נכון שכבר היה שנה שעברה, 
אבל לכל מי שלא היה - הנה:
כולם הולכים לישון עם פיג'מה של סופרמן;
סופרמן הולך לישון עם - פיג'מה של צ'אק נוריס 
הקיצור, כל מי שיש לו בדיחת צ'אק נוריס - שרשרו...
שבוע טוב 
נכון שכבר היה שנה שעברה, 
אבל לכל מי שלא היה - הנה:
כולם הולכים לישון עם פיג'מה של סופרמן;
סופרמן הולך לישון עם - פיג'מה של צ'אק נוריס 
הקיצור, כל מי שיש לו בדיחת צ'אק נוריס - שרשרו...
שבוע טוב 

פלספנית
ג'נדסאין חדש תחת השמש.
אדם ישרהמצאתי עכשיו...
רק המייל של בנט מלא בדיחות על צ'ק נוריס
(או שמא להפך?
)
רק אני לא שמעתי עליו??
אושר תמידי
טופי תות| צ'אק נוריס | |
|---|---|
| תאריך לידה: | 10 במרץ 1940 |
| מקום לידה: | אוקלהומה, ארצות הברית |
| דמות ידועה: | ג'יימס בראדוק (סרטי נעדר בפעולה) סקוט מק'קוי (סרטי מחץ הדלתא) אדי קיוזק (קוד השתיקה) קורדל ווקר (ווקר) |
| פרופיל ב-IMDb | |
קרלוס ריי נוריס (נולד ב-10 במרץ 1940), הידוע יותר בעולם הבידור כצ'אק נוריס (באנגלית: Chuck Norris), הוא אמן לחימה, שחקן סרטי פעולה אמריקאי, כוכב הוליוודי והמיסד של ליגת הקרבות העולמיתWCL.
תוכן עניינים[הסתרה] |
נוריס נולד כבן הבכור להורים ממוצא אירי ואינדיאני ברייאן שבאוקלהומה, הראשון משלושה בנים.
כשנוריס היה בן 12, הוריו התגרשו והוא עבר לגור בקליפורניה עם אימו ואחיו. שם, הוא סיים תיכון ועד מהרה התחתן עם חברתו, דיאן הולצ'ק. לאחר הנישואין, ב-1958, הצטרף נוריס לחיל האוויר של ארצות הברית כשוטר צבאי ונשלח לקוריאה הדרומית. בקוריאה נוריס קיבל את הכינוי "צ'אק" והחל באימוני הטאנג סו דו שלו. נוריס סיים את שירותו באוגוסט 1962.
נוריס העיד בביוגרפיה שלו שיש לו חגורה שחורה בטאנג סו דו, טאי קוון דו, ושהוא המייסד של צ'אק קוק דו("הדרך האוניברסלית"). נוריס התאמן גם כן בג'ודו, קראטה שיטוריו, וג'וג'יטסו ברזילאי. כמו כן, הוא גם המייסד של פדרציית אמנויות הלחימה המאוחדות (UFAF).
נוריס חזר לארצות הברית ב-1962, עבד בתאגיד נורת'רופ שעבד עם חיל האוויר האמריקאי ופתח בית ספר לקראטה, שבו למדו הרבה סלבריטאים, ביניהם סטיב מקווין. ב-1963, בנו של נוריס, מייק, נולד. ב-1964נולדה לו בת, דינה, ובן שני, אריק, נולד ב-1965.
נקודת ציון חשובה נוספת אירעה ב-1964: בהדגמה בלונג ביץ' פגש נוריס את ברוס לי, שלימים התפרסם כאמן לחימה גדול. נוריס ולי צילמו ביחד קטע מהסרט של לי, "שאגת הדרקון" סרט שראה אור ב-1972. בסרט מופיע נוריס כלוחם קראטה עוצמתי שאת שירותיו שכר אדם עשיר במטרה לחסל את ברוס לי. כמובן שנוריס הפסיד בסרט של לי, אך השניים סיפקו חוויה יוצאת דופן לצופים בקרב המיוחד.
אף שהשניים נחשבו בציבור לחברים- ההפך הוא הנכון, לפי הצהרותיהם של רבים (כולל נוריס עצמו), השניים לא היו חברים קרובים. לי השפיל את נוריס שוב ושוב במהלך חילופי העלבות במסדרון המלון באליפות הקראטה של לונג ביץ' ב-1964. נוריס העליב את לי כשטען בפומבי שהוא לוחם טוב מלי. כשהדברים הגיעו ללי, הוא קרא תיגר על נוריס, ואיים להגיע לבית הספר של נוריס על מנת להילחם. מאוחר יותר, נוריס כתב מכתב התנצלות ללי, המכתב המקורי נמצא כיום ברשותו של תלמידו של לי, דן אינסנטו. למרות הקונפליקטים בין נוריס ללי, השניים הצליחו ליצור תדמית ציבורית חברותית ולהשתתף ביצירת קרב קולנועי פנומנאלי.
