סתאאאאם

אנחנו פשוט קוראים להם ככה מנגזרת השם - שעלבוקים

אבל הם לא כאלו(כאילו יש ויש)

יש להם גם סגנון חסידי בגלל הרב הנדלר

מצד אחד מאוד ליטאית ושכלתנית קרה

מצד שני יש שם את הרב הנדלר שהוא מכניס שם קצת רוח חסידות

עדיף שתשאלי שאלות ממוקדות

ככה יוכלו לתת לך את האיפו' הרלוונטית

מבחינת סגנון לימוד בכיון הליטאי השכלתני  כלומר הרבה חפירות וחילוקים  , אבל ממש לא קרה

גם בלי הרב הנדלר  רוב האנשים שם  חמימים ומאיר פנים עם התחשבות ודרך ארץ

סתם ככה החוצניקים שם לאט לאט מתאלקמים ונהנים מהחום הישראלי

בכל אופן כל זה בכללי  מבחינה אישית  נראה לי שרובם ככולם יהודים טובים כהשלב והשכל במקום הנכון

נקודה נוספת , היר"ש והעבודה העצמית בעיקר של המידות גם חשובה  וב"ה שכך .

בעיקרון אשכנזים -מתים,טוב יש גם כאלו שבאו רק מסיבות שונות,חכמים,דתיים לאומיים קלאסיים,פתוחים

אני מכיר את הישיבה שם די מקרוב וגם מכיר כמה חבר'ה אישית וכל אחד בסגנון שונה! יש מרובעים ויש זורמייים, יש פתוחים ויש כבדים, יש למדנים ויש פעלתנים.

תעשי טובה לעצמך ותבררי על הבחור עצמו, כי באמת יש שם בחורים מכל מיני סגנונות

שחלק גדול מהמגיעים לשם, וגם למקומות אחרים, כלל אינם יודעים מה ש"יודעות" הבחורות על "סיגנון הישיבה" לפרטיו..

בס"ד

ברעיון חבר'ה אחלה 

את מדברת על הישיבה הקטנה או על ההסדר? 

שזה סתם מן מנגנון כזה שגורם לך להרגיש סבבה "ובררתי עליו  הוא מהישיבה X אז הוא סבבה".

כי תכל'ס זה מועיל בכלל? כאיל מה, אנחנו יוצאות איתו במטרה למצוא לנו חברותא אז חשוב לנו מהי דרך הלמידה והסגנון שלהם?!

זה מזה מפגר לברר לפי ישיבה נראלי,

למרות שגם אני עושה את זה

אבל בכל זאת, אני לא מבינה מה עומד מאחוריי זה, פשוט כולם מבררים לפי זה אז גם אני מבררת על הישיבה...

אוליי מישהו באמת יכול להסביר לי למה אנחנו עושות את זה??!

ככי תכלס בחור לא יבוא וישאל: מישהו מכיר מה הסגנון של מכללת ספיר, איך הבחורות וזה??...

איייייי שה' יעזור לנו...

זה כן חשוב לדעת קצת מה הסגנון, תסכימי איתי שאין סגנונו של  בחור מישיבת מצפה יריחו לבחור מגוש עציון, או מתורת החיים או קרית שמונה.

נכון, בכל ישיבה יש הכל, אבל גם יש סגנון לכל ישיבה, למרכז- יש סגנון, גם אם הוא סטיגמתי ומלא מהבחורים לא ממש באותו הראש- זה סגנון.

וזה חשוב לברר, בחור לא הולך "סתם" לישיבה מסוימת, זה כנראה כי הוא מתחבר לסגנון, דרך חיים, להשקפות.

לא, אני לא באה להיות חברותא שלו ומה הסגנון הלימודי שלו פחות מעניין אותי, אבל מההתרשמות על דרכה של הישיבה אני מנסה להבין את סגנונו של הבחור ולראות האם זה מתאים לי. (למרות שמלא פעמים אומרים לי: "אבל הוא לא מרכזניק כבד, הוא זורם..;) או דברים בסגנון זה...)

פעם הציעו לחברה שלי מישהו מישיבה מסויימת, והיא אמרה כן ורק אח"כ סיפרה לי אז נצרתי את לשוני עד שהיא חזרה מהדייט וכמעט הרביצה לי שלא הזהרתי אותה מראש...;)

אשלול את הבחור בגלל הסגנון של הישיבה,אם הוא ישמע לי מתאים אז ברור שאני אצא איתו!

אבל סתם ככה מעניין אותי לדעת מה הכיוון,לא רואה בזה דבר רע.

בתור אחת שלא יצא לה לצאת עם 2 בחורים מאותה ישיבה (חוץ מישיבה אחת, והם היו שונים אחד מהשני בצורה הזויה..) הסטיגמא של הישיבה לא אומרת כלום.

אלא אם א-ת מאד מכוונת כלפי משהו מאד צר. 

יש את כל הסוגים בכל הישיבות. 

אני יכולה להגיד שאותי פסלו לא מעט עוד לפני שפגשו אותי- רק בגלל המדרשה שלמדתי בה, או בי"ס שעבדתי בו, או איפה שעשיתי ש"ל- למרות שלא באמת הייתי קשורה לשלושתם, אבל היה לי מתאים להיות שם.

אני יכולה להגיד לך שבכל ישיבה יש כמה יוצאי דופן. לכן צריך לברר על הבחור ספציפית ולעולם לא לפסול אוטומטית בגלל הישיבה שלו. האם הוא מתאים לך.

מה את מחפשת, בעל?!

פחחח.

אני דווקא די תוהה אם להעלב מהנטיה לסטיגמטיות.

כי גם זו שהייתה בשוק מהבחור מהישיבה תהיה אשר תהיה..

הבחור עצמו מביא את מי שהוא לאותה ישיבה.

גם לבחורים יש אופי משלהם, מסתבר.

לא רק לישיבה שאליה הם הולכים.

לפרט עכשיו על כל הצוות מי הוא מי כאילו?

לפרט על הסדר לכתחילה?

זו לא ישיבה קרה כמו תל אביב?

או שאפשר לצאת מהבועתיות/ריבועויות הזו שיושבת בפורום,

ללכת למכרים של אותו בחור כמו בזמנים הישנים.

מה שאומר שלענ"ד המפוחמת מכל הדיון שהתפתח,

התגובה היחידה הרלוונטית לך זו של רעות.

וכמובן בלי לפגוע באף אחד ואחת שהגיבו.

[די הרבה לכתוב למישהו שרק נמצא בצל של הפורום]

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.