בפרשה (בשלח) אנו קוראים על קריעת הים.
על עם ישראל במעמד קריעת ים סוף אומרים חז"ל: "ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי הכהן", שראה, כידוע, את מעשה מרכבה, חזון העצמות היבשות ועוד ועוד.
נשאלת השאלה: מדוע עם ישראל כה התעלה במעמד הזה? מה כ"כ מיוחד בהם באותם רגעים?
מסביר הרב אבינר: כל הנביאים vגדולים, הגיעו למדרגתם באופן אישי. אמנם הם התנבאו לצורך עם ישראל, אולם עדיין העם נשאר במדרגתו, ללא נבואה.
לעומת זאת, גילוי ד' בעולם הענקי שהיה באותו אירוע, היה אירוע ציבורי של כל עמ"י. יש מחלוקת בחז"ל האם השירה נעשתה שמשה אומר פסוק מהשירה וכולם אומרים אחריו, או שמשה אומר את כל השירה וכולם עונים אחריו: "אשירה לד' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים". בין כך ובין כך, זה היה מאורע כללי.
כאשר כלל ישראל מתעלה - ההתעלות הרבה יותר גדולה מהתעלות פרטית של נביא, גדול ככל שיהיה.
לכן כל פרט ופרט מעמ"י באותו אירוע יותר גדול מיחזקאל הגדול.
שב"ש! 
הד"ת לע"נ סעדיה בן רומיה הכ"מ.
