרא, ללמוד עם חברותא המון גמרא זה נותן הרגשה ממש טובה...

אני חושב שגם אם הייתי בת היה לי תיסקול מטורף אם הייתי קם אחרי שמונה בבוקר....

אני כל הזמן מודה לה' שאני בן כי אם הייתי בת לא הייתי יכול לעשות את כל השטויות שאני עושה בתור בן

שבא לי להרגיש מה זה להיות ביניש...

אבל זה לא רצון אמיתי כי אני יודעת שבנים עומדים בנסיונות גדולים וקשים...

לא כל הזמן.. אבל ואללה כשאני סובלת ממשו שרק בנות יכולות לסבול ממנו אני מתה להיות בן..ובכללי זה קשה להיות בת..ואם עכשו זה קשה אז אני לא רוצה בכלל לחשוב עד כמה זה יהיה קשה אחרי החתונה..לידות וזה..אמאאלה..איזה פחחדד!!

משהו ההיפך מחשבונותיו של הקב"ה?

(ולא, לא בא לי להיות בת )

ללכת כל יום 3 פעמים לבית כנסת גם בשבתות וגם כשעייפים או כשיורד גשם ובכל מצב 

אסור לראות אישה לא צנועה לשמוע אישה (לראות דה וויוס כוכב נולד גם לא המרוץ למיליון בגלל בעיות צניעות וכולי...)

אנחנו לומדים בישיבה הרבה יותר שעות ממכם (לצורך השוואה באותה רשת לימודית בכיתה ז-ח בנים לומדים מ7 עד 4 וחצי כשבאולפנה (חטיבה) לומדים הרבה פחות ובישיבה התיכונית לומדים מ7 עד 8 וחצי!!!!!!! כשבאולפנה מ8 עד 4 וחצי...)

בקיצור יש לנו המון קשיים...

שבנים לא יודעים לבכות. אומר לך את זה בן. 

בכי זה דבר נצרך, וקורה לפעמים שעומדות לנו הבנים,הדמעות בעיינים ואנחנו עוצרים אותן,כי אנחנו בנים ואנחנו לא אמורים לבכות, אני למדתי מהמדריך שלי בכיתה ט' שצריך לדעת לבכות,גם בנים,וזה שיפר לי תאיכות חיים ברמות! תכבו בכיף ! =)

אבל בתכלס -  לא הייתי רוצה להיות בן עם כל הניסיונות שיש להם.....

עדיף להיות בת... ואחרי הכל זה מה שה' עשה אותי אז מי אני שלא אשמח במה שאני?!

כשבנים בוכים זה חתיךךךך...

חח..סתם..עזבו...

הכל אצלכם חייב להיות חתיך ומאמי?

הרוב..!

יש לי חברות שאוהבות משהוא מלהקה מחוץ לארץ....

והוא שר אם גויים וזה...

ואני שונאת אותו!! אפילו בלי להכיר

ונראה לי שאני צדקתי...

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות