טוב,אז בשבת הסתבר לי שאמא של אחת הילדות בגן של ביתי,בעצם היתה אם פונדקאית ,ומסרה את התינוק שנולד לה ,להורים,
אשר בשבילהם עברה את כל התהליך...........הייתי המומה ומופתעת,לא הייתי איתה בקשר בשום שלב ,רק ראתי שיש לה בטן הריונית עצומה,וחשבתי שיש לה אולי תאומים .לפני כשבועיים שלוש כנראה שהיא ילדה,וראיתי אותה כמה וכמה פעמים ,ואף פעם בלי התינוק.תיארתי לעצמי שהיא לא מוציאה אותו,בגלל מזג האויר....ובשבת הסתבר לי אחרת.
טוב אז קודם כל ניסיתי לחשוב על עצמי ,האם הייתי מסוגלת לעבור 9 חודשים עם כל המשמעויות שלהם ורובכן יודעות על הקשיים,הפיזיים הנפשיים שכרוכים בזה ,בזמן ההריון ולאחריו....בשביל אחרים?ואפילו שיש שכר כספי לעניין הזה........???
לא יודעת מה לכתוב לכן?! לא יודעת מה לחשוב?אפילו שהעובר לא ממש שלה אלא השתילו אותו אצלה ,עדיין 9 חודשים הוא צמח אצלה....וזז,היא נשמה בשבילו ,והרגישה קושי ....וכאב בלידה ....והוא אננו...הוא למעשה של אחרים.נכון אולי אפשר להסתכל על זה כעבודה עם שכר?או על הדבר המדהים שהיא עשתה למען משהו אחר,נתנה לזוג את האפשרות להפוך להורים בצורה הכי קרובה "לטבעי"היא רק שימשה כאינקובטור 9 חודשים...
לא יודעת מה לומר לא מצליחה להשתחרר מזה .אני אמא ב"ה למספר ילדים ,לא יודעת אם הייתי יכולה להתעלות לרמה כזו ,ולעשות את זה?....
ומה איתכן משהי חושבת שהיתה עושה מעשה אצילי ,שכזה למען אחרת?
סיפור מהסרטים!