ב-1968, נוריס הפך לאלוף במשקל בינוני בקראטה (ללא-מגע), וב-1969 זכה בכתר קראטה משולש על מספר הניצחונות בטורנירים הגדול ביותר של השנה, ובפרס הלוחם של השנה של "מגזין החגורה השחורה". עוד ב-1968,
נוריס הופיע לראשונה כשחקן בתפקיד קטן, בסרט של דין מרטין "צוות ההרס". הטרגדיה הגדולה בחייו של נוריס אירעה ב-1970. אחיו הצעיר, ווילנד, נהרג בוייטנאם, ולאחר מכן נוריס הקדיש מספר סרטים לזכר אחיו.
ב-1972, הוא שיחק ביחד עם ברוס לי (כמצוין לעיל) בסרט "שאגת הדרקון", הסרט היה להיט קופתי בהונג קונג ואף הפך את נוריס לכוכב קולנוע, וב-1974מק'קווין דחף אותו ללמוד משחק באולפני MGM.
ב-1977, שיחק נוריס לראשונה בתפקיד מרכזי, בסרט "Breaker, Breaker!", ובהמשך הוציא את הסרטים: "מתומן" (1980), "אגרוף של המקצוען", 1981), "זעם שקט" ועוד. ב-1984, נוריס כיכב בסרט "נעדר בפעולה", הראשון בסדרת סרטים שהופקו על ידי הדודנים הישראלים - מנחם גולן ויורם גלובוס. בארבע השנים שבאו לאחר, נוריס הפך לכוכב בשמונה סרטים נוספים, ביניהם "קוד שתיקה", "מחץ הדלתא" (בו הופיע בתפקיד לוחם קומנדו שהוא מעין "צבא של איש אחד") ועוד.
נוריס סירב לתפקידו של סנסיי קריסי (מאמן הקבוצה היריבה בסרט, שלא ייחס חשיבות יתרה לחוקי התחרות) בסרט הראשון בסדרת "קראטה קיד", באומרו שלא רצה ששמו יזכיר אסוציאטיבית דמות רעה.
ב-1988, לאחר 30 שנות נישואין, נוריס והולצ'ק התגרשו. ב-1990, נוריס ייסד את הארגון שלא מטרות רווח שלו, "בעטו את הסמים מאמריקה" ("Kick Drugs Out of America").
ב-1993, החל נוריס בצילומי הסדרה "ווקר" על עלילותיו של שריף ואמן לחימה במשטרת הטקסס ריינג'רס של טקסס. הסדרה שודרה במשך שמונה שנים ברשת הטלוויזיה CBS ואף שודרה מספר עונות בישראל בערוץ 2.
בשנת 1998, הוא נישא בשנית, הפעם לדוגמנית לשעבר ג'ינה או'קלי, וב 2001, נולדו להם תאומים.
בשנת 2005 החלו להופיע באינטרנט משפטים הומוריסטיים, אשר כונו "עובדות צ'אק נוריס", אודות נוריס. לדוגמה: "כשצ'אק נוריס עושה שכיבות סמיכה, הוא לא עולה ויורד אלא דוחף את כדור הארץ כלפי מטה", "צ'אק נוריס לא מציית לחוקים, החוקים מצייתים לצ'אק נוריס", "צ'אק נוריס כל-כך חזק שהוא יכול לטרוק דלת מסתובבת". משפטים כאלו נפוצו באתרים רבים ובשפות רבות וכשנוריס שמע עליהם הוא טען כי הופתע מהתייחסות זו אליו וכי הוא מקבל אותה כמחמאה. הוא הודה כי אכן מצא חלק מהעובדות שם משעשעות וכי הוא לא לוקח אותן ברצינות. בנוסף, הוא הביע תקווה כי משפטים אלה יגרמו לאנשים להתעניין יותר בו ובעבודתו.[1]
למרות זאת, ב-2007 תבע נוריס מוציא לאור אשר פרסם ספר עם מאות "עובדות" כאלו, בטענה שזה גובל בגזענות, מוציא לו שם רע, ועושה שימוש ציני בשמו הטוב לשם השגת רווח כספי.[2]
זה לא אומר לי הרבה מה זה בשבילכם...
נוסטלגיה?
אני אישית ראיתי סרט אחד או שניים של צ'אק נוריס,
ואני מאמין שיש כאלה שפחות....
אבל הבדיחות עדיין מצחיקות 
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